התער של וולוורדה

מזל טוב קולס: אליפות 8 מתוך 11. אֲבָל -

מזל טוב ברצלונה, אליפות 8 ב 11 שנים.
דומיננטיות בלתי נתפסת כמעט בליגה שהשאירה אבק לשאר הליגות בתחרויות האירופאיות בשנים האחרונות, בליגה שמשחקות בה ריאל, בכירת הקבוצות האירופאיות בכל הזמנים ואתלטיקו, אחת הקבוצות הטובות ביבשת.
מזל טוב לאוהדים, נהיינו קצת 'מכביסטים', התרגלנו. אתה יודע שאתה במצב טוב כשהאוהדים היריבים מברכים אותך במזל טוב וטוענים לעליונות מוסרית. זה לא ימשך לנצח (ריאל בונה את עצמה נכון כבר לעתיד הקרוב) וכנראה לא ישוחזר בעשורים הקרובים, כדאי ליהנות כי עוד נתגעגע.
מזל טוב לארתורו שזכה ב8 אליפויות רצופות (כן!) ולארתור שהגיע כמעט משום מקום למקום בהרכב. לג'ורדי אלבה שפרח ולסוארז הלא מספיק מוערך. לפיקה עם חצי עונה של תחיה – אף אחד כבר לא לועג לו, ולנגלה – כמה שהיינו סקפטים ככה הוא גרם לנו להתאהב. מזל טוב לטר שטגן, המסי של השוערים העונה.
מזל טוב מסי, אליפות 10 ב 14 עונות, כמו ב30 השנים האחרונות של ריאל, ואין כאן כוונה ללעוג אלא לחזק את הטענה על השפעתו הדרסטית, כמעט דטרמיניסטית על הלה ליגה. כמו שנכתב כאן כבר – מדובר על כל הפחות בשחקן הליגה הטוב בכל הזמנים. כמה יפה שכובש שער האליפות באליפות הראשונה שלו יכבוש גם בעשירית.
והנה יחד עם האליפות הם חוגגים גם את המימונה:
(רמקולים)

אֲבָל – איתרע המזל, ודווקא הפעם כשממול ליברפול מהגדולות בהיסטוריה, אליפות לא תספיק.

כשמשה רבנו מבקש להיכנס לארץ ישראל נאמר לו שלא יוכל בעבור חטא מן העבר.
המפרשים דנים רבות בשאלת החטא, ורבי חיים בן עטר (מגדולי רבני מרוקו, חי במאה ה17-18, חילק את זמנו בין הגות תורנית למשלוח ידו כצורף מומחה) בחיבורו הקאנוני "אור החיים" על התורה מציין כמדומני 12 וואריאציות שונות לחטא הזה וקובע בסופן קביעה מהפכנית המבוססת על כתבים קבליים – משה רבנו לא נכנס כי לקב"ה הייתה סיבה מנטלית חיונית לא להכניסו, וההסברים כולם אמנם יש בהם מן האמת אך הם מאולצים. לטענתו – אם יש מקום להסברים רבים, יש לחפש סיבה אחת אמיתית אחרת.
'התער של אוקהאם'  – גירסת התנ"ך.

יש הרבה מחלוקות לגבי עיצוב ברצלונה בצלמו של וולוורדה אבל אין מחלוקת על הדבר עצמו – וולוורדה הפך את ברצלונה לקבוצה שונה משהורגלנו. המשחק שלו ציני יותר, מתבסס פחות על לחץ בחלק הקדמי ועל שליטה שואפת למוחלטת בקישור המבוססת על כישרון ברסאי (המשחק בנגיעה והמשולשים) ויותר על התאמה טקטית ליריבה, פיזיות והזנה של מסי את השחקנים שלידו.
אז אפשר להגיד שקוטיניו נכשל, שדמבלה לא עומד בציפיות, שסוארז לא נותן מספרים באלופות, אבל בסוף זה מתכנס לוולוורדה לטוב ולמוטב – אם הוא יקח את הקבוצה שמשחקת כדורגל יחסית בינוני במושגים שלה (ונפלא לעיתים במושגים אירופאים : המשחקים מול ריאל, סביליה, טוטנהם, אינטר, יונייטד ועוד) לגמר האלופות הוא יהיה זכאי לכל המחמאות. אם יכשל – יצטרך להסביר מדוע בחר מלכתחילה לשחק כדורגל ציני עם קבוצה שיודעת וצריכה אחרת.

לא מתרגש מהניצחון 5-0 של ליברפול על האדרספילד החלשה שכבר ירדה כמו שלא מתרגש מהמשחק הבינוני מאוד של ברצלונה אתמול, כשכולם רוצים רק את השריקה ולהגיע ליום רביעי.  הרבה יותר מדאיגים אותי קצב צבירת הנקודות של ליברפול שמעידה על העוצמה הטכנית והמנטלית שלה.  בסופו של דבר ליברפול לא יכולה לברוח מהתעדוף של כל מי שקשור למועדון ברמה כזו או אחרת – אליפות לפני אלופות. אם בכל זאת ליברפול תנצח ותעלה, היא יותר מראויה לזה.

טקטית, המפתח של ליברפול הוא למשוך את ברצלונה כמה שיותר גבוה דרך החזקת כדור ולצאת למתפרצות מהירות עם השלישייה הנהדרת שלה או להפעיל את הלחץ המצויין שלה ב30 המטרים של ברצלונה שם היא לעיתים מתקשה להניע כדור. לשם כך יש לה את פירמינו המעולה ואת סלאח, החוטף ההתקפי השני בטיבו באירופה העונה. הגנתית הייתי ממליץ לה לא לצרף למסי מלווה אלא לחסום את מרכז הרחבה עם שלושה שחקנים שיחסמו לו את מכות המוות שלו ליריבה עם הכניסה המהירה מימין למרכז או דרך מרכז המגרש.  ככה ניצחו יובנטוס, אתלטיקו ורומא את ברצלונה בשנים האחרונות.
בהנחה שליברפול אכן תעשה את הדברים האלו, ברצלונה צריכה לפתוח עם ארתור (ולא ארתורו) שיצטרך להיות בשיאו בספיגת הלחץ המעולה (כלומר : קבלה ושחרור מהירים של הכדור לשחקן פנוי ובמקרה הצורך תנועה לקבלה ושחרור מהירים נוספים) המגינים אלבה ורוברטסון ישחקו שחמט מרתק של שני המגינים ההגנתיים-התקפיים הטובים בעולם כשבצד שני וולוורדה צריך להכריע בין סמדו המהיר אך לעיתים נוטה לטעות לבין שילוב של סרג'י החכם והמנוסה (עשה עבודה גדולה על ויניסיוס בקלאסיקו האחרון) לרקיטיץ' על מאנה. את המהירות של דמבלה צריך לנצל ביציאות מהירות קדימה בקו אחד עם ההגנה וסוארז יצטרך לפנות שטחים לצדדים (כמו בגול הראשון מול יונייטד).
בסופו של דבר, זה נשמע טריוויאלי אבל לא – זה יהיה פשוט: במשחק הזה תנצח הקבוצה היותר טובה.

ומילה על התאריך בלוח השנה –
בעונה כלכך מכרעת לליברפול ולברצלונה
במשחק שהציפייה אליו במונחים ספורטיבים כנראה עצומה.
אולי טוב שנפל דווקא על היום הקדוש הזה – יום השואה
להיכנס קצת לפרופורציות, לזכור שניצחון או הפסד ספורטיבי הוא ממש לא סוף העולם.

הנוקמים-אנדגיים : ביקורת קולנוע
הבעיטה

תגובות

  • גילי פלג

    הכל נכון רק לא יכול לחשוב שארתורו ( וידאל ) לא יפתח כפי שאתה מציע. הבן אדם מכונת הרס של איש אחד ובכושר עילאי. מול ליברפול המהירה והקטלנית צריכים שניים כמוהו, לו היו... ארתורו ולא ארתור, גם במחיר של פגיעה קלה בשטף ההתקפי.

    הגב
    • ממן

      אני אוהב את וידאל, אבל במקרה כזה במקום לשלוט בקצב המשחק ולנהל אותו נצטרך לרדוף אחרי הקבוצה השניה שתנהל את המשחק (כן, ארתור עד כדי כך משפיע על קצב המשחק).

      הגב
      • ק.

        אני פה עם ממן במאה אחוז. ארתור קריטי לשליטה ביוזמה בקצב ובהתקפה. בכלל, לא חושב שצריך להיות בכלל דיון על ההרכב בכל משחק גדול מלבד דמבלה/קוטיניו. לא רואה צורך טקטי כלשהו שיצדיק את החלשת ההרכב

        הגב
  • matipool

    אתה צודק לגמרי לגבי תעדוף האליפות על פני האלופות בליברפול.
    אישית, אני הרבה יותר במתח והתרגשות מהמשחק של ברנלי - סיטי היום מאשר המשחק נגדכם. במקרה של נס היום, קראתי כבר על אוהדים שמעדיפים לעלות עם הרכב משני מולכם בשביל לשמור שחקנים לניוקאסל בשבת.
    יהיה לכם יתרון גדול במשחק הגומלין כי ליברפול תילחם בשבת בחוץ בניוקאסל ואתם תהיו בסייסטה.
    מקווה רק שנצא עם תוצאה שתשאיר עניין בגומלין.
    אגב תאריכים - הגומלין נופל על ערב יום הזיכרון וזה מכפיל את מה שכתבת בנושא.

    הגב
    • ממן

      מתי,
      אתה אומר שאני צריך לצפות דווקא לנפילה של סיטי?
      אולי להיפך - ניצחון שלהם ישאיר אתכם דרוכים יותר ולא בטוחים בעצמכם לקראת דאבל?

      הגב
      • matipool

        אני חושב שאם יתרחש הנס וסיטי תיפול, המוקד יעבור לליגה. לא שהשחקנים והמועדון יוותרו על ליגת האלופות אבל התחושה תהיה של "לא סוף העולם אם לא נעבור את ברצלונה. התואר היותר חושב בשליטה שלנו".
        הכי כואב וקשה לחשוב זה שלא נזכה באף תואר בעונה כזו מטורפת שלנו.

        הגב
        • ק.

          אני חושב שלתעדוף הזה יש גם השפעה של הקמפיין באלופות שנה שעברה, של הזדמנות שיכולה לחזור (בנוסף ל"לא נורא אם נודח ע"י ברצלונה"), תחשוב רגע כאוהד טוטנהאם שהם מבינים שיש להם השנה הזדמנות שלא בטוח שתחזור.
          בלי קשר זה כמובן הגיוני, וגם אני מת לאליפות של ליברפול, וגם תמיד מבחינתי זה נכון שתואר מקומי על עונה שלמה זה לפני כל מפעל נוקאאוט. השנה לבארסה, לעומת זאת, זאת חותמת נוספת נדרשת אחרי עוד אליפות לכאורה מובנת מאליה (ממש לא)

          הגב
          • no propaganda

            באיזו מובן היא לא מובנת מאליה? היה ברור בתחילת השנה שבארסה תיקח והיא לקחה.
            אני אפילו זוכר דיון בינינו בדיוק בנקודה הזו בתחילת העונה.

            הגב
            • ק.

              בוא נגיד שהיא לא הושגה בהליכה ובהילוך שני, אלא בהרבה זיעה, מאמץ קבוצתי וקסמים, למרות ההפרש.
              לא יודע כמה ראית אותם בליגה השנה

  • אוהד נחמני

    כבר זמן שאתה ואני לא מסכימים על וולורדה........אני לא חושב שהוא ציני. אני חושב שהוא מבין שמה שהיה לפני כמה שנים לא מעשי כיום, ושחייבים וריאציות על הנושא השחוק של משחק הצירופים.
    יש לי את הרושם שיותר מדי אוהדים של ברצלונה נוסטלגים לאותן שנתיים נפלאות של גוארדיולה, וזוכרים אותן בצורה מוטית משהו. אחרי אותן שנתיים היתה שנה של נפילה, באופן יחסי, ובשנה הרביעית שלו אפשר היה לראות כמה הקבוצה מתקשה מול קבוצות שלמדו את הסגנון, וכמה מעט כלים אחרים היו לה, כשהשחקנים כבר לא ממש עמדו בקצב המטורף שדרש המאמן. אבל וולורדה לא הגיע מייד אחרי גוארדיולה. היו בדרך עוד טיטו וילנובה, בעונה וחצי לא פשוטות לקבוצה,טטה מרטינו שהיה נפילה לא קטנה, ולואיס אנריקה שהוא לדעתי מאמן בינוני. אז צריך לבחון קבוצה במונחים של אבולוציה, הן ביחס לעצמה והן ביחס לעולם הכדורגל שמסביבה. מסי כבר לא צעיר, וצאבי/אינייסטה אינם. אז מה עושים עכשיו?.
    להבנתי, בכלים שהועמדו לרשותו, וולוורדה עושה מעל ומעבר. ניהול הקבוצה שלו מעולה, האופן בו הוא מקדם שחקנים מרשים, ברור שהשחקנים אוהבים אותו, ויותר מכך, מה שנראה כציניות הוא בעיני שליטה מקסימלית בקצב המשחק, שהספיקה כדי להגיע לנקודת הזמן הנוכחית רעננים, מגובשים ובשיא של יכולת אישית של (נדמה לי) כל השחקנים.
    בתקווה למשחק מעולה ביום רביעי.

    הגב
    • שלי

      מסכים עם כל מילה בתגובה הזאת

      הגב
    • ממן

      הייתי יכול להסכים איתך אם מה שוולוורדה היה מציג הוא ווריאציות על המשחק הרגיל של ברצלונה, הוא ממש לא.
      רוצה וואריאציות? אייאקס.
      אם אתה בוחן את הפוסטים שלי כאילו הם נכתבים במשקפיים נוסטלגים אתה מעקר בעצם את היכולת שלי לדבר באובייקטיביות, בעיקרון אני חושב שזו נקודת מוצא רעה מאוד לדיון אבל בכל זאת אכתוב:
      ברצלונה לא דומה לעצמה, היא צינית - הרבה פעמים בקטע טוב - אבל זה עדיין לא הDNA הברסאי
      את אנריקה אולי לא אהבת אבל הקבוצה שלו שיחקה כדורגל מדהים (ובהחלט מפותח יותר מהטיקי טאקה)
      מסי מבוגר? אחת העונות הגדולות שלו בקריירה.
      מה שאני רוצה להגיד - זו לא אבולוציה, זו גישה אחרת.

      הגב
      • אוהד נחמני

        הרגע נא. אני מאוד מכבד את דעתך ולא בוחן את הפוסטים שלך, שאני מאוד מעריך, כאילו נכתבו מתוך נוסטלגיות (ולא שזה נראה לי רע). אני גם לא מחפש אובייקטיביות, אלא את דעתך, כך שאין לי כאן שום בעייה.
        מה שאני מנסה לטעון הוא שברצלונה לאורך השנים שיחקה בצורות שונות. מה שהתקבע כדי.אן.איי של הקבוצה הוא הקרוייפיזם, שמאז שנות התשעים ידע עליות ומורדות. הפרשנות שלי לוולורדה, שאיננה מבוססת רק על דעתי שלי, אלא על מה שאני קורא ומקשיב בעיתונות הקטלאנית הוא שהוא איש מעשי ביותר. לא ציני, אלא מעשי. אני חושב שתהיה מה שתהיה התוצאה באלופות השנה, וולדורדה ייבחן באמת בשנה הבאה, ביכולת שלו לבנות את הקבוצה לעידן שלאחרי מסי.

        הגב
        • ממן

          רגוע לגמרי ;)
          זו חתיכת בעיה במדיה הכתובה, אנחנו לא תמיד יכולים להבין מתוך אילו רגשות או עמדה נפשית נכתבת הדעה מולנו. התגובה שלי בכל אופן לא נכתבה ממקום רע.
          למה שאתה קורא מעשי אני קורא ציני, אולי בדקות הזו המחלוקת.. אבל בתור מאמן מעשי אני מצפה ממנו גם למקסם תפוקה של שחקנים. מלקום למשל הוא אכזבה קולוסאלית וקשה להתחמק מכך שלא ניתנו לו הזדמנויות, כמו גם מהתחושה שאנו יכולים וצריכים לשחק כדורגל יותר טוב, יותר מהנה.
          (בהקשר הזה - לטעמי לא סתם הלכו על דה יונג)

          הגב
        • Jhkj

          מסכים שמעשי זה תיאור יותר טוב, כשהגם המשחק מול יונייטד היה דוגמא לציניות אבל במובנים מסוימים ראינו ציניות כזאת של להחזיק את הכדור עד שהשעון ייגמר גם בטיקי טאקה ונבחרת ספרד הגדולה. וולורדה הפך את ברסה לקבוצה הכי יעילה שהוא יכל, יעילות מנצחת לאורך 38 משחקים. השאלה הנשאלת היא מה קורה בנוקאאוט ופה וולורדה עוד צריך להוכיח את עצמוץ

          הגב
    • ק.

      מסכים עם אוהד בכללי. מאוד מעריך את ולוורדה ואת ניהול הסגל, העונה והמשחקים הגדולים (כפי שמוזכר בפוסט), גם אם לפעמים יש לי ביקורת נקודתית על זה שהולכים אחורה אחרי שער (אולד טראפורד) או רק משחקים על תוצאה (רומא) ובאים בגישה מינימאליסטית (ע"ע אינדיקציית המגן הימני). ראינו מהקבוצה הזאת הרבה רגעים של כדורגל מהנה - המון זה בזכות מס' 10 אבל אני מאוד מרוצה השנה גם מרוברטו, רקאטיץ', סוארס, אלניה, בוסקטס, פיקה (פחות החודשיים הראשונים), ארתור ואפילו מקוטיניו בחלק מהמשחקים (גם סבל מחוסר מזל קצת במבחני התוצאה.

      הגב
  • אורן השני

    מזל"ט.
    איך 8 מ-11 לבארסה ו-10 מ-12 למסי מסתדר מתמטית?

    הגב
    • ממן

      אורן,
      תקלה שלי בעיבוד הנתונים. 10/14, 67% הצלחה בליגה. תוקן.

      הגב
      • דני

        משהו לא מסתדר לי. איך 10/14? אני יכול לספור 4 אליפויות של ריאל
        06-07,07-08,11-22,16-17 ואחת של אתלטי 13-14

        הגב
  • no propaganda

    קודם כל מזל טוב!
    לגבי ארתורו מול ארתור, זאת שאלה מאוד רצנית. כמובן ש ארתור מאפשר לברצלונה להיות ברצלונה ולשלוט בהנעת הכדור מצד שני אני לא בטוח שזה מה שיביא לברצלונה את הניצחון. שמתי לב שמאמנים שלא יצא להם לשחק מול קלופ, פעמים רבות חוטפים במשחק הראשון על הראש. זה קרא למוריניו, לפפ(אפילו פעמיים) ואפילו להיינקס. בנוסף וידאל הוא שחקן וינר ברמות על, כל הזמן מבקיע שערים במשחקים חשובים. אין לי מסקנה חד משמעית :)

    לא כל כך מסכים איתך לגבי המגנים הגנה-התקפה הטובים העולם. אני יודע שבאיירן נראית זוועה העולה אבל קימיץ ואלאבה עדיין מעולים(כמעט היחידים בבאיירן כרגע) ולא נופלים מאלבה ורוברטסון.

    הגב
    • no propaganda

      וחיבור יהודי יכול להיות קנוני, או שזו בדיחה שלא הבנתי?

      הגב
    • ממן

      לגבי וידאל - באמת התלבטות קשה ובניגוד לנטיית האוהד, אני הפעם שמח שהמאמן מחליט על ההרכב ולא אני ;)

      לגבי המגינים, אלאבה כבר לא שם וקימיש קרוב אבל רוברטסון ואלבה פשוט וואו

      לגבי הקנוני, בוודאי
      אנחנו היהודים נעים בין הקנוני לקטנוני ואין לנו ממש אמצע

      הגב
  • קלבדוס

    התער של אוקהאם אומר שמשה רבנו לא נכנס לארץ המובטחת, פשוט כי הוא היה כבר זקן מדי, וכי אלה הם החיים, מה לעשות. כמה אכזרי ככה פשוט.
    בדיוק כמו שמסי - "ממשה עד משה לא קם כמסי" - לא יזכה לעולם, למרבה הצער, במונדיאל. ואולי גם לא נינף השנה את הגביע ההוא. כי כולם בני אדם, למרות שהפרעוש יודע להשכיח את זה מאיתנו.
    מתכונן נפשית להפסד אגב, ליברפול פשוט קבוצה מאוזנת וטובה יותר העונה - ואם יש קבוצה אחת שזה הרע במיעוטו להפסיד לה, אז אלה האדומים, שייהנו, ומגיע להם סופסוף.

    הגב
    • ממן

      לא אם מאמצים את הנרטיב התנכי לצורך העניין, ומה שמיוחד שגם דרכו עדיין אפשר לנתח את הנסיבות שהובילו לאי כניסתו דרך העיקרון.

      לגבי ליברפול - מסכים.
      אורי קופר שאני מעריך, אמר שבארסה פייבוריטית, הלוואי שהוא מבין טוב ממני.

      הגב
      • Jhkj

        די נו, ברצלונה על הנייר טובה בעשר עמדות על המגרש ובכל הספסל, תשע ביום רגיל שקוטיניו מחליט לשחק בלהיות הגיבור ולא למסור לג'ורדי. לברסה יש יותר ניסיון, יותר זמן משחק ביחד, יש לה את המספר של קבוצות אנגליות, יש לה לפחות שני שחקנים שהם הטובים בעולם בעמדתם העונה, ועוד שניים שלוש שהם טופ שתיים, וזה עוד לפני שאני סופר את השחקן הטוב בעולם בכל עמדה שיש להם.
        לא רק שבארסה פייבוריטית אני חושב שבמשחק השני אין מישהי פייבוריטית כמוהה במשחק השני.
        וזה עוד לפני שאני נכנס לכל מיני סטטיסטיקות מיותרות כמו זה שבחמש עשרה המשחקים האחרונים באירופה בין קבוצות אנגליות לספרדיות האנגלית לא ניצחה פעם אחת

        הגב
        • DS

          יופי, מה לעשות שלא משחקים עמדה מול עמדה (גם חושב שאתה טועה לגבי 4-5 שחקנים), אלא קבוצה מול קבוצה, וגם לא עם הסטטיסטיקה, ואילולא השחקן הזה שמשחק בברצלונה, נו איך קוראים לו, אז ליברפול פייבוריטית ברורה. רק תראה מה בארסה (לא) מצליחה לעשות מול קבוצות קטנות הליגה כשהוא לא משחק.

          הגב
          • Jhkj

            שמה חמש בקלאסיקו, אבל זה לא משנה כי להם אותו, כמו שאמרתי, פייבוריטית

            הגב
  • ק.

    קודם כל אהבתי ומתחבר לכל החלק של עד ה"אבל"- כשרואים משחקים מדי שבוע, מבינים כמה האליפות הזאת לא מובנת מאליה וכמה הקבוצה עבדה קשה כדי להשיג אותה. כמובן שערימות של רגעי קסם מההוא לא הזיקו.
    לגבי ולוורדה, כתבתי בשרשור עם אוהד נחמני שאני מאוד מרוצה ממנו ומהאופי והצניעות שלו, החזיר מהר מאוד (כולל שנה שעברה) את הדומיננטיות מהקבוצה של זידאן שכולם היו משוכנעים שהולכת לשלוט בשנים הקרובות. הוא שומר את הקבוצה על רמת רוגע, פוקוס ומתח חיובי בכל המסגרות. לא סתם לא צוייצה מילה אחת רעה עליו בכל המסגרות

    הגב
    • ק.

      *בכל התקופה

      הגב
    • ממן

      הקטע שבשום מקום לא כתבתי שאני לא מרוצה, אלא תיארתי את השינוי של ברצלונה תחת וולוורדה. חושב שלאורך זמן החמאתי לוולוורדה מספיק כדי שאוכל לתאר את המציאות כפי שהיא בעיני לפחות, בלי שאצטרך להיות חשוד על כך, גם אם הוא לא כוס התה של ברצלונה בעיני.
      הצד השני של האדרתו גם כן קצת חוטא למציאות.

      הגב
    • ממן

      הרעיון הוא שגם אם זה פפ, השנה ללא אלופות השמחה תהיה פחות שלמה.
      ההבדל הוא שלפפ יש גישה לכדורגל שבבארסה יכולים לחיות איתה גם בהפסדים, לוולוורדה פחות.

      הגב
      • ק.

        לא כתבתי שלא הערכת אותו (במיוחד אגב שנה שעברה עד הפנצ'ר ברומא), רק רוח הדברים היא של "אבל" ולא של "למרות".
        לגבי הפסדים שאפשר לחיות איתם, ברור שבכדורגל של בארסה של פפ אי אפשר לבוא בטענות כי הדומיננטיות והיתרון האיכותי ובמצבים היו בכל משחק.
        אבל... זאת הייתה קבוצה חד פעמית עם כדורגל חד פעמי. אם הקבוצה הזאת תודח מול ליברפול אחרי שתבוא בגישה שבאה למרבית המשחקים הגדולים בשנתיים האחרונות (התקפית), אני אתאכזב מאוד כמובן, אבל אחיה עם זה בשלום, פחות מההדחה מול רומא, שם הגישה הייתה בזיונית בעיני

        הגב
        • ממן

          לזה בדיוק הכוונה אחי,
          אם ניתן את מה שיש לנו ונודח - אין תלונות. ליברפול באמת מדהימה.
          אם נשחק כמו ברומא: פחדני, שלא על מנת להפסיד (במקום על מנת לנצח) - אז זו לא הגישה שלנו.

          הגב
          • ק.

            סבבה, בינתיים זה קורה ברב המשחקים הגדולים

            הגב
  • איאן ראש

    ראשית מזל טוב לרגל האליפות. מבין שהייתם פייבוריטים וכו' אבל עדיין אין לקחת אליפות בליגה כזו (כפי שציינת) כמובן מאליו והכוונה שלי היא שהיית צריך לתת פוסט נפרד לנושא האליפות ולא לגלוש ישר לליברפול (מבין את הדחיפות בקבוצה ובקרב אוהדיה אחרי הזכיות הרצופות של ריאל וההצהרה של מסי בנושא בתחילת השנה).
    לקחת לי זמן לקלוט מי זה ארתורו, עד שנפל לי וידאל :)
    ואם להתייחס באמת למשחק, מעניין מאוד. מקווה שהחגיגות יורידו מהמתח שלכם. למרות שברור שכולם בליברפול יעדיפו אליפות על פני האלופות אבל ויתור על המשחק זה לא משהו שקורה במועדון ולא בשלב כזה. מה שכן, מעניין איך אנחנו עוצרים את הפרעוש כי בזה זה תלוי.

    הגב
    • ממן

      תודה איאן.
      הכל נכון, רק השיקול הכפול של לא להעלות פוסט ביום השואה ולא ליצור עומס פוסטים על הבלוגייה גרם לחיבור.

      הגב
  • Rodrik Harlaw

    המעשיות של ואלוורדה היא דבר מבאס רוב העונה, אבל לא כשממול ניצבת ליברפול. הפנטזיסטיות של גווארדוילה לא מחזיקה במאזן טוב מול הבליץ של קלופ (עדיין הייתי מחזיר את גווארדיולה היום).

    אני לא רואה את ליברפול יוצאת מגדרה להבקיע בחוץ כך שהחוזקה המרכזית של דמבלה, המהירות שלו, לא תוכל לבוא לידי ביטוי בקלות. לקוטיניו שליטה טובה יותר בצפיפות, אבל גם הוא לא משתלב טוב בתנועה בחלק הקדמי. גם ככה לשחק מול ליברפול עלול לגרום לו קשיי התמצאות.
    לכן, אני חושב שהשאלה היא לא בין סמדו (העדיף הגנתית) לרוברטו (האדיר בהחזקה בכדור) - שניהם ישחקו ב- 442 במקום ה- 433.

    מסכים שארתור כנראה יפתח. לדעתי, מול ליברפול, הוא השני בחשיבותו אחרי מסי. היכולת שלו להתנער מלחץ במעבר מהגנה להתקפה תהיה חיונית לכך שבארסה לא תקרוס, ואחרי הכל ואלוורדה מעשי.

    הגב
    • ק.

      לדעתי רוברטו סמדו זה נו בריינר בשני צידי המגרש

      הגב
      • ממן

        כלומר, מתבקש?

        הגב
        • ק.

          התייחסתי לתגובה של רודריק - מעדיף את רוברטו מול כל יריבה ובכל צורך טקטי שלא יהיה. סומך עליו הרבה יותר גם מול מהירות וגם בהתמודדות עם לחץ

          הגב
  • דן ברקאי

    יש פה פספוס בנקודה חשובה,

    בארסה לא יודעת לקחת צ'מפיונס כשהיא לא טובה - מה שריאל או צ'לסי יכולים או עשו גם, כי צ'מפיונס אצלנו זה לא מדליק נורות התרגשות ולא אצל שחקננו (בניגוד ל... רונאלדו לדוגמא?).

    מעולם לא קרה שבארסה לקחה צ'מפיונס ולא את הליגה גם באותה השנה, כי כשהיא לוקחת היא פשוט טובה ברמת לקחת צ'מפיונס, היא לא - מה שנקרא - 'גונבת גביע'.

    לכן, האליפות הזו היא בהחלט מראה אופטימית לקראת רביעי. ליברפול בשום סרט לא מאוזנת יותר. מי שאומר את זה או שלא רואה כדורגל, או שרואה ולא מבין, או שהוא אוהד בארסה המפחד מנאחס.

    הקישור של בארסה הוא בפער טוב מהקישור של הנדרסון, וינאלדום, קייטה, פביאנו ומי שלא יהיה. ואן דייק הוא יהלום אבל זה לא שיש לו בלם מבריק לידו ובטח שלא שוער פנומנלי. היתרון הקטן שיש להם זו בעמדות ההתקפה כמאנה פירמינו וסלאח מרכיבים יחידה מסוכנת מהירה וקטלנית. עדיין, אל תזלזלו בסוארז (לפחות באינטליגנציית המשחק הגבוהה שלו) ובטח שלו במסי. בארסה פייבוריטית בעיקר בגלל שלוואלורדה אין תוכנית משחק מסודרת או איזו אמונה עליה הוא מתבסס, המערכים שלו הם מערכים של קבוצה קטנה שעושה התאמות ליריבה ושם אולי הגדולה שלו, הוא לא כמו פפ שמגיע עם שיטה ואומר 'בוא נראה מי יכול לפרק אותי' הוא מגיע עם שיטה 'נראה איך הם משחקים וננטרל אותם'. לכן - בניגוד ליתרון שיש לקלופ על פפ ראש בראש לקלופ אין יתרון מול וואלוורדה. זו דעתי. אהיה מאוכזב קשות אם לא נרים את הגביע עם אוזני החמור השנה.

    הגב
    • Matipool

      חולק עליך עד מאד לגבי אליסון. שוער מעולה שפתר לנו בעיה כאובה של שנים. איתו ובלי האיפון של ראמוס על סלאח, אנחנו אלופי אירופה עכשיו. לא סתם הוא שיאן הליגה באי ספיגת שערים ובכמות המשחקים ללא ספיגות (נכון שלואן דייק וההגנה יש גם חלק בזה אבל עדיין).
      אגב - הנדרסון בחודש האחרון מתופקד בעמדה קדמית יותר וזה שחקן אחר לגמרי. אם קלופ ייתן לו לשחק כך נגדכם (בטוח שבאנפילד. לא בטוח שאצלכם), אתם תופתעו ממנו.

      הגב
      • ק.

        מתי, מסכים איתך לגבי אליסון. איכותית, הקישור של בארסה עדיף על הנייר, אבל בטקטיקה מתאימה, בכושר של החודש האחרון ובמשחק נתון זה יכול להתאזן או להיות מוטה לצד השני

        הגב
      • ממן

        עדיין הקישור של בארסה שיורכב מבוסקטס, רקיטיץ' וארתור/ו עם מסי מצטרף לניהול המשחק אמור להיות הנקודה החזקה לעומת ליברפול.
        אם לא ננצח בקישור לא ננצח בכלל

        הגב
      • Jhkj

        מסכים בנוגע לאליסון שוער טוב ויציב, אבל הנדרסון עוד לא פגש קישור כמו של ברצלונה, בוסקטס, ראקיטיץ ווידאל זה שחקנים שעשו את המוות לשחקנים שטובים ממנו בכמה רמות (כמו למשל זוכה הבלון דאור המכהן משום מה), אני עדיין לא מחזיק ממנו כשחקן ברמות הגדולות.
        בנוגע לזכייה של ליברפול עם אליסון ההימור שלי לפני המשחק היה שבייל יהיה גדול עליכם ויהיה 3-1 ריאל מצמד של בייל ואחד של איסקו, וזידאן יבוא לשחק ציני וינסה לגרום לליברפול להחזיק יותר בכדור. כל אלה דברים שלא קשורים שקשורים לקריוס אלא לקישור הדליל שלכם, העובדה שאין לכם מגן שיכול לשמור על בייל, לוברן, והעובדה שצפיפות תקעה אתכם בכל המשחקים שנה שעברה, בין אם זה סוונזי ובין אם זה ריאל או סביליה. למעט זה שאיסקו לא כבש זה מה שקרה, אם זידאן היה משכיל לפתוח עם בייל הוא אולי היה מחסל את דיון המה היה קורה עם סלאח לא היה נפצע, אבל זה שהחזקתם יותר בכדור לא מעיד שהייתם מנצחים, זידאן אוהב גם לא להחזיק בכדור וגם לשחק קונטרה ליריבה ואתם לעומת זאת שנה שעברה אהבתם מתפרצות. משחק האם לסבתא היו גלגלים נח אבל לא אוהב אותו כמו שאני לא חושב שאם ברסה היו משהו כזה או אחר אנחנו היינו זוכים שנה שעברה.

        הגב
  • Packer

    "טר שטגן המסי של השוערים העונה" וכל מילה מיותרת.

    עוד טור נהדר תמשיך לכתוב ממן!
    מפחד מליברפול פחד מוות ועוד יותר משלישית הסילונים שלה אל מול ההגנה האיטית והכבדה שלנו

    ועם כל זה מרגישים משהו אחר העונה, מסי בא לקחת את זה וכשהוא בא בגישה הזו אפילו השמיים הם לא הגבול

    בהצלחה!!

    הגב
    • ממן

      תודה!
      מסי באמת באטרף אלופות העונה, וזה כלכך כיף לראות

      הגב
  • צור שפי

    מזל טוב, אלופה ראוייה ללא ספק. אני מניח שבקרב כל מי שקשור לבארסה, החל מהנשיא ועד אחרון האוהדים, בצד התפילה ״שלא ייגמר לעולם״ בגירסותיה השונות, הולך ומתחזק החשש מהיום שאחרי מסי. החלק שלו באליפות הזו, בגילו המאוחר, הוא מכריע, אולי יותר מאשר בכל תשע קודמותיה. התלות בו היא מוחלטת ועל רקע זה ומתוך הבנה שהקלישאה שאין אנשים ללא תחליף איננה חלה עליו זו חתיכת סימן שאלה לעתיד שכבר לא יכול להיות מאוד רחוק.

    הגב
    • ממן

      אני חושב שכבר מהעונה שעברה טבעתי פה את המושג 'שנות מסי' בהן כולנו סופרים.

      הגב
  • דוד

    ברכות על האליפות. ברצלונה של העונה אכן גרמה לריאל לחזור קצת לשורשים ולחשוב בנייה מחדש וזה כשלעצמו מעיד על משהו נדיר (ובכלל, 8 מתוך 11 זה באמת עצום).
    הסיבה האמיתית שמשה רבנו לא נכנס לארץ, היא כי לא ייתכן שהמנהיג של דור המדבר, שלא זכה להיכנס לארץ, יזכה להיכנס בעצמו. זה לא כישלון אישי חלילה, זו פשוט המשמעות המלאה של אחריות (ישעיהו ליבוביץ').

    הגב
    • ממן

      זו אכן אחת הסיבות המוזכרות. למזלנו ולמזלה של התורה היו לה פרשנים בנוסף לליבוביץ'...

      הגב
  • Matipool

    חולק עליך עד מאד לגבי אליסון. שוער מעולה שפתר לנו בעיה כאובה של שנים. איתו ובלי האיפון של ראמוס על סלאח, אנחנו אלופי אירופה עכשיו. לא סתם הוא שיאן הליגה באי ספיגת שערים ובכמות המשחקים ללא ספיגות (נכון שלואן דייק וההגנה יש גם חלק בזה אבל עדיין).
    אגב - הנדרסון בחודש האחרון מתופקד בעמדה קדמית יותר וזה שחקן אחר לגמרי. אם קלופ ייתן לו לשחק כך נגדכם (בטוח שבאנפילד. לא בטוח שאצלכם), אתם תופתעו ממנו.

    הגב
  • Jhkj

    ממן נהניתי כרגיל, הניתוח הטקטי של ליברפול מול ברצלונה נהדר. ואני מסכים כמעט עם הכל.
    אני לא חושב שלדמבלה יהיה את מרחב הריצה שציינת, לכן ומאחר וגם לאחרונה הוא לא פתח, אני חושב שוולורדה יפתח או עם קוטיניו גם מתוך הרגל וגם כי הוא שחקן שיודע לשחק בצפיפות, או עם ארבע קשרים, מה שגם אומר לשלוט לגמרי במרכז המגרש, ולהביא עוד אמצעי הגנתי אלא גם יתן לג'ורדי לשחק יותר בחופשיות באגף, ואני לא חושב שטאא יכול לשמור עליו בכלל.

    הגב
    • ממן

      אם יורדים לרזולוציות מתבקשות של משחק ראשון לעומת שני אז מניח שאתה צודק וקלופ לא יבוא להתאבד על המגרש בראשון, לפחות לא במחצית הראשונה ולכן זה יהיה קוטיניו או 4 קשרים.
      מניח שבשלב מסוים (לפחות באנפילד אבל לא רק) קלופ ילחץ גבוה או שברסה תפתה אותו לזה כפי שהיא מניעה לעיתים כדור מאחור, ואז דמבלה רענן בשילוב שטחים פתוחים יכול להיות מעולה.

      הגב
      • jhkj

        אם ננצח בשתיים שלוש הפרש, או אם ננצח בלי לספוג, הם יהיו חייבים לשים לפחות שתיים, במקרה זה לקלופ לא יהיה ברירה לפתוח את המשחק השני ולנסות לתקוף, במצב כזה דמבלה יהיה אידיאלי

        הגב
  • 7even

    ממן - רק לגבי עניין משה. לא יודע מה היה לנבור כ"כ הרבה.
    אלהים אמר לו במפורש שזה בכלל עניין הסלע - הכה במקום לדבר.
    וד"א - משה מראש לא היה אמור להיכנס לארץ. כל עניין משה, וגדולתו העצומה, היא עדיין תחת עניין העבדים.

    אלהים החליט שדור חדש ייכנס לארץ, ועניין המרגלים והבגידה שלהם רק תרם לכך.
    דור חדש, שלא חושב כמו עבדים ושלא מונהג ע"י מי ששחרר אותם מעבדות. חדש דנדש. בלי מושג העבדות.

    נ.ב - אני חושב שליברפול מהירה מדי בשביל ההגנה שלכן. אבל שני מסי. אני נוצר כל שניה שהוא עוד לא פרש.

    הגב
    • ממן

      לא פשוט בכלל כמו שתיארת ידידי, מעבר לעיסוק הרב של המרגלים - התנ"ך עצמו מציין מספר סיבות

      עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ... וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה... עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (מט-נב). לפי פסוקים אלה, משה לא נכנס לארץ בעקבות חטא מי מריבה

      בפרשת דברים (א', לז) בעת שהוא מזכיר את חטא המרגלים מציין משה כי בגללם גם הוא לא זכה להכנס לארץ.

      לגבי חטא המרגלים - דווקא שניים מן המרגלים נכנסו, יהושע וכלב, משה עצמו שלא לקח חלק בחטא - לא הייתה מניעה שייכנס
      לגבי תודעת העבדים - ראוי לזכור שמשה מעולם לא היה עבד, בדיוק להיפך. לכן מלכתחילה יכל להוציאם ממצרים.

      בכל אופן, גם לשיטתך - זה בדיוק העניין כי התנ"ך לא יכול לכתוב 'משה היה טוב וטוב שהיה עכשיו אתה צריך לפנות את הבמה' מבלי לציין סיבה לכך שלא זכה למלא את משאת נפשו, במיוחד שהדבר מתואר כהתערבות אלוקית ולא כמוות בשל זיקנה.

      הגב
  • רומן

    1.אז מה הסיבה שהוא נתן לכך שמשה לא נכנס?
    2. זה מקומם שלא מראים כדורגל ביום השואה/זכרון. גם ברוסיה סבלו טיפ טיפונת במלחמה הגדולה, ומציינים את זה עי דקה דומיה והנחת זר ב"אש הנצחית" בבוקר ה9 במאי שזה יום חג וחגיגות. גם באמריקה ממוריאל דיי זה חגיגה של על האש שיש גם איזכור לנופלים. אין שום סיבה בעולם לבדל את עצמנו עם כל פסטיבל השכול הזה. דיברתי נחנקנו, אין סיבה לא לשים שידור בלי שדר (או לחילופין עם שגיא כהן כי זה ממש סבל לשמוע אותו ברוח החג)

    הגב
    • ממן

      1. הסיבה שהוא מניח היא קבלית. אניח רקע קצר, ממש על קצה המזלג ואז אסביר אותה. על פי הקבלה העולם נברא בעשר ספירות - עשר מידות - עשר אידאות שמסודרות במבנה דמוי אדם (והרעיון הוא שכל אדם יכול לבטא בגופו ובהתנהגותו את הרעיון האלוקי). בכל אופן, היהדות מתארת עשר ארכיטיפים שכל אחד מהם מבטא בשלמות מידה מסוימת, על פי התפיסה הזו משה הוא מידת הנצח - כל פעולותיו המשמעותיות תופסות אחיזה קבועה ובלתי ניתנת לשינוי במציאות. ולמשל - התורה שמסר היא נצחית (ובאמת, עד היום אנו קוראים מספר התורה). הלוחות שהוריד וכלי המשכן שבנה הם נצחיים (ומקובל שנבזזו והם מצויים בותיקן).

      בני ישראל עתידים להיכנס לארץ ולבנות את בית המקדש, שהוא למעשה מקום השראת השכינה האלוקית ומעין אישרור לסגולתו של העם היהודי (אגב, שם היו מתפללים לשלום המלכויות והעולם ולא חלילה להחרבתן). בני ישראל גם עתידים - כמו כל חברה אידאולוגית שהופכת פוליטית ומוסדית - להישאב לסטגנציה ולהתדרדרות מוסרית והעונש על כך יהיה החרבת המקדש, סמל אותה חברה, ובניה והטמעה של הערכים האלו מחדש. ואם משה בונה בית נצח, כזה שקיים לעד ואי אפשר להחריבו, צריך חלילה להחריב את החברה עצמה... (אני מאמין שאין הכוונה לבניין קוסמי שלא יכול להיחרב, אלא לכך שמשה האיש היה מנהיג עצום ומקובל על כל העולם ולכן ייתכן ועמים אחרים היו מאמצים את הנרטיב שלו ושל המקדש ובוחרים להחריב חלילה את החברה עצמה ולא את המפעל של משה).

      בכל אופן, מבחינה קבלית - אי כניסתו של משה איפשרה להמיר את העונש לעצים ולאבנים. ולכן לגבי החורבן כתוב בתהלים:
      - "מִזְמוֹר לְאָסָף אֱל-הִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ. טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַם לְעִיִּים ..." מדוע הפרק פותח במילה מזמור המציינת שמחה ולא "קינה לאסף"? מפני שהאלטרנטיבה הייתה חלילה החרבת העם.

      2. בלי קשר לשידור, אני חושב שאנו כחברה מניחים איזה יום שאליו ננקז את כל הצער והטקסיות שלנו כדי שנוכל בשאר השנה די להתעלם. אני חושב שהיה ראוי יותר לקיים שבוע שיחד עם חיי היום יום יוקדשו בו הרצאות, תכניות וסיורים בנושא. גם בעיני צריך לאפשר לראות את המשחקים ללא שידור למי שמעוניין.

      הגב
      • רומן

        אז אם משה מסמל את הנצח, דווקא סמלי היה שיכנס לארץ ישראל לא? אז אני מבין שלקחו את זה צעד קדימה לפי מה שאתה אומר, שאם היה נכנס ובונה משהו, אז כשהמשהו הזה היה נהרס היו אומרים שזה מעיד שכל העם שלנו נהרס? הבנתי אותך נכון?

        הגב
        • ממן

          העניין הוא שאם הוא היה בונה משהו הבניין (הפיזי והרוחני) היה נשאר, וה"עונש" או הריסטרט לא היה קורה דרך חורבן בית המקדש או הישוב היהודי אלא חלילה דרך העם עצמו.

          הגב
          • רומן

            אהההה חזק :-).

            הגב
  • היסטוריון של ספורט

    תודה .
    אני מאד מצר על התאריך שכן לא אראה את המשחקים מבחירה וחיכיתי הרבה זמן לדו קרב בין קבוצות אהובות והתקפיות.
    אני חלוק עלייך ברצלונה צריכה את הציליאני ולשחק למעשה עם ההרכב הרגיל ( תבחר אתה אם רגיל זה סמאדו או רוברטו).
    לדעתי האישית גם ליברפול וגם (בעיקר) קלופ לא בנויים לשחק עם מצופפים למינם אלא בנויים לשחק כדורגל ויהיה משחק התקפי עם כדורגל טוב .
    ואם מישהו יעצור את הכדורגל הטוב זב המאמן הציני של ברצלונה .
    כך או כך זה דו קרב מעניין
    בין מי שחייב את הגביע הזה בכדי לסגור את העשור לפני הנארטיב .
    לבין ליברפול בכללה שתישאר בלי כלום ככל הנראה אם תפסיד כאן .

    עד שלא נראה בפועל לא נדע אבל בתחושה שלי ברצלונה חזקה יותר מהותית .
    הם קרקסו את היונייטד והסתדרו בסדר גמור עם היונייטד .
    נכון שליברפול אמורה להיות חזקה יותר מהשתיים הללו אך התחושה שלי אומרת שברצלונה תנצח ביותר משער במפגש הראשון.
    ולכן אם לא תהיה קריסה מנטלית כמו ברומא אשתקד ברצלונה בגמר לגמר " ליקוק אצבעות" מול איאקס (בתקווה שטוטנהאם לא תהרוס).

    הגב
    • ממן

      א. מעריך את הבחירה שלך, מעריך שזהו ניסיון לא פשוט בשבילך. כשהעקרונות שלנו עומדים למבחן אנו מגלים כמה הם חזקים
      ב. מאמץ בחום גם את התחזית שלך ;) אני די חושש
      ג. בהרכב הרגיל דווקא עולה בד"כ ארתור שמתאים לשיטת המשחק...

      הגב
      • היסטוריון של ספורט

        תודה ממן הבחירה שלי היא מכיוון שאצלי הלאום קודם לדת ומכיוון שגם באופן דתי איני רואה משחקים שמשוחקים בשבת אז בוודאי שגם מבחינה לאומית (מניח שהתחשלתי כבר מכל משחקי השבת שפספסתי במהלך השנים ).

        אשר ל ג רוב העונה בליגה ההרכב של ברצלונה לפי נתונים סט היה
        וידאל.
        ועם רוברטו כמגן (בהפרש מינורי מסמדו)
        ואגב עם קוטיניו בהפרש מינורי מדמבלה .
        באירופה סמדו החליף את רוברטו ברוב הפעמים וזהו.

        הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *