אלונסו וכל השאר

אנחנו עכשיו בדיוק בתקופה של בין המיצרים, בין הגראן-פרי הגרמני שנערך ביום ראשון האחרון במסלול הוקנהיים "המקולקל" לבין הגראן-פרי ההונגרי בבודפשט, תקופה שמסכמת אמצע עונה של הפורמולה-1 ודבר אחד ניתן להגיד בפה מלא, פרננדו אלונסו עושה יופי של עבודה ליד ההגה של הפרארי. כל אמצעי התקשורת וכל המי ומי של הפורמולה-1 החליטו שהוא נמצא בפסגת הקריירה שלו, נותן את אחת ההופעות הטובות ביותר בתוך הקוקפיט של המכונית הצרה והמכוערת הזו (עדיין מכוערת למרות שמנצחת) ומוליך בצורה מעוררת כבוד את הדירוג העולמי.

מספר פעמים מאז תחילת העונה חזרה האימרה כי מה שקובע השנה את התוצאות של המירוצים זה היכולת של הקבוצות, בעיקר מהנדסי הקבוצות, לחזות מה יעשו הצמיגים, איך הם יתנהגו וישחקו במצבים המשתנים על המסלול וכל זה בגלל התרכובות השונות שפירלי, ספקית הצמיגים של הפורמולה-1, מספקת לקבוצות השנה עם רמת שחיקה גבוהה יחסית. שחיקת הצמיגים משפיעה כמובן על התנהגות המכונית ובאופן ישיר על תוצאות המירוצים. הנהגים נדרשים להתמודד עם מצבים לא מוכרים תמיד ובטח שלא הכי בטוחים מבחינתם, מה שלנו, כצופים, מוסיף הרבה עניין וזה טוב. לא בטוח שכל הנהגים מסכימים לזה.

אחד הדברים המתבקשים מכל נהג פורמולה-1 הוא שידע להתמודד בדרך הטובה ביותר עם המצב הנתון. לא חוכמה לקבל מכונית שתהיה הכי טובה על הגריד, תתנהג הכי טוב, תשמור על צמיגיה ותביא את הנהג ראשון לקו הסיום מבלי להתנהג, להיות צפויה, נייטרלית וחביבה. זה עניין פשוט. ראינו את זה בצורה די עקבית אצל סבסטיאן ווטל בשתי העונות הקודמות, השנה שהכל נהיה שונה, המשחק הפך לקשה ומורכב יותר ובעיקר הרד-בול פתאום לא דומיננטית, ווטל הפך לנהג כאחד האדם, כבר לא סופר-עילוי כמו שכולם חשבו (ולדעתי הערכיו אותו יותר מדי).

פרננדו אלונסו, גם הוא פעמיים אלוף עולם, יוצא מעורו בכדי להביא את הפרארי לתוצאות שלה, כך לפחות מפזרי העשן מאיטליה מספרים. בפועל, לטעמי לפחות, הוא עובד הרבה פחות קשה ממה שמנסים לספר לנו, הפרארי טובה יותר ממה שמנסים למכור לנו, האיטלקים "הצנועים" וכן, אלונסו כשרוני, אדיר ובעיקר מושך אחריו את הקבוצה, כמו שנהג מוביל, מנהיג צריך להיות. ככה אנחנו רוצים לראות את פרארי, את אלונסו, זה מה שמעניין אותנו. אבל הרבה מזה שייך גם ליכולת של פרארי לייצר הקפה מהירה שממקמת את המכונית האדומה ראשונה על הגריד במקצי הדירוג, זה עושה את החיים קלים יותר במירוץ, תשאלו את הספרדי, הוא ניצח בצורה משכנעת בגרמניה, לא בהפרש גדול מדי, כי בכל זאת, המכוניות די שוות ביכולתן ובכל זאת, לי לא היה נראה כי היה איזה שהוא רגע שהוא באמת היה במצב של סכנה. ניצחון שלישי לאלונסו העונה ויתרון בצמרת.

לפני שעוברים להונגריה, עוד שתי נקודות שמצאתי לנכון להתייחס אליהן ושתיהן נוגעות לקבוצת מקלארן. הראשונה- התנהגותו של לואיס המילטון או יותר נכון העקיפה שלו במטרה "לחזור" למירוץ, להחזיר לעצמו מיקום או הקפה בפיגור. המילטון, מתוסכל, מצא עצמו בפיגור של הקפה בעקבות אירועי הזינוק אבל גם מצא עצמו מהיר יותר מחבורת החוד, לא עשה להם חשבון ועקף במטרה לחזור לעניינים, דבר שזכה לביקורת, גם מצד התקשורת הישראלית. מירוץ, הוא מירוץ, הוא מירוץ וכל עוד יש סיכוי לנצח ואי אפשר לדעת מה יתפתח בהמשכו נהג מירוצים אמיתי לא אמור לוותר. הוא לא מפריע, הוא נלחם על המיקום שלו, על אולי עוד נקודת אליפות. לא צריך לעניין אותו מי לפניו ואיזה מיקום הוא כל עוד הוא לא פוגע בחוקים ובתקנון ואת זה הוא לא עשה. יפה שלא ויתר, המשיך בשיא המוטיבציה וניסה להילחם, אהבתי.

והנקודה הנוספת שנוגעת למקלארן. העקיפה של סבסטיאן ווטל על ג'נסון באטן בסיום המירוץ, תקרית שבגללה הוא הוענש והורד בדירוג. לאחרונה אנחנו עדים ליותר מדי מעורבות של שופטים בהתנהלות המירוצים. כל דבר הכי קטן הם דוחפים את האף שלהם, מיד בודקים ומיד מתערבים. ראבאק, תפסיקו כבר, תנו לנהגים לנהוג, להילחם, לעקוף ותפסיקו להפריע. נכון ווטל ירד עם הגלגלים מחוץ למסלול, עושה מה שכל נהג אחר היה עושה במקומו, נלחם על כל סנטימטר פנוי ועקף את באטן (ואני אוהד של באטן, אל תשכחו), יופי של עקיפה, אלא מה, מקלארן הלכו להתבכיין שהוא עקף אותו מחוץ למסלול. השופטים השתמשו באמצעים שברשותם ובדקו את המיקום של ווטל עליו לא היה ויכוח בכלל, הוא היה בחוץ, אז מה, זה חלק מהמשחק, היו לו ביצים גדולות והוא הצליח, בגלל זה הוא כזה כשרוני. צריך להפסיק להיות יפי-נפש ולתת לנהגים להילחם, פעם זה נגמר בקיר (תקרית המילטון-מלדונדו) ופעם זה עובד יפה. לא בכל מצב מתערבים. חבל שהפעם עקיפה כזו עלתה לווטל במיקום, פעם הבאה הוא יחשוב פעמיים אם לעקוף, מה שיהרוג לנו לחלוטין את העקיפות לאט-לאט, מעצבן אותי.

והונגריה ? המסלול ההונגרי מאד מקשה על עקיפות. המקום הכמעט יחידי לעקיפה הוא השיקאן האחורי (שם ישבתי בכל הפעמים שביקרתי במירוצים בהונגריה) או בסוף הישורת, ולכן המשמעות של מקצי הדירוג עולה כפליים הפעם, פרננדו אלונסו מודע לזה. המשקל על כתפיו רב ונוכל לראות אם יוכל לייצר עקביות, מה שאולי יקבע את כיוון אליפות העולם. רד-בול מחפשים את עצמם, בעיקר לנוכח הויכוחים השונים שהתעוררו על תכנות מנועי הרנו שלהם ומעורבות ה-fia בעניין, וובר נראה בגרמניה מתוסכל וסבסטיאן ווטל יצטרך להחזיר את הנקודות שאיבד בגרמניה. מקלארן מאד לא יציבים ולפחות נכון לעכשיו הם מחוץ לתמונת האליפות, אבל הברקה שלהם יחד עם השיפור שהבטיחו במכוניות יכולה להפוך את כיוון האליפות.

אישית, מאד הייתי רוצה לראות ניצחון של לוטוס, בעיקר מכיוון קימי רייקונן, בגלל העניין, הרומנטיקה וגם בגלל שהוא כמעט תמיד באיזור אבל לא מספיק קרוב. סאובר היו קרובים בגרמניה ואולי עוד קצת מאמץ יעשה את זה. למרצדס וויליאמס אנחנו יודעים שיש את זה אבל נראה שדווקא אחרי שניצחו כל אחת מירוץ, משהו דעך שם. אנחנו בתחילת המחצית השנייה של העונה ועכשיו זה זמן של מספרים, אז כמה ?

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

Let The Games Begin (יחי המשחקים האולימפיים!)
מה שווה יותר, זהב בטריאתלון האולימפי או איירונמן?