לא רק "סוס צוהל" אלא גם סוסון-ים מרקד

.

.

.

.

.

.

.

.

במבט ראשון אפשר לחשוב שמדובר במיקסר, מעבד מזון או אולי אחד מכלי הטיס הזכורים לטוב מסדרת "חלוצי החלל" עליה גדלנו בשנות השבעים (זוכרים? את מי הכי אהבתם שם? ) אבל כשמתחילים לחפש פרטים מזהים בכדי להבין באיזה יצור מדובר, הדבר שהכי בולט לעין, קופץ מול הפרצוף זו כמובן הכתובת – ferrari על גבי הדופן האדומה-אש.

עכשיו כבר האסוציאציות מתחילות להתחבר, מחזירות אותנו לכיתה א' ולתרגיל הפשוט והבסיסי : 1+1=2 אדום ועוד פרארי חייב להיות הדבר האמיתי. אבל רגע, אני מתחיל לגרד בראש, איפה הגלגלים? מסתכל, מחפש עוד תמונה, אולי הם שם ו..לא, אין גלגלים על החיה המוזרה הזו, זו שקיבלתי את החומר עליה בתא הדואר שלי והיא ניצבת כיום למכירה.
היה רק כתוב – ferrari arno-x. מכיוון שלא זכרתי במה מדובר וכיאה לכל היסטוריון, התחלתי לחפש והתוצאות הגיעו מהר, מהר מאד.

בשנת 1953 פיתח מהנדס הרכב אקילה קאסטולדי Achille Castoldi, את הדבר היפה הזה, סירת מרוץ קטנה שנועדה לשבור את שיא המהירות על גבי מים. קאסטולדי, כמו בכל סיפור טוב, עשה זאת כמעין קריאת תיגר, או קריאה לדו-קרב מול משפחה איטלקית אחרת – ג'יודוטי, אשר בנו סירת מרוץ דומה שהייתה מונעת על ידי מנוע מאזראטי קל שעשוי היה מאלומיניום וסייע לסירה המשפחתית לשלוט בזירת שיאי המהירות על מים מאז שנות ה-30', מפארים בין היתר את הדוצ'ה מוסוליני.

קאסטולדי, כמו כל איטלקי טוב, בסיוע נהג המירוצים האיטלקי לואיג'י וילורזי פנו ל"אחד" אנזו פרארי בכדי שיסייע להם ויספק להם מנוע מתאים. לא היה צריך לשכנע את פרארי יותר מדי, מספיק היה להגיד לו שמאזראטי בתמונה והיוקרה, גם שלו, עומדת על הכף והוא הסכים.

אנזו פרארי סיפק לפרויקט מנוע 375 בעל 12 צילינדרים המסודרים בתצורת-v, כפול מגדשים שסיפק כ-600 כוחות-סוס, מה שמיד סייע לשניים לשבור את שיא המהירות לסירות מירוץ בקטגוריה בה השתתפו השניים, סירות עד למשקל של 800 ק"ג. השיא, 241.7 קילומטרים לשעה, נשבר במהרה ונותר על כנו עוד שנים רבות. מי שעוד סייע בפרויקט הזה היה נהג קבוצת המירוצים של פרארי, אלברט אסקארי, אלוף עולם לשנת 1950, לו היה ניסיון רב עם מנועים אלו, הם שימשו אותו אישית במכונית המרוץ של העונה הקודמת.

בשנות השלושים ספורט מוטורי נועד לבדר את ההמונים ביבשת אירופה וכמובן לשמש כמוקד לקידום מכירות עבור יצרני הרכב השונים. רבים מיצרני הרכב השתמשו במסלולי המרוצים כעוד אמצעי שכנוע עבור עשירי התקופה, בכדי שיקנו מתוצרתם, להנאתם הפרטית. עד מהרה החלו תחרויות על פני המים לשלהב את ההמונים. מרוצים בין סירות ותחרויות לשבירת שיאי המהירויות על גבי המים, בדרך כלל באגמים, תפסו מקום של כבוד בספורט המוטורי.

חברות הרכב השונות באיטליה, דוגמת אלפא-רומיאו ומאזראטי חברו לקבוצות שבנו והתחרו במרוצי סירות ומכרו להם מנועים, ששימשו אותם במרוצי המכוניות בעבר והוחלפו. קסטולדי עצמו היה אחד מאותם עשירים שבנו לעצמם את הסירות ודאגו גם לרכוש את מיטב התוצרת המנועית של התקופה. בתחילת דרכו השתמש האיטלקי במנוע שנלקח ממכונית אלפא-רומיאו 158, אותה מכונית מירוץ ששימשה את הקבוצה האיטלקית על מסלולי המירוצים. לקראת עונת 53' נסתיים החוזה שהיה לאיטלקי העשיר עם אלפא-רומיאו וכאמור הוא החל בחיפושים אחר תחליף. אין כלל ספק שמצא אותו באורוות של "הסוס הצוהל" במאראנאלו.

המנוע האימתני מתוצרת פרארי הורכב בחלק הקדמי של הסירה וממנו יצא ציר שהוביל לירכתיים, שם הסתובב לו מדחף במהירות של כ-10 סיבובים לדקה ששינה את זוית הפעולה שלו בהתאם למהירות הסירה על פני המים. בעיות קירור לא היו כמובן למנוע, הוא קורר באופן מיוחד על יד מים שהוכנסו אליו ממי האגם בו "רחץ".

כבר בתחרות הראשונה של arno-xi אליפות איטליה בחודש ינואר 1953 הצליח קאסטולדי לשבור את שיא המהירות אליו כיוון, הוא עשה זאת עוד במקצי החימום לתחרות. בתחרות עצמה הצליחה הסירה שהונעה על ידי מנועי אלפא-רומיאו לשבור את שיא המהירות ולהעמידו על כ-125 מייל לשעה על פני המים. קאסטולדי לא אמר נואש, המים באיטליה התחממו וכמעט הגיעו לרתיחה.

האיטלקי הנמרץ הבין שהוא חייב לחזור אל שולחן התכנונים ולנסות ולשפר את סירת המרוץ שלו, שוב. המנוע עבר סדרת שיפורים, בעיקר העלאת יחס הדחיסה ומעבר לשימוש במתנול ותוך פיקוח של מהנדס המירוצים של פרארי- סטפנו מאצה, שנשלח למשימה על ידי אנצו פרארי בכבודו ובעצמו.

ב-15 באוקטובר 1953 התיישב קאסטולדי ליד ההגה של הסירה שלו, הניע את המנוע, שכאילו רק חיכה להוכיח כי צהלת הסוסים יכולה להישמע לא רק ביבשה. באותו היום הצליח האיטלקי הנמרץ לשבור סדרה של שיאי מהירות עבור סירות מרוץ במשקל של עד 800 ק"ג, כאשר לנסיעת הראווה בסיום התחרות הצטרפו אל קאסטולדי גם וילורזי ואסקארי, חבריו. עונה לאחר מכן פרש קאסטולדי ממרוצי סירות, בעיקר בעקבות מקרה מוות מצער של אחד מחבריו הקרובים בתחרות, בסמוך אליו.

והיום אנחנו יודעים שפרארי זה לא רק "סוס צוהל" אלא גם "סוסון ים" שמרקד על הגלים ומהר.

"באזר" בפייסבוק

רצועת טיימינג
אני לא בא להצדיק אלימות, אבל...

3 Comments

עפר שורץ 6 במרץ 2012

היי דובי,
מאוד מעניין.
גם ללמבורגיני יש חיבור הדוק עם עולם סירות המרוץ והם אף זכו מספר פעמים באליפות העולם.
מאוחר יותר אצרף תמונות של "סירת האליפות" כפי שצילמתי אותה במסע באיטליה

יואל 7 במרץ 2012

תמיד מעניין לקרוא עוד צדדים של היסטורית המרוצים

אופיר 18 במרץ 2012

דובי מילר, wake up!
אנחנו כבר 9 ימים אל תוך הטייפר, 12 יום למנאייק ואתה מחריש?!
ספר, שתף, תן תמונת מצב בריאותית, דווח על הכושר הנוכחי, משהו…

Comments closed