ספורט מוטורי ומגדר באיראן (הסיפור של סונבול פאטמי)

סונבול פאטמי היא נהגת ונווטת במירוצי ראלי באיראן. כן גם שם מתקיים לו ספורט מוטורי, מה שמותיר את מדינת ישראל רק עם עוד איזו חצי מדינה נוספת שבה הספורט הזה, לפחות בינתיים, לא מתקיים, אבל ממש לא על זה אני מתכוון לכתוב כאן. הפוסט הזה היה בכלל אמור להיות על מירוץ ה-24 שעות של לה-מאן, שהוזנק לפני שלוש שעות, אבל החלטתי לשנות כיוון, סגרתי את ההנד-ברייק, הפוסט הסתובב ב-180 מעלות וכל זה בעקבות סרט מדהים שראיתי ב-yes דוקו. נחזור לסונבול, המתגוררת בעיר משהאד באיראן (ישנו סיפור מדהים על יהודי משהאד, אבל זה לא קשור לספורט מוטורי) ולמחייתה עובדת כרופאת שיניים, מתקרבת לגיל 40 וגרושה. הסרט מספר את סיפורה בחברה שבה אין לאישה הרבה זכויות או שיקול מה לעשות עם החיים שלה. סונבול מחליטה, כנגד כל הסיכויים, להילחם על הסיכוי הקטן שלה – לחיות את חייה בדרך שבחרה, למרות שהיא מודעת מאד לכך שיום אחד יכולים לדפוק לה בדלת, לקחת אותה לחקירה שהיא לא יודעת איך תצא ממנה, אם בכלל.

סונבול אומרת את זה מניסיון, זה כבר קרה לה, ולכן היא טוענת שאין לה מה להפסיד. היא  מספרת שכדי שאישה תצליח בחברה האיראנית הנוכחית  עליה להינשא לגבר שנחשב מוצלח, כמובן על פי בחירת משפחתה ואז לנסוע איתו למקום ממנו הגיע, במקרה שלה ארה"ב, בכדי ללמוד. היא לא הכירה את בעלה קודם לכן, נפגשו פעם אחת והתחתנו, ואז הבעל טס לארה"ב והיא היתה אמורה לטוס אליו לאחר שלושה שבועות.

את נישואיה החליטה לחגוג עם חבריה במסיבה. הסתבר שלמישהו לא היה כל כך נעים שנערכה המסיבה וסונבול נעצרה לחקירה. היא לא מספרת מה עבר עליה שם, אבל לאחר ששוחררה קיבלה טלפון מעו"ד של בעלה, מארה"ב, שהודיעה לה שלמעשה הם התגרשו.

במהלך הסרט, שפועל במספר מישורים, נאבקת סונבול בדעותיה הקדומות-שמרניות של אמה, שאומרת לה כל הזמן שהיא בעצם מקוללת, שאף בעל לא ירצה להיות איתה כי היא לא יודעת לטפל בגבר כמו שאישה איראנית אמיתית צריכה לעשות.

מלחמה נוספת שמנהלת סונבול היא כנגד התאחדות המירוצים האיראנית, שמנסה בכל כוחה למנוע השתתפות של נשים בספורט המוטורי. היא מקבלת, תוך כדי הקלטת הסרט, מספר שיחות טלפון ובכולן, תוך גילוי נחישות, היא מתנגדת ומודיעה שתרכז פעילות מחאתית כנגד ההחלטה. האיום כנראה עוזר, מכיוון שבסופו של הסרט סונבול אכן משתתפת בשני מירוצים (התוצאות וההצלחה לא חשובים במקרה זה).

גם במקום עבודתה, במרפאת השיניים, נחשפת סונבול לסטיגמות ולמעמד האישה הרעוע באיראן. כאשר העוזרת שלה במרפאה מבקשת להתגרש מבעלה מכיוון שנעלם לה סתם כך לשבעה חודשים, עזב את הבית מבלי לומר לאן, וכעת חזר ורוצה לחיות עם אשתו מחדש. היא לא ממש מוכנה לזה ורוצה להתגרש ממנו, נקבעת פגישה בבית המשפט אך היא יודעת שאין לה סיכוי גדול לקבל מה שהיא רוצה.

סונבול, בהחלטה מודעת, מקבלת את זה שכנראה לא תתחתן או תביא ילדים לעולם ואומרת שהיא שלמה עם ההחלטה. יותר מכך, היא מספרת על הקשיים שיש לאישה במצבה בחברה האיראנית לנהל חיי חברה או למפגש עם גברים. פגישה שתוביל למשהו שהוא מעבר לשיחה תמימה יכולה לגרום לכך שתילקח בכוח לבית המשפט ושם איש-דת איראני ישיא אותה, גם אם  בניגוד לרצונה. ולמרות הכל, מצליחה לחיות סונבול במין אופטימיות, מנווטת את חייה, כמו גם את מכונית הראלי, בסבך של קשיים, מכשולים, טעויות והצלחות, וגם מחייכת בחביבות לפעמים או מוחה דמעה.

*

יורו (9). פולין-צ'כיה. ההרכבים
הערות מפאתי מזרח (8+9) - אני פולני

6 Comments

מיכל 16 ביוני 2012

ואוו, מטורף!!
אני אשמח לדעת איך קוראים לסרט..!

תודה על הכתבה דובי:)

דובי מילר 16 ביוני 2012

מיכל – הסרט בעברית נקרא – נהגת המירוצים האיראנית וניתן לראות אותו ב-yes vod , בערוץ של yes דוקו.הוא צולם על ידי צוות גרמני , ניתן למצוא אותו ביוטיוב בגרמנית…
http://www.youtube.com/watch?v=UOoDnNi_v2I

דובי מילר 17 ביוני 2012

תודה

D! בארץ הקודש 17 ביוני 2012

מצויין.
תודה

ש. בן ד. 17 ביוני 2012

דובי,
הפתעה נעימה. האמת שציפיתי לכתבה על לה מאן, אבל עם כתבה כזאת ההעדפה שלי מאד ברורה.
(ד"א, עדיין הייתי שמח לכתבה על הלה מאן…)

Comments closed