סנה ופרוסט החדשים?

הכתירו אותם כ-סנה ופרוסט הבאים. מדמיינים על קבוצת-על במקלארן. האם זה כך? באטן והמילטון.

חברים או יריבים ? באטן והמילטון

ההודעה שהגיעה אל תיבת המייל שלי הייתה אמורה לרגש אותי. סאם מייקל, המהנדס הראשי של קבוצת וויליאמס עוזב את הקבוצה של סר פרנק וויליאמס ופטריק האד ועובר לקבוצת מקלארן, הסופר-קבוצה שרודפת אחרי רד-בול במטרה להשיג את התואר הנכסף, שבכל פעם שנראה קרוב הוא מתרחק שוב. במקלארן, כמו במקלארן יעשו הכל בכדי לזכות באליפות.

אבל אני רוצה לחזור משהו כמו שנה וחצי אחורה, לפני פתיחת עונת 2010, גם אז הכותרות זעקו לשמיים, היה זה כאשר ג'נסון באטן חתם בקבוצה, גורם לכולם להתחיל את ההשוואות שבין מקלארן של המאה ה-21 לבין זו של 1988-1989, כן, זו של איירטון סנה ואלאן פרוסט. אנשים החלו לדמיין ולפנטז שהנה, הקבוצה הבריטית הבכירה חוזרת לימיה הגדולים עם צמד אלופי עולם שיושבים-שוכבים בכסאות הצרים וטסים להם לעבר אליפות.

היום, במבט לאחור ובעונתו השנייה בקבוצה, נראה כאילו באטן שיפר את יכולתו וגם את מעמדו בקבוצה. בשנה השנייה שלו וכשהוא מרגיש הרבה יותר "בבית" במקלארן והכי חשוב זה שהוא מכיר כבר טוב יותר את הנקודות החזקות ובעיקר החלשות של המילטון ומתרכז בהן, בעיקר בחלשות כמובן. ההשוואה לצמד הבכיר מסוף שנות השמונים בלתי נמנעת.

אחד ליד השני

באטן הגיע למקלארן מכיוון שרצה להתעמת עם לואיס בכלים שווים, ככה לפחות הוא הגדיר את זה בראיונות איתו כאשר חתם בקבוצה. הוא רצה לראות מה הוא שווה אל מול אלוף העולם הבריטי במה שאז הוא חשב, המכונית הטובה ביותר על הגריד.

לואיס וג'נסון נחשבים, בצדק לטעמי, כצמד הכי חזק היום על המסלול בתור קבוצה, הם משלימים כמעט בצורה מושלמת אחד את השני בדיוק במקומות הנכונים. יש להם רק בעיה אחת והיא נקראת סבסטיאן ווטל, בעיה שמונעת משניהם כרגע את הטיפוס לעבר אליפות עולם נוספת, בעיה כואבת עוד יותר בהתחשב בכך שהמכונית שנגדה הם מתחרים, הרד-בול, כנראה פשוט יותר טובה בתור חבילה כוללת ובמקלארן עדיין צריכים לעבוד, לעבוד קשה. בשביל זה הם הביאו את סאם מייקל.

בשנה הראשונה של באטן במקלארן העניינים עוד התנהלו בצורה שקטה ורגועה. בכל זאת, מדובר בקבוצה "של לואיס" ובאטן החליט להתנהל "כילד החדש בשכונה", הוא למד את הקבוצה, האנשים וגם את המכונית אבל אולי בעיקר הוא למד את המילטון עצמו. מחייך למצלמות כשצריך, מתחבק עם לואיס, מחליפים סמול-טוק ובדיחות הכל היה כשורה, כמעט אמיתי. זה היה אמיתי. באטן לא מנסה ולא ניסה לשחק משחקים. הוא ידע מה מעמדו, למרות היותו אלוף עולם לשעבר וידע היטב שהוא כרגע, רק כרגע, בקבוצה של לואיס.

ההבדלים בין השניים, לפחות בפורמולה-1 תהומיים ממש. לואיס הגיע למקלארן כאחד שסומן לגדולות שם על ידי רון דניס. הוא קיבל תמיכה מדניס כבר מגיל צעיר, בקארטינג ולאורך כל הדרך ידעו שהוא נהג העתיד בפורמולה-1. סמכו עליו. כל כך סמכו עליו, שלדעתי גם עשו לו מעט נזק. הוא נזרק ישירות למים העמוקים של קבוצה כמו מקלארן. התחרה החל מהרגע הראשון עם אחת המכוניות הטובות על הגריד, זינק כמעט תמיד מהשורות הקדמיות ולא נאלץ להילחם בשיניים על מקומו במרוץ. הוא לא תמיד באמת התחרה במרוץ, עד כמה שזה ישמע מוזר. עונה או שתיים באיזו קבוצה קטנה היו עושות לו טוב (ווטל עשה את זה בטורו-רוסו למשל).

כבוד הדדי, אבל מה קורה מתחת לקסדה ?

באטן לעומתו בילה את הקריירה שלו בשלל קבוצות. לא תמיד היו אלו קבוצות טובות, לעתים בחירת הקבוצה הבטיחה רבות ולא קיימה, למשל וויליאמס או רנו, אבל זה חישל אותו וכמעט ולא שמענו אותו מתלונן. התמורה הגיעה בזכות האליפות ב-2009 במדי בראון-GP. כאשר הונדה הודיעו על פרישה מפתיעה הוא המשיך להכין את עצמו לעונה, בטוח בעצמו. אנשי הצוות שמלווים אותו כבר שנים לא ממש הבינו מה הוא עושה ואז הגיעה ההודעה על החוזה בבראון ומשם הדרך לאליפות הייתה קצרה. תחילת עונה מרשימה שהבטיחה אליפות. היכולת שלו הייתה בשמיים, ביחוד עם מסתכלים על התוצאות של בריקלו, שהיה בן-קבוצתו אז.

אבל האליפות לא סיפקה אותו. הוא כיוון למקום טוב יותר, במכונית הטובה ביותר ונגד מי שהוא הגדיר כנהג הטוב ביותר. ממש צעד שמזכיר את רצונו של איירטון סנה להגיע למקלארן ב-1988, בכדי להתחרות מול הכי טוב שיש, אלאן פרוסט, במכונית הטובה ביותר, המקלארן MP4 של אז.

במבט ראשון, רבים אומרים שלואיס המילטון הרבה יותר טוב מג'נסון בתור נהג מרוצים. אין ספק, גם לבאטן עצמו, שבתנאים הנוכחים, במקצי דרוג או לאורכה של הקפה אחת על מסלול, המילטון מהיר יותר ממנו, אבל כמו ששניהם יודעים וכמו שגם אלאן פרוסט ידע אז, מרוץ פורמולה-1 הוא סוף שבוע אחד ארוך ומייגע. נקודת השיא מגיעה לאחר כ-300 ק"מ מתישים. אתה לא חייב להיות הכי מהיר כל הזמן אלא רק כשצריך.

המילטון נהג הרבה יותר אגרסיבי מבאטן. עובד הרבה יותר קשה ומצליח להוציא גם ממכונית "דפוקה" מעט יותר. לפעמים אפילו המכונית לא יודעת שהיא מסוגלת לעשות את זה. אבל האגרסיביות הזו עולה לו ביוקר, במיוחד בכל הקשור לשחיקת צמיגים. צמיגי הפירלי של השנה הנוכחית תוכננו במיוחד להישחק מוקדם יותר, לגרום לנהגים להיכנס להחלפות צמיגים וכל זאת בכדי שלנו, הצופים יהיה יותר מעניין. פה, החוזקה של באטן באה לידי ביטוי.

באטן נהג הרבה יותר "חסכן" בנהיגה שלו. הוא יהיה טוב ומהיר בדרך כלל במכונית מושלמת. כאשר המכונית אינה כזו יהיה לו קשה לבוא לידי ביטוי, ממש כמו פרוסט לפניו. אבל החיסרון הזה הופך ליתרון במיוחד השנה בכל הקשור לנושא הצמיגים. באטן בנהיגתו פשוט הרבה יותר "עדין" עם הצמיגים והדרך בה הוא משתמש בהם, הוא שוחק אותם פחות, מצליח למשוך אותם לאורך זמן בנהיגה "נקיה" יותר, דבר שעוזר לו להתגבר על החולשה במקצי הדרוג וגם כאשר הוא מזנק ממקומות אחוריים יחסית, הוא מצליח לשפר מיקום באמצעות הישארות ארוכה יותר על המסלול, בזמן שהמילטון כבר מזמן מזגזג או נכנס להחליף עוד סט אחד של הגומי השחור.

כמעט לכל מביני העניין בפורמולה-1 (יש באמת דבר כזה?) ברור שלואיס המילטון נהג טוב יותר. מבט בטבלת האליפות של 2011, נכון לסוף העונה האירופית מרמז על משהו אחר. באטן ניצב לפניו בדרוג, בהפרש לא גדול אבל לפניו. כלל הוא בספורט המוטורי כי לפני שאתה מנצח, אתה צריך להיות טוב יותר מבן-קבוצתך. באטן לא חשש כאשר הגיע למקלארן והכריז שהוא מתכוון להתעמת עם הכי טוב, הוא עושה את זה מצוין, נכון לסוף ספטמבר. לשניהם יש שני נצחונות, אבל מה שמסייע לבאטן היא העקביות. הוא מצליח לזכות בנקודות במקומות שלואיס נכשל והדוגמה הבולטת היא כמובן מונקו. לואיס הכניס את עצמו לאירועים מיותרים מול מאסה ומלדונדו, באטן היה עסוק בשיפור עמדות. לואיס היה עסוק בלהוציא עצבים ותגובות שרק החמירו את המצב מבחינתו. כאשר באטן הוצא מהמרוץ, בשנה שעברה בבלגיה, דבר שסיים את תקוותיו לאליפות, הוא פשוט אמר שזה מצער, בתגובה בריטית טיפוסית והמשיך הלאה.

הנקודה האחרונה והמעניינת. לואיס טיפוס הרבה יותר "צבעוני" ושלא תבינו לא נכון. הוא נהנה מאור הזרקורים, נהנה להיות סלב ברמה הכי גבוהה שיש, הדיויד בקהאם של הפורמולה-1 וכמובן שהכסף ובצידו ניקול שרזינגר רק מוסיפים לעניין. ג'נסון מבחינתו עסוק בלהיות רגוע יותר, נכנס שותף ברשת מסעדות בריאות חדשה, מטפח זוגיות עם ג'סיקה ומתכונן לטריאתלון הבא, הוא מחכה לרגע שיפרוש מהפורמולה-1 בכדי להפוך לאיירונמן.

באטן עם ג'סיקה, לפני טריאתלון לונדון

אז לא, לואיס וג'נסון הם בטח לא סנה ופרוסט, כי סנה ופרוסט יש רק פעם בחיים ובכל זאת, גם לי קשה להגיד על מישהו שהוא איירטון סנה. הוכתרו כבר רבים כיורשים של סנה (איפה יאן מגנוסון אגב..? מתחרה ב-GT) ועדיין לא הגיע היורש האמיתי וגם לא יהיה. הידידות בין לואיס לבאטן טבעית ורגועה, בייחוד מכיוון שכל אחד מהם יודע את מקומו ומצליח למצוא את המקום שלו בקבוצה הסופר-מסובכת ותחרותית כמו מקלארן.

המילטון הספיק כבר להסתבך עם בן-זוג לקבוצה שהיה מהיר לפחות כמוהו ולעתים יותר. אבל נראה שגם בקבוצה הבינו שהם צריכים גורם מאזן, גורם שיביא ניקוד ונצחונות כאשר של המילטון לא מצליח לנפק את מה שהוא יודע. באטן נהנה מכל רגע בקבוצה, היא מתאימה לו כמו הכפפות שהוא מניח על ההגה הקטן בכל סוף שבוע שני בתוך הקוקפיט הצר. וגם אם לא…מבחינתו זה בסדר, הוא כבר לא צריך להוכיח לאף אחד שום דבר, הרי הוא כבר היה אלוף עולם פעם אחת, בדיוק כמו האיש בקסדה הצהובה שיושב בצד השני של המוסך במכונית זהה לשלו.

מה עשו ילדים ג'? (או: לא ככה מגדלים שחקני כדורגל)
יומן המאמן: שלום לך סיציליה, קדימה מתחילים (נגד קנדה)

11 Comments

השלונגובונג האחרון 15 בספטמבר 2011

אני מת על ג'נסון!! אפילו שאלונסו הוא הנהג שלי.
אני באמת מאמין שאם תיקח כל נהג, ותבנה סביבו מכונית שמתאימה לו כמו כפפה, באטן יהיה הנהג המהיר ביותר.
אם הוא מתחבר למסלול ואם התנאים מתאימים לו ואם המכונית מותאמת גם היא לאותם תנאים, הוא בלתי מנוצח.. ואפילו ווטל במכונית עדיפה, כבר גמגם מולו.

אבל אלו יותר מדי "אימים".. גם בבראון היתה לו בעיה, הוא לא הצליח לחמם את הצמיגים מהר מספיק. ואז הנהיגה היותר אגרסיבית של בריקלו, נתנה לו יתרון עליו בתנאים מסוימים. למרות שבסוף לקח את האליפות בצורה משכנעת.
אבל בפורמולה 1, כאשר בכל מירוץ מגיעים חלקים חדשים והמכונית מתנהגת מעט שונה, צריך כל פעם מחדש להתאקלם לתנאים ולמגבלות. ובזה להמילטון יש יתרון משמעותי עליו.

לכן אני חושב שאלונסו והמילטון הם הנהגים הטובים ביותר כיום בסבב. גם יותר מווטל ובאטן. כי הם באמת לוקחים את המכוניות שלהם מעבר לקצה.
להמילטון השנה היו יותר מדי פישולים, אבל בשנה סולידית (כמה שהמילטון יכול להיות סולידי), אני לא חושב שבאטן באמת מהווה לו תחרות..
וההפרש בין התוצאות של אלונסו למאסה, בכלל מראים כמה אלונסו לוקח את המכונית מעבר לקצה היכולת שלה. ווטל כבר שנתיים פותח בנינוחות מהשורה הראשונה, ולדעתי זו לא חוכמה גדולה לקחת אפילות במצב כזה, לכן ההתלהבות שלי ממנו קצת מרוסנת.
אני באמת מת לראות את ארבעת הנהגים הללו מתחרים עם מכוניות שקולות יותר..

מירוץ הבא ווטל כבר סוגר את האליפות השנה, כאשר ישארו חמישה מירוצים לסבב. לא זכורה לי שנה דומיננטית כל כך בשנים האחרונות. ככה שנשאר רק לקוות שעד פתיחת העונה הבאה, פרארי ומקלארן (והלוואי ורנו, מרצדס וקבוצות אחרות) יצליחו לסגור את הפער היותר מדי גדול של רד-בול.

דובי מילר 15 בספטמבר 2011

אני דווקא חושב שג'נסון עשה השנה שדרוג ליכולת שלו וראינו את זה בעיקר בקנדה והונגריה כמובן.
מרוץ עם תנאים שהשתנו והוא הוכיח יכולת נהדרת, הסתגל נהדר לשינויים והיה פשוט הכי טוב במצב הזה.
אין לי ספק כלל שהוא לא RACER כמו המילטון והוא גם לא יהיה אבל בדיוק מהסיבה הזו מקלארן לקחו אותו, הם ידעו כנראה שעל לואיס לבד אי אפשר לסמוך…

אלונסו..? זה כבר סיפור אחר.

רונן 15 בספטמבר 2011

העונה הנוכחית היא אחת הטובות של באטון. הוא איננו מקבל עליה מספיק קרדיט. בעוד המילטון חוזר ועשה טעות אחר טעות. באטון הוא הנהג שרשם את מספר העקיפות הגבוה ביותר העונה.
המירוץ האחרון במונזה המחישך את היתרונות של באטון עח המילטון. hamilton may have more outright speed but button has much more race craft.
ב qulifications בשבת שני נהגי המקלרן החלו את ההקפה לפני האחרונה כאשר נהגי רד בול מייד אחריהם, מסוגלים להנות מ tow בישורות האחרונות. באטון האט במכוון ונתן לוובר לעבור קדימה כדי שהוא יוכל לקבל דריפט. המילטון המשיך עם הראש בקיר ונתן לווטל לקבוע את ההקפה המהירה ביותר. גם הבמירוץ המילטון נתקע מאחורי שומכר (שהיה צריך שוב להיפסל. האם עונשים ניתנים אך ורק עם אין לך סוס צוהל או לא קוראים לך שומכאר?) בעוד באטון עקף אותו בקלילות.
ועם כל זאת אני עדיין אוהב את המילטון יותר. אך ההשוואה לסנה היא שגויה עם הוא יגדל לו שפם במקום פאות הוא ידמה הרבה יותר למורו ורבו האמיתי מנסל.

דובי מילר 16 בספטמבר 2011

ירון – ההשוואה לצמד הגדול – סנה ופרוסט – מתבקשת. שני אלופי עולם וקבוצת-על במונחי הפורמולה-1, עם הרבה ציפיות.
כמו שכתבתי, אף אחד לא באמת מצפה ואולי זה רק אני, שאחד מהם יהיה איירטון סנה הבא אבל דווקא באטן הוא יותר לכיוון פרוסט. סגנון "רגוע" יותר, מחושב יותר ופחות אגרסיבי.
לואיס המילטון לא מנסל ולו רק מכיוון שלא נאלץ לעבוד קשה בכדי לזכות בכסא במקלארן ואני חושב, כמו שציינתי שזה לרעתו.
מנסל היה צריך למכור את "אמא שלו" בכדי לקבל צ'אנס קטן בפורמולה-1 וגם אז זה לא היה פשוט כלל וכלל.
בלוטוס הוא עבד קשה מאד ולא תמיד זה עבד.
רק כאשר דילג לוויליאמס עשה שדרוג ביכולת ועלה על דרך המלך.

ניינר 16 בספטמבר 2011

ג'נסון הוא הוא הנהג הכי אינטילגנטי בסבב.אני מאד מקווה שייקח אליפות במקלארן. נהג מעולה שלא מוערך מספיק, בעיני הוא עדיף על לואיס.

רונן 16 בספטמבר 2011

דובי ההשוואה ליריבות בין צמד נהגי המקלרן היא מאוד במקום.
וקונטקס הזה אני מסכים עמך בכל מילה.
מאידך בהקשר רחב יותר, באטון אכן יותר מחושב אך לא מקבל מספיק קרדיט על האגרסיביות שלו בניסיון להתקדם.
למנסל לקח זמן להגיע למכונית טובה. אך עם ציינת את לוטוס הרי שצבעי הגון פלייר ספישל התפרסמו כסנה נהג בהם.
סנה היה נהג טוטאלי הוא היה דומה לשומכר בכך שגרר את כל הקבוצה מסביבו. מנסל לעומתו היה מסוגל נהג מעבר למגבלות הרכב ,אך לא ,תרם רבות לשיפור הרכב, הוא גם לא פסח על כל הזדמנות לקטר ולבכות. במובנים אלו אני רואה את המילטון כממשיכו של מנסל ולא סנה. המילטון עצמו מאידך כפי שתעיד קסדתו רואה סנה את מורו ורבו

אסף 16 בספטמבר 2011

הבדל גדול בין סנה-פרוסט להמילטון באטן. סנה הגיע למקלארן במטרה לקרקרס את פרוסט. באטן הגיע לקבוצה של המילטון…

בן פרוסט לסנה היה דם רע כמעט מההתחלה והם נהייו חברים רק אחרי שפרוסט פרש. כמו שכתבת המילטון ובאטן הם חברים טובים.

לי אישית חסר את היריבות העזה בצמרת. מבחינתי מאבק על האליפות בן אלונסו להמילטון ואולי גם שומאכר כגלגל שלישי זה מתכון מצוין כי זה יוציא המון אמוציות.

לראות את ווטל מתחרה בבאטן זה משעמם.

ניינר 16 בספטמבר 2011

רונן, דיר באלאק ללכלך על האיש והשפם!

רונן 16 בספטמבר 2011

ניינר. מנסל היה והינו הנהג האהוב עלי בכל הזמנים, זה לא אומר שהיני עיור לחסרונותיו. כנראה שיש בי משהו סרוט שגורם לי לאהוב נהגים שרוטים. כמו מנסל, מקריי או שוונץ. אולי היו טובים מהם אך היו מעטים עם לב והקרבה גדולים יותר

דובי מילר 17 בספטמבר 2011

אני חושב שהחיסרון הגדול של מנסל הוא הכישרון ומצטער אם זה נשמע רע.
מנסל הוא "חיית-אדם" מבחינת אגרסיביות ורצון גדול וכמובן לב וביצים אבל בכישרון הוא לקה ביסר, לפחות אם אנחנו משווים אותו לסנה או פרוסט.
הוא השיג את כל מה שהשיג תודות להרבה כוח רצון ובעיקר מכיוון שהמכונית שלו הייתה פשוט הרבה וכשאני כותב הרבה אני מתכוון הרבה מאד, יותר טובה משאר הגריד.
הדומיננטיות שלו בעונת האליפות נבעה מיתרון טכנולוגי של הוויליאמס-הונדה.
כל זה לא מוריד כלום מההערכה הרבה שיש לי אליו, אני מאד מחבב את האיש והשפם.
יש לי סנטימנטים אליו, כמו שכתבתי לא פעם כאן, הוא ניצח בברנדס-האץ בפעם הראשונה שראיתי פורמולה-1 LIVE.

דני (G) גלטר 17 בספטמבר 2011

יופי של כתבה דובי !
נהנתי לקרוא את הניתוח שלך :-)

Comments closed