יודעים לנהוג לא רק שמאלה (על הנאסקאר ב-גלן)

הביקורת שמושמעת תמיד על ידי מי שלא עוקב אחר סדרת מירוצי הנאסקאר בארה"ב היא שזו בעצם אליפות העולם בנסיעה שמאלה, שהנהגים לא מתאמצים אלא רק לוחצים חזק על הדוושה וכמעט לא מסובבים את ההגה, שהקהל מחכה רק לתאונות הגדולות. יכול להיות. יכול להיות שהכל נכון, בעיקר אצל מי שלא עוקב אחר המירוצים הללו, שמבחינתי לפחות (ויש עוד כמה משוגעים לדבר) מדובר בלא סתם מירוצי מכוניות אלא בתרבות, תרבות אחרת, של חברה אחרת שמכירה דפוסי התנהגות אחרים ורוצה את הספורט המוטורי שלה בטעם אחר, זכותה. אגב, מסתבר שזה עובד, אחרת איך אפשר להסביר כל כך הרבה אנשים ביציעים שנה אחרי שנה (ולמרות שהשנה בגלל המצב הכלכלי קיימת ירידה).

 

אבל ב-נאסקאר לא רק נוסעים שמאלה, מדי פעם דואגים לגוון את העונה שם עם ביקור במסלול מירוצים "אמיתי", כזה כמו שאנחנו מכירים ואוהבים ואז נדרשים כולם לשינוי בתפיסה. כיוונון מכונית אחר לגמרי (למעשה זוהי מכונית אחרת לחלוטין), נהיגה אחרת מצד הנהגים ופתאום המירוצים נראים אחרת. אני אוהב במיוחד את הביקור של הסדרה במסלול ווטקינס-גלן אי שם בצפון מדינת ניו-יורק, מסלול שהיה לי הכבוד לבקר בו. זה לא "סתם" מסלול מירוצים אלא הוא סוחב אחריו חתיכת היסטוריה של ספורט מוטורי ופעם אפילו זכה לארח את הפורמולה-1, גם כמסלול רחובות, בעיירה ווטקינס-גלן ומאוחר יותר במסלול שנבנה לשם כך. מסלול מאד מיוחד בלי הרבה אפשרויות לטעויות, הנהג חייב להיות עם "ביצים גדולות" ולדעת לנהוג, על-אמת.

לכבוד הביקורים במסלולים הללו דוגמת ה-גלן, ישנן קבוצות שיודעות מראש שהנהגים שלהן "לא משהו" ומעדיפות להחתים נהגים אחרים, שידועים ביכולות הנהיגה שלהם על מסלולים כאלו, נהגים שמתחרים בסדרות מירוצים אחרות ורגילים לנהיגה שהיא לא "רק שמאלה". בנוסף, ישנם את אלו שיש להם רקע אחר, דוגמת חואן פבלו מונטויה, בעברו נהג פורמולה-1 ואלוף האינדי, שהוא פשוט עילוי במסלולים הללו ואכן הוא היה זה שתפס את עמדת הפול-פוזישן לקראת המירוץ של אתמול.

אבל הנקודה שבלטה מיד עם תחילת המירוץ אתמול, היא שהיה איזה שינוי, אישית הרגשתי כאילו מכוניות הנאסקאר התנהגו טוב יותר על המסלול הזה, הנהגים שלטו מצוין במכוניות ולא היו איבודי שליטה ודרמות מיוחדות, דבר שהיה די מקובל במסלול דוגמת ה-גלן, אצל נהגים שלא ממש רגילים לתנאים הללו. במהלך המירוץ כולו הונף הדגל הצהוב ארבע או חמש פעמים בלבד וזה כלום יחסית למירוץ כזה, שאורך תשעים הקפות. אז מאד יתכן שהנהגים שיפרו את יכולת הנהיגה שלהם והמכוניות פשוט טובות יותר.

הנקודה המעניינת בסופו של דבר וזו שגרמה לי ואני בטוח שלאחרים שצפו במירוץ, לקום מהמקום במתח גדול יותר מריצת ה-100 או ה-200 באולימפיאדה היא ההקפות האחרונות במירוץ. לאחר דגל צהוב וממש לפני החזרה לקצב של מירוץ, המכוניות מסתדרות זוגות זוגות כאילו הן בדרך לתיבת נוח, כאשר מונף הדגל הירוק מבצע קייל בוש, אולי אחד הנהגים המוכשרים על מסלולי הנאסקאר כיום ובטח אחד הפרועים שיש (ביצים גדולות, אמרתי..?) מהלך מדהים של עקיפה מבחוץ ומטפס מהמקום השלישי אל הראשון. מאחוריו שניים מאיימים, ברד קוסלובסקי, מי שמסומן כדבר הבא ב-נאסקאר, נהג צעיר שמגלה יכולת נהיגה מצוינת על כל סוגי המסלולים ואחריו, במקום השלישי, הנהג האוסטרלי שעשה עלייה לארה"ב, ויתר על אפשרויות קידום במעלה סולם ה-single seater או במירוצי ה-v8 האוסטרליים והעדיף להילחם ביאנקים, מרקוס אמברוס. היה ברור שזה לא הולך להיגמר פה.

והשאר ? ניתן לסרטון של יוטיוב את הכבוד –

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

איך חוזרים מכאן לכדורגל?
החלילנים (על הספר של דורפן וזנדר)

10 Comments

ניינר 13 באוגוסט 2012

אין על הגלן. יש שם גם שמורת טבע מדהימה ביופייה, במיוחד בסתיו

דובי מילר 13 באוגוסט 2012

לפני מספר שנים, ממש בתקופה הזו של אוגוסט (בזמן שבמדינת ישראל עסקו בהתנתקות..) ביקרנו שם באזור.
במסלול, בעיירה ובכל אזור אגמי האצבעות המדהים.
הייתי חוזר לשם, היום…אבל אני חייב לצאת לרוץ…ח ח

ש. בן ד. 14 באוגוסט 2012

תמיד הייתה לי הרגשה שהנאסקאר זה הבייסבול של מירוצי המכוניות – אמריקאי מידי, ארוך מידי, מונוטוני מידי ואתה חייב להכיר את ההיסטוריה שלו כדי להינות ממנו.

אבל באותה נשימה, ברגע שאתה מכיר אותו הסיפוק הוא גדול יותר ובעל משמעות גדולה יותר (וכמובן שכתמיד האמריקאים ידאגו לכך שתהיה חשיבות גם לא מירוץ בנפרד ולא רק לעונה שלמה).

ובלי קשר, לאיזה איירון מן נרשמת?

דובי מילר 14 באוגוסט 2012

כן, אין ספק שהנאסאקר זה משהו אמריקאי לחלוטין למרות שניסו להעביר אותו למקומות אחרים.
בבריטניה ניסו לקיים סדרת מירוצים דומה וזה לא תפס, לא מבחינת קהל וגם לא מבחינת ספונסרים.

לגבי האיירונמן – נרשמתי לישראמן באילת בסוף ינואר. תחרות המוגדרת בין 10 הקשות בעולם בתחום הזה…בעיקר בגלל קטע הרכיבה בהרי אילת, כביש 12 המפורסם.

ש. בן ד. 17 באוגוסט 2012

קודם כל בהצלחה! באמת מדובר במסלול מדהים.
אבל אם כבר הזכרת את כביש 12, לא משנים את המסלול לאור המצב?

דובי מילר 17 באוגוסט 2012

עד כמה שאני יודע, נכון לעכשיו, לא אבל יש עוד הרבה זמן ונקווה שהכל ירגע.

בני תבורי 14 באוגוסט 2012

"אליפות העולם בנסיעה שמאלה" – ענק.

yavor 18 באוגוסט 2012

קטע הוידאו בלבן בוהק אצלי ולא רואים כלום. זה רק אני?

אופיר 24 באוגוסט 2012

דובי,

הצטערתי לשמוע על לאנס, בשביל כולנו וגם בשבילך.
אהדת הספורט התחרותי היום היא כמו טיול תרמילאים, שבו אסור להקשר לאף אחת כי מי יודע מה יהיה איתה מחר.

רועי מ 1 בספטמבר 2012

יכול להיות שהם נוהגים רק שמאלה.
אבל הם עושים את זה טוב.
למעשה אני חושב שהם מןשגעים עם קירות הבטון מצד ימין שכל כניסה בהם יכולה להיות חמורה מאוד
מה עוד שהמירותים הללו ממש צפופים על המסלול. מכוניות חותכות מימין ומשמאל. הריכוז שם לדעתי צריך להיות הרבה יותר גבוהה מאשר בפורמולה 1.

Comments closed