הסכנה הגדולה לעצמו זה…

לקראת סוף הגראן-פרי האמריקאי שמע פתאום סבסטיאן ווטל קול בתוך הקסדה שלו, קול חד צלול וברור שאמר לו חד משמעית- הסכנה הגדולה היחידה שיש לך כרגע במירוץ זה רק אתה עצמך. רק אתה מסוגל לסכן את עצמך, משפט קצר, חד וברור שמסכם את כל עונת 2013 בפורמולה-1 וכל מי שיגיד אחרת פשוט עובד על עצמו. הנהג הגרמני היה השנה רמה אחת מעל כל שאר הגריד, כמובן מכיוון שגם ישב במכונית הנכונה, אבל לא רק.

Sebastian-Vettel_34

אוהדי פרננדו אלונסו יקפצו ויגידו שאם שניהם היו במכוניות זהות, הספרדי היה נלחם בגרמני ואפילו יכול לו, אם… עם "אם" לא בונים כלום, חוץ מכתיבת סטטוסים בפייסבוק. ההוכחות מדברות בעד עצמן ואלוף העולם משפר מדי מירוץ את טבלת השיאים וספרי ההיסטוריה, מותיר בדרך רשימה ארוכה של נהגים גדולים, שכל אחד בתורו הוגדר כיחיד במינו, כטוב בהיסטוריה, הכי טוב שיש ומה לא בעצם.

סבסטיאן ווטל שלט ממש ללא עוררין ב-אוסטין, משאיר את הפירורים במירוץ לקרב שהתפתח בין רומאן גרוז'אן הצרפתי של לוטוס לבין מרק וובר ברד-בול. המתח בקרב ביניהם נותר עד קו הסיום והשאלה הגדולה, כמעט כמו כל העונה הזו, הייתה הצמיגים. למי יש גומי שחור עם סימון כתום או לבן, שיחזיק מעמד לאורך זמן, יאפשר לו לשמור על תחרותיות. הצרפתי הצליח לשמור על שלו במצב טוב יותר ולמרות שב-15 הקפות האחרונות היה נראה כאילו וובר סוגר עליו וינסה לתקוף, לפתע הצמיגים על המכונית של האוסטרלי כאילו "נעלמו", איבדו כל שביב של אחיזה, גורמים לו להרפות ולחשוב על עוד מירוץ שהלך לאיבוד, כמעט כרגיל העונה.

מרק וובר נאבק במהלך השבת בכדי להבטיח לעצמו את המיקום הטוב ביותר שאפשר להשיג במקצי הדירוג. הוא כל כך רצה את הפול-פוזישן, לנסות להוכיח לווטל כי הוא בר תחרות מולו, אבל הגרמני קבע את ההקפה המהירה יותר, שולח את בן-קבוצתו במכונית מס'-2 לזנק מהצד המלוכלך של הגריד. וובר, שגם ככה לא נודע בזכות זינוקים מי יודע מה, זינק, לטענתו טוב, כאשר כבו האורות האדומים ברמזור, רק בכדי לראות את גרוז'אן ולאחר מכן את המילטון, חולפים על פניו, מבחוץ, בכניסה לפנייה השמאלית הראשונה. משם זה כבר היה קרב קשה לאורך כל הדרך.

המסלול באוסטין מספק הרבה עניין, בטוח שלאלו שיושבים ליד ההגה. פניות מהירות שרודפות אחת אחר השנייה, סוחפות ומוציאות מהנהגים והמכוניות את המיטב, שינויי גובה מפתיעים ופנייה מאתגרת במיוחד, בעלייה עם סטייה חזקה שמאלה, כמעט על עיוור, יופי של פנייה. אני מאד אוהב את המסלול האמריקאי הזה, והזכרתי זאת מספר פעמים בשידור אתמול. הרעיון של האמריקאים להעביר את הפורמולה-1 לאתר הזה היה רעיון מבריק.

כאשר התקיים מירוץ הפורמולה-1 באינדיניאפוליס, לא משנה מה קרה שם, הוא תמיד חסה בצילו של "האח הגדול" על המסלול, האינדי-500. כעת, במסלול בטקסס, הפורמולה-1 מצא בית ראוי ביותר, שמזוהה קודם כל עם הספורט הזה, כבר לא מלחמה על הכבוד אלא בזכות עצמו, מחזיר את הפורמולה-1 בארה"ב למקום ראוי ואיזו אכסנייה. יופי של דבר.

הבחירה באוסטין לא מקרית כמובן. הקרבה של טקסס לגבול עם מקסיקו עשתה את שלה וראינו ביציעים הרבה אנשים שטרחו לחצות את הגבול בכדי לצפות באליליהם- פרז, גוטיירז ואפילו מלדונדו- כולם נהגים מרכז ודרום אמריקאיים, שמשכו תשומת לב על המסלול בסדרת הקרבות ביניהם. פה ושם היו גם קרחות ביציעים, כי בלי זה אי אפשר, קשה כנראה למלא יציעים, במיוחד כאשר הכרטיסים יקרים מאד, והמצב הכלכלי קצת "צולע".

כל זה כמובן לא הפריע לסבסטיאן ווטל לטוס לעבר קו הסיום, לשבור את שיא הנצחונות לעונה, שיא שהיה שייך למיכאל שומאכר וכולם היו בטוחים שיישאר שם לנצח, כולם הגדירו את האייס הגרמני כגדול בהיסטוריה, עם שבע אליפויות עולם ושלל שיאים נוספים ועכשיו..? עכשיו נראה כאילו כל מה שנותר עבור ווטל הוא להמשיך לשפר ולשבור את כל מה שהאיידול שלו עשה, למחוק אותו לחלוטין מטבלת השיאים ולהגדיר את עצמו כדבר האמיתי, שרק הוא מסוכן לעצמו.

יומן אליפות של הניינרס (10). התמוטטות. עצבים
אקס פקטור

17 Comments

ניר 18 בנובמבר 2013

דובי מתי כבר תכתוב על משהו?
לזכותך אני זוקף את העובדה שאתמול היה כלום, וקשה לכתוב משהו על כלום.
השבחים שלך לווטל ריקים מתוכן.
כל מה שאנחנו יודעים זה שוהוא יותר טוב מוובר, שזה לא ביג דיל, ושהוא מאוד קונסיסטנטי וממעט לשגות.
לא זכורה תצוגת נהיגה סוחפת שלו, וזה לאורך שנים רבות.
ולגבי ההשוואה לאלונסו, אני לא ממש חסיד של האיש, אבל הוא כל כך הרבה יותר מרשים מווטל לאורך כל העונה.
לי אישית אין שום ספק שבמכונית זהה הוא משאיר לווטל אבק.

ווטל יכול לשבור עוד הרבה שיאים, אני לא רואה אותו בכלל קרוב לשומאכר, עוד אחד שאני לא חסיד שלו, כזכור.
איפה הברצלונה 96 של ווטל? איפה הספא 98 שלו? איפה ההונגריה (98?) שלו?
אתה סתם מסתנוור מסטטיסטיקות.

ודובי, תעשה מאמץ, תחדש לנו, תוסיף לנו איזה תובנה חדשה משלך.
את המרוץ ראיתי אתמול ב RTL. אין לי מושג מה היה בשידור הישראלי.

שי 18 בנובמבר 2013

"תצוגת נהיגה סוחפת" זה משהו שעושים כשאתה מאחור, אין טעם להאשים נהג בזה שהוא לא נכנס לפיגור מלכתחילה. ובברזיל ב2012 הוא הראה שאם צריך הוא בהחלט מסוגל.

אלי 18 בנובמבר 2013

"מסוגל"? או מזל?
שני SC נתנו לו לסגור את הפער, בלי זה האליפות כנראה היתה של אלונסו.
דווקא שהוא היה בלחץ באותו מרוץ אז הוא התנגש בשלט בצד.

אבל זה לו ביקורת לווטל, אלא רק לתגובה שלך.
ברזיל 2012 זה לא דוגמא טובה, דווקא אני חושב שברזיל 2010 זו דוגמא טובה יותר.

אלי 18 בנובמבר 2013

"לא" ולא "לו"…

דובי מילר 18 בנובמבר 2013

אלי

די כבר עם הכנראה והאולי…
אלונסו/המילטון וכל אחד אחר- זה ממש לא חשוב כרגע.
ניתוח לא יכול להיות על סמך השערות מה היה קורה אם…
ניתוח צריך להתבסס על עובדות והעובדה הפשוטה היא שהשנה לא היה לו אף יריב ראוי שמסוגל להתמודד מולו, לצערי.
אני האחרון שמעריץ את ווטל, יותר מזה, אני חושב שאלונסו נהג שאנחנו יותר נהנים לראות ולאהוב דווקא בגלל שהוא "בן-זונה" אמיתי וכך גם המילטון, אבל, וזה אבל גדול, אלו התוצאות…

אלי 18 בנובמבר 2013

מסכים איתך ב 100%, אבל התגובה שלי היתה רק לדוגמא של ברזיל 2012 שאני לא חושב מתאימה ע"מ לקבוע ש"אם הוא צריך אז הוא מסוגל".

דובי מילר 18 בנובמבר 2013

ניר, עכשיו אני רגוע…

די כבר עם ההשוואות של ווטל לאלונסו או לכל אחד אחר.
האחרון שמעריץ או מתלהב מהגרמני זה אני אבל בוא נודה על האמת, חלק מהגדולה של נהג ואולי זה "רק" מזל, זו הבחירה בקבוצה הנכונה, במכונית הנכונה, בלהיות בזמן הנכון במקום הנכון.
ווטל טוב כי הוא טוב, נקודה, תפסיקו להתייפיף או להתחבא מאחורי מה שקרוי סטטיסטיקה.
ֿ
תצוגת נהיגה סוחפת של ווטל – מונזה עם הטורו-רוסו ושם אף אחד לא יכול לבוא ולהגיד שהייתה לו מכונית עדיפה…
צר לי, אבל אלונסו בעצמו, עם כל הכבוד לו, לא עושה דברים יוצאי דופן, בטח לא במחצית השנייה של העונה, מאז שפרארי הרימו ידיים. אני מצפה מנהג כמוהו לתת להם בעיטה בתחת ולעורר אותם, אצל שומאכר הדברים הללו לא עברו בשתיקה והוא, הוא נכנע לגורל ולהחלטה של פרארי לבזבז לו עוד עונה.

שום תצוגת נהיגה סוחפת לא שווה כלום אם בסופה אין מקום ראשון על הפודיום.
בסופו של יום סופרים ניצחונות וזה מה שנחשב, ממש לא קשור לסטטיסטיקה. מזמן כבר אין שום רגש בפורמולה-1, אתה עדיין חי בעבר, על הדיווחים שהלעיטו אותנו ב"ילדותנו" המוטורית, כאשר לא היה אינטרנט והכל היה נגיש.
מאד קל לספר לנו ולמרוח אותנו בקשקושים (מתורגמים..) – והמבין יבין…

אין הרבה מה לחדש, בטח לא בעונה שהדומיננטיות של נהג אחד מעל לכולם, בזכות עצמו ולא רק בזכות המכונית.

לא קוראים לי ירמיהו או ישעיהו ואני בטח לא מתיימר להיות נביא, רק לנסות ליהנות מהספורט הזה וגם לשתף מעט בחוויות ממנו.
הכי קל להיות תמיד אנטי…

יונת אספלט 26 בנובמבר 2013

1- "שום תצוגת נהיגה סוחפת לא שווה כלום אם בסופה אין מקום ראשון על הפודיום". לא יודע מאיפה להתחיל להגיב למשפט הזה, בקצרה- יש לנו חילוקי דיעות מהותיים לגבי משמעות המילה ספורט ובטח לגבי הסיבה שאנשים אוהבים לצפות בו. רמז: זאת לא התוצאה.
2- סעיף הרכב. בסביבה תחרותית שבה אחוז אחד מסכן בין הכלים יוצר פער של הקפה בין המוביל לאחרון עד ההקפה האחרונה אי אפשר להתעלם מהתרומה של הרכב לניצחון. כל הנהגים הגדולים בלטו בזכות תוצאות טובות ברכב שנחשב (ע"י הדיוטות) נחות -או בהשוואה לנהג בקבוצה עם רכב זהה.
3- אני לא חסיד של שומאכר (או של רונאלדו) אבל שומאכר בתנאי לחץ סחט מהרכב הכל ולא פעם עבר את הגבול. במירוצים שראיתי העונה ווטל שייט עמוק בטווח הידוע והשקול. אף פעם לא ראיתי אותו מתקרב לגבולות האחיזה, בניגוד לאחרים שכן.

יאללה, טיקבקתי מספיק להיום. שי לחג:
http://www.youtube.com/watch?v=D0Sg8it4ZbY

ניר 27 בנובמבר 2013

דובי אני חושב שאתה ניזון מסיפורים של העבר. שומאכר לא יכול היה לשנות כלום בפרארי. הוא לא מהנדס. אני מכיר את האגדות האלה. היה צוות טוב מסביבו. שים לב מי נמצא מסביבו של ווטל. מכיר ניואי?
שום תצוגה לא שווה אם אין בסופה מקום ראשון? זה אני שתמיד מזכיר את מונאקו 84? נדמה לי שזה דווקא אתה.
כל הפיסקה שלך על הסטטיסטיקה והאינטרנט ועל מה שסופרים "היום" – לא מתחבר אליה. ב 1993 לדימון היל היו יופי של סטטיסטיקות, לא היה אז אינטרט, ועדיין לא נפלתי מהכסא. לא לעניין.
אני לא יודע למה התכוונתי במשפט שהסתיים ב"המבין יבין". לא הבנתי? אתה מתכוון אלי? "קישקושים מתורגמים"? אין לי שמץ..
ווטל שלט בזכות המכונית, לא בזכות עצמו, עובדתית אתה לא מסתמך על עובדות..
אני לא יודע מה הכי קל, אני יודע שהכי קשה לנסות להשתפר. לך על זה.

דובי מילר 28 בנובמבר 2013

ניר
מונאקו 84' הוא בדיוק הדוגמה, בהתייחסות, בין אוהד (של סנה בעיקר, כמוני) לבין מי שמנסה לנתח בצורה "קרה" את הספורט הזה.
זה המאבק הלא נגמר שבין הרגש לשכל.

ש. בן ד. 18 בנובמבר 2013

דובי, תודה כרגיל.

יש לי שאלה לקראת סיכום העונה – בתחילת העונה התייחסת לנושא הצמיגים, השאלה שלי היא האם הייתה להם חשיבות מיוחדת (בסיכומו של דבר) או שאפשר להקביל את זה לשוני במכוניות?

דובי מילר 18 בנובמבר 2013

הצמיגים בהחלט היוו נקודת מפתח העונה ולא היה מירוץ שלא לקחו את הגורם הזה בחשבון.
אפילו אתמול, בארה"ב, כל הזמן המהנדסים של רד-בול ביקשו מסבסטיאן ווטל לשמור על הצמיגים, כל הזמן היה חשש שהצמיגים לא יחזיקו מעמד.

כל מכונית בנויה ומכוונת בצורה אחרת ולכן גם קצב השחיקה של הצמיגים עליה שונה.
ראו יפה את ההבדל בזמן המאבק שבין רומאן גרוז'אן למרק וובר. הצרפתי יכול היה למשוך מעט יותר את הצמיגים בעוד וובר נאלץ להרפות וכמעט לוותר לחלוטין בהקפות הסיום, הוא לא באמת יכול היה לתקוף, מבלי לחשוש שהם פשוט לא יחזיקו.
לא יודע אם אפשר להקביל את זה לשוני בין המכוניות אבל הצמיגים בהחלט מסייעים לשוני שבין המכוניות.

גם עניין "האין-אחיזה" או תנאי מסלול המשתנים, בכל מהלך הסופ"ש באוסטין, נתנו לנו לראות הבדלים- למשל בין צמד מכוניות המרצדס או למשל בין מכוניות הוויליאמס, שם הדברים בלטו באופן קיצוני.

עופר פרוסנר 18 בנובמבר 2013

דובי – אליפות שישית לג'ימי ג'ונסון – האם הוא גדול הנהגים אי פעם בנסקאר?

דובי מילר 18 בנובמבר 2013

השנה, אחרי הרבה שנים, ומכיוון שגנבו לי את espn, לא זכיתי לראות את כל המירוצים בשידור ישיר וחבל..
אני אוהב את הסדרה הזו.
להגיד שהוא הגדול אי-פעם…?
כואב לי להסכים עם זה…

ניינר 18 בנובמבר 2013

לא חושב שעכשיו יש שאלה בכלל. נהג ברמה הסטורית בספורט המוטורי בכלל

תום 18 בנובמבר 2013

איך המבנה של העונה (שממבט מבחוץ נראה כמו קרוב רחוק של הקיזוז של לוזון) השפיע, אם בכלל, על כמות האליפויות שג'ונסון השיג?

דובי מילר 19 בנובמבר 2013

לא משנה מבנה העונה, כולם מזנקים בתנאים שווים ולכולם יש את אותו הסיכוי בתחילת העונה…

מה שה-chase עושה זה למעשה פלייאוף.
ג'ונסון פשוט נהג יותר טוב מכולם, זה הכל.

Comments closed