ברצלונה 2018/19

פותחים עונה בראשי פרקים ותקצירים

מכיוון שסיימתי את המונדיאל תשוש יותר ממודריץ' לא כתבתי על ספורט בבלוג מסודר מתחילת העונה, כך שאולי אני אראה חלוד אבל לאט לאט אכנס לכושר.

בואו רגע נדבר על אינטנסיביות, עבודה שחורה ובישולים שלא נכנסים לסטטיסטיקות : היום יום שישי, מישהו צריך "לבדוק" גם את הדגים וגם את הקציצות וגם את השניצלים וגם את החצילים והפילפל.  אכן, לא קל להיות שחקן נשמה יתרה.
מכיוון שכך, וגם מכיוון שיש המון על מה לדבר – אכתוב בראשי פרקים.

פרק 1 :  סגל
הרכש הטוב ביותר שהצטרף לסגל הקיץ הוא המגן השמאלי אריק אבידל.
תקופת רוברטו פרננדז במועדון היא תיעוד של כמה מנהל רע יכול להזיק למערכת:
א. אי התוויית תכנית רכש רב שנתית ברורה.
ב. נטישה של ערכי המועדון (במונחי כדורגל).
ג. יכולות ניהול מו"מ לא קיימות.
(מזכיר קצת את וודוורד).
בארסה מסיימת את העונה הקודמת כדבאליסטית, אבל כקבוצה מותשת, מתבגרת, לא מבריקה ועם טעם רע לאחר הדחה אכזרית בליגת האלופות. אגב, המחליף הראשון מהספסל במשחק הזה? אנדרה גומש.
אבידל הוא פשוט תמונת מראה שלו, וההספק שלו בקיץ אחד הוא לא פחות מפנומנאלי.  אבידל מסמן וי על: גניבות של מלקום ווידאל מאיטליה, ההצטרפות של ארתור המבטיח שאמנם נסגרה לפניו אבל הוקדמה מינואר לקיץ וגם לנגלה הגיע.

אבל כדי לגלות את הסודות של הקוסמים צריך להסתכל תמיד לצד השני:
עזבו: פאוליניו (לא ברור) דאולופאו (נמכר ללא שינוי ערך) דין (נמכר ברווח) גומש (מושאל + אופציה) מינה (נמכר ברווח נאה) ווידאל.
אולי מדובר במהלך פוליטי של ההנהלה לחיזוק הקשר עם האוהדים כי אבידל תמיד היה יקיר הקהל, אבל זו הוכחה שפוליטיקה היא לא תמיד מילה גסה.

פרק 2 : קוטיניו
לדעתי שני הברזילאים הטובים בעולם משחקים כרגע בכלל בברצלונה וליברפול (אני נוטה לקוטיניו).
האם זה מה שיכול לעשות את ההבדל בשלבים המאוחרים של ליגת האלופות?  בתנאים מסויימים שחלקם תלויים בשאלה אם השנה הוא ימקסם את ההשתלבות שלו – בהחלט.

פרק 3 : חידה.
מי השחקן הצרפתי המוביל כרגע בכיבושים (בכל המסגרות) את עונת 2018/19?
אז נכון שאמבפה כוכב גדול ממנו ונכון שהוא צריך לעבוד על קבלת ההחלטות שלו ונכון שחגיגת השערים שלו מעצבנת,
אבל דמבלה מסתמן כרכישה (אמנם יקרה מידי אבל זו לא אשמתו) של אחד מכוכבי העתיד הגדולים של הכדורגל העולמי וככזה שיכול להיות השינוי כבר עכשיו.
המפתח? 4-4-3 כמובן, אבל בנוסף – נקודת המוצא שלו בהרכב של ברצלונה היא שמאל (כי ימין זה מסי) אבל כבר ראינו את מסי קורא לו להחליף איתו צדדים במהלך המשחק. דמבלה בימין הוא כלי התקפי מסחרר נגד כל קבוצה באירופה, ודווקא נגד הגדולות שמשחקות פתוח.
אבל האם הוא יכול ללמוד להסתדר עם קבוצות קטנות ושטחים קטנים?

פרק 4:  נבחרת
אם לפני עשור נבחרת ספרד הייתה ברצלונה מחוזקת, היפוך המגמה הושלם.  ריאל שולחת היום את רוב נציגי הנבחרת.  אני מאמין שלברצלונה כמייצגת קטלוניה אף פעם לא היו יומרות זהות לריאל – הקבוצה של ספרד – בנושא הנבחרת אבל זה בהחלט מעיד על מגמת ההתבססות של ריאל על יותר ויותר צעירים ספרדים ועל המגמה ההפוכה של בארסה. קשה שלא להרגיש שהאקדמיה נזנחה.
ניצנים חיוביים של שינוי : ריקי פוץ' (פויג) במשחקי ההכנה מראה פוטנציאל ענק ואי רכישת מגן שמאלי מחליף כמהלך שמעיד על אמון במירנדה.

פרק 5 : מועמדויות ופרסים אישיים
"אף אחד לא מבין ככה את המשחק, אף אחד.  ברצלונה זכתה בדאבל בעיקר בזכות מסי. הוא הבקיע שער למשחק והכדורגל שלו באמת שמח. טורניר נוקאאוט הוא תמיד בלתי יציב, מצד שני אם הפרס באמת היה ניתן לכדורגלן הטוב ביותר, הוא היה זוכה בו כל שנה"
גארי ליניקר

פרק 6 :  וולוורדה
אני לא מצליח להפוך לחסיד של מאמן שהחילוף הראשון שלו הוא באופן קבוע שחקן הגנתי והורס משחק מסוג פאוליניו / וידאל.   העונה יש לוולוורדה גם הרכב ראשון מצויין וגם ספסל נהדר (שלעת עתה הוא לא ממש מנצל).  נכון, הוא ייצב את המערכת וצופף את השורות –תרתי משמע- אחרי קיץ מזעזע.  בהכרה שלי, כמאמן קבוצות אנדרדוג הוא בנוי לתפקידים כאלו וכך גם הגיע איתן להישגים (אפשר לראות את הטור מהקלאסיקו הקודם 'מנטליות של קבוצה קטנה').  אבל אני לא יודע אם הוא בנוי לבסס שוב את ברצלונה ככח מאיים באירופה.  יחד עם ההגנה (כי אומטיטי מאמצע העונה שעברה עדיין שווה לפחות 1-2 טעויות במשחק ורוברטו מגן הרבה פחות טוב מסמדו) וולוורדה לפחות בעיניי, הוא סימן השאלה המרכזי העומד בין ברסה לשלבים המאוחרים בליגת האלופות.

פרק 7 : מנהיג
לראות את מסי מתאושש מהידיעה שלא יזכה בגביע העולם (בכנות, עוד לא התאוששתי ולא יודע מתי אתאושש לגמרי), לוקח את המיקרופון בפתיחת העונה ומול יציעים מלאים, עם סרט קפטן על היד מכריז שהעונה ברצלונה והוא באופן אישי יעשו הכל כדי לזכות באזניים הגדולות, מרגש.
מסי אכן לא נולד מנהיג, אבל מסי היום הוא בהחלט מנהיג. לפחות בברצלונה, הבית האמיתי שלו.

פרק 8 : ינואר .
לראשונה, לינואר השנה תהיה משמעות כבדה מאוד בליגת האלופות.
לאור החמדנות של ראיולה, הציטוטים של פוגבה, הספסול של דיבאלה וסירוב הבקשה לשכר של רקיטיץ'  (כן, כדורגל זה כלכך טלנובלה)
תסריט של דיבאלה – יונייטד – פוגבה – ברצלונה בהחלט אפשרי.  (כן, כדורגל זה כלכך טלנובלה).

פרק 9 ואחרון לעת עתה : חופשי.
הנשק הנייח הקטלני ביותר בעולם הכדורגל היום עומד על 8. ישבור את השיא של ג'וניניו (12) לשנה או לא ישבור?

ויסקה בארסה, ויסקה 18/19
כיף לחזור,
שבת שלום.

סמפאולי פוטר - מי הבא בתור?
הכל בראש

תגובות

  • שושי

    יא איש גאון! איזה כיף בלוג כזה באמצע שישי, לקרוא על הדבר שאני הכי אוהבת בצורה כל כך שנונה.

    ונתון כזה על דמבלה מאוד מאוד משמח אותי רק שתדע.

    (אגב אני ממש מבקשת להבא בלוג הספד על וידאל שכולנו יודעים מי הוא אבל עדיין מאוד מאוד אוהבים אותו.)

    הגב
    • ממן

      אני די בטוח שכולם זה 'שושי' ;)

      הגב
      • שושי

        חחחחח בחיי שלא

        הגב
  • אחיה מדמון

    מלך! כמה כיף שחזרת.
    פשוט תענוג לקרוא!

    הגב
    • ממן

      תודה רבה אחיה

      הגב
  • Matipool

    אוהב לקרוא אותך אחרת הסיכוי שאקרא טור על ברצלונה / ריאל או קבוצה אחרת בספרד הוא ממש לא גבוה.
    לגבי הברזילאים - בסיכום מכלול התכונות והתפקוד, בובי לוקח את קוטיניו שאני עדיין מאד אוהב.

    הגב
    • אופיר ממן

      א. תודה על המחמאה וב. אני לגמרי יכול לקבל את ההכרעה שלך ולכן הקפדתי להשאיר את הניסוח לא מחייב. אני כן מייעד לקוטיניו תפקיד גדול מאוד השנה

      הגב
    • Jhkj

      לדעתי אם מדברים על הברזילאים הטובים ביותר גם קאסמירו ומרסלו טובים מבובי, אבל מצד שני קל מאוד לעשות הערכת חסר לבובי שתורם הרבה מעבר לנתונים

      הגב
  • דיזידין

    טוב שחזרת, התגעגעתי.
    כמו כל פתיחת שנה, אני עסוק בעיקר בשני דברים: רועד מריאל ומדחיק את העובדה
    שמסי לא ישחק לנצח.

    הגב
    • ממן

      אני מדחיק כבר שנים...

      הגב
  • פיש אנד צ'יפס

    לברצלונה יש בעיה קשה מאוד בעמדת החלוץ במיוחד בעונה לאחר מונדיאל ושבארסה לפחות מצהירה שהיא מכוונת על כל המטרות,במקרה שסוארז ומסי פצועים אין סקורר, לא מוניר לא דמבלה ולא מלקולם יתנו את השערים מול החזקות...הקניה של גרייזמן שנותן לפחות 20 שערים בעונה או חלוץ אחר עם מספרים כאלה הייתה הכרחית

    הגב
    • אופיר ממן

      נכון מאוד. רציתי לכתוב על זה ומשום מה לא כתבתי. גריזמן בעייתי מאוד ושחצן מאוד ואוברייטד אבל היו חייבים להביא עוד סקורר. אם גם העונה סוארס לא ינוח מול הקטנות אנחנו שוב ניכשל המימדים גדולים.

      הגב
      • ק.

        אני שמח שגריזמן נשאר באתלטיקו. מלבד החיבור היפה שיש לו באתלטיקו לא אוהב לקחת כוכבי יריבות ישירות, חזירות מיותרת, מה גם שלא לעניין שדמבלה היה מתקבע כגיבוי.
        מסכים שחסר מחליף לסוארס, מספר 9 (אגב, יש פחות ופחות כאלה), צריך משהו צעיר ומוכשר ובלי אגו שיהיה מוכן למשבצת הזאת וגם יספק את הסחורה.
        אם מסי ייפצע ברור שבארסה בבעיה, אבל פה לא יהיה גם תחליף...

        הגב
        • סוס ים

          גם אני שמחתי שנשאר באתלטיקו.
          בשנים היפות ביותר של בארסה, האסטרטגיה לגבי מחליף בעמדת החלוץ היתה להביא חלוץ מזדקן, סקורר מוכח, שלא אכפת לו לשבת על הספסל בשביל לשחק בבארסה ולזכות בתארים שחמקו ממנו בקבוצות קודמות. למשל -
          - הנריק לארסון
          - איידור גודיונסון (אפילו שיחק קשר לפעמים)
          - ואפילו תיירי הנרי, שהגיע אמנם על תקן כוכב ושיחק הרבה בהרכב, אבל עדיין בתור "המנוסה ההוא שרוצה ליגת אלופות".
          לטעמי היו צריכים להמשיך בכיוון הזה עם איזה צ'יצאריטו - אחד שראה הכל, מגיע בזול, ויהיה סבבה עם להיות מחליף בקבוצה כזו גדולה. רכישה של גריזמן יחד עם סוארס, מסי, דמבלה, וקוטיניו היתה יוצרת בעיה קשה בניהול הסגל. גריזמן היה יכול להיות תחליף מעולה לסוארס כל עוד ניתן לקבל עליו כמה ג'ובות לפני שהוא יורד בכושר. ואני מת על סוארס, אבל זו החלטה שצריך לקבל מתישהו. הוא לא ימות בבארסה. מצד שני לא ייקחו למסי את החבר הכי טוב, כך שגם להשאיר את סוארס זו החלטה מצויינת.

          הגב
  • חמציץ

    מתן, אתה לא מבין כמה שמחתי לראות פוסט חדש! תדירות הבדיקה כבר ירדה מזמן מפעם ביומיים לפעם בשבוע לפעם ב-10-15 ימים, וגם הפעם כבר הקלקתי על האייקון בלי יותר מדי תקווה - והופה!

    אז ברוך השב, קח נשימה, ואת הפוסט הבא תכתוב בנחת, ולא בנקודות...

    הגב
    • ממן

      אני מקווה שזה 'ממן' :)
      (ואם לא - המחמאות למתן!)

      הגב
  • אורן השני

    מעניין איך באמת בארסה וריאל התחלפו (בהכללה, גלאקטיקוס לעומת שחקני בית). יש לזה סיבה מסוימת?

    הגב
    • ק.

      לא יודע בדיוק את הסיבה, בריאל אני חושב שיש השפעה לתהליך שהושפע של ההצלחה של בארסה של פפ, והיציבות היחסית בסגל מההמתקות עונה (מלבד 2017) של ליגת האלופות.
      מה שמצחיק הוא שהכיוון שציינת ממשיך בזה שבארסה (אחרי עונה מעולה עם כתם שחור וכואב באלופות) נחושה וממוקדת בליגת האלופות, וריאל קצת פחות חמה על המפעל ורוצה יותר את הליגה.
      בעיני יש פה תהליך השפעה מדהים של יח"צ וכח התקשורת: ההצלחה של ריאל במפעל שהוא נוקאאוט בסופו של דבר הציגה עונות בינוניות כמוצלחות, וכשלון נקודתי של בארסה בנוקאאוט העיב מאוד על עונות טובות מאוד (2016, 2018, אצל שתי הקבוצות)

      הגב
      • אוהד נחמני

        קודם כל בארסה ומדריד לא התחלפו. המחשבה שבארסה מבוססת על שחקני בית היא טעות אופטית שנובעת מדור מוצלח. גם למדריד היו כאלה. ובמדריד אין עכשיו יותר שמקני בית מאשר בבארסה. יש יותר שחקנים ספרדיים, אבל זה משהו אחר. זה כנראה בגלל שינוי תפיסה אצל פלורנטינו פרז שנובע במידה רבה מפרוייקט החידוש של הברנבאו העומד בפתח מחד, ומזה שהוא כנראה החליט להפטר מרונאלדו כבר לפני זמן מה, מה שחייב שינויי באופי הקבוצה. וגם מכך שיש כמה שחקנים ספרדיים טובים בשוק.....

        הגב
        • ממן

          בוא נאמר כך, לפחות בדור האחרון בארסה התבססה על שחקני בית..
          שים לב שלא כתבתי שלריאל יש יותר שחקני בית אלא (הרבה) יותר שחקנים ספרדים, וזה יכול להצביע על ההתרחקות מהמודל שאפיין את העשור הקודם (כי באופן טבעי רוב מי שיגיע מלה מאסיה ספרדים).

          אגב לא רק ההנהלה אשמה בזה, ממש לא. האשם הראשון בעיני הוא החוק הספרדי לגבי תשלום משכורות וחוזים מול קטינים שנוקשה בהרבה מאירופה ומכאן הזליגה לליגות השונות

          הגב
  • ק.

    ברוך השב. חסרת. כיסית יפה קיץ ופתיחת עונה. בקצרה - כמה נצחונות עם חריקת שיניים, כמה הצגות, גניבת נצחון בסן סבסטיאן וממשיכים הלאה.
    מבסוט מהעריכה מחדש של קאדר הקשרים, הייתי מוציא את ראפיניה שלא קשור ונותן לקוטיניו מקום קבע ופחות רוטציה ליד שאר הבאנקרים. המשחק נראה אחרת שהוא על המגרש (יצירתיות ומגע רך אצל קשר נוסף מלבד הקשר בשלישייה הקדמית שגם מבקיע הרבה).
    לגבי ההגנה, לא מסכים לגבי אומטיטי, להערכתי חזר לעצמו והבעיה היא פיקה, שפשוט מלבד קריאת משחק טובה, איבד עוד מהמהירות ואבוי לנו שבאים מולו עם הפנים לשער עם הכדור ושטח וגם בורחים לו ללא כדור. סרג'י רוברטו עדיף על סמדו בכל פרמטר, פשוט שאחד לא מצטרף להתקפה והשני מפרפר על קצה רחבת היריב, אז נראה שההוא אחראי וסוגר יותר נכון בהגנה (ועדיין זוכר לו את השלישי של רומא מהקרן...), בדיוק כמו ההגנה של יונייטד של מוריניו, לא כזאת טובה כמו הנתונים, פשוט עוזרים לה עוד שחקנים שנאסר עליהם לעבור את החצי (ושוער ענק).
    ודבר אחרון- לא צריך עוד אף אחד בקישור, לא רוצה את פוגבה ולא את ראביו שיוציאו מההרכב רקאטיץ' קוטיניו (ובוסקטס רחמנא ליצלן)

    הגב
    • חמציץ

      מסכים בהחלט שלא צריך שום קשר נוסף - סגל הקשרים מלא.
      מה שכן צריך זה חלוץ מרכזי מחליף לסוארז. מישהו שימלא את התפקיד של הנריק לארסון בזמנו, חלוץ טוב בשלהי הקריירה שיהיה מוכן להכנס פה ושם כשצריך ומסוגל לתת תפוקה.
      בהגנה יש כמובן סימני שאלה לגבי עמדת המגן הימני. סרג'י רוברטו הוא סוג של מחליף על שיכול לסתום חורים כמעט בכל עמדה, אבל הוא לא מגן ימני אמיתי ואם סמדו לא ישתפר צריך להביא מגן ימני.

      הגב
      • ק.

        מסכים לגבי הגולים מהספסל וגיבוי לסוארס ממשהו ללא אגו (צעיר סטייל צ'יצ'ריטו בתחילת דרכו ביונייטד או לארסון כמו שציינת.
        עם סרג'י רוברטו אני שלם, גם אם הוא לא המגן מספר 1 בעולם, מעדיף שיהיה מגן פותח ולא יילך לאיבוד כגיבוי מגן ימני או מחליף שני לקשרים

        הגב
        • ממן

          חבר'ה, אתם שוכחים שרקיטיץ' ביקש העלאת שכר ולא קיבל. לא ברור אם ימשיך בעונה הבאה או לא, כבר העונה היו דיבורים (אמיתיים) עם פסז'. תוסיפו למשוואה את העובדה שהוא בן 31 ובהחלט אפשר להניח הצטרפות נוספת של קשר.
          ראביו? פוגבה? כל אחד והטעם שלו.
          אני חושב שתחת המטרייה הנכונה פוגבה מדהים וקשה לשפוט אותו לפי יונייטד הנוכחית שמוריניו פשוט קובר.

          הגנתית סמדו טוב הרבה יותר מרוברטו, אין שאלה בכלל. רוברטו הוא הרבה פעמים חור בהגנה, הוא פשוט תווית של שחקן בית ובוגר לה מאסיה והתקפית מוצא את עצמו יותר אבל איך סמדו אמור להצליח אם לא ניתן לו פתח קטן אפילו להמשכיות וביטחון בהרכב? רוברטו טוב לליגה אבל בליגת האלופות הוא לא יספיק לדעתי.

          הגב
  • חמציץ

    מסכים בהחלט שלא צריך שום קשר נוסף - סגל הקשרים מלא.
    מה שכן צריך זה חלוץ מרכזי מחליף לסוארז. מישהו שימלא את התפקיד של הנריק לארסון בזמנו, חלוץ טוב בשלהי הקריירה שיהיה מוכן להכנס פה ושם כשצריך ומסוגל לתת תפוקה.
    בהגנה יש כמובן סימני שאלה לגבי עמדת המגן הימני. סרג'י רוברטו הוא סוג של מחליף על שיכול לסתום חורים כמעט בכל עמדה, אבל הוא לא מגן ימני אמיתי ואם סמדו לא ישתפר צריך להביא מגן ימני.

    הגב
  • מיכאל

    אין לי מה להוסיף חוץ מהחלחול והפחד שלמסי לא ישחק לנצח...
    ממשיך את האחרים בברכת ברוך השב, היית חסר

    הגב
    • ממן

      תודה רבה מיכאל

      הגב
  • ניינר / ווריור

    הפחד הכי גדול שלי הוא שבארסה תחתים את פוגבה. זו תהיה טעות קולוסאלית. וכן, צריך להביא בינואר גיבוי לסוארז. בעניין ואלוורדה, מגיע לו קרדיט על הדאבל ואני חושב שהוא מאמן מאד חכם שיידע להפיק את המיטב מהסגל הנהדר הזה

    הגב
    • ממן

      אני חושב שתחת המטרייה הנכונה פוגבה מדהים וקשה לשפוט אותו לפי יונייטד הנוכחית שמוריניו פשוט קובר.

      מגיע לוולוורדה לא מעט קרדיט על הדאבל אבל בעידן של קלופ ופפ וסארי הוא ניראה לי קצת מיושן. כמו שאני אומר במקרים כאלו - אני יותר מאשמח לאכול את הכובע ולטעות ;)

      הגב
      • ניינר / ווריור

        קלופ באמת פנטסטי כי גם הכדורגל של הקבוצות שלו מרהיב. לגבי פפ, עדיין עם כל הרכש והתקציב האינסופי סיטי כשלה באירופה והשנה הקודמת היתה בכלל כישלון מהדהד. לגבי סארי עוד מוקדם לדעת וגם הוא סיים את הקדנציה בנאפולי בידיים ריקות. מאמין שוולוורדה יוכיח השנה שהוא מאמן מהטופ, אני דווקא אוהב את העובדה שהוא שומר על פרופיל נמוך ונמנע מרעש וצלצולים.

        הגב
  • ק.

    בהמשך למה שכתבתי לגבי ההגנה, מספיק לראות את שני הגולים של ג'ירונה כדי לראות שפיקה איבד (עוד) צעד, והוא הבעיה ההגנתית האמיתית, עם כל היתרונות במנהיגות קריאת משחק וטכניקה התקפית

    הגב
    • ק.

      והנה עוד אחד מול לגאנס

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *