לרוץ אולטרה (מארח את דורון צוף)

אז כן, ביום שישי שעבר סיימתי את מה שהתאמנתי אליו בחודשים האחרונים, חציתי את קו הסיום לאחר 61 קילומטרים של ריצה וכאשר שאלו אותי איך היה, עניתי – קשה אבל חוויה. מאז ישבתי מול המקלדת, מנסה להעביר את התחושות שלי לפה, לאיזה פוסט מסודר ואז אלון, חבר שלי, שלח לי פוסט נהדר של דורון, שלא הכרתי עד אותו הרגע, שרץ באותו המקצה כמוני, ותאר הכל בדרך הכי טובה שאפשר. דורון, בטוב ליבו הסכים כמובן לשתף את הפוסט הנפלא שלו כאן ואתם מוזמנים להצטרף לחוויה שבריצת אולטרה מרתון סובב-עמק.

10620621_10204848667953531_2512028338674334074_n

פוסט אולטרה 
"חיים מאושרים אינם אפשריים המיטב שאדם יכול לצפות לו הוא חיים הרואים"
טען הפילוסוף הפסימיסט ארתור שופנהאואר.
אחד האבסורדים בהחלטה להירשם לתחרות אולטרה מרתון זאת הידיעה
וההבנה שאנו הולכים לסבול תקופה של חודשים באימונים מפרכים ,תזונה מיוחדת, שינה מספקת… 
למען יום הדין ההרואי, 'המרוץ' הנחשק ,היום שבו נעמוד למבחן הקשה מכל ונוכיח לעצמנו ולעולם
שאנו יודעים לסבול, ביום הזה נכניס עצמנו לבור עמוק ואפל ובסוף נצא מזה שמחים עם חיוך. 
אנשים שונים ומשונים מזמנים לעצמם תאריך ביומן השנה שבו הם פשוט
יענישו את נפשם וגופם עד כדי כך שהם יפצעו ידממו יורעבו ויתייבשו ואז מצוידים
בתרופות שנושאים עמם ישלפו ,כדורי מלח ומגנזיום, תמרים וחלבה, מים ומים כל אחד והתרופות שלו, הכל מתוכנן: ׳הנזקים והפתרונות׳ ויש גם אמבולנס ויש הצהרת בריאות שאנו האחראים הבלעדיים לנזקים שנזמן לעצמנו, והכל ידוע והרשות נתונה .
בכל תחרות ריצה אנו כותבים סיפור הרואי !! 
כל צעד זה אות, כל מטר זה משפט, כל קילומטר זה פיסקה 
ועשרות קילומטרים הם פרקים שמרכיבים סיפור ארוך וקשה
מלא דמיון ותעצומות נפש רגעים מתחלפים של אהבה 
ושנאה עצמית שאלות אין סופיות של למה ,כמה .איך.
הרגל מספרת את סיפור חיינו בתנועה, 
זה התהליך!! כמו במחשבות פילוסופיות כמו בהגות . 
כך היה בתחרות סובב עמק בשעה 04:00 סיפור אישי של 61 ק״מ במשך 06:50
מרחק וזמן בלתי נתפשים, הפינק פלויד באוזן ואגו מפלצתי.
סיפור של ריצה ארוכה עם סוף ידוע מראש כמו בשיר
״הָבָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה……מֻכְרָחִים לִהְיוֹת שָׂמֵחַ״
שיירה ארוכה של חולמים סובלים שלמדו חודשים שהכאב זמני והתהילה נצחית.
זה התחיל בחושך קר עם חזה מורם ונגמר עם שמש חמה וגב שפוף,
שום פרוש או הסבר לא יכולים להתעלות על הריצה עצמה
ההסבר היחיד לריצות אולטרה זה הריצות עצמם זה כל הסיפור!!!
ומי שרוצה להבין מזה שירוץ מהר ורחוק!!! 
ולסיום ולמרות זאת :לשאלה אם אנו רודפים אחרי משהוא או בורחים ממשהו
תאר את זה – ארתור שופנהאואר:
״למראית עין נמשכים אנשים לנוע קדימה; למעשה, הם נדחפים מאחור״
לבסוף אהבה לכל התומכים והרצים המדהימים שצבעו את הסיבוב בצבעים
של כאב ושמחה תקוה ואופטימיות בילתי מובנים..

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

חיפה צריכה את בניון - כמנג'ר
כולנו קורצקי

11 Comments

איציק 29 באוקטובר 2014

כל הכבוד. סתם סקרנות, כמה התחילו וכמה סיימו את המרוץ?

דובי מילר 29 באוקטובר 2014

למקצה שבו השתתפתי, 61k, זינקו 220 רצים אם אני זוכר טוב, אין לי מושג כמה סיימו, אני מניח שלא כולם…

פורנוהוליק 30 באוקטובר 2014

מדהים. כל הכבוד לך. אני לא מסוגל אפילו להתחיל לדמיין כמה קשה לרוץ כ"כ הרבה זמן.

יש לי חבר דרום אפריקאי שרץ קומראד מרתון בדרום אפריקה ואוסטרליה. 90 קילומטר. 90. בלתי נתפס. יותר מפעמיים מרתון.

דובי מילר 30 באוקטובר 2014

הקןמראדס בדרום-אפריקה נמצא ברשימת התוכניות שלי, כנראה בעוד 4 שנים, מתנה לגיל 50..

אלכס דוקורסקי 30 באוקטובר 2014

דובי, כל הכבוד. תתאושש כמו שצריך.

דובי מילר 30 באוקטובר 2014

תודה, כן, אני בשבוע מנוחה.

shohat 30 באוקטובר 2014

כל הכבוד דורון ודובי. פוסט יפה מאד.

דובי שים לב שמשתמש ביוטיוב הטעה אותך עם הוידיאו. השיר שמנגן הוא poles apart מלפני 20 שנה ולא louder than words החדש.

דובי מילר 30 באוקטובר 2014

נחשון תודה.
לא שמתי לב, נשאיר את זה ככה, מה יכול להיות רע בפינק פלויד (חוץ מהדעות של ווטרס..?)

נחשון שוחט 30 באוקטובר 2014

אולי גילמור מסכים אתך כאן.
Hey you, did you ever realize what you'd become

http://www.azlyrics.com/lyrics/pinkfloyd/polesapart.html

סימנטוב 31 באוקטובר 2014

פוסט נפלא, תודה

ג'וני ק 2 בנובמבר 2014

לא נמאס לכם להמציא אתגרים? זה באמת נראה לכם קשה להשלים מטלות כאלו אחרי שנה של אימונים והשקעה? מה האתגר בזה?
לרוץ 61 ק"מ? סבתא שלי התרוצצה בגיל 16 80 ק"מ בשלג, עם נעליים קרועות ובלי חטיפי אנרגיה – אז מה הסיפור הגדול?
ובכלל, מה האתגר בלי תחרות ראויה? כשהמטרה היא לסיים איש הברזל אבל לא לנצח אז את מי בכלל זה מעניין? ומה זה בכלל נותן חוץ מזהות מדומיינת ומשמעות פיקטיבית?

אם יש לכם כל כך הרבה זמן כסף ומשאבים (ובינינו, הרי פנאי וכסף זה כל הסיפור וזה מה שבאמת נדרש כדי להשלים – ואני לא מדבר על לנצח – אתגרים מעין אלה) תתרמו אותם לנזקקים לרעבים ולקשישים שאתם רצים לידם.

שטויות כאלה..

Comments closed