השביל הזה מתחיל כאן (מטרה חדשה)

חודש נובמבר מתקרב אליי בצעדי ענק, כאילו מדליק לי איזה שעון מעורר בראש. עברה פחות משנה מאז תחרות הישראמן אותה סיימתי באילת וברור היה לי, כבר אז, איפה שהוא בין העליה המחורבנת לנטפים לריצה באילת לכיוון קו הסיום, שאסור להפסיק לשחות/לדווש/לרוץ- חייב למצוא מטרה חדשה- כזו שתשאיר אותי במתח אימונים, בהנאה בבחירת המטרה אבל, כמו שאני תמיד מאמין, גם בהנאה מהדרך עצמה אל המטרה.

thumb

היה לי ברור שאני רוצה לעשות תחרות בחו"ל, לחוות משהו מהאוירה הזו שכולם מספרים עליה, לא שיש לי טענות לאוירה שהיתה ב-ישראמן, היה מדהים. עד עכשיו, כאשר אני נזכר בעידוד שקיבלתי בזמן הריצה בטיילת באילת, ערב שישי ומלא אנשים במסעדות מוחאים כפיים, יש לי צמרמורת וקצת רטיבות בצד של העין. היה לי גם מאד ברור שהתחרות צריכה להיות איירונמן, למה? ככה.

חיפוש קל בלוח התאריכים לקיץ 2014 (כן, זה רחוק אבל לאיירונמן מתאמנים הרבה זמן מראש, הרבה ותוסיפו עוד קצת..) מצא לי את התחרות באוסטריה, אולי תחרות איש-הברזל הכי פופולרית בקרב הישראלים. התלהבתי וכמעט שנרשמתי, רק בכדי לגלות ששר החינוך או מי שזה לא יהיה קבע את בחינת הבגרות בהיסטוריה בדיוק על יום התחרות. כן, אני גם מורה להיסטוריה בתיכון ולמרות הסלידה שיש לי מבחינות הבגרות, יש לי מחוייבות לא רק לעצמי אלא גם לתלמידים. אז אוסטריה ירד מהפרק. הלאה…

לשמחתי הרבה לא הייתי צריך לחפש הרבה. "שוונג" דאגו לי לחיים קלים ופתחו הרשמה מסודרת לתחרות איש-ברזל חודש לאחר מכן. מדובר בתחרות הכי פופולרית באירופה, ה-challenge roth בגרמניה. נכון, היא לא מסדרת ironman הידועה אבל היא לא פחות חשובה והעיקר היא מסתדרת לי יופי עם חופשת הקיץ. בלי לחשוב יותר מדי ואני רשום לשם, דרך הקבוצה הישראלית, לפחות לא יהיה לבד וכאבי הראש יהיו של מישהו אחר (תודה אייל).

זהו, הלב מתחיל לפרפר בציפייה, התוכניות מתחילות לקרום עור וגידים והדרך עוד ארוכה-ארוכה. שנה ארוכה לפניי של אימונים ואימונים- בעיקר הרבה דיווש כי זה התחום החלש שלי אבל אני לא יכול בלי ריצה כמובן כי זה בא מהלב, אז תהיה גם ריצה והרבה, אני מקווה. העניינים החלו ברגל שמאל (או ימין במקרה שלי) ועוד לפני הצעד הראשון אני כבר עם פציעה טורדנית, שתעבור מהר אני מקווה ואם לא, מה שלא הורג מחשל (אני כבר שומע את הביקורות מגיעות…).

יום ראשון הקרוב תוכנית האימונים נכנסת לפעולה והמטרה המוצהרת היא אחת- לחצות את קו הסיום עם חיוך. אני לא הולך לשבור שם את שיא המסלול, גם לא את זה של כריסי וולינגטון. אני ממש רחוק מזה, תנו לי רק לסיים את הרכיבה כמו שצריך, עם המרתון אצליח כבר לבד. זהו, יוצא לשחות.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

הצד האחר של הפסו - עידו גבעון
הריצה ההיסטורית של רוד דיקסון

11 Comments

איציק 30 באוקטובר 2013

בהצלחה…
כמה שוחים/רצים/מדושים?
האם זה קבוע בכול התחרויות או ישנה שונות?
בגרות בהיסטוריה, איכס גדול. זה לא בגלל שאני נגד היסטוריה, זה בגלל שאני בעדה…

דובי מילר 30 באוקטובר 2013

הבגרות הרסה את ההיסטוריה, אני מנסה לתקן, קצת…

התחרות ב-רוט היא תחרות איש-ברזל רגילה — 3.8קמ' שחייה, 180 קמ' אופניים וריצת מרתון.
בעיקרון המרחקים קבועים אלא אם מישהו "חומד לצון" ומשנה פה ושם בכדי להיות מיוחד או מאתגר יותר.
ההבדל בין רוט לתחרויות איירונמן "רגילות" הוא המותג מכיוון ש-ironman כיום זו חברה מסחרית ממותגת ו-challenge היא חברה מתחרה וצעירה יותר.
לי לא ממש שינה תחת איזה שם התחרות אותה אני הולך לסיים עם חיוך, מה גם שהתחרות הקודמת שעשיתי, גם לא שייכת למותג…

YG 30 באוקטובר 2013

בהצלחה איש! מותר לדעת איפה/עם מי אתה מתאמן לקראת זה?

דובי מילר 31 באוקטובר 2013

עכשיו שמתי לב שהתגובה שכתבתי אתמול, לא עלתה…

אני מתגורר בכפר-יונה ואת אימוני השחייה אני עושה, לבד, בקאנטרי בפרדסיה.
אימוני הרכיבה מתחלקים בין טריינר מול הטלביזיה, נפח על כביש-4, נג"ש על כביש 57 ועליות ב-חריש-מבוא דותן בעיקר.
אני מדווש לבד…
ריצה- באזור כפר-יונה-נתניה-אלכסנדר.

משתמש בתוכנית האימונים שתרגם תומר גמינדר, עזרה לי לצלוח את הישראמן ותשמש אותי גם הפעם.

YG 1 בנובמבר 2013

יפה יפה. אני מניח שנתראה על שבילים אלו, במיוחד לאורך הנחל , אם כי לאחרונה אני רץ בעיקר על הגדה המזרחית לקיבוץ מעברות, ולא על הקטע הסלול בין מעברות לגשר הצבים

שלו 30 באוקטובר 2013

בהצלחה,
גם אני כמורה שונא בגרויות בעיקר כי גיליתי שזה כלום
והמצחיק זה שגם היום אין לי עדיין תעודת בגרות…
כי חסרה לי בגרות ב
היסטוריה.

איציק 30 באוקטובר 2013

עזוב, (חוסר) הבגרות שלך היא כבר היסטוריה…
;)

shohat 31 באוקטובר 2013

בהצלחה דובי!

דובי מילר 31 באוקטובר 2013

תודה

מאשקה 1 בנובמבר 2013

היה כיף לקרוא.
הלוואי שהיה לי מורה להיסטוריה שהוא גם איירמן :)
המורים שלי להיסטוריה גרמו לי בין השאר לשנן תאריכים היטוריים למבחן בקיאות, גם זה סוג של איירמן בהיסטוריה.
בהצלחה לך דובי

דובי מילר 1 בנובמבר 2013

מאשה תודה.

הכי פחות חשוב זה לשנן…
עדיף לדעת ולהבין, השאר בא לבד…
בסוף כולם יבינו את זה.

Comments closed