וידאו, גלידה ב"ניצה" וגם ראלי

היו זמנים שהראלי באנגליה היה רציני, הייתה אז גם גלידה "ניצה" בנתניה, היו זמנים.

לפני הרבה מאד שנים הייתה בנתניה, לא רחוק מכיכר העצמאות אי שם קרוב לחיבור שבין רחוב הרצל לדיזינגוף, חנות קטנה ומטריפה, חנות לתקליטים, אתם יודעים- השחורים העגולים הללו שהיו משמיעים מוזיקה, כאשר לא היו שרוטים. בחנות הזו, שם עבד אדם מבוגר שלא ממש אהב ילדים כמוני, היו גם קלטות וידאו. יום אחד בדרך לחוף סירונית או שזה היה בדרך חזרה קלטתי בחלון הראווה קלטת ועל הקופסא שלה הייתה תמונה של מכונית מרוץ בצבע כחול-תכלת, בידעבד זו הייתה פורד סיירה קוזוורט שהתחרתה בראלי. ברור שמיד רכשתי את הקלטת במיטב כספי, מוותר על מנת הגלידה הנוזלית ב"ניצה".

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

הגעתי הביתה ולפני הצעקות של על כך שאני מלכלכך את הסלון עם חול-ים, הכנסתי את הקלטת לוידאו ושם פגשתי לראשונה את אליפות בריטניה בראלי. ערימה של סיירות עם מגש ענקי מאחור, מחליקות בכייף בבוץ האנגלי, מקפצות על האספלט האירי ובאיי התעלה, נהדר. אלו הימים שאליפות בריטניה נחשבה לאחת המובילות בעולם ונהגים מכל רחבי העולם הגיעו בכדי להתחרות שם, התואר היה יוקרתי. בדגש על היה, לצערי.

ממש כמו ששחקני הכדורגל האנגליים לא נמצאים בטופ העולמי, כך גם נהגי הראלי. נגמרו הימים שהאליפות הזו משכה אליה קבוצות יצרנים, אין יותר נהגים סקנדינביים שבאים שם ללמד את הבריטיים איך לסובב את ההגה וללחוץ עם רגל שמאל על דוושת הברקס, אין, נגמר. היום הראלי האנגלי עסוק בעיקר בלחפש את עצמו, לחפש איזה קולין מקריי חדש או ריצ'ארד בארנס, חיפושים שבינתיים לא מניבים יותר מדי.

היום בבית שלי אין כבר מכשיר וידאו ומרוצי ראלי אני רואה בעיקר ביוטיוב כי ניתן שם כבר למצוא כמעט הכל, אני לא יודע מה קורה עם החנות בנתניה אבל מניח שממש כמו גלידה "ניצה, היא כבר לא קיימת. גם אם הוא היה עובר למכור דיסקים אני לא בטוח שבמציאות של היום הוא היה מצליח לשלם שכר-דירה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

התשע עשרה
על המתח בין המסגרת הנוקשה והכלים הגמישים ליישומה

9 Comments

דורפן 5 באפריל 2011

גלידה נדירה!

פאקו 5 באפריל 2011

החזרתי אותי באחת לילדות אצל משפחתי בנתניה, גם לחוף סירונית וגם לאותה גלידה בניצה שהיינו תמיד עוצרים בה בדרך חזרה. היינו אוכלים שם גם ליד בדוכנים את ה"בומבולוני" – אותן סופגניות עם חור באמצע. את החנות ההיא דווקא לא פקדנו. תודה על פיסת נוסטלגיה.

מולי 5 באפריל 2011

תיפה כתבת, ובעקבות הכצבה הזו שלך עלתה בי התהייה איך יכול אדם לאהוב סוג אחד של מירוצי מכוניות ולהיות אדיש לחלוטין לאחר.
אקח אותי לדוגמה: פורמולה1 כן עושה לי את זה, ובגדול, וכך גם מירוצי ה"מכוניות המוזרות" (FUNNY CARS).
אבל לעומת זאת, אני מוצתא עצמי אדיש לחלוטין למירוצי ראלי או למירוצי אופנועים מכל הסוגים.
אולי יש למישהו הסבר כלשהו לתופעה?

דובי מילר 5 באפריל 2011

מאד פשוט. הכל עניין של טעם.
אישית, אני אוהב "הכל", כל סוג של מרוצי מכוניות ומסוגל להסתכל שעות, אבל זה כנראה רק אני ועוד שניים-שלושה משוגעים…

"האדם הרגיל" בדרך כלל יעדיף ראלי בגלל המכוניות "שמתנהגות" – מחליקות , פורמולה-1 לעתים רבות משעממת אנשים ולו רק בגלל מחסןר בעקיפות וחזרה רבה על כמות ההקפות.

שי 5 באפריל 2011

הגלידה הטובה יותר היתה ב"ריאו" שצמוד ל"ניצה".

אחרי סרט בקולנוע שרון, יורדים במדרגות הגדולות לגלידה…

פאקו 5 באפריל 2011

אני חושב שהסרט האחרון שראיתי בקולנוע הזה היה "ג'יימס בונד – מונרייקר"…

קרמר 5 באפריל 2011

גלידה ניצה אכן מיתולוגית, גם קולנוע שרון וחוף סירונית, אבל "פינת הגלידה", עם ציפוי השוקולד החם הייתה הדבר האמיתי. מה שכן, היה יקרן המניאק.

תומר חרוב 5 באפריל 2011

גלידה ניצה כבר לא קיימת אבל גלידה ריאו, מטר משם עדיין קיימת אם אני לא טועה. הייתה גם פיצה ניצה, שם למדתי שהשילוב של פיצה ומיץ ענבים הוא הכי טוב בעולם.
מעניין לאיזה חנות אתה מתכוון…הייתה חנות קלטות דיסקים(התקופה שלי) ותקליטים שנקראה פוגאזי שהייתה חנות מעולה, האם זו החנות הזו?

דובי מילר 17 באפריל 2011

חנות שנמצאה ברחוב הרצל, היום יש שם מדרחוב אם אני לא טועה, בצד הדרומי של הרחוב, אחרי דיזינגוף, יותר לכיוון הכיכר.

Comments closed