האח דניאל

…לפני הרבה מאד שנים, תחילת שנות השמונים, כחלק מההכנות  לעונת מירוצי הראלי-קרוס בבאר- שבע של המועדון המוטורי הישראלי, נודע לי שביום שבת אחת, בשעות הבוקר, יתקיים מפגש של הנהגים עם המכוניות במגרש חנייה גדול באזור רידינג, ומשם, לאחר שיעשו קצת "רעש", יצאו כולם בליווי משטרתי, לנסיעה איטית ברחובות עיר הקודש, בכדי לגרום לעניין ולנסות לדחוף את הספורט המוטורי להמוני בית-ישראל…

daniel-ricciardo-7

שבת בבוקר, לאחר ששיגעתי את אבא שלי, בכל זאת, עדיין לא היה לי רישיון נהיגה, נכנסים לפורד ברנדה (שתמיד חלמתי והייתי בטוח שהיא כמו זו של ארי ואטנן..) ומתגלגלים לצפון תל-אביב, אז זה היה משהו כמו שעה נסיעה. מגיעים בנסיעה איטית ואכן, יש כבר המולה במקום, בעיקר של הנהגים והמכוניות, קהל הגיע קצת פחות.

לוקח אויר ומתחיל סיבוב רגלי בין המכוניות. היום, במבט לאחור אני לא ממש זוכר אילו מכוניות היו שם, אולי רק איזו פורד אסקורט mk1 וכל דבר אחר שאנסה לכתוב עליו לא יהיה מזיכרון אלא מדימיון. אבל, וזה אבל גדול, המכונית היחידה שאני כן זוכר שהופיעה שם היתה מכונית פורמולה-פורד אדומה שהובאה על ידי בחור בשם רמי שפר, מבית הספר לנהיגת מירוצים של ג'ים ראסל באנגליה ושוותה את ליבי.

ולמה כתבתי את כל הפתיחה הארוכה הזו..? כי זו היתה מכונית המרוץ הראשונה "על אמת" בה נתקלתי, כי מאז אני "פריק" של פורמולה-פורד וכי זו היתה הפעם הראשונה והאחרונה שיצאתי לאירוע מוטורי ללא מצלמה ואין לי אפילו תמונה אחת באלבומים שלי, מאותו יום שבת, וכאן אני מעביר את הכדור אל שניים וחצי הקוראים של הבלוג, אולי מישהו מהם או לידם, מחזיק ברשותו תמונות מאותו היום וכמובן של אותה פורמולה-פורד, אשמח לראות ולהיזכר.

אנדקדוטה מצחיקה מאותו האירוע היתה כאשר נכנס רמי לשבת באותה המכונית (השמועה אומרת שהיה מדריך בבית הספר…) הוא לא הרשה לאף אחד לרתום אותו אלא רק למישהו שעשה קורס בבית הספר…מוזר ומצחיק, מזכיר לי את אותו הנהג בפורמולה-1 שהיה לו טקס קבוע בכניסה למכונית לפני מירוץ ואם מישהו הפריע לו, הוא היה מתחיל הכל מחדש….

…ניקי לאודה מבין דבר או שניים, ואולי אפילו שלוש במירוצי פורמולה-1 ואני מניח שעל זה אף אחד לא יכול להתווכח. העונה, נדמה לי שזה היה אחרי המרוץ בבחריין, הוא ספק שאל ספק אמר- למי חסרים מנועי ה-V-8 או הצליל של המנועים..? מרוצים כאלו מעניינים לא היו באף תקופה בפורמולה-1. אז אני לא יודע אם הוא הגזים או לא, אבל ללא ספק לא חסר עניין השנה, ואחד ממעוררי העניין על הגריד הוא דניאל ריקרדו האוסטרלי של רד-בול, אשר לטעמי לפחות, לא מקבל מספיק קרדיט…

זו העונה הראשונה בקריירה של סבסטיאן ווטל, בטח מאז שהגיע לרד-בול, שבן הקבוצה שלו מהיר ממנו בחלק ממקצי הדרוג, ותסלחו לי על העצלנות לבדוק ב-forix מה המאזן העדכני ביניהם. כמובן זה עוד בטרם התייחסתי לצמד הניצחונות של האוסטרלי העונה, משהו שהגרמני יכול רק לחלום עליו כרגע.

רד-בול, כמו שאר הקבוצות, בנו מכונית חדשה בהתאם לתקנון ודניאל ריקרדו קיבל יופי של הזדמנות להתחיל מקו אחד עם אלוף העולם, שניהם זינקו מאותו המצב וקיבלו תנאים שווים. יותר מזה הוא לא היה צריך בכדי להוכיח את היכולת שלו ושהבחירה שלו כנהג לקבוצה הזו היתה במקומה. למעשה, כיום, הוא זה שמוביל את הקבוצה קדימה, מחזיק אותה ומנצל כל הזדמנות כאשר מרצדס מאפשרת זאת.

אחד האמדנים לבדיקת הגדולה של נהג, או לפחות בכדי לדעת כמה טוב הוא, זה להסתגל לנהיגה גם כאשר המכונית לא משהו, כשהמכונית מחורבנת ולא ממש לטעמו. כמעט כל הנהגים הגדולים לאורך ההיסטוריה הצליחו במעמד הזה, הצליחו להוציא משהו ממכונית לא מספיק טובה, כאשר התנאים קצת שיחקו לטובתם ודי אם נזכור את סנה ב-93' עם המקלארן-פורד, שהביא ניצחונות ברגע שיכול היה, שהתנאים מסביב עצרו את הטיסה של פרוסט בוויליאמס. גם ז'יל ווילנייב הצליח להוציא מים מהסלע בפרארי, כאשר היא היתה לא יותר מאשר שולחן עם מנוע טורבו ויש עוד.

הרד-בול של השנה לחלוטין לא תחרותית מול מרצדס ואני לא בטוח שהיא מחזיקה אפילו מול הוויליאמס של בוטאס ומאסה, אבל דניאל ריקארדו מצליח בדיוק במקומות הללו, היכן שהתנאים או האירועים פוגעים בשטף, שם הוא מצליח לנצח, לטפס אל הפודיום ולהוכיח את עצמו. ברד-בול כבר אמרו שהמכונית שלהם לא מתאימה לסגנון הנהיגה של ווטל. בחייאת ראבאק, אם הוא נהג כזה גדול, ארבע פעמים אלוף עולם, שילמד להסתגל או לפחות שיסתכל על הספרדי במכונית האדומה, כמה אנרגיות הוא מוציא ממכונית יותר מחורבנת משלו…

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

עלה והצלח
על הדמיון בין מערכת הבטחון ובין ריאל מדריד

18 Comments

אסף שלום 29 ביולי 2014

אין ספק שאלונסו מוציא הרבה יותר מהמכונית. מעניין אותי מה הוא היה מצליח להוציא מהווליאמס השנה.

לא כל כך הבנתי איך ההתחלה קשורה…

דובי מילר 30 ביולי 2014

קשה לי לראות את אלונסו "מוחל" על כבודו ועובר לוויליאמס, למרות הפוטנציאל הגדול.
היה יותר "הגיוני" מבחינתו לנסות ולגייס את הקבוצה סביבו ולדחוף לבניית מכונית טובה.
אבל וזה אבל גדול- מקלארן-הונדה ב-2015 יותר הגיוני, לא..?

לגבי הפתיחה- לא טענתי שהיא קשורה…:)

שי 29 ביולי 2014

נסה לבקש תמונה מאדוארד אטלר – העורך של "טורבו" ז"ל וכיום כתב רכב של מקור-ראשון. הוא מפרסם מדי פעם תמונות מאירועים מוטוריים ישנים. זה הבלוג שלו http://eteksty.wordpress.com/
ואני מאמין שהמייל שלו הוא eteksty@gmail.com

ואחלה טור :)

שי 29 ביולי 2014

נ.ב. כמובן שאתה יודע מי זה…

דובי מילר 30 ביולי 2014

אני..?
מה פתאום…חחח

דובי מילר 31 ביולי 2014

האמת שאני לא בטוח שאטלר היה באירוע שם.

חז 30 ביולי 2014

פוסט מעולה, תודה.
מעבר לכך שלדעתי ארבע השנים האחרונות הן פשוט הפסד לסבב, מלבד האליפויות של רייקונן, המילטון (עד היום אני מקלל את טימו גלוק)ואולי החזרה מהקבר של שומאכר ב-2006, עד שברון הלב ביפן, לא היה לנו מאבק אמיתי בין נהגים כמו לדוגמה בין האקינן לארווין, שהייתה השנה הראשונה שבאמת ראיתי את רוב המירוצים, ומדובר פה על 15 שנה.
כל זמן שהאליפות הופכת להיות אליפות של מכונות במקום של הפנומנים זה פשוט הורס את הרצון לראות את הסבב.

דובי מילר 30 ביולי 2014

אני לא נוטה להסתכל אחורה בכאב או דברים בסגנון.
לכל עונה יש את האופי שלה והיחודיות שלה וממנה נבנות האחרות, גם כנקודות להשוואה מבחינתנו.
אין ספק שכולנו רצינו יותר לראות את הנהגים "נוהגים", דבר אותו אנחנו מקבלים בשפע השנה, לדעתי.
לפחות נכון לעכשיו, אין סיבה תלונות.

הצעת שיפור מיידית- שבכל מירוץ מרצדס יזנקו מהשורה האחרונה….

אלי 31 ביולי 2014

אתה קצת מתבלבל לגבי ארבע השנים האחרונות.
2010 – האליפות הוכרעה במירוץ האחרון כאשר לפניו 3 נהגים יכלו לזכות באליפות, אחרי קרב כל העונה בין ווטל, וובר ואלונסו.
2012 – האליפות הוכרעה במירוץ האחרון אחרי קרב לאורך כל העונה בין ווטל ואלונסו.

אכן, השליטה של ווטל ורד-בול נראית מוחלטת בארבע שנים האחרונות, אבל אפשר בהחלט להבדיל בין 2010/2012 לבין 2011/2013 שאכן היו די משעממות.

דובי מילר 31 ביולי 2014

לטעמי, וזו דעה והרגשה אישית לחלוטין, לא היה ספק כלל בכל אחת מהעונות הללו, מי ייקח את האליפות.
חישובים מתמטיים ואופציות כאלו ואחרות היו קיימות, אבל לאף אחד לא היה ספק כלל…

חז 31 ביולי 2014

my point exactly

אלי 1 באוגוסט 2014

2010 – אין סיכוי שלפני המירוץ האחרון זה מה שחשבתם. כולם חשבו שלוובר יש הרבה יותר סיכוי מאשר לווטל.

2012 – אם אני לא טועה ווטל זינק מהפיט, הסתובב ופגע בכנף הקדמית בסיבוב הראשון, ולולא שתי safety car הוא לא היה זוכה.

אכן יש תחושה של שליטה, אבל 2010 ו 2012 בטח ובטח שהיה ספק.

ניינר 30 ביולי 2014

העקיפה שלו על המילטון היא אחד מרגעי השיא של העונה

דובי מילר 30 ביולי 2014

אין ספק בכלל.
בחר יפה את נקודת ההתקפה ואת הקו החיצוני ולא פחד "ללכת על זה"…

אדוארד אטלר 10 באוקטובר 2014

טקסט יפה ומרגש. למחבר ולאנשי הפורום, ובמיוחד שי, הרי לינק מתנה:
https://www.youtube.com/watch?v=fG-Tnj3EN5U

תוהה בדרכים 25 באפריל 2015

רוביניו היה כוכב על בריאל מדריד? נראה לי אתה מתבלבל עם אחיו התאומים רונאלדו וזידאן. לרוביניו היו הבלחות בספרד, כפי שהיו לו הבלחות באנגליה ואיטליה. כוכב הוא לא היה בשום מקום באירופה.

בכלל, מצחיק אותי שתמיד נותנים דוגמה ספציפית (שאפילו לא מדויקת במקרה הזה) של שחקן שהצליח יותר בספרד ומתעלמים מאינספור דוגמאות של שחקנים שהצליחו יותר באנגליה, שחלק לא קטן מהם ספרדים.
אתה מסתכל היום על השחקנים הטובים באנגליה- להוציא שניים-שלושה בריטים והאזר כמעט כולם הגיעו מספרד:. כמעט כולם מעמידים מספרים יותר טובים באנגליה. אפילו די מאריה סטיסטית לא נופל מהתפוקה שלו בריאל, לעומת סוארז, שלא מתקרב למומצע של כמעט גול במשחק שהיה לו בעונה האחרונה בליברפול.

סתם דוגמה- אנדר הררה הבקיע שבעה שערי ליגה ב94 משחקים במדי אתלטיק בילבאו. יש לו חמישה שערים ב20 משחקים במדי יונייטד.

במעבר בין ליגות ואפילו בין קבוצות בתוך אותה ליגה (ראו לאלנה למשל) יש שחקנים שלא יצליחו לשחזר את היכולת שלהם. בסך הכול, שחקנים שיצאו מליגה הספרדית מצליחים בליגות אחרות יותר מכל קבוצת שחקנים שיצאה מליגה אחרת. יא יא טורה היה מחליף בברצלונה והפך לשחקן אולי הכי חשוב באליפויות של סיטי. חאבי מרטינז הגיע מהקבוצה מהמקום ה11 בספרד והפך לשחקן מכריע בטראבל של באיירן. קאייחון היה שחקן ליגה סביר בספרד והפך לאחד הכוכבים של נאפולי. יש עוד הרבה מאד דוגמאות.

תוהה בדרכים 25 באפריל 2015

טעות, זה היה צריך להיות במקום אחר..

Comments closed