שניים-שלושה משחקים לתוך העונה כבר היו מחשבות. הלחשושים נתחמו לגבולות הסלון.  בשלב ההוא עדיף היה לשקול מילים בגרמנית במקום שיניים. בעונה שעברה, טרם לידת הבלוג, זכה ממני טר שטגן לכינוי 'שופט רחבה' על שום הנטייה שלו ללוות את הכדור במבט בדרך לרשת ולקבוע את חוקיות הגול.  בקדם העונה בסופרקופה מול ריאל, בעיקר בגול של אסנסיו, עשה רושם שטר שטגן התחבר לתפקיד.  רובנו אמנם אנשים רציונליים ולכן ברור לנו שאמונות טפלות הן לחלוטין מדע מדויק כשזה נוגע לכדורגל. כולנו הרי מתמצאים בתורת הניחוסיות של איינשטיין ז"ל וכהן ויורם ומלר והאישה והחבר שישב לראות אתנו משחק ומי לא. לכן, כאוהד, היה זה אך טבעי שאשמור על האינטרסים של הקבוצה ואמשיך לא לפרגן לשוער הראשון שלנו,  אבל לכל שבת יש מוצאי שבת ובמוצ"ש הזה כבר אינני יכול להבליג,  ואני נאלץ לבחור בטר שטגן למצטיין המחזור של הבלוג.

*
כבר בעונה הראשונה של מארק אנדרה נהנינו מהופעות מעולות שלו בליגת האלופות (כולל הדיפת פנדל לאגווארו מול סיטי שמנעה דקות ארוכות של לחץ) אך בעונה הקודמת כשקיבל באופן בלעדי את המפתחות גם לליגה (מפתה לכתוב 'לה ליגה) וגם לליגת האלופות היה נדמה שהאריה בעל הביטחון העצמי המופרז לעיתים מתקשה להתעלות לרמות שהפגין בעונות הקודמות וגם כשהפגין וירטואוזיות הוא כיפר עליה בחוסר יציבות וטעויות משמעותיות עד קריטיות. (הגול האחרון בהפסד הקריטי 4-3 לסלטה, זוכרים?)
*
במצב 0-0 אתמול, לאחר שאלבה שבר נבדל, אדוריץ קיבל את הכדור בעמדה שממנה הוא רק צריך לבקש מטר שטגן שיבחר  'לייק לצד ימין תגובה לשמאל'.  במצב הזה הביא טרש טגן לידי ביטוי מקסימלי את היתרון המשמעותי ביותר שלו – עבודת רגליים מדהימה. בניגוד לרוב השוערים הוא לא נופל, לא בוחר צד, הוא פורש ידיים ומצמצם את המרחק ואת רוחב השער ליריב תוך סידרה של קפיצות קטנות ומהירות שעוזרות לו להישאר על הרגליים ולהגיב במהירות המקסימלית כשהיריב מוציא את הכדור. מעבר לכך ולהצלה המדהימה מהנגיחה של אדוריץ הבלתי נגמר לקראת הסיום, הוא בלם מספר התקפות של בילבאו רחוק מהשער והוציא את סוארס למתפרצת (שלא נוצלה) בבעיטה מדויקת על מגרש שלם כמעט.  זה היה מפגן שוערות שהיווה המשך ישיר לפתיחת העונה שלו, ומפתה להגיד שבעידן של פיקה רחוק משיאו ומסצ' מתבגר טר שטגן הוא כרגע גם הבלם השני בטיבו בקבוצה.
*
אני מניח שבין היתר זה השינוי בעמדת המאמן (עוד נגיע אליו), אולי עבודה מנטלית, סביר להניח שמדובר בשניהם בשילוב השקעה גבוהה באימונים: טר שטגן חוזר השנה להציג בעקביות את הרמה שגרמה לעיתונאים ומאמנים באירופה להשתפך ולהכתיר אותו ליורש של נוייר כבר בגיל 22 (מושא הערצתו הוא בכלל אוליבר קאן).

***
במשפט אחד: עד כה אני מרוצה יחסית מאימון הקבוצה של וולורדה.
חדר ההלבשה שקט יותר (בבירור כפועל יוצא מהאופי הפחות מוחצן עד מגלומני של אנריקה), הוא מעניק ביטחון והזדמנות אמיתית לשחקנים כמו גומש ורקיטיצ', טקטית – הוא לא דבק בנאיביות יהירה בתפיסה הרומנטית של בארסה שמשחקת תמיד 4-3-3 ללא התחשבות ביריבות אלא ריאלי וצנוע, מבצע התאמות (כמו עיבוי מרכז השדה אתמול בשחקנים פיזיים וגבוהים ומשחק שלעיתים דילג על הקישור – דבר שהתחייב בהיעדרו של אינייסטה) ובאמת בארסה במחצית הראשונה נראתה טוב, שלטה במשחק בבירור ותרגמה את זה ללחץ על השער של קפה ולשער.
*
במשפט אחד: עד כה אני קצת מאוכזב מניהול המשחק של וולורדה.
הוא בד"כ מאחר להגיב למגמות במשחק ולהחליף את השחקנים החלשים. במחצית השנייה אתמול ראינו בארסה שמחברת בהצלחה רק 59% מניסיונות המסירה, ראקיטיצ' היה עייף או סתם מזעזע וגומש נעלם. במסיבת העיתונאים וולוורדה נדרש לחילוף המאוחר (83) והשיב "זה היה ההרכב המתאים להתמודד עם הגובה של בילבאו" שזה קצת כמו להגיד "ניצחנו אז אני צודק".  אני מקווה בעתיד ליותר תשובות בסגנון "אני צודק ולכן ניצחנו".
יאללה, אספנו עוד שלוש. יוצאים בתקווה לגמור עניין באלופות ואז סביליה
*
עקבים:
*מה קורה? אני קורה. קורה 8 למסי בליגה. הספירה נמשכת.
*החיבוק של סוארס לפאוליניו בסוף. חוסר האגו והאהבה של האיש הזה למשחק שווה הכל.
*דווקא לאחר פתיחת עונה מעודדת, רקיטיץ' באמת חלש במחזורים האחרונים, בהמשך ליכולת מהעונה שעברה. אם יביאו קשר איכותי בינואר אני מניח שיעבירו אותו או את גומש

בלוגרנה (9) - קו 9 עבר
בלוגרנה (11) - רדוף