איך שכדור מסתובב לו

אחרי *מילה שממש לא אוהבים פה בבלוגיה* היסטורית מול סוסיאדד - סיכום משחק וחצי עונה

רמונטדה נהדרת במגרש בו לא נצחנו כבר המון זמן נועלת סיבוב ראשון של עונת 2017/18 מפתיע ומרגש. בואו נראה מה המספרים מספרים

1 – מקום ראשון בליגה, הקבוצה היחידה ב(5 הליגות הבכירות ב)אירופה ללא הפסד.

2 – מארק אנדרה טר שטגן שני בספיגות ליאן אובלאק. אם תואר הפיצ'יצ'י מצטלם עם חולצות של בארסה ומתעקש להגיע למועדון (לואיס או מסי), לפחות בעמדת השוער הטוב בליגה הולכת להיות תחרות מרתקת עד סוף העונה, כמו שזה ניראה.

3 – וולורדה מסיים סיבוב עם המאזן השלישי בטיבו בהיסטוריה של בארסה! וזה אחרי ששיחקנו במטרופוליטנו, סאן מאמס, מאסטייה, מדריגל, אנואטה וכמובן בברנבאו. למרות שבשנים האחרונות הברנבאו הוא בית!

4.4 – תיקולים וחטיפות למשחק יש לבוסקטס העונה בליגה, עם 90.7 אחוזי דיוק במסירות. קאנטה הנחשב לקשר האחורי הטוב באירופה, עם 5.4 ו88% בהתאמה. הערך המוסף שלא מופיע בסטטיסטיקה של בוסקטס: ברוב המקרים הוא פשוט מגיע ראשון לכדור. איך אמר אלתרמן? אולי יש טובים ממנו אבל אין טובים ממנו, בשבילי לפחות. אגב, קאנטה המעולה מוביל על בוסקטס גם במסירות מפתח למשחק (אבל מבשל/כובש פחות העונה) עם 1.6. יהיה מעניין.

6 – בישולים לג'ורדי העונה בליגה. הוא כבר עשה את זה בשני עונות קודמות. עונות שלמות קודמות, כמובן. מחכה לראות מה הוא *אזהרת משחק מילים* מבשל לנו יחד עם מסי להמשך העונה.

8 – מספר הכיבושים של פאוליניו. הערך המוסף שלו מסתכם בעיקר בהיותו קשר אחורי חזק שמצטרף מאחור ומאיים על השער. הוא כניראה מה שהתכוונו לקבל כשרכשו את גומש: אקס פקטור עם ערך מוסף שחורג מהגבולות הטקטיים.
את החסרונות הבולטים שלו ראינו אתמול: חלש בהנעת כדור ובבניית המשחק. צריך לשחק ברוטציה עם ראקיטיץ' או כמחליף ליד שחקנים כמו אינייסטה וקוטיניו.

10 – מסי. בגיל 30, לרוב ממרכז המגרש, עם 17 שערים ו8 בישולים, מסי שווה לברצלונה 1.3 שערים למשחק העונה, מעט גבוה ממוצע הקריירה שלו (1.2). נכתב בסטטיסטיקות שזו הפעם הראשונה שהוא מבשל חמישה משחקים ברצף. צריך להיכתב שזו הפעם הראשונה ששחקני ברסה משכילים לנצל את מסירות המפתח שלו חמישה משחקים ברצף.

11 – שנים לא נצחנו באנואטה, יתכבד 11 ויהיה הציון החצי עונתי של וולורדה. הרבה כבר נכתב והאתגרים עוד רבים, רק אתייחס בקצרה לאתמול: בסיום המחצית הראשונה הייתי בטוח שוולורדה שגה לראשונה העונה בבחירות הטקטיות שלו. לאו דווקא בגלל התוצאה, שנבעה מכיסוי לקוי של פאוליניו בראשון ורוברטו בשני, אלא בגלל שסוסיאדד פשוט חיסלה את בארסה במרכז המגרש. הנחתי שוולורדה ויתר על אינייסטה ועלה עם גומש (ופאוליניו) כדי לחזק את מרכז המגרש מול יריבה פיזית, הוא הרי אוהב התאמות טקטיות. הבעיה הייתה שלא היה מי שישחק על השטחים הקטנים שנוצרו בחצי שלנו תחת הלחץ המאסיבי.
במחצית השניה אמנם לא נערך חילוף, אבל מסי, אני מניח שבהוראת וולורדה, ירד אחורה לשחק על תקן אינייסטה והמשחק נפתח. בסיום המשחק הסביר וולורדה שאינייסטה עדכן אותו שהוא לא חש כשיר לגמרי ולכן לא היה מקום לסכן אותו. הוא לא טעה טקטית, הוא שיחק תחת הכרח ותיקן אותו בחצי השני.

13 – משחקי ליגה וורמלן עלה בהרכב הפותח מאז שהגיע (2014/15) ובארסה לא הפסידה באף אחד מהם. אבל זו לא סיבה להתרגש. בלם בן 32 שמשחק בחצי עונה כמות משחקים של שלוש עונות קודמות, חוזר מן האוב (אני מניח שבברצלונה האוב קצת יותר נוח ויש אוכל טוב ואחלה שמש אבל בכל זאת, אוב) מפגין יכולת נהדרת ורוח ספורטיבית מופלאה – זו בהחלט סיבה טובה להתרגש. הפתעת העונה שלי יחד עם פאו.

29 – משחקים ברצף ללא הפסד בכל המסגרות. פפ וסיטי המהוללים נעצרו על 28.

1/3 – בקירוב, יחס ההמרה של סוארז בחודשיים האחרונים. 33 בעיטות למסגרת, 10 גולים (8 בששת המשחקים האחרונים). היחס הטוב באירופה בפרק הזמן הזה, אגב. הייתי אוכל את הכובע על כך שהערכתי שכבר לא ישוב לכושרו, אבל אני מניח שסוארז ישמח לאכול אותו בעצמו.

1.95 מטר – מינה, השחקן הגבוה בהיסטוריה של בארסה, צייץ אתמול לסוארז: "תודה חבר קטן שלי". איש, זה לא הוא שקטן, זה אתה שבורג' חליפה.

38 – שערים כבשו שלושת הכובשים המצטיינים שלנו העונה עד עכשיו בליגה. אתלטיקו עם 28, ריאל עם 32, ולנסיה עם 40. זה לא הטיקי טאקה המרהיב, אבל גם מבחינה התקפית – אין לנו זכות בכלל להתלונן, הכל טפו חמסה וברוך השם.

20/02 – בליגה אנחנו מובילים על אתלטי במרחק טוב של תשע נקודות, את הגביע אני אשמח להשאיר למחליפים ולשחקני הנוער שבארסה משוועת להם, הציפייה האמיתית שלנו היא לליגת האלופות והמפגש האדיר מול הבלוז. אחרי חצי עונה ברור לנו שעדיין לא פתרנו את בעיית המגן הימני. הדגשים העיקריים בחצי העונה הבאה ובהתמודדות למשחק מעטים אבל ברורים:
– סרג'י רוברטו שהוא קשר מצויין אבל לא מגן. וולורדה מתעקש, וכך דווקא סמדו שפיזית בנוי יותר להתמודד עם הזאר עוד לא צבר ביטחון משחק מספק.
– למקסם את היכולות הגבוהות של דמבלה. אני מניח שעוד שומרים עליו אחרי הפציעה, אבל הדרך לנצל את האיכויות שלו היא לתת לו לשחק ליד מוסרים כמו מסי ואינייסטה כמה שיותר כדי לצבור ביטחון. יש לי תחושה שזה פקטור משמעותי אצלו. הדרך לעשות את זה היא להציב בצד ימין את ראקי שיחפה הגנתית ויוציא קדימה במקום פאוליניו שמוסר פחות טוב וגם מחייב את האחרים בזהירות יתר טקטית.
– מנוחה למסי. קו שוולורדה מצליח בו הרבה יותר מאנריקה. נכון שאנחנו רוצים עוד ממסי בכל משחק, אבל עוד ממסי לטווח ארוך זה קצת פחות ממסי במשחקים מסויימים ובנסיבות מסויימות.

יאללה, ויסקה!  (ובנימה זו, בבלוג של איזה קבוצה עוד תוכלו למצוא סלנג ישראלי-ערבי ליד מילה קטלונית תגידו?.. בחיי שיותר ממועדון).

הלחם והחמאה
כאב רך ועמוק

37 Comments

Ahiya madmon 15 בינואר 2018

אלוףףף !!!
ולגבי מגן ימני , עוד קצת דקות לסמדו וזה הנכס של בארסה!
וויסקה❤

אייל קורן 15 בינואר 2018

אלוףףףףףףףף

ק. 15 בינואר 2018

מעולה.
סמדו/רוברטו בימין יכול דעתי להמשיך לפי יריבה וסיטואציה במשחק

אופיר ממן 15 בינואר 2018

מסכים, אבל לא היית מעדיף מגן קבוע ויציב?

ק. 15 בינואר 2018

האמת שלא. סמדו נראה לי מספיק אמין וטוב לטווח ארוך. התחושה בפתיחת העונה הייתה שהוא ממש שיחוק ושיש שקט בעמדה. אחרי שהחזירו את רוברטו לשם אז הוא נדחק לספסל ופתאום האפסייד ההתקפי בעמדה הרבה יותר גבוה.
סמדו צעיר, מהירות וטכניקה יש לו, עם הזמן והתיאום אני מאמין שגם יקבל את הבטחון (אפשר היה לראות את הפוטנציאל של הפריצות שלו בדגימות בודדות)

אופיר ממן 15 בינואר 2018

לא מצליח לראות איך רוטציה קבועה עדיפה על שחקן קבוע.. במיוחד בקבוצה שאוהבת לשחק על שטחים קטנים ומתבססת על תיאום עיוור.
ברור שאתה צודק ולסרג'י יש אפסייד התקפי, אבל זו תוצאה של שנים במועדון והיכרות עמוקה עם שיטת המשחק.. סמדו כששיחק לא זכה לשת'פ אמיתי בצד ימין ולרוב בודד שם. צריך לתת לו קצת קרדיט, הוא בא גם על תקן איכויות התקפיות.

ק. 15 בינואר 2018

מסכים. רשמתי לטווח הארוך הקבוע הוא סמדו

matipool 15 בינואר 2018

את סעיף 1+29 אתם חייבים לנו .. (-:
לא ברורה לי הדאגה שלך מצ'לסי. ראית אותה לאחרונה? הם בכלל לא באזור חיוג שלכם.
דרך אגב – אנחנו כרגע על 18 משחקים ללא הפסד. מקווה שנגיע לפחות ל-29.

אופיר ממן 15 בינואר 2018

הייתם פשוט מדהימים אתמול! קצת יותר ריכוז של ווינדאלום במסירות וביציאה קדימה ואפילו עוד יותר!
אין ספק, אתם הדבר הכי מפחיד באירופה כרגע. יאמר לזכותי שאמרתי את זה הרבה לפני המשחק.

יעוז סבר 17 בינואר 2018

הם ועוד איך באיזור חיוג שלנו כי הם חיות, כי הם פיזיים, כי יש להם את קורטואה, כי יש להם מאמן איטלקי. הם לא יתנו לנו רביעיה, אבל בהחלט יכולים לפרק אותנו 1-0.

משה ו 15 בינואר 2018

אני לא מאמין שמישהו בשיא הרצינות פה משווה רצף הישגים ב(אין)ליגה הספרדית, מול הרצף המדהים של מנצ'סטר סיטי באנגליה…

אופיר ממן 15 בינואר 2018

תאמין משה, תאמין. אם האמנת שים סוף יכול להיפתח לשניים אתה בטח יכול להאמין גם לזה.

no propaganda 15 בינואר 2018

זה עוד שיאים חסרי משמעות ג םשל הסיטי וגם של בארסה, בימינו אין הבדל רעיוני בין הפסד לתיקו כשמשחקים מול קבוצה נחותה כמו אברטון או מאלאגה לכן הרצפים האלה הם יותר מהכל תרגיל יחסי ציבור כמו הכי הרבה שערים השנה קלנדרית.

אופיר מ 15 בינואר 2018

הפוסט שלי התייחס לכלכך הרבה דברים, זה החבר פה שבחר להיטפל לזה.

no propaganda 15 בינואר 2018

אחלה פוסט!
אתה כותב נהדר גם אם לא תמיד מסכימים על הכל :)

החתול במגפיים 15 בינואר 2018

פעם אחרונה שראיתי את הטבלה באנגליה, אז גם שם (אין)ליגה אנגלית.

יסלח לי אופיר וימחל לי על כבודו שאני מתפרץ ככה לדלת הבלוג ולוקח מידיו את תפקיד הסדרן התורן, אבל מי שחושב שלצאת ללא הפסד (במקרה הנ״ל אף עם ניצחונות) מהקלדרון, מסטאיה, ברנבאו, אנואטה, סאן-מס, מדריגל ומטרפולינו היינו דבר פשוט מאין כמוהו, אז שישאר בבקשה באיזה בלוג אנגלי באכסניית ׳דה-באזר׳ ולא יראה פה את פניו.

אני יכול בנחת להניח שאם סיטי הייתה צריכה במקום בארסה לעבור את המסע הזה, אז הרצף שלה היה נגמר הרבה יותר מוקדם מאשר אמש באנפילד.

חבל מאוד שכל פעם חודר לפה הטרול האנגלופיבי התורן, ומסיט את הנושא מהכתיבה הנהדרת של אופיר, לדיון של ׳למי יש יותר גדול׳, במקום באמת לתרום לרוח הבלוג.

שוב סליחה.

no propaganda 15 בינואר 2018

סביר להניח שגם הרצף של בארסה כבר היה נגמר אם הייתה משחקת האנגליה. אלה השוואות חסרות תוחלת.

דונאדוני 15 בינואר 2018

אני לא מבין למה אנשים ממשיכים לחזור על המנטרה שסרג'י רוברטו לא מגן?
כבר שנתיים שהוא משחק מגן, ועושה את זה בהצלחה.
אז הוא לא התחיל את הקריירה כמגן… אז מה? המון מגינים לא התחילו את הקריירה כמגינים והפכו למגנים (אלון חרזי לדוגמא :) ).
סרג'י הוא לא מגן סטייל רוברטו קרלוס שחורך את הקו, ולא מגן סטייל תוראם שאי אפשר לעבור אותו. אבל יש לו קצת מהכל, והוא יודע לשתף פעולה מעולה עם הקישור, מה שמוסיף לברסה שחקן נהדר להנעת כדור.
הוא יודע להשתמש בתכונות שלו כקשר כדי למקסם את יכולתו בעמדת המגן.
מעבר לזה, הוא מוסר נהדר מהאגף לאמצע, בין אם זה במרכז המגרש, ובין אם זה בחלק הקדמי. רק תראו את הבישול לסוארז בברנבאו ותבינו איזה סגנון של מגן הוא.
מבחינתי, שחקן בית, חכם על המגרש, צנוע, מתאמץ, ולדעתי גם טוב – שישאר מגן ימני עד סוף הקריירה.

נ.ב: שחקן שמגיע למשחקים גדולים, שחקן של מאני טיים, תמיד טוב אחד כזה בהרכב. עדיף לבזבז 100 מיליון על שחקנים אחרים ולא על מחליף לסרג'י. תשאירו את ייני, סליחה סרג'י, בהרכב, גם שחקנים כאלה צריך בקבוצת כדורגל.
סמדו יופי של גיבוי. עמדות המגן סגורות לטעמי בברסה.

סרג'י רוברטו מגן ימני נ-ה-ד-ר!

אופיר ממן 15 בינואר 2018

קודם כל, מי זה אנשים.. אני :)

שנית, אתה מתפרץ לדלת פתוחה (וזה אחלה, תישאר! איך אתה אוהב את הקפה שלך?) כתבתי פה הרבה ואכתוב שוב, אני חושב שהוא מדהים, שחקן בית ווינר מופיע למשחקים גדולים שחייב להישאר בברצלונה ולפרוח בה. אבל למה לא כקשר?… כתבתי מה החסרונות שלו – הוא לא פיזי מספיק בהתמודדות עם קיצוניים חזקים ומהירים כמו רונאלדו או אתמול וויליאן ז'וזה. אני חושב שסמדו בעל פוטנציאל גבוה יותר בעמדה הספציפית הזו.

דונאדוני 15 בינואר 2018

אני פשוט חושב שיש קשרים כרגע בסגל שלא מאפשרים לו לשחק כקשר (ואני לא מדבר על משחקי גארבג' כשחצי סגל נח).
כשיש לך בוסקטס, פאוליניו, ראקיטיץ, אינייסטה, קוטיניו ואפילו מסי לפעמים… אין באמת מקום לסרג'י רוברטו בקישור.
ויש לך גם את דניס סוארז ואנדרה גומש ש"צריכים" לקבל דקות.
סרג'י הוא סותם חורים קלאסי, וכרגע כמגן ימני יש בו צורך אמיתי. בקישור יסתדרו גם בלעדיו.

אופיר ממן 15 בינואר 2018

אבל בסדר, לא שאני אלך לישון עצוב אם סרג'י ימשיך לשחק שם :)

אייב 15 בינואר 2018

אני לא אוהב גם את המילה 'מאניטה'.

דן ברקאי 15 בינואר 2018

כמה הערות,

השער הראשון שספגנו היה אשמת פיקה. למדו אותי חשבון ששניים על שניים זה יחס הגנה מעולה, אבל כשפיקה לא שומר את השחקן שלו ועומד/חולם במרכז הרחבה, סרג'י רוברטו לא יכול לשמור על שניים – גם על השחקן של פיקה…

קאנטה באמת היחיד שנותן פייט לבוסקטס. אבל רק פייט, בוסקטס טוב ממנו, עקבי ממנו ועוגן אולי הכי חשוב בבארסה, לא בלסטר, לא בצ'לסי, בבארסה. מסתבר שרק אנגלופיל הייטר ייקח את קאנטה לפני בוסקטס.

דמבלה בינתיים מפוחד (וגם נפצע עכשיו לעוד שלושה שבועות), בינתיים לא ראיתי ממנו כלום כך שלתלות בו תקוות כרגע זה מיותר. הוא לא אמור לפצוע עכשיו יש בו עוד הרבה בוסריות.

אופיר מ 15 בינואר 2018

אני חושב שלנסות להריץ את מי שהיה שחקן העונה הצעיר בצרפת ובגרמניה והרכש הגדול של הקיץ זה לגיטימי אבל כאמור לא רלוונטי, נפצע.

no propaganda 15 בינואר 2018

אני מבין שאתה אוהד בארסה והכל אבל קאנטה טוב מבוסקטס בכל פארמטר כמעט ושווה לו בשאר. אין פה שום קשר לאנגלופיליות וזה גם לא סותר שבוסקטס הוא שחקן נהדר. העובדה שבוסקטס משחק בבארסה דווקא עוזרת לו להראות טוב כי הוא משחק עם שחקנים טובים יותר שפחות צריך לחפות עליהם.

דן ברקאי 15 בינואר 2018

התייאשתי מלנסות לשכנע. בוסקטס טוב ממנו. לטעמי בהרבה אבל נסכים שלא להסכים.

אופיר מ 15 בינואר 2018

מבלי לזלזל חלילה באף אחד ובטח לא בנו פרופ' האהוב המסקנה שלי היא שמי שלא צופה בבארסה כבר שנים בקביעות לא יכול להבין כמה בוסקטס הוא פשוט השיטה. ענק בלתי רגיל.

דן ברקאי 15 בינואר 2018

בגאונות שלו היא ברמה של מסי – לא פחות. הביצועים ורמת הגימור שלו רחוקים שנות אור מהפרעוש, אם כי לעמדתו זה יותר ממספיק. מגיל 21 עד היום. קאנטה? מצחיק מאוד…

דן ברקאי 15 בינואר 2018

הוא*

אזרח ותיק 15 בינואר 2018

יפה ומשכנע
רק הערה קטנה: אלתרמן כתב, "ישנם יפים ממנה אך יפים כמוה" ובוסקטס הוא באמת לא הטוב ביותר אבל אין אין טוב כמוהו.

אופיר מ 15 בינואר 2018

תודה :) מכיר את המשפט, זו הייתה התחכמות שנועדה להבהיר כמה דעתי לגבי בוסי מוצקה

נדב ליטבק 15 בינואר 2018

תודה על העשרת העונה!

אופיר ממן 16 בינואר 2018

בשמחה!:)

גלעד בלום 16 בינואר 2018

מסכים עם דן ברקאי ועם אופיר, באופן כללי המגינים של ברסה בעיני הם אנדר רייטד בגדול, מסצ׳רנו( כששיחק ) ואפילו פיקה שמואשם ביצירת חורים ובצדק לפעמים, זה מה שנקרא קולאדרל דאמאג׳.

בשיטה של ברסה שבה יש לחץ מתמיד על היריב כשהכדור אצלו נוצרים לא מעט מצבים שבוסקטס ופיקה נותרים לבד מול מתפרצת של 3-4 שחקנים( כי ראקיטיץ, אלבה, אינייסטה לוקחים סיכונים כשהם לוחצים בחלק של היריב ), זה סיכון מחושב שלוקח בחשבון את החכמה של בוסקטס שיודע איפה לעמוד, וגם פיקה למרות הביקורת עליו הוא שחקן חכם מאד( אם כי לא מהיר ולא טכני ), לרוב זה לא נגמר בספיגה…וזו גדולתם, הגדולה של בוסקטס היא שהוא גם מוציא להתקפה מדהים כשהכדור אצלו ושל פיקה שהוא בלם שכובש מידי פעם( יותר מרוב הבלמים ) והוא יציב, גם מסצ׳רנו כשלא נפצע בלם אדיר.

וזה עם כל הכבוד לקאנטה( אבל בוסקטס זה חוליה אולי הכי חשובה חוץ ממסי ואינייסטה )

ק. 16 בינואר 2018

בדיוק, לכן כשהיו פויול ואבידל הם היו מנקים כל מתפרצת בחצי ולכן (בנוסף לפוזשן) בארסה הייתה בזמנו פחות פגיעה מאחור. ראו גם את ההבדל כששניהם היו פצועים

בארי ברודי 17 בינואר 2018

מסי מחמיץ פנדלים בכוונה?
מה הבדיחה הזו עם הפנדלים שלו?

הראל 18 בינואר 2018

אופיר אתה חייב לכתוב משהו על דיניו שלנו

Comments closed