מותר או אסור? (פוסט בעקבות הפציעה של לאטבלה והסרטון של קוביצה)

רציתי לכתוב פוסט לקראת הגראן-פרי של סין שיוזנק מחר, על כך שמרצדס לראשונה מאז שנת 1955 מצליחים למלא את השורה הראשונה, שיש סיכוי אמיתי לניצחון ראשון עבור ניקו רוזברג, שמיכאל שומאכר חוזר לעצמו או אולי לכתוב על בחריין שנמצאת בכותרות בסוף השבוע האחרון ועל האיומים (הצבועים משהו) של אנשי הפורמולה-1 על החרמת הגראן-פרי של בחריין בגלל פגיעה בזכויות האדם שם אבל החלטתי לכתוב על משהו אחר, משהו שיותר נמצא אצלי בראש ביומיים האחרונים.

כמעט בכל אמצעי התקשורת שעוסקים בספורט מוטורי הופיעו שתי הידיעות הללו כמעט במקביל, או בהפרשים לא גדולים האחד מהשני. הראשון הוא פרסום הסרטון של קטע אימון מאיזה כביש סגור באיטליה בו רואים רנו קליאו ספורט לבנה עם חלונות כהים נוסעת, נוסעת מהר והשמועה אומרת שמאחורי ההגה נמצא לא אחר מאשר רוברט קוביצה הפולני, כן, נהג הפורמולה-1 שנפצע בתאונת ראלי קשה שכנראה חיסלה את סיכויו לחזור אל מאחורי ההגה של מכונית הפורמולה-1.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

האייטם השני שהופיע בהרבה מקומות היתה התאונה שסבל יארי-מאטי לאטבלה, נהג הראלי המוביל של קבוצת פורד. תאונה בה ריסק את עצם הצוואר והבריח שלו, פירק אותה לחלקים ונדרש לניתוח שיקבע את בכל למקום, מחסל לעצמו את הסיכוי לחזור אל ההגה בראלי ארגנטינה המתקרב ומי יודע איך תיראה העונה שלו. הכסא שלו בפורד התפנה ועכשיו נראה על מי הם יהמרו במקומו.

גם קוביצה וגם לאטבלה נפגעו שלא במסגרת "תפקידם", כלומר לא במסגרת מירוץ רשמי אלא דווקא בפעילות מחוץ למסלול שלהם, כמו טובים ורבים לפניהם. לואב שבר את היד, מונטויה מכר איזה סיפור ששיחק טניס ונפגע בזמן שכולם ידעו שזה לא נכון וכמובן שגם ולנטינו רוסי או מיכאל שומאכר נפגעו בצורה קשה יותר או פחות. תאונות קורות בספורט כמעט מדי יום ביומו אבל כאשר כוכב ספורט מוטורי הוא זה שנפגע מיד עולה השאלה באם הקבוצה צריכה להתיר לנהגים להשתתף באירועי ספורט/ספורט מוטורי אחרים או שהם חייבים להישאר אך ורק במסגרת הספורט שבו הם עוסקים.

מיד לאחר התאונה הקשה של קוביצה באיטליה הופנו שאלות למנהל קבוצת רנו דאז, לוטוס כיום, איך הוא מאפשר לקוביצה להתחרות בראלי? בספורט שאולי מסכן אותו והתשובה של בולייר, מי שהיה אז המנהל הייתה מאד פשוטה. הוא אמר שהוא לא יכול למנוע מהנהג שלו או מכל אדם, לעשות את מה שהוא אוהב, הוא לא רוצה נהג מתוסכל ומסורס אצלו במכונית, הוא רוצה אנשים שמחים, גם אם זה כרוך בסיכונים שצריך לקחת בעבור זה. אז אהבתי את התגובה שלו.

אי אפשר להתלונן על יארי-מאטי יותר מדי. הוא התאמן בקרוס-קאנטרי, אולי הספורט שמפתח סיבולת לב ריאה בצורה הטובה ביותר ועשה זאת כחלק מתוכנית האימונים השגרתית שלו, כספורטאי, כחלק מההכנה שלו לראלי ארגנטינה. נכון, היו יכולים לבחור לו תוכנית אימונים "שגרתית" יותר, שירוץ על מכונת ריצה או ירכוב על אופניים, אבל זו כבר הבחירה שלו, יחד עם צוות המאמנים ותאונות קורות (תשאלו את שוער נבחרת ספרד לגבי בקבוק אפטרשיב מסויים..).

לאטבלה

גם מרק וובר נפגע באימוני טרום-עונה כאשר רכב על אופניו והרבה אחרים נפגעו ועוד יפגעו. הביקורת תמיד תהיה שם אבל אי אפשר לשמור על הספורטאים, גם על ספורטאי הצמרת בתוך צמר-גפן, זה פשוט בלתי אפשרי. עד שנות השמונים הייתם יכולים למצוא נהגי פורמולה-1 שהתחרו במקביל גם במרוצי מכוניות אחרים בסופי שבוע שאינם מחויבים לקבוצות שלהם והקהל היה נהנה מהשואו הזה. תארו לכם חוויה של כל נהג ממוצע כאשר הוא מתחרה באיזה מירוץ באליפות מקומית כאשר במכונית מולו ונגדו מתחרה הנהג הנערץ עליו, אותו הוא רואה רק בטלביזיה.

בעידן היותר מודרני של שנות האלפיים ההשתתפות של הנהגים נאסרה כמעט כליל, מעוגן בחוזה של הנהגים וכך אנחנו לא יכולים יותר לראות אותם. נכון, ההשתתפות במירוצים שוליים עלתה בחייהם של מספר נהגים, הבולט שלהם הוא אולי ג'ים קלארק שנהרג במירוץ פורמולה-2 בגרמניה והשבוע ציינו את זכרו. השאלה היא כמה הגבלה ניתן לשים?

אני בדעה שהנהגים יכולים וצריכים לעשות מה שהם מרגישים, בין אם באימונים שונים או בתחרויות ספורט כאלו ואחרות. תאונות קרו ויקרו ויכולות לקרות בכל כך הרבה מצבים. המניעה שלהם או הצמצום לא ממש יעשו את העבודה, הם אולי יפחיתו מעט את הכותרות אבל לא את חדוות החיים של הנהגים, אולי.

"באזר" בפייסבוק

והאדריאטית מה? ופלייאוף בישראל אין?
אין עוד מלבדו / אמנון ברונפלד

3 Comments

עפר ויקסלבאום 15 באפריל 2012

דובי,
דעתי כדעתך.
יש לאפשר לנהגים להתחרות באירועים משניים, אך רק לאחר שאותן תחרויות שנבדקו פעם ופעמיים והוברר מעל לכל ספק שזו לא תאונה שמחכה להתרחש…
תאונה של נהג פורמולה 1 – שקרתה באיזו שהיא אליפות מקומית שלא היו בה אמצעי בטיחות מינימליים להבטחת שלומם של המתחרים – ובכן, תביא לתגובה ששקולה לזו של דל בוסקה אחרי תקית האפטר שייב של קאניזרס או זו של מנציני אחרי שאגוארו רכב על האופניים של הבן שלו

ניצן פלד 15 באפריל 2012

אני חושב שברגע שקבוצה משלמת משכורת לספורטאי, היא רשאית לחייב אותו להתחרות רק עבודה.
אני לא רואה שחקן NBA הולך לשחק בקיץ בליגה X כי בא לו. זה הרי אסור. גם ענייני ביטוח מעורבים פה.

ש. בן ד. 17 באפריל 2012

ניצן,
לאסור על נהג לנהוג להנאתו במהלך הפגרה משול לאיסור של קבוצת NBA על השחקנים שלה מלשחק בליגת ראקר במהלך הקיץ בגלל ש"מסוכן שם ויש סיכוי גבוה שיפצעו" (מה שנכון ד"א).
אני מאד אוהב את הגישה של חלק מבעלי הקבוצות שבוחרות להסתכל על זה כהזדמנות במקום כסיכון – בטח בספורט המוטורי שההבדלים וההתמחויות בין הקטגוריות השונות כ"כ גדולים ושיפור בחלק מהאספקטים שהוא בד"כ לא נתקל בהם יכול לתת לו יתרון משמעותי בעונה לאחר מכן (וזה בלי לדבר על זה שספורטאי שמח תמיד ייתן תפוקה גדולה יותר…)

Comments closed