סיכום המשחק: יששששששששששששש!!!

וכדי לצאת ידי חובה:

מה לא אמרו על ברצלונה השנה? שהסגל קצר, ששחקני הספסל בחלקם לא מתאימים, שפיקה צריך להתרכז בפעילות הטוויטר שלו כי בלם הוא כבר לא, שפאוליניו, למרות הגולים, לא ראוי לקישור של הקבוצה –ואני מדבר על חלק גדול מהאוהדים שלנו, כן?- שסוארז ירד מגדולתו, שמסתבר שבלי סגל נוצץ ראקיטיץ' לא יכול לתת את התפוקה שנתן בעונה המופלאה של הטרבל, שניראה שוולורדה לא תמיד מבין שברצלונה זו קבוצה גדולה שמשחקת בסגנון מסוים, ולא רק על תוצאות. שבברנבאו, למרות הכל, ריאל עדיפה.  בברצלונה הקשיבו, והחליטו שהכל נכון.

למחצית הראשונה בברנבאו עלתה קבוצה אחת שבאה לנצח עם השם שלה, וקבוצה אחרת שהגיעה כמו קבוצה קטנה, מנטלית וטקטית. יחידה מלוכדת ורעבה שיודעת שהלחץ לא עליה ולכאורה אין לה מה להפסיד. זידאן היה ויהיה מאמן זהיר, שונה מאוד מהפנטזיסט היצירתי המעז והאימפולסיבי שהיה (תראו לי עוד קשר שהכריע שני מונדיאלים בנגיחה). הוא לא קורא את הבלוג וויתר על התקפה יצירתית (איסקו) ומהירה (אסנסיו) לטובת הורה מלווה (קובצביץ'). וולורדה לעומתו קרא והפנים, ברצלונה עלתה לשחק 4-4-2 עם אמצע מעובה והגנה נמוכה יחסית ומתואמת. במחצית הראשונה הקשה, עם השמש בפנים, כשכל פעולה דורשת שבריר שניה עודף וקריטי של מחשבה, המשחק התפתח כפי שזידאן היה רוצה, אבל זה קרה כי ברצלונה 'נתנה' לריאל לשחק בדיוק לפי תכנית המשחק של זידאן. הם לא רדפו אחרי הכדור, נתנו לריאל להגיע קרוב, לא שיחקו טיקי טאקה וגם לא השתדלו יותר מידי. תכנית המשחק היתה (קודם כל לתת לחמין לרדת ו) להניח לריאל להרגיש בנוח ולאתר את הפרצות בקישור המעובה שלה. מה ריאל עשתה מזה? הדיפה יפה של טר שטגן ומשקוף של מסי אה סליחה בנזמה (אתם יודעים, משקוף. התרגלתי)

במאמר מוסגר: אני קורא במקומות רבים על התוצאה הלא משקפת, על המשחק שיכל להיות אחר לחלוטין לולא המשקוף של בנזמה/ הבלט של רונאלדו / הפציעה של קאקה לפני עשור . שמח לדעת שטכנולוגית המציאות המדומה מפותחת כלכך שכל משחק מגיע עם אפשרויות בחירה מרובות לפיתולי העלילה וכל אדם יכול לבחור לו את ההתרחשויות שלו. הבלוג אולי מפגר טכנולגית, ואולי היה לו מספיק מזה בסדרת ספרי צמרמורת בילדותו (זוכרים?) אבל משתדל באופן אנכרוניסטי לדבוק במציאות הקיימת. נמשיך

אבל ברצלונה, בטח של מסי, לעולם לא באמת תהיה קבוצה קטנה. למחצית השניה עלו שחקני ברצלונה רעננים, עם השמש בגב, וכשריאל ניסתה להמשיך ליישם את תכנית המשחק שלה בוסקטס זרק את קרוס בערך 10 מטר מרחבת ברצלונה (קרוס לוחץ 10 מטר מרחבת ברצלונה!) ההורה המלווה קובצביץ' רץ אינסטנקיבית למסי שלו (יותר לוחץ מאבא בוזגלו) וראקיטיץ', עד שנותנים לו לרוץ חופשי ברחובות מדריד לא ירוץ? ירוץ. כמה זמן לא רץ ככה, בחיי שחיכיתי לראות את האוהד שפרץ למגרש ורודף אחריו. מילה טובה ענקית לסרג'י רוברטו:  הבנאדם לא מפורגן מספיק פשוט כי הוא לא איש יח"צ כמו שנדרש היום משחקנים, הוא לא איסקו – אחד שיעזוב חימום וירד לספסל – אבל הוא פשוט שחקן פנטסטי במשחקים גדולים. ה6-1, הקלאסיקו הקודם, והכדור המדהים הזה בין שני שחקני הגנה של ריאל לסורי שנמלט לחלוטין מצפורני פתיחת העונה הדעאשית שעברה עליו.

וכשריאל הבינה מה עליה לעשות… בעצם, מה עליה לעשות? לא ברור איך עוצרים השנה את ברצלונה. שמרו אישית את מסי במרכז המגרש, קיבלו גול. עזבו את מסי במרכז המגרש, קיבלו גול ואדום.  אחרי סיבוב ראשון מופלא אני אומר שוב שמדובר, באופן מוזר, באחת העונות הנהדרות של ברצלונה בשנים האחרונות: פשוט כי רואים מהקבוצה משהו אחר. כי פתאום כל נצחון שמח, כי פתאום ברצלונה קצת אנדרדוגית, ודווקא בפוזיציה הזו היא מוולוורדת את דרכה לאליפות.

דרסנו את הקלסיקו, אתלטי הפסידה, ולנסיה הפסידה, יש מצב שסנטה קטלוני. איך עושה קלישאה? העונה לא נעולה, לפחות לא עם בריח, אבל בהחלט רכוסה עם הזיפר עד לצוואר. עכשיו תביאו את אומטיטי, תביאו את דמבלה, (בלי קשר: תביאו כבר לעזאזל את קוטיניו, מה שהוא עושה שם!), תביאו את פברואר, תביאו את צ'לסי. אבל לא הערב, הערב אנחנו כבר שמחים מספיק.

Real Madrid & Barca 23.12.17 Save The Date
בכדורגל, ינואר זה אמצע