תכף ינואר, וקר (תזרמו, איפשהו בעולם בטח קר עכשיו) ומה יותר נהדר מלחתום את השנה האזרחית הישנה / לפתוח את השנה האזרחית החדשה מפוסט סיכום ומיקום שחקני העונה ל2017/18 עד עכשיו? הרבה דברים. אבל זה מה שיש לי להציע לכם, אלא אם כן אתם מעדיפים נשיקה הלילה בחצות. על חלק מהעמדות אפרט יותר, על חלק פחות, וכדי לעשות את זה מעניין ולסקור כמה שיותר שחקנים/עמדות הרשיתי לעצמי להזיז שחקנים מעמדת מוצא, בד"כ לפי הנטייה שלהם (נניח אמצע-ימין / אמצע-שמאל). אתם בטח 'תיכנסו' בחלק מהבחירות בתגובות ואני בהחלט אצפה לכך! ועל הדרך אשמח לקרוא את הבחירות שלכם. יאללה, נבחרת העונה של הבלוג עד עתה:

מאמן
מקום 3: מאוריציו סארי (נאפולי). במונחים של כדורגל, התרגלנו לדבר על בנקאים (טוב כשאני כותב 'התרגלנו' אני מדבר בעיקר על אוהדי יונייטד) עם עווית של בוז ותיעוב בזווית הפה, אז מאוריציו סארי הוא בנקאי מסוג אחר כזה שבגיל 56 החליף למקצוע האימון ומאז לא מסתכל אחורה, ואם הוא מסתכל – הוא רואה שם את יובנטוס, אלופת הסרייה A בשנים האחרונות רודפת אחריו. ואם ביונייטד פתחנו, אז אולי מאמן שעזב בנק כדי להגשים חלום ראוי להיות המאמן הבא באצטדיון החלומות, לתשומת לב הבנקאים. (הערה: היה זוכה למקום אחד גבוה יותר אלמלא ההצלחה לא מתרחשת בעונה בה יובנטוס חלשה יחסית)
מקום 2: ארנסטו וולורדה (ברצלונה). ברצלונה מובילה את הליגה בפער, משייטת לשמינית הגמר, לכאורה (ברוב השנים האחרונות) עסקים כרגיל. אבל הקיץ הזה הוא לא השנים האחרונות, וקואוצ' ארנסטו, בלי הכריזמה והטירוף הטקטי של פפ או הכוחנות של אנריקה ועם רוטציה טובה וחיזוק מרשים של יכולות ההגנה והקישור גורם לאותו הקיץ להראות כלכך 2017.
מקום 1: פפ. גווארדיולה פפ (מנ.סיטי). הרצף, העוצמה, ההנאה, המהירות, הסטרלינג והדה ברוינה והסילבה. מי מייצג ההצלחה של הסיטי הנוכחית? מי הפנים המטופחות שלו? יש רק תשובה אחת אמיתית.

שוער:
מקום 3: יאן אובלאק (אתלטיקו) – אי של יציבות בהגנה הולכת ומתבגרת
מקום 2: טר סטגן (ברצלונה) – הכל כבר נכתב וללא ספק היה ראשון ללא עונה פנומנלית של
מקום 1: דויד דה חאה (מנ.יונייטד) – פנומן, שוער של פעם בדור. לא מגיע לו להיות שני בגלל ההגנה (טוב נו, המאמן) שלו. התצוגה שלו מול ארסנל צריכה להיזכר לדורות.

מגן שמאלי:
מקום 3: אלכס טלס (פורטו) – מגן התקפי נהדר, מוסר ומגביה מעולה שאחראי לא מעט להצלחה של פורטו העונה. ועכשיו נראה אותו בשמינית הגמר מול חוליית ההתקפה הנהדרת של הרדז.
מקום 2: אלכסנדר קולארוב בעונה נהדרת ברומא (סופגת הכי פחות בליגה) עוזר לה להישאר בתמונת האליפות ובעיקר לעלות מבית בלתי אפשרי בליגת האלופות מהמקום הראשון. רק שיכבשו קצת יותר.
מקום 1: ג'ורדי אלבה. לבחור אין רישיון, וזה מפתיע מאוד מאדם שעלול להיתפס כל רגע על מהירות מופרזת. אחד המפצים הגדולים על עזיבת ניימאר עם עבודה התקפית אדירה באגף שמאל בתיאום מושלם עם מסי ותצוגות הגנה מעולות לא פחות.

בלם:
מקום 3: נאלדו (שאלקה) האליפות של באיירן, אבל לבלם של שאלקה יש חלק גדול בכך ששאלקה מדברת חזק במקום השני.
מקום 2: ג'ון סטונס (סיטי). אחד משני הבלמים הטובים של הקבוצה הטובה באירופה
מקום 1: סמואל 'החומה' אומטיטי (ברצלונה). בגיל 24 הוא אליל האוהדים והבלם המוביל של קבוצת ההגנה הטובה באירופה (איך אומר רז זהבי? 'יש עובדות'). מדהים.

בלם:
מקום 3: אספיליקווטה (צ'לסי) – חלק גדול בשידרוג של צ'לסי לאחר פתיחת עונה הססנית.
מקום 2: גודין (אתלטיקו) – עדיין מהטובים בעולם והטוב בקבוצת הגנה מופלאה.
מקום 1: אוטמנדי (סיטי) – הנשק הסודי של פפ. בלם פיזי מאוד שמייצב את ההגנה החזקה של סיטי ומפתיע את בלמי היריבה בהצטרפות מעולה להתקפה. מוכיח שלפחות ארגנטינאי אחד יכול להצליח באנגליה.

מגן ימני:
מקום 3: קייל ווקר (מנ. סיטי). מהיר ועצבני
מקום 2: ג'ושוע קימיש (באיירן מינכן). תגלית העונה, למי שלא ראה כדורגל בעונה שעברה. בגיל 22, דור העכשיו באגף ימין של גרמניה.
מקום 1: כן – הוא משחק בליגה השלישית/רביעית בטיבה, כן – הוא כבר לא ילד, כן – בכושרו הנוכחי הוא המגן הימני הטוב בעולם. דני אלבס (פסז').

קשר אחורי:
מקום 3: מרקו וראטי (פסז') המנוע של אחת משתי מכונות הכדורגל הטובות בעולם.
מקום 2: פרננדיניו (מנ.סיטי) המנוע היותר טוב של אחת משתי מכונות הכדורגל הטובות בעולם.
מקום 1: גולים, בישולים, צהובים (אדומים בנתיים עוד לא, אבל יגיע) נשמה, מלחמה, שחקן שאתרי הסטטיסטיקה מגדירים את החולשה היחידה שלו כ'משמעת', שיחק 11 מחזורי ליגה ובארבעה מהם נבחר לאיש המשחק, ועדיין בחירה שהיא יותר של לב (אוהב/שונא) ארתורו וידאל (באיירן מינכן)

קשר אמצע-שמאל:
מקום 3: כרגע יספיק לו, כי לקבוצה שלו אין עיניים גדולות. מוסוט אוזיל (ארסנל) בעונה אישית נהדרת.
מקום 2: דויד סילבה (מנ.סיטי). הקרחת המפורסמת השניה בקבוצה אחרי פפ (של סילבה אגב יפה יותר), שחושפת מוח כדורגל נפלא לא פחות.
מקום 1: קוטיניו (ליברפול) השחקן הכי יצירתי בהתקפה הכי יצירתית באירופה

קשר אמצע-ימין:
מקום 3: כמעט הלכתי על מקסימיליאן פיליפ (דורטמונד) ילד בן 20 בעונת פריצה נהדרת, נקודת אור צהובה בעונה הבעייתית של דורטמונד אבל בהעדר עמדה מתאימה יותר אני מניח פה את נאביל פאקיר (ליון) שמשחק העונה כדורגל שלהתאהב.
מקום 2: אריקסן (טוטנהם) מצפה ממנו להתחדש בקבוצה גדולה באמת.
מקום 1: דה ברוינה (סיטי) אלא מה.

כנף שמאל:
מקום 3: אדן הזאר (צ'לסי) – גן אדן של תאווה. מוראטה כובש יותר (בליגה) אבל הזאר הוא עדיין הברומטר המובהק של התקפת צ'לסי.
מקום 2: סיידו מאנה (ליברפול) המהירות, הדריבל, העקב, והוא רק השחקן השלישי בטיבו בקבוצה
מקום 1: לקח את הכישרון שלו לצרפת. ואיזה כישרון! מה ששחקן אחד יכול לעשות לקבוצה, לליגה, למפעל. ניימאר (פסז')

חלוץ:
מקום 3: מילה טובה ליאגו אספס (סלטה ויגו) שאולי ישוב אחרי העונה לקבוצה גדולה, אבל המקום בהחלט שייך למחליף שלו רוברטו פירמינו (ליברפול) שהכדורגל שלו כלכך שמח ואז גם יעיל. הברזילאי החדש.
מקום 2: אדינסון קבאני (פסז'). יכול להיות שזו תהיה עונת חייו.
מקום 1: הארי קיין (טוטנהם) זה המספרים, בטח שכן, אבל זו גם התנועה, הבנת המשחק, הקלאסה, חלוץ מדהים. מפחיד שהוא רק הולך ומשתפר.

כנף ימין:
*בקלות העמדה שהפערים בה העונה הם הקטנים ביותר, בפרט במקומות 2-3, ובנוגע לשערים ובישולים – בין כולם. כולם שווים בפועל נקודות לקבוצה שלהם, כולם נותנים עונת קלאצ' נהדרת*
מקום 3: שבר את שיא העברות בזמנו כשעבר לסיטי תמורת 49 מיליון ליש"ט. אמרו שיחסית למחיר הוא פלופ, אז אמרו. העונה הוא מוכיח שהוא שווה כל לירה, סטרלינג (סיטי).
מקום 2: מוחמד (ראאד) סאלח (ליברפול). הפתעה מסחררת מכל הבחינות, מהירות אדירה, קצב יצירה וכניסה למצבים מדהים שזה לא משנה אם הוא בזבז במשחק שלושה-ארבע-חמישה, אחד-שניים הוא פשוט יכבוש, כנתון.
מקום 1:
מסיבת עיתונאים במנצ'סטר שקרתה באמת, השבוע:
עיתונאי: האם אתם פייבוריטים לזכות בליגת האלופות?
פפ: היכן מסי משחק?
עיתונאי: ברצלונה
פפ: אז הם הפייבוריטים לזכות.

בקיצור:

דה חאה
אלבה אומטיטי אוטמנדי אלבס
קוטיניו וידאל דה ברוינה
ניימאר קיין מסי

ושלכם?

מנטליות של קבוצה קטנה
מוסר בועט