מספר-2

סבסטיאן ווטל מנצח במלזיה ואני חושב על מקומו של מרק וובר בקבוצה.

sutton

הכי קל היה עכשיו לשבת ולכתוב על הניצחון של סבסטיאן ווטל בגראן-פרי של מלזיה, אבל זה כל-כך צפוי וגם די מיותר. סבסטיאן ווטל גורם לדברים להראות פשוטים, קלים ובעיקר מהנים וכייפים מבחינתו, וזאת למרות שישב מ-RB הכחולה שלו כמעט שעתיים, הזיע את עצמו למוות מבלי ממש לדעת מה קורה מאחוריו וגם נוסף לכל הצרות הוא סבל מבעיות מכאניות במכונית שלו, בעיות שכביכול גרמו לו לא לנצל את ה-KERS, אותה מערכת אגירת אנרגיה מחום הבלמים שאמורה לספק לו עוד 70-80 כוחות-סוס כאשר היא טעונה. בינינו, לא נראה לי שהוא צריך את זה, הוא מסתדר יפה מאד גם בלי זה, אז כדאי שישאירו אותו ככה.

אבל את הפוסט הזה אני רוצה להקדיש דווקא למרק וובר, בן הזוג של ווטל, שעכשיו נראה מתוסכל והופך למיואש מרגע לרגע. למה מיואש ומתוסכל? מסיבה פשוטה. במרוצי מכוניות אתה אמור קודם כל לנצח את בן-הקבוצה שלך ולאחר מכן, כשהוכחת שאתה הכי טוב בקבוצה, אתה יכול לנסות ולנצח את השאר.

העונה הקודמת הייתה אמורה להיות העונה שלו, של וובר, הנהג האוסטרלי הסימפטי אבל דווקא ברגע השיא, לאחר 4 נצחונות שהצליח להשיג, וזאת חשוב לזכור בניגוד לכל מה שציפו ממנו ואולי גם למה שהוא עצמו ציפה, פתאום הוא מצא את עצמו בראש דירוג הנהגים עם סיכוי ממשי לאליפות. העונה אוטוטו נגמרת וזה צ'אנס שלו. ווטל אז נראה כמי שעושה טעות אחר טעות, מתרסק, עושה שטויות, ללא סיכוי ממשי להביא גביע הביתה. לוובר היה סיכוי ענק.

הוא סומן כהבטחה גדולה עוד בטרם הגיע לרד-בול. הספיק לבלות עם מרצדס באליפות מכוניות הספורט, מבצע תרגיל אוירובטי עם סלטה שאפילו שטילוב היה מתגאה בו (וכאן המקום להגיד הרבה מזל-טוב לשטילוב על ההישג הגדול).

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

הוא החל את דרכו בפורמלה-1 מלמטה, עבד קשה בכדי להצליח, תמיד נחשב נהג טוב אבל לא אחד כזה שיביא אליפות. כשהחל להתבגר והתוצאות לא הגיעו אמרו עליו שהוא כבר כנראה יסיים את הקריירה ככה, ללא ניצחון. החוזה ברד-בול שינה את המצב.

הוא היה שם שהקבוצה הייתה בבנייה, הוא למעשה הה שם גם קודם, בגלגול הקודם כשקראו להם יגואר אבל זה לא ממש משנה. כאשר הקבוצה נבנתה מחדש הוא היה שם, סייע, עזר מאד, קיווה וקיבל חוזה שהבטיח לו סיום קריירה מרופד. לא ציפו ממנו ליותר מדי, רק ידעו שאפשר לסמוך עליו שלא ירסק מכוניות ובכך יאפשר לפתח ולהתקדם. הוא עמד בציפיות הללו.

בפגרות שבין העונות עבד קשה. התאמן כפול מכולם, רכב על אופניים את כל אוסטרליה כמעט והמתין להזדמנות שלו. כשהביאו את ווטל הבין שלא בונים עליו ושתק, ידע שיש לו את היכולת וקיווה שככול שהמכונית תשתפר התוצאות יגיעו, אבל גם הוא לא האמין שהם יהיו כאלו מפתיעות וייצרו ציפיות גבוהות.

בשנה שעברה זו הייתה ההזדמנות שלו, הוא לקח אותה בשתי ידיים, החזיק חזק שלא יברח, עשה את הכל נכון, כמעט את הכל נכון, אבל כנראה שלעשות את הכל נכון זה פשוט לא מספיק, זה ממש לא מספיק כאשר בן הזוג בקבוצה שלך פשוט יותר טוב ממך, בעל יותר כישרון ממך ולא משנה עד כמה תתאמץ, זה פשוט לא ילך. הוא לא ויתר עד הרגע האחרון אבל בסוף נכנע, לא הייתה לו ממש ברירה, אני גם מניח שזה לא תלוי כל כך בו.

הוא ידע שמתייחסים אליו כאל הנהג השני בקבוצה. ניסו לעשות לו תרגיל לפני הזינוק לגראן-פרי הבריטי, לקחו חלקים מהמכונית שלו, שהיו בפיתוח, והעבירו למכונית של הגרמני הצעיר, הוא אכל את הלב, בלע את הרוק ושתק. במרוץ, כאשר חצה ראשון את קו הסיום, לפני הגרמני החייכן, שאל בציניות בקשר אם זה מספיק טוב בתור נהג מס'-2, כולם הבינו את המסר. הוא ידע שכל העולם שומע אותו. בקבוצה מיהרו להתנצל בפניו. המצב היה לטובתו בשלב הזה, אבל זה לא באמת שיפר את מעמדו. הם תמיד העדיפו ויעדיפו את ווטל. מרק וובר מספיק רק עבור נהג מס'-2.

יש נהגים שיודעים, במצב נתון ובקבוצה מסויימת, שהם נועדו להיות "רק" במקום השני. תשאלו את רובנס בריקלו, שנים הוא היה תחת מיכאל שומאכר וידע את מקומו. הצליח מדי פעם להוכיח שיש לו את היכולת והכישרון אבל אסור היה לו להצליח יותר מזה. בפורמולה-1 כל אחד אמור לדעת איפה המקום שלו, מרק וובר לרגע שכח את זה, כנראה.

סבסטיאן ווטל הוכיח בשנה שעברה, בסיומה, מי מספר-1 בקבוצה, זכה באליפות ומאז משהו דעך בנהג האוסטרלי. אולי דעך זו לא המילה הנכונה, אולי פשוט צריך להגיד שהוא חזר למקומו הטבעי, להיות הנהג מס'-2 בקבוצה הכי טובה היום על הגריד. הוא חזר להיות הסגן של בר-כוכבא, הבעיה שאף אחד אחר כך לא יזכור מי היה הסגן הזה.

עטרת ראשינו
ניצחון חסר תהילה (תם רון)

14 Comments

השלונגובונג האחרון 11 באפריל 2011

אני מכיר את ההתהפכות הזו, מעולם לא ידעתי שזה היה מארק וובר על ההגה… בשנה שעברה היתה לו התהפכות דומה, שגם ממנה יצא ללא שריטה.

עושה רושם שהעונה הזו הולכת לעשות היסטוריה…
אלוף עולם שלא עקף אף נהג לאורך כל העונה כולה.
בתחילת דרכו של ווטל, חיבבתי אותו. היה ילד תמים עם כישרון של אלופים. אבל מאז שהגיע לרד-בול, הוא הפך לשחצן ובלתי נסבל.

משהו בקסם של הפורמולה 1 התמוגג בשנים האחרונות.
יותר מדי דומיננטיות במירוצים של הנהגים בפול פוזישן.
בנוסף, עם כל הטכנולוגיה שיש במכוניות, כמעט וכבר אין שום ערך לנסיון של הנהג. וזה היה מאוד בולט בעונת הבכורה של המילטון…

וובר של שנה שעברה היה ממש סיפור טרגי, לא תהיה לו עוד הזדמנות כזו. אבל באיזשהו מקום, אני שמח שהוא לא לקח את האליפות (כמה שאני לא אוהב את ווטל), כי אז היה נוצר רצף של שנתיים של נהגים "לא ראויים" לתואר אליפות, שלקחו אליפות רק בזכות יציבות לאורך העונה, ומכונית עדיפה.
באטן ווובר (שאני מאוד מחבב אותם), לא קורצו מחומר של אלופים (כמו אלונסו, האמילטון, שומאכר ולצערי גם ווטל)…

דובי מילר 11 באפריל 2011

שלונגו…משהו – אני לא בטוח בכלל שאצל ווטל מדובר בשחצנות, נראה כאילו הוא באמת נהנה ממה שהוא עושה ללא טיפת חומה מסביבו.
שוחחתי לא מזמן עם בחור ישראלי שנפגש איתו בזמן המבחנים בטרום-העונה בולנסיה והוא אמר שזו גם התחושה שלו, ווטל לא מזייף, הוא פשוט נהג צעיר שנהנה ממה שהוא עושה.

לגבי נהג לא ראוי – "לצערי" אני מאד אוהב את ג'נסון באטן ואני בהחלט חושב שהוא ראוי כמו כל אחד אחר שזכה באליפות הפורמולה-1. באליפות זוכים בגלל שאתה הכי טוב באותה עונה. באטן קיבל מכונית מצוינת לפני שלשאר הקבוצות היו מכוניות טובות, הוא זכה בסדרה של נצחונות מרשימים, לאחר מכן יצר רצף של תוצאות טובות, אסף ניקוד והצליל נצח שוב בסוף העונה.
אני מסכים שהוא לא אגרסיבי או וירטואוז, RACER כמו אלופים אחרים, אבל זה כבר עניין של האופי שלו.
מומחים גדולים ממני אמרו שהוא טוב יותר בשמירה על המכונית והצמיגים מאשר המילטון למשל..

השלונגובונג האחרון 11 באפריל 2011

אני גם מאוד מחבב את באטן. אני גם מאוד אוהב את הרוח הספורטיבית שלו.
בעונת 2010, בברזיל, הוא יכל "לנוח" ולא לקחת סיכונים, ולהבטיח לעצמו אליפות. אבל הוא העדיף להראות שהוא לא פראייר, וביצע כמה מהעקיפות היפות ביותר באותה עונה.
אבל זה לא רק הוירטואוזיות שחסרה לו, אם הוא לא נוהג במכונית שמתאימה לו כמו כפפה ליד, הוא לא מצליח להביא איתה תוצאות. בזמן שנהגים כמו המילטון ואלונסו (והפער בכל מירוץ בשנה שעברה בין אלונסו למאסה, עוד יותר הדגיש את היכולת הזו של אלונסו), יאבקו במכונית, ויסחטו ממנה כל טיפת שמן.
אני חושב שמעבר ללחצים של מרצדס ליצר קבוצה כל גרמנית, זו גם הסיבה שרוס בראון לא נלחם על הישארותו בקבוצתו.

לגבי היכולת שלו לשמור על הצמיגים, אין בכך ספק.
אבל מנגד, במירוצים בהם היה צריך לעבוד על חימום הצמיגים, בריקלו היה עדיף עליו (רק בזכות הנהיגה היותר אגרסיבית שלו).

אצל ווטל, אני לא אהבתי למשל את התגובה שלו אחרי לאחר שאף מהמירוץ כתוצאה מההתנגשות (שאני עדין מאמין שווטל אשם בה) עם וובר.
ווטל של טורו-רוסו, לא היה מגיב בשחצנות כזו…

דובי מילר 11 באפריל 2011

לגבי באטן ומרצדס – רוס בראון לא נלחם עליו כי הוא ידע ששומאכר בדרך, למרות שיהיו כאלו יגידו שזה עדיין לא היה סגור, זה היה סגור ועוד איך.
באטן הבין שאין לו מה לחפש בקבוצה "גרמנית" עם נהג גרמני והעדיף את הבית של מקלארן. גם במקלארן הוא עדיין לא ממש הפייבוריט, המילטון הוא בעל-הבית, אסור לשכוח שהוא גדל שם, רון דניס גידל אותו מהקרטינג. ובכל זאת, באטן ידע ששם יקבל מכונית טובה יותר ולכן גם סיכוי טוב יותר. כיום באטן הוא מספר-2 , גם אם לא מוגדר רשמית ככה וכנראה שטוב לו עם זה, הוא לא בלחץ ומספק תוצאות די טובות.

גפן 11 באפריל 2011

איך הפורמולה-1 לא משודר בHD?

moby 11 באפריל 2011

איך אפשר להגיד על נהג שאסף הכי הרבה נקודות בעונה מתישה, לא ראוי?
מה היה קיזוז? הוא לא ניצח?
דובי אם וובר עובר קבוצה, במכונית אחרת, הוא נשאר במיקומו?א או למה הוא לא הופך להיות מספר 1 איפשהו?

דובי מילר 11 באפריל 2011

מובי – מה זאת אומרת נשאר במיקומו? האם אתה מתכוון לניקוד שצבר? אם כן, ניקוד הנהגים נשאר ברשותו גם אם הוא עובר קבוצה, זהו ניקוד אישי.
הוא לא עובר קבוצה מכיוון שהוא תחת חוזה ברד-בול עד סוף העונה הנוכחית וכרגע גם הסיכוי הטוב ביותר שלו לזכות בעוד ניצחונות העונה.
כבר מתרוצצות שמועות על כך שהם לא יאריכו לו חוזה ורוצים את לואיס המילטון.
אני עדיין לא מגובש בדעתי מה עדיף בקבוצה – שני נהגים "תותחים" או הררכיה ברורה של נהג מוביל ונהג שני. בכל אחת מהבחירות יש את היתרונות והחסרונות שלה.

moby 11 באפריל 2011

לא השאלה הלא ברורה שלי היא.
אם הוא משנה קבוצה/מכונית הוא ממשיך להיות טוען לכתר לגטימי (מספר 2 ככותרת?) או שהסבירות שירד לו לאזור ה-5 או נמוך יותר?

דובי מילר 11 באפריל 2011

כיום אם אתה לא יושב ברד-בול, באופן אוטומטי הסיכוי לניצחון יורד. ה-RB שבנה אדריאן ניואי היא המכונית הכי טובה שיש. מעבר לזה הסיכויים יורדים – מקלארן, לוטוס-רנו, פרארי והלאה.
וובר מעדיף סיכוי לניצחון גם כנהג מספר-2 על פני שום סיכוי…

השלונגובונג האחרון 11 באפריל 2011

מפני שאני בספק שעם מכונית נחותה יותר, הוא היה מצליח להציג אותן תוצאות.
אבל מצד שני, מתי לאחרונה לקח אליפות נהג שלא היתה לו מכונית עדיפה..?

דובי מילר 11 באפריל 2011

נהג עם מכונית נחותה – גם האליפות של רייקונן ב-2007 הייתה עם מכונית פחות טובה. הוא ניצל את המלחמה בין אלונסו להמילטון במקלארן. זה כאילו להגיד שהם הפסידו את האליפות יותר מאשר הוא זכה בה.
אם אחפש עוד דוגמאות אני מניח שאמצא…

לוינטל 11 באפריל 2011

אם תשאל את וובר, הוא בטוח שהקבוצה דפקה אותו והעדיפה את הבן האהוב פטל ובגלל זה הוא אלוף. לנהגי פורמולה יש אגו מפה ועד עולמות שעוד לא גילו ולכן הם לעולם לא יאשימו את עצמם ותמיד בטוחים שאם הם לא מצליחים, זה מישהו אחרי שאשם.
אני אוהד של פטל, ודווקא יש לי מילים טובות על וובר. הוא פייטר, ניפק עקיפות יפות ומרוצים מבריקים בעונה שעברה, וגם ייצר כמה מתמונות השנה עם התהפכויות מדהימות (ולנסיה, למי שזוכר). והעיקר הוא בנאדם טוב שהנהגים האחרים אוהבים. וזה נדיר כשיש כל כך הרבה אגו.

דובי מילר 11 באפריל 2011

וובר אהוד על כולם (הוא מייצג את הנהגים מול ה-FIA) דווקא מכיוון שהאגו שלו הוא לא של נהג פורמולה-1 טיפוסי.
אני לא חושב שהוא בטוח שהקבוצה דפקה אותו אלא רק שלא התייחסה אליו באופן שווה לזה שווטל קיבל והדוגמה של בריטניה בשנה שעברה היא הבולטת מכולן.
אני די בטוח שאם הוא ישב עם עצמו שנייה ויחשוב על זה שוב, דווקא הוא בלי האגו, הוא יבין לבד שווטל פשוט טוב יותר ממנו- נקודה.
למרק וובר היו את כל האופציות לזכות בשנה שעברה באליפות, כל הביצים היו בסל שלו (וגם של אלונסו למען האמת) הוא בעט בסל בעיטה מלאה והסל עף כל כך רחוק שספק אם יחזור. ווטל היה שם בדיוק בשביל זה.
אין לי סימפטיה או אנטי לווטל, גם לשומאכר לא הייתה לי, אני ממש לא חושב שזה קשור למוצא שלהם, פשוט הכל הולך להם יותר מדי בקלות, אני מעדיף את אלו שנראה שהם מתאמצים יותר בשביל זה..מצטער, ככה אני.
אגב, לשומאכר כיום יש לי יותר סימפטיה, דווקא בגלל שלא-הולך לו ואני לא עושה את זה מתוך רחמים.

אריק רוזנבלום 12 באפריל 2011

חזק ועצוב במשפט אחד.
מסכים איתך דובי, גם המכוניות שלי בחוץ בוכות.. ואפילו נגמר הקפה.

Comments closed