ענק ונסיכה

השבוע הדלקתי את הטלביזיה בשעה מאוחרת, היא התעוררה על אחד מערוצי הסרטים ב-YES ופתאום אני רואה שמדובר בסרט "הנסיכה הקסומה" , תפסתי אותו ממש בדקות הראשונות שלו וכמובן שלא יכולתי לוותר על צפייה נוספת ברובין רייט האחת והיחידה ובאנדרה דה-גיאנט, "הענק".

את רובין רייט אהבתי יותר ב"מכתב בבקבוק" אבל לא עליה אני מתכוון לכתוב בפוסט הזה אלא על אנדרה. כן, אני יודע שיותר כייף להסתכל עליה ובכל זאת, נתעלה על עצמנו. הפעם הראשונה שנתקלתי באנדרה הייתה אי-שם לאחר המלחמה המיותרת בלבנון, הייתי אז בן עשרה וקצת, צופה כמעט כל כל בית-ישראל בערוץ המזרח-התיכון (חדד, זוכרים?) מדי מוצ"ש בתקווה לראות את משפחת ואן-אריק מכסחת את הצורה לכולם.

בסצינת ההיאבקות אז, ב-WORLD CLASS היה מתאבק בשם אייסמן קינג-פרסונס שמשום מה היה לו איזה מאבק מיותר כנגד ג'נרל שייצג את העולם הערבי בשם סקנדר אכבר והוא כמובן לבש גלביה וכאפייה, הסתובב עם סיגר עבה בפה ואהב לעצבן את כולם, להביא מתאבקים מוזרים וגם לנצח מדי פעם.

בקיצור, אכבר הזה שרף את הפנים לאייסמן, אנחנו כמובן היינו בטוחים שזה אמיתי, והחל כאסח רציני ביניהם. לאחר מכן הוא הביא זוג אחים, עם מסכות שיקרעו את הצורה של אייסמן. לעצרתו הביא אייסמן את הדבר הגדול הזה, הענק הזה, ההזוי הזה שנקרא אנדרה. לא ידעתי איך לאכול אותו, ברור שמיד הוא נכנס למחנה הטובים מבחינתי, אי אפשר היה אחרת.

הוא היה ב-WORKD CLASS  למשך תקופה מאד קצרה ומשם המשיך או חזר ל-WWF, שם הצלחתי לראות אותו דרך הערוץ הירדני מדי רביעי בערב (כבר אמרתי שהייתי מכור להיאבקות אז ?) לעתים נלחם עם הולק הוגאן ולעתים נגדו.

ואז, אני הולך עם אשתי, שאז הייתה "רק" חברתי לסרט, הנסיכה הקסומה, סרט שנע בהגדרתו בין סרט הרפתקאות-לייט לסרט בנות (כן, אני יודע, אבל ככה זה כשמאוהבים, לא?) ופתאום מי ממלא לי את המסך? נכון, אנדרה הנחמד. היה מאד הזוי לחזור ולראות אותו לאחר שנים שלא ראיתי אותו בבגד ים בזירה. גודלו פשוט עצום ויכולת המשחק שלו דומה לשל עציץ, ובכל זאת, היה כייף.

וכמובן שגם השבוע, בזמן שצפיתי ב"נסיכה הקסומה" כל הזכרונות חזרו אליי, הקרב הראשון שראיתי אותו, ההמשך וגם החוויות מלפני עשרים שנים. הייתי חייב לבדוק מה הסיפור שלו ומסתבר שעל פי גוגל (מה היינו עושים ללא גוגל?) הוא נפטר בשנת 1993 ובכלל נולד בצרפת, הגיע לגודל העצום הזה כתוצאה מחוסר איזון בבלוטת הגדילה שלו. שיא הקריירה שלו היא כמובן "היריבות" עם הוגאן ב-87-88. הוא נפטר כתוצאה מאי-ספיקת לב. השבוע נזכרתי בו. כייף להיזכר.

זה הקרב הראשון, בו ראיתי את אנדרה

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

סטוק. נקודה
אז מה למדנו? 8 עניינים משבת

9 Comments

איתי 24 בספטמבר 2011

זה הרבה יותר מזה… תקרא על הסרט "הענק שלי" של בילי קריסטל. זה על אנדרה… מההכרות שלו בסרט הנסיכה הקסומה.
גם צילמו המון סצנות בנסיכה הקסומה כמה וכמה פעמים בגללו כי קשה מאד להבין אותו, גם הצרפתיות וגם המחלה שבסופו של דבר הרגה אותו.
איש ענק, בכל כיוון אפשרי.

ריקי רומא 24 בספטמבר 2011

גדול
אהבתי בסוף הסרטון שהם מצחצחים אחד לשני את הנעליים
מה עם פוסט על ג'רי לולר

דובי מילר 24 בספטמבר 2011

לגבי לולר – יש לי סיפור אישי, אולי בעתיד…

סוס מעץ 24 בספטמבר 2011

טוב,
'הקרב' הזה, אחרי גיל 16 הוא אמריקה בעליבותה המתפוררת.
חוץ מזה, הנסיכה הקסומה הוא סרט הרפתקאות שנון ומקסים,
אבל סופר שוביניסטי ובטח שלא סרט בנות.
פוסט נחמד.
נעים להיזכר.

B. Goren 24 בספטמבר 2011

דובי, רובין רייט הייתה הכי יפה בפורסט גאמפ.

דובי מילר 24 בספטמבר 2011

בוא נסכם שהיא יפה וזהו…

פאקו 24 בספטמבר 2011

אחח הנוסטלגיה. לאייסמן היה את נענוע הראש האווילי הזה לאחר שהיה עושה מהלכים מוצלחים על יריביו. כולם אצלנו היו מתים עליו.

אשך טמיר המקורי 26 בספטמבר 2011

הזכרת נשכחות
גם אני הייתי בצד של אייסמן תמיד :)

שוקי 1 באוקטובר 2011

שמת לב שרק לאנדרה היה לו את הביצים לנגב עם……את הרגליים של אייסמאן.

Comments closed