פרוביני, טרקיניו פרוביני

בשנה הבאה נפתחת קטגוריה חדשה במרוצי האופנועים. ה-GP3 מוטו עם מנועי מאתיים וחמישים סמ"ק. קפיצה אחורה בזמן, לימי הזוהר של הקטגוריה הזו.

כשהייתי בכיתה י' אני חושב שהייתי בין הבודדים בבית ספר (אולי גם דורפן וזנדר..) שלא היה להם אופנוע. טוב, לקרוא לזה אופנוע זו קצת הגזמה, קטנוע, טוסטוס 50 סמ"ק שנראה כמו הדבר האמיתי, עושה הרבה רעש אבל לנסוע..? טוב, זו כבר בעיה אחרת והתקופה היא אמצע שנות השמונים.

המבחר היה אדיר וזה עוד בולט מכיוון שהכלים היפאנים עדיין סבלו מהחרם ולא הגיעו לארץ. היו שם דרבי, פנטיק, BETA, ג'ילרה כמובן והיו גם גארלי ובנלי. באם נבדוק את השמות אחד לאחד נגלה שכולם בדרך כזו או אחרת הם שמות שפיארו את מסלולי המרוצים או את שבילי העפר בספורט המוטורי העולמי, הדו-גלגלי. הדגמים שהגיעו לארץ (למעט אולי פאנטיק..) היו חיקוי זול ופשוט. משחקים בנדמה לי, למרות שהייתי מוכן לקבל אחד כזה היום. עניין של נוסטלגיה.

נחזור עוד קצת אחורה בזמן. שנות השישים, למעשה עונת 1963 והקרב על אליפות העולם בקטגורית ה-250 סמ"ק כמעט נחשב כ"לא כוחות". אופנוע איטלקי של קבוצה פרטית "מוטו מוריני"– סינגל, עם צילינדר אחד כפול שסתומים כנגד מכונת מירוצים יפאנית מרובעת צילינדרים ועטורת 16 שסתומים מבית היוצר של הונדה.

נותר עוד מרוץ אחד לסיומה של האליפות, שוויון בנקודות בין טרקוויניו פרוביני האיטלקי על המוטו-מוריני לבין ג'ים רדמן, האלוף של קבוצת הונדה. לא כוחות, כבר ציינתי? כן, טוב, יחס הניצחונות עמד על ארבע-שלוש לטובת האנדרדוג, משהו שהיפאנים לא ממש היו רגילים אליו.

המרוץ האחרון היה הגראן-פרי היפאני בסוזוקה, המסלול הביתי של הונדה באותה העת, רדמן, בטוח בעצמו, שייט לעבר הניצחון, מנצח וזוכה גם באליפות, נוספת לרשימה. פרוביני, בנו של מנהל מוסך קטן מחבל אמיליה-רומנה והרוכב המוביל של מוטו-מוריני מסיים את המרוץ רק במקום הרביעי, מפסיד את התואר בהפרש של שתי נקודות אבל מביא הרבה כבוד ליצרן האיטלקי הקטן.

במרוצים שקדמו לקרב ההכרעה ביפאן, הצליח פרוביני לנצח במסלול הרחובות מונטג'ואיק בברצלונה, הוקנהיים, במרוץ הביתי במונזה ובבואנוס-איירס בארגנטינה. אבל הדברים יכולים היו להיות לגמרי אחרת. שביתה שפרצה במפעל של מוטו-מוריני מנעה מפרוביני להשתתף בגראן-פרי של מזרח-גרמניה, כן, פעם היה דבר כזה וגם במרוץ באי מאן מסיבותיו הוא. אני מזכיר, את האליפות הוא הפסיד בהפרש של שתי נקודות, כן? ולמי שחושב שהמוטו-מוריני היה גימיק, בצרפת קבע עליו פרוביני את זמן ההקפה המהיר ביותר במקצי הדרוג, מנצל בלמי דיסק חדשים שהוכנסו לשימוש באופנועו.

לפני שנלחם על התואר בקטגורית ה-250 סמ"ק הספיק הרוכב האיטלקי בשנת 1957 בקטגוריה הנחותה יותר, זו של ה-125 סמ"ק כשהוא רוכב על FB-מונדיאל , ושנה לאחר מכן, קפץ לקטגורית ה-250 סמ"ק וזוכה באליפות עבור MV-אוגוסטה. בין השנים 1954-1965 הצליח האייס האיטלקי לנצח 20 מרוצי גראן-פרי לאופנועים אבל את התהילה הגדולה השיג בארבע זכיות ב-TT של האי מאן, מרוץ הכביש היוקרתי ביותר וזה שסיים לו את קריירת המרוצים. תאונה במרוץ של 1966 בה שבר את גבו קטעה את הקריירה שלו, שולחת אותו לתחום חדש, יצור דגמי אופנועים לאספנים. חידוש מעניין.

בשנת 2005 נפטר פרוביני והוא בן-71 ולמה אני נזכר בו דווקא עכשיו? בעונה הבאה אמורה להיפתח קטגורית ה-GP3 החדשה לאופנועי כביש בנפח 250 סמ"ק. אולי הגיע הזמן לקרוא לתואר האליפות בקטגוריה הזו על שם הרוכב האיטלקי? מה אתם אומרים?

"דה-באזר" בפייסבוק

צ'לסי. מזל וחיות אחרות
צ'ארג'רס, אמרתי לכם*

10 Comments

B. Goren 18 בספטמבר 2011

כשהייתי בגיל תיכון, מי שהיה לו ג'ילרה היה מלך העולם והבנות עמדו אצלו בתור. לי היה אופני ICM…

דובי מילר 18 בספטמבר 2011

ICM יוצרו בקיבוץ צרעה והיו להם גם קטנועים.
יש לי משפחה שם כיום ואני מנסה למצוא שלדה של אחד כזה…

B. Goren 18 בספטמבר 2011

גם היינות של צרעה מצוינים.

דובי מילר 18 בספטמבר 2011

נכון, זה היין היחיד שאנחנו שותים בבית ולשמחתי גם לזה יש לי קשר..אבא של גיסי היה זה שהקים את היקב בצרעה והיינן הראשי שם. הוא נפטר לפני מספר שנים…

דורפן 18 בספטמבר 2011

לדורפן וזנדר בוודאי לא היה אופנוע. מי שהיה לו אופנוע הייתה לו גם חברה. ובגיל 24 גם שלושה ילדים….

דובי מילר 18 בספטמבר 2011

ח ח
לי לא היה אופנוע אבל בגיל 24 כבר הייתי נשוי 3 שנים..

ברק גולדפינגר 18 בספטמבר 2011

אני חושב שאצל אבא שלי יש אחד או שניים כאלו (קראו לזה טילון, לא?).דבר איתי אולי נצליח לשחרר לך משהו מהבונקר.

מולי 18 בספטמבר 2011

אני בעד ההצעה שלך. שווה מכתב לסבב. מולי

יגאל 18 בספטמבר 2011

מאמר מצויין נוסף, דובי!

מוזר, אבל אף פעם לא שמעתי את שמו…

דובי מילר 19 בספטמבר 2011

יגאל תודה.
האמת היא שגם אני לא שמעתי עליו עד לא מזמן.
חיפשתי חומר למשהו אחר שאני מתכנן לכתוב ונתקלתי בזה- משום מה הסיפור של "דוד וגוליית" – מוטו מוריני מול הונדה הדליק אותי, מה גם שה-מוטו מוריני הזה משום מה הזכיר לי את הטוסטוסים של שנות העשרה בתקופתי משום מה…

Comments closed