"…ועוד שבוע ע-ואר"

על שבוע של ברצלונה שהיה מלא שלווה ועל שבוע כדורגל אירופאי שהיה בו הכל חוץ משלווה

זה היה הטוב שבזמנים, 
זה היה הרע שבזמנים.

בעצם, זה היה רק הטוב שבזמנים.
בניגוד לתרבות הפופ והספורט האמריקאית שנפלה שדודה לשיח הפוליטיקלי קורקט בגירסה הרדיקלית והמסרסת שלו,
הספורט האירופאי לא ממהר לאמץ אותו באותה החדווה, וטוב שכך.
בספורט שלנו עוד מותר לשנוא, לכעוס והכי חשוב – לשמוח לאיד, שהרי אין שמחה ספורטיבית גדולה כשמחה לאיד.
מהבחינה הזו, השבוע של אוהדי ברצלונה היה שירה: הפסד משפיל ומוצדק של ריאל לאייאקס ונצחון מרשים של הצרפתים המעצבנים והאקס המבועת ביציע על כל סיכוי, סטטיסטיקה, ציפייה, היגיון ומה לא, עם ההפסד לתינוקות סולשיאר.

בסופו של דבר מעבר לשמחה לאיד, טוב לברצלונה שהקבוצות הגדולות נופלות שדודות בקרב על התואר האירופאי החשוב, כשבקרוב יצטרפו אליהן שתיים ממועדוני הפאר ליברפול, באיירן, אתלטיקו ויובנטוס. ברצלונה העונה רחוקה מלהיות הקבוצה הגדולה מהעבר הקרוב. בניצחון הראשון על ריאל, ברצלונה הפסידה כמעט בכל פרמטר סטטיסטי של המשחק, חוץ מהאחד שמעניק ניצחון. דמבלה אחרי הפציעה שוב לוקה בקבלת ההחלטות (אבל מבשל פעמיים), סוארז כבד מאוד וקוטיניו נראה כמו העיסקה הכי רעה בשביל ברצלונה, בשביל ליברפול שחסרה אותו בקישור ובעיקר בשבילו.

אבל, ברצלונה העונה היא קבוצה לוחמת. במשחק השני ראינו בעיקר התעלות הגנתית של כל הרבעיה האחורית בתגבור של הקרואטי הטוב בעולם היום (מה שקראתם) ווידאל. כתבתי פעם שברצלונה -בניגוד לריאל- לא יכולה לקחת את ליגת האלופות אם היא לא הרונלדיניו של אירופה, זאת עם הכדורגל הכי מיינד בלואו ביבשת. לנוכח המפולת של קבוצות העילית וההגנה המשופרת מאוד, אני אומר בזהירות שאפשר לדמיין חריגה מהנוסחה הזו. ואם לא, שתיקח אתלטיקו. יהיה כיף גדול לראות את חבורת הלוחמים האלו מניפה סוף סוף גביע, ועוד בוונדה.

מדבר לד-VAR (משחק המילים הזה פשוט לא מצליח להימאס עלי. מתנצל)
ללא ספק השחקן החשוב של המחזור בליגת האלופות. אחרי השבוע, הואר מעורר שוב ויכוחים והתוצר הוא לתחושתי שייק של רגשות על בסיס פליאה ואכזבה מכך שהואר לא פתר את כלל הקונפליקטים בכדורגל כפי שחשבו/ציפו שיקרה כשייכנס הוידאו, ועל הדרך קפץ לסגור הסכם שלום בלבנט.
האם צריך לעדכן ולדייק את החוקה? כן, בוודאות.
האם צריך להעמיס חוקים נוספים?
התפיסה הגלובלית היום היא לאיין את שיקול הדעת האנושי. כמה שיותר מספרי ומכני ככה יותר טוב. אני לא מסכים עם זה, מספרים הם משרתים של אנשים, לא להיפך. בכל מקום בו יהיו אנשים יהיו החלטות שונות ויהיו חילוקי דעות בנוגע לתחום אפור. זה מבורך ובסדר גמור, אם מבינים שהואר לא נועד לאיין את שיקול הדעת של השופט אלא למחוק את הפער המתריס, הכבד מנשוא בין מה שרואה השופט לבין מה שרואה הצופה בבית.

למשל, חשוב להבין – הואר הופך החלטת שיפוט רק במידה והוא מצליח להוכיח טענה הפוכה לטענת השופט. במשחק של ריאל למשל, הואר לא הצליח לקבוע בוודאות שהכדור עבר את קו החוץ. הוא לא קבע גם שהוא לא עבר, אבל הוא לא יכל לקבוע שעבר, וזה משמעותי מאוד.

בכלל, לגישתי הואר צריך לבדוק רק אירועים בתוך הרחבה או אירוע המחייב כרטיס אדום מחוץ לה. אם השער היה נפסל בגלל חוץ דקה לפני זו היתה פארסה ומכה אנושה לרוח הכדורגל. האפקט הפסיכולוגי של ביטול שער על קבוצה הוא עצום, והדיסוננס בינו לבין כדור שעבר או לא עבר את קו החוץ כמה וכמה רגעים לפני פשוט גדול מידי. במשנה היהודית קוראים לזה "אין לדבר סוף" – כלומר, אין סוף לסייגים שאדם עלול להטיל על עצמו כדי שלא לחטוא. והיכן עובר הגבול בין זהירות לפרנויה? היכן עובר הגבול בין צדק לבין אובססיה להוכחה דיגיטלית? הרי אפשר לבדוק 5-10-20 התקפות לאחור ולפסול כל שער על בסיס מהלך מוקדם שנשרק או לא נשרק.

כאמור, מדובר בעיני בפרנויה חברתית  שבבסיסה ערעור התחושת הבסיסית והפשוטה של הצדק והמוסר האנושי.  אנחנו כבר לא מרגישים שיש לנו זכות להיות צודקים היום אם המתמטיקה והמצלמות לא יספרו לנו את זה. אבל, אם הצופה האובייקטיבי בבית והשופט יתלבטו שניהם את אותה ההתלבטות, הואר עשה את שלו. החלטה שתתקבל במשחק נתון היא משנית לכך בטווח הרחוק.

לאוהדים המתוסכלים או המתלבטים לגבי החלטה מסוימת אני מציע מבחן הנקרא "מבחן ברצלונה": אם לזכות ברצלונה היתה נשרקת אותה השריקה, האם אדם היה טוען שהיא שערורייתית עד קנונייתית? התשובה לכך היא אותה התשובה ליונייטד או כל קבוצה אחרת בסדר גודל דומה.
(אם ברצלונה מקבלת את הפנדל של רשפורד השמיים נופלים. אני אגב חושב שהשופט יכל לשרוק ויכל שלא לשרוק ובשניהם הפרשנות שלו היתה משקפת צדדים שונים ברוח החוק).

עם הפנים קדימה, למשחק במוצ"ש ואז ליום רביעי החשוב בשנתיים האחרונות.
לברצלונה יש את לנגלה שהפך תוך שנה לדעתי לאחד מעשרת הבלמים הטובים בעולם;
יש לה את ארתור – שחקן שהפך להיות כלכך משמעותי בקישור הקטלוני שזה בלתי נתפס. יחד איתו המשחק השני בברנבאו היה אופרה אחרת של קישור חכם, לוחץ ומשחק על שטחים קטנים;
יש לה את רקיטיץ' שוולוורדה הפך לשחקן החשוב במערך שלו, למעט מסי; יש לה את מסי;
יש לה שחקן שגורם לדה חאה להזיע, והוא אפילו לא חלוץ, הוא בכלל שוער; יש לה את הקמפ נואו.
לליון יש חבורה של שחקנים יצירתיים ולוחמים, את פאקיר הנהדר שחוזר מהשעיה ובעיקר את רוח שלב שמינית הגמר המטורף הזה בגב.
שהטוב ביותר ינצח, ושהוא ילבש חולצת פסים כחולים-ארגמניים.
ויסקה!
שבת שלום.

מחסום
ההיבריס, הלוזר, הווינר

תגובות

  • עסק שחור

    לא ברור לי על איזה שיח פוליטקלי קורקט רדיקלי מדובר... לא מכיר תופעה כזאת.
    חוץ מזה אחלה פוסט.
    הבעיה שלי עם ברצלונה הנוכחית זה שהיא גורמת לי חששות שלא היו לי בעבר. המשחק נגד ליון מפחיד אותי. ההתקפה מגמגמת לאחרונה. ההגנה אחלה אבל הייתי מרגיש יותר נינוח אם לא היינו נזקקים להצלות מרהיבות של טר שטגן או ללנגלה בתור מגן אנושי.

    הגב
    • אופיר ממן

      כן, כבר תקופה ארוכה שזה כך.

      איך שאני רואה את זה השיח בספורט ובתרבות האמריקאיים לא מאפשר הבעה של רגשות שליליים, גם לא בצורה בריאה.

      הגב
  • ק.

    יופי של פוסט. נגעת במדויק בהמון נקודות.
    על רקאטיץ', כפי שאתה יודע מה תגובות פה, אני כותב את זה כבר הרבה זמן.. מלבד 2017 שמודריץ' היה הקשר הטוב בעולם (שחקן השנה בעולם לדעתי), רקאטיץ' היה מצוין בקבוצה שלקחה דאבל ולא פחות טוב ממנו במונדיאל (רק הכניס פנדלים). מודריץ' היה מצוין בגמר של מפעל גביע (אלופות) אבל רחוק משיאו לאורך העונה בכל המפעלים.
    מלבד האיזון בקישור ולעשות "הכל", חשוב לזכור שהגנתית הוא גם מחפה המון על הצד של מסי.
    עם ארתור ולא עם ארתור הקבוצה יכולה הרבה יותר לשלוט בכדור ובקצב המשחק. הבדל סגנוני עצום. עוד דבר, לא רואה יתרון הגנתי של סמדו על רוברטו בימין (ראינו מי נטרל את ויניסיוס יותר טוב), התקפית זה פשוט עוד אגף עם מגן באזור הרחבה ולא בחצי שעושה תנועות עומק ומוסר טוב.
    דמבלה לוקה בקבלת החלטות זה אנדרסטייטמנט- הקלאסיקו השני חירב באיטיות המחשבה המון סיטואציות מצוינות ליצור או לכבוש שבעיקר מסי סידר לו
    לא יהיה קל מול ליון, אבל הקבוצה הזאת צריכה לנצח (גם בליון החמיצו המון, 26 בעיטות לשער), ואם לא, זה פנצ'ר/כתם ברמת רומא, כמה שליון טובים.

    הגב
    • אופיר ממן

      לגבי סמדו הקלאסיקו - נכון, אבל סרג'י גם קיבל הרבה עזרה אחרי שהמאמן רענן את ההנחיות הטקטיות לגבי ויניסיוס

      הגב
  • רומן

    שני דברים.
    א. אתה זוכר מה אמרתי כשקוצ'יניו חתם בברסה? חצי שנה ראשונה חסד,אחרי זה תתחיל הביקורת ותוך שנה וחצי מרגע החתימה הוא כבר חותם באיזו אינטר.
    ב. הואר שם אור על בעיה גדולה בכדורגל היא הפנדל, הגיע הזמן לבטל את הפנדל.

    הגב
    • ק.

      הוא היה טוב מאוד עד הפציעה באוקטובר ומאז באמת שום דבר לא עובד לו. מאמין דווקא שיחזור לעצמו, הוא מתאים לסגנון של בארסה.
      מסכים לגבי הפנדל, בעיקר לגבי היד וגם לגבי עבירות בפעולות שלא קרובות ליצירת הזדמנות כמו בפינה של הרחבה בדרך החוצה. לא יכול להיות שנותנים על עשירית מצב שמונים אחוז גול. רוויזיה דחוף

      הגב
    • Ollie Williams

      לבטל את הפנדל טוטאלית זו טעות.
      אבל אין ספק שצריך להפוך את השריקה שלו להרבה פחות בינארית.

      הגב
    • אופיר ממן

      נכון, אמרת.
      לא יודע אם מתוך תיעוב לגבי המעבר לברצלונה או מתוך ניתוח ספורטיבי מושכל, אבל אמרת.
      מצד שני גם לסוארז לעגו פה כשעבר לברצלונה והוא הצלחה גדולה.

      הגב
      • רומן

        זאת היתה טעות נוראית לעזוב קבוצה שרצה עם משימות שאתה הכוכב הגדול שלה בינואר.
        הוא די חרץ את דינו שם במהלך הזה.

        הגב
  • no propaganda

    כמו שכתבתי לך בפוסט דל דורפן. הפנדל הזה מאוד דומה לפנדל שצ'לסי לא קיבלו נגד בארסה מהבעיטה של באלאק. לדעתי הפנדל גם אז וגם היום מוצדק לחלוטין. לא מצליח לחשוב על פנדל כזה שניתן לזכות בארסה.
    בגדול מאוד אוהב את מבחן בארסה:)

    לא חושב שיש מי שחולק עליך לגבי הקרואטי הטוב בעולם, מודריץ די יצא לגמלאות יחד עם קרוס שבכלל משחק כאילו הוא בליגה הסינית.

    לגבי הענין עם מתי צריך לפסול טת השער בגלל ואר, אני לא חושב שמשהו השתנה. אם הקוון היה רואה את הכדור עובר את הקו, השער הזה היה נפסל. אני לא בטוח איפה בדיוק עובר הגבול, אבל השופטים רואים.

    אני אישית מאוד מרוצה מהואר, שחקנים צריכים להפסיק לתפוס בחולצות, לעשות הצגות, לקפוץ עם הידיים לכל עבר ולדחוף בקרנות. מה שכן ייתכן ויש צורך להבדיל את הרחבה שבה מותר לשוער לגעת היד מזו שבה נשרק פנדל שצריכה להיות קטנה יותר

    הגב
    • אופיר ממן

      באופן כללי גם אני מרוצה מהvar או לפחות מהפוטנציאל שלו. הוא דם חדש ונכון למשחק, אבל ההנחיות חייבות להתעדכן לכיוון של כמה שפחות מהלכים אחורה.

      הגב

      להגיב על אופיר ממן לבטל

      האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  • דני

    מה אתה רוצה ממודריץ? הבקיע שלושה פנדלים בגביע העולם.

    הגב
    • דני

      התגובה לק.

      הגב
    • jhkj

      הבקיע שניים, החטיא אחד, ראקיטיץ הכניס כל פעם שהיה צריך להכריע.

      הגב
      • דני

        אתה טועה, הוא הבקיע שלושה בדיוק כמו ראקיטיץ. לא אמרתי שהוא לא החטיא אבל 3 מ4 זה לא רע.

        הגב
  • שחר התל אביבי

    פוסט יפה, תודה
    בעשור האחרון פיפא ניפחו מאד את מותג ה"סופר קלאסיקו" בכדורגל הספרדי.
    זה גרר הרבה העדפה לריאל בשיפוט למשל מול יובנטוס ובאיירן בשנים האחרונות, שהעלה אותם שלב, ואם תרצו אפילו הפנדל שלא היה במשחק הראשון מול איאקס. על הדרך היה גם את מודריץ'.
    זה עזר לריאל לזכות בליגת האלופות למרות שלא היתה בטופ של היבשת, מלבד אולי בזכיה האחרונה, ששם היתה בסביבה.

    לשאלתו של דני, מודריץ' הבקיע בקושי רב ובמזל גדול שניים משלושת הפנדלים שלו שהיו מחרידים והתגלגלו פנימה איכשהוא. שחקן טוב אבל לא ענק

    הגב
    • שחר התל אביבי

      או בקיצור, העשור האחרון וקצת יותר יזכרו כעשור של מסי וברצלונה (אני לא אוהד ברסה)
      זכינו לראות גאון בפעולה

      הגב
    • no propaganda

      כמה הזוי צריך להיות כדי לקבוע את טיבו של שחקן לפי הפנדלים שלו?

      הגב
      • שחר התל אביבי

        לא לפי זה קובעים. הוא שחקן טוב. בחמש שנים האחרונות היה טופ 30 בעולם, בשנה שעברה טופ 20, עם חלק מהמשחקים במונדיאל וההופעה הטובה במשחק הגמר של ליגת האלופות

        הגב
        • no propaganda

          לא נכנס לדיון הזה שוב. הנקודה היא שלאיכות הפנדלים שלו אין קשר לעניין. מסי החטיא פנדל מול איסלנד, מה זה אומר עליו? (כלום)

          הגב
          • ק.

            פרופגנדה, רק כתבתי שרקאטיץ' היה לא פחות טו ממודריץ' במונדיאל ובהערת אגב שהוא הכניס לעומת מודריץ' את בפנדלים. עונת הקבוצות של רקאטיץ' הייתה טובה יותר, גם אישית וגם קבוצתית. מודריץ' קיבל כדור זהב באיחור של שנה

            הגב
            • no propaganda

              לא התכוונתי לתגובה שלך בהקשר לפנדלים.
              לא ברור לי למה אתה טוען שהעונה של ראקיטיץ הייתה טובה יותר כשמודריץ זכה בליגת האלופות. מסכים שמודריץ היה צריך לקחת שנה שעברה. השנה הייתי מעדיף לראות מישהו מצרפת אבל יחסית לזכיות של מסי ורונאלדו הבחירה לגיטימית יחסית, בכל זאת גמר מונדיאל עם קרואטיה וליגת האלופות

    • אופיר ממן

      תודה, מסכים מאוד.

      הגב
  • קלבדוס

    ריאל נזרקת מכל שלושת התארים בשבוע אחד, ע"י קבוצות של קרויף, והכל בהפסדי בית?
    חי ג'ורדי, באמת נשבה הרוחו של מס' 14 וה-0:5 האגדי על הדיקטטור.
    ובתור בונוס, הצרפתים בחוץ, כריסטיאנו בדרך גם - הדרך סלולה (למרות שליון היא אבן נגף קשה משחושבים).
    זמנים יפים, זמנים יפים. מפעם לפעם כדאי להסתכל אחורה ולהודות על העשור האחרון של בארסה, כמותו לא היה, והלוואי שפעם עוד יהיה.
    הנה קליפ שאפשר לראות שוב ושוב. שירה בתנועה:
    https://www.youtube.com/watch?v=xhpdQZsYYQY

    הגב
    • שחר התל אביבי

      כתבנו במקביל כמעט אותו דבר. עשור כזה לא חושב שהיה לקבוצה - דומיננטיות לאורך יותר מעשור בתקופת שיא של הכדורגל ביבשת...מסי

      הגב
    • אופיר ממן

      אני לא כתבתי כלום על כריס כדי לא לנחס אבל אינשאללה

      הגב
  • Ollie Williams

    עלית פה על הנקודה הכי חשובה בדיונים על ה VAR - וזו החוקה.
    היות וה VAR עוזר לראתא עבירות שבעבר לא תמיד נראו ע"י השופטים, הוא גם חושף נקודות בעייתיות מאוד בחוקה שעד עכשיו היו פחות משמעותיות.

    וכך כל מי שהופך לקורבן של החוק העקום בגלל ה VAR - תוקף את השליח במקום את האשם האמיתי. ובתרבות הדיון של ימינו, על אחת כמה וכמה ברשתות החברתיות - זה קרב אבוד.

    הגב
    • אופיר ממן

      אני מאמין שיעדכנו את החוקה בקרוב. בהקשר הזה דווקא טוב שהשיח צף, מקבלי ההחלטות יצטרכו לברור את המוץ מתוכו.

      הגב
  • jhkj

    פוסט יפה,
    לא מבין למה כבר מספידים את סוארז, שם שניים בקלאסיקו, מקום שני בכובשים בליגה, מבשל ומוסר מצוין. הוא איבד צעד אין ספק אבל הוא עדיין חלוץ ברמה dcuv

    הגב
    • אופיר ממן

      יש לי המון הכרת הטוב אליו והכרה בפירגון הקבוצתי ובתנועה החכמה שלו אבל הוא לא חד מספיק וכבד.

      הגב
  • יהויכין פנדלוביץ'

    לפחות את בעיית שריקות היד ברחבה כמו זו שנשרקה נגד פ.ס.ז' בניצחון המדהים של יונייטד ביום רביעי יש לדעתי פתרון טוב שדווקא כן כרוך בשינוי חוקתי. למעשה לא ה-var יצר את התופעה אבל הוא בהחלט מחמיר אותה. מעתיק לכאן את מה שכתבתי אצל דורפן:

    לעניין הפנדל - לדעתי הפתרון לבעיית נגיעות היד הלא מכוונות ברחבה צריך להיות כזה:
    א. כאשר היד צמודה לגוף, או הכדור ניתז מחלק גוף אחר של השחקן או של שחקן אחר ולשחקן שנגע ביד לא היתה אפשרות להזיז את היד - אין שריקה (מצב קיים)
    ב. על נגיעת יד לא מכוונת ברחבה, כאשר השחקן לא הציב באופן מכוון את היד במיקום בו הכדור יכול לפגוע בה (אך לא צמודה לגוף) - בעיטה לא ישירה מתוך הרחבה.
    ג. כאשר נגיעת היד מכוונת (או היד הושטה באופן לא טבעי מבחינת תנועת הגוף של השחקן), או כאשר היד עוצרת כדור שהולך באופן ברור למסגרת - בעיטת עונשין מ-11 מטר.

    סעיף ב' הוא השינוי העיקרי והחשוב, מכיוון שהוא נותן פתרון לכל אותן נגיעות יד לא מכוונות בהן הכדור לא באמת מסכן את השער (בדיוק כמו נגיעת היד של קימפמבה אתמול). במצב הקיים היום השופט צריך לבחור באחת משתי אפשרויות גרועות - לשרוק לפנדל או לא לשרוק לכלום.

    הגב

    הגב
  • צור שפי

    פוסט טוב. בתגובות יש כמה רעיונות מעניינים לגבי התאמת העונש לחומרת העבירה וברור שחייב לבוא שינוי.
    מה שכן, מה שקרה בברנבאו ובפריס ממלא אותי חרדה לקראת הגומלין בטורינו. אומנם אתלטיקו זו קבוצה שלא חוטפת 0-3 בקלות אבל אחרי השבוע האחרון ברור ששחקנים מבינים שהכל אפשרי.
    ברצלונה השנה מרשימה אותי כי.... היא לא מרשימה. הדברים באים לה קשה, הכדורגל שלה לא מבריק ובכל זאת היא עדיין הולכת על כל התארים.

    הגב
  • רומן

    אגב אופיר, מבחן ברסה לפנדלים זה רעיון מצוין, אני חושב שאם ברסה היתה מקבלת את הפנדל של מאניו הייתי מתפחלץ..
    אבל תאכלס עם הואר, אין כבר משמעות לתאוריות הקונסםירציה האלה, אלא אם כן אתה אומר ששופטי הואר גם משוחדים והם לא היו מאותתים לשופט? זה לא הגיוני.
    עם כל מגרעותיו של הואר הוא כן עושה צדק, אמנם צדק אידיוטי אבל הוא לא מפלה אף אחד.

    הגב

להגיב על אופיר ממן לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *