הטיות סובייקטיביות, יודע כל אוהד על הכדור, הן מן האביזרים הנלווים שמבריחים כולנו לאיצטדיון או לכורסת המשחק.  כדורגל מתיימר להיות משחק אובייקטיבי, אבל משחק ששואב את הקסם שלו מאהבת המונים לא יכול להיות כזה.  הטיית ה'הילה' למשל – כשאלמנט מסוים בשחקן שאנו אוהדים (או שונאים) 'צובע' את כל מה שאנו חושבים עליו ברמת הפרט (ולכן למשל רונאלדו שחצן וילדותי ומסי הוא הדלאי לאמה או להיפך – מסי הוא הדלאי לאמה ורונאלדו שחצן וילדותי)
או אפילו ברמת הכלל (הוא שחקן דרום אמריקאי ולכן הוא אוטומטית נחשב לטכני ועם כדורגל 'שמח' יותר ממקבילו הדני שמשחק כדורגל דומה)

אבל ההטיה המשפיעה עלינו ביותר היא כנראה 'הטיית הקונטרסט' – בהשוואה בין שני פריטים נעריך את הפריט השני ת מ י ד לפי זה שהוצג לפניו. את ניסוי הקערות אתם מכירים (יד במים חמים, יד במים קרים, ידיים במים פושרים) אבל יש להטיה הזו גם השלכות כלכליות בתחום הפרסום והמכירות: כשאנו מציגים מוצר ללקוח אנו מציגים לו 'עוגן'. מעתה, כל מוצר יקר יותר בהשוואה לעוגן ייתפס כמאוד יקר בהשוואה לעוגן ה"זול", וכן להיפך – מוצר יקר כעוגן יגרום למוצרים אחרים להיחשב זולים. קצת מזכיר את 'אתה טוב כמו המשחק האחרון שלך'.

וולוורדה קיבל את הקבוצה אחרי קיץ קטסטרופלי, כידוע. פתיחת העונה הנהדרת – יותר מבחינת תוצאות ופחות מבחינת הכדורגל אליו הורגלנו – התקבלה בפליאה שהפכה להערכה מוחלטת להתנהלות המקצועית והספורטיבית של המאמן והקבוצה.  כך יכלנו למשל 'להתעלם'  (אפקט ההילה) מהמעבר ל4-4-2 ואפילו לשבח את הבחירה לעלות למשחקים לעיתים בראש של 'קבוצה קטנה' שלא באה ליישם משחק מראש אלא ללמוד את היריבה תוך כדי תנועה – ובעצם אצל וולוורדה נראה שפעמים רבות זה ממש חלק מרכזי משיטת המשחק, ולא לחינם רוב הגולים שלנו מובקעים במחצית השנייה.

עכשיו, אחרי שתי תוצאות תיקו רצופות ופער שקוזז ל7 נק' בלבד מהחומה הגדולה בצפון הידועה גם בשם אתלטיקו, זהו זמן טוב להירגע, להעריך את הדרך שעשינו עד כה, לנסח את האלמנטים הטעונים שיפור, לבחון דברים כהווייתם:

ראשית, אין צורך להתרגש מתוצאות התיקו. המשחק מול אספניול היה כמעט חסר ערך ספורטיבי. לעזאזל, היה שלב שדמיינתי שסרט הקפטן על היד של אינייסטה הוא מצוף!
חטאפה היא קבוצת ההגנה השלישית בטיבה בליגה, למשחק הזה הגענו עם הלשון בחוץ אחרי רצף ארוך של שבועות בהם שיחקנו שלושה משחקים בשבוע (מישהו מזכה אותנו על הבירות שביזבזנו?) ונתקלנו במשחק הגנה מבריק שהורכב משמירה הדוקה כפולה ומשולשת של מובילי הכדור מסי וקוטיניו, וקו הגנה מתואם בשלמות שתפס אותנו בנבדל פעם אחר פעם.

נקודות לשיפור של וולוורדה ובכלל:
א. קילינג אינסטינקט. אני אוהב את הענווה של וולורדה, אני מעריך את הנכונות שלו להסתכל לכל יריבה בעיניים, אבל עדיין – זו ברצלונה. לא כל יריבה צריך לנסות קודם לבחון וללמוד לעומק תוך כדי תנועה במהלך המשחק. יש משהו נכון מאוד בלתת ליריבות לרדוף אחריך ולנסות לפצח אותך. מה שהיה נכון לקלאסיקו לא בהכרח נכון לחטאפה או לבטיס. את פפ רבים מאיתנו זוכרים בערגה לא רק בגלל הכדורגל אלא בגלל הקילינג אינסטינקט המדהים שהיה לנו בתקופתו. היינו נותנים 1-2 גולים תוך 20-30 דקות ומשם לשלושת רבעי משחק של גרבג' טיים.  לברצלונה הנוכחית יש את הכלים לכך, היא בטח לא צריכה לחכות למחצית השנייה כדי להכריע משחקים כתכנית פעולה.

ב. שילוב שחקנים חדשים. אני מרגיש פה איזה קצה חוט של בעיה ואולי אני טועה (והלוואי שאני טועה) אבל סמדו, קוטיניו ודמבלה לא משתלבים כראוי בינתיים. אני מיד מסייג ואומר לגבי שני האחרונים – ברור שלא היה מספיק זמן והנסיבות לא פשוטות.
העניין הוא שאני מרגיש טעויות ברמה האסטרטגית. אני רוצה לראות את סמדו משחק 4-5 משחק ברצף וצובר ביטחון לפני שמודדים אותו באמת (ואני מרגיש שיש לו המון מה לתרום), אני לא רוצה לראות את קוטיניו מוחלף בדקה ה60 של כל משחק, ובטח לא במשחק בו דווקא את המחצית השנייה הוא פתח מצוין כשחקן חופשי (שינוי טקטי מעולה של וולוורדה. מה גם שהוא היה הקרוב ביותר להכריע את המשחק מרחוק) או את דמבלה נכנס 'להציל את המולדת' במשחק קשה כזה בדקה 70.

ג. סוארז קצת לא מבוקר, ואני מרגיש שנדרשת התערבות של מאמן. הוא עסוק מידי בשחקני הקבוצה השנייה, בשופט, בקוון. מקווה שבתקופה הקרובה יתמקד בעיקר בלנשק אצבעות (טוב אין לי מושג למה זה נשמע כלכך גס)

ד. המחליפים שלנו, בעיקר בקישור, מאוד אפורים. גומש ודניס זה לא זה, דווקא ראפיניה שמתאים יותר נמכר. עם כל הטייסים בקבוצה, התחושה היא שהקישור עדיין זקוק לנווט.

נקודות לחיוב: כמעט הכל. בסופו של דבר צריך לזכור שאלמלא עבודה נהדרת של וולוורדה לא היינו מלכתחילה מגיעים למצב של תלונה על שני תיקו די מחויבי מציאות ממרומי הטבלה. ההגנה יציבה, ההתקפה תמצא את השער שוב בקרוב מאוד, האווירה חיובית, מרכז השדה מתפקד נהדר עם בוסקטס בעונת שיא וראקיטיץ' בחודשיים נהדרים, מסי ניראה נהדר (העתק הדבק מ2006), כולם כשירים, העפלנו לעוד גמר גביע.

שבוע הבא צ'לסי, בעוד שלושה שבועות אתלטיקו, עוד מעט נלמד לאן העונה הזאת הולכת. בינתיים, תתנו התניות בכיף שלכם (שוב, לא בקטע גס).

אספניול של ברצלונה