מודה על האמת, מתחילת דרכו במסלולי הפורמולה-1 לא חיבבתי במיוחד את מיכאל שומאכר. אני לא מוצא כעת סיבה נראית לעין, זו היתה כנראה אינטואיציה, שהוכיחה את עצמה.
הפעם הראשונה הזכורה לי ממנו לרעה היתה בעונת 1994. מיכאל שומאכר במדי התכלת של קבוצת בנטון מתמודד על אליפות העולם מול דיימון היל. הקסדה של היל עשתה לי משהו, היא מאוד הזכירה לי את אבא שלו, גרהאם, שהיה אלוף בזכות עצמו, ויתכן שהרגשנות שאפיינה אותי באותה עונה, בגלל מותו בטרם עת של איירטון סנה חביבי, גם היא השפיעה.
אל קו הסיום של המרוץ, שנערך באוסטרליה, הגיעו שומאכר הגרמני והיל האנגלי ראש בראש. כנראה שבאותו היום הידיים של שניהם רעדו, אבל גם הרעידות הכי חזקות בעולם לא יכולות להסביר את סגירת הפינה שביצע הנהג הגרמני לעברו של היל, סגירה שהסתיימה בפרישה של שניהם מהמרוץ, מה שהביא את האליפות הראשונה לשומאכר.
נקודה שחורה נוספת מגיעה במקום אחר על המפה, פורטוגל 1997. שומאכר כבר בפרארי האדומה, בניסיון להשיג אליפות ראשונה לסוס האיטלקי אחרי הרבה שנים. את האליפות מוליך ז'אק ווילנייב הקנדי ושומאכר יודע שהדרך היחידה שלו לזכות היא שווילנייב לא יסיים את המרוץ. אז הוא מנסה לעשות את זה בדרך היחידה שהוא מכיר – דחוף את הקנדי אל מחוץ למסלול. למזלו של וילנייב הוא לא מצליח. האליפות לוילנייב, הפסילה לשומאכר, אבל זה לא ממש שינה לו הרבה. מבחינתו זה הכול או כלום.
אפשר לכתוב עוד ועוד על עלילותיו של האייס הגרמני, אבל גם שבע אליפויות עולם לא מכסות על התקרית המבישה שהיתה לו עם רובנס בריקלו בהונגריה לפני קצת יותר משבוע. שומאכר, שחזר להתחרות רק השנה, לאחר פרישה של שנתיים, לא כל כך מצליח בינתיים במרוץ ובן קבוצתו לשעבר, הברזילאי בריקלו, מזנב בו. לכולם ברור שזה רק עניין של זמן עד שבריקלו יחלוף על פניו.
לכולם, חוץ מאשר לשומאכר. השניים מגיעים אל הישורת, המהירות בשמיים, בריקלו מנסה לעקוף מימין ושומאכר סוגר לו את הדלת, מקרב אותו אל קיר הבטון שנמצא בסמוך למסלול. המרחק בין מכונית המרוץ של בריקלו לקיר נמדד בסנטימטרים בודדים. הוא מצליח בסופו של דבר לעקוף ולהסדיר למיליוני הצופים את נשימתם. לא היה חסר הרבה שזה יגמר באסון.
לאחר המרוץ אמר שומאכר שהוא לא מבין איפה הבעיה במה שעשה, וגם לא כל כך התנצל על המעשה. בריקלו, שמכיר היטב את שומאכר משנותיהם המשותפות בפרארי, אמר שהוא לא מתפלא.
22 Comments
אנחנו תמיד קראנו להם צוררים.
אני לא בטוח שמקור חוסר האהבה שלי כלפי מיכאל שומאכר מקורו בגרמניות שלו ואני גם מאד משתדל להפריד בין גרמניה הנוכחית לזו של העבר.
נושא הספורט המוטורי והמשטר הנאצי קרובים לליבי ובעתיד הקרוב אפרסם פה פוסטים מעניינים בנושא.
אבל אילו עוד סיבות יש בעצם לא לאהוב אותו ?
מעבר לחוסר ההגינות שלו הוא מסוג האלופים שלא עושים טוב לענף שלהם. כמו סאמפראס. נכון שהשיאים והעובדה שהוא מייצג מדינה גדולה ואת המכונית היוקרתית ביותר מועילים. אבל יש לו מין אנטי-כריזמה כזו. לפחות בעיני.
מה אתה רוצה מסמפראס? הוא אף פעם לא שיחק מלוכלך ולא ניסה לרמות כדי לקבוע שיאים אישיים.
הוא בסך הכל סבל ועדיין סובל מאישיות מופנמת…
לא חושב שצריך להשוות אותו ל"שו-מאעכר" רק כי אין לו כריזמה.
למרות חוסר האהבה שלי אליו, הוא הגיע בזמן הכי טוב שיכול להיות לפורמולה-1 ולפרארי.
סוף שנות ה-90 היו שנות שפל לפורמולה-1 ולפרארי. אחת התכונות הטובות של שומאכר היא היכולת לבנות סביבו קבוצה טובה וצוות מעולה וזה בדיוק מה שהוא עשה.
שומאכר יחד עם רוס בראון, רורי ביירן וז'אן טוד כמובן בנו בפרארי קבוצה חדשה לחלוטין, כאילו יש מאין ולאחר שנתיים הוא החל ברצף זכיות באליפות העולם, חמש ברציפות וכמובן הראשונה של פרארי מאז ג'ודי שכטר .
ברני אקלסטון – מר פורמולה-1 – הבין איזה אוצר ופוטנציאל יש לו ביד והצליח במקומות שאחרים נכשלו.
פרארי חזרו לימי הזוהר והפורמולה-1 זכו לחוזי טלויזיה ופרסום כמו שלא ידעו מעולם.
הפופולריות של הפורמולה-1 בעננים (לא תמיד ברור לי למה..) .
גם בגרמניה עצמה שומאכר עשה פלאים בספורט המוטורי .
כיום רק בפורמולה-1 יש 6 נהגים גרמניים ועוד רבים אחרים מאכלסים קטגוריות משנה.
ובכול זאת, לא אוהב אותו..
שאלת תם:
מה ההבדל בין מעשיו של שומאכר לצלילה של חלוץ ברחבה או עבירה לשתי זריקות עונשין כשאתה מוביל בשלוש הפרש?
תשובת תם: שאפשר למות מזה.
סנה חביבך לא התנגש באלאן פרוסט בכדי להבטיח ליצמו אליפות? נראה שזה לא מהלך יוצא דופן במיוחד ב F1
דובי, ההתנהגות של שומכר על המסלול לא שונה בהרבה מההתנהגות של הנהג הגרמני הממוצע באוטובאן או בפינת רחוב בברלין.
שי
לא טענתי מעולם שאיירטון סנה היה צדיק גדול, בטח לא בהתנגשות המכוונת מול פרוסט. ההבדל שלסנה היו הסברים/תירוצים יותר טובים וגם שאותו אני אוהב..
סנה למעשה היה הראשון, לצערי, שהביא את זה לספורט .
קרמר
חוץ מאלמנט הסיכון, בשני המקרים מלבד הספורטאים שנפגעים הנפגע הגדול הוא הקהל..ועל זה אף אחד לא חושב כאשר זה קורה.
אברהמי
לגבי הנהיגה בברלין, מסכים. למרות שאת העיר עצמה מאד אהבתי.
דובי אתה לא אוהב את שומכר בגלל שאתה אוהב את איירטון ובגלל הקריירה שלו שנגדעה.
לכן כשאומרים שומכר אתה (ואני ) אומרים כן אבל הוא לא התחרה באמת בסנה שהוא האלוף האמיתי.
כמובן שאין לאף אחד יכולת לכמת את זה.
שומאכר כן התחרה מול איירטון סנה.
את העונות הראשונות הם בילו במקביל על המסלול, העניין הוא שהמקלארן של סנה היתה לא תחרותית לאליפות (למרות מספר נצחונות שלו בזכות הנהיגה ולא המכונית) ושומאכר עשה את צעדיו הראשונים והשניים.
עונת 94' , העונה שבה סנה נהרג באימולה החלה מבחינתו רע מאד בעוד אצל הגרמני היא החלה באופן מעולה.
אני לא אוהב אותו אולי ובעיקר בגלל מה שהוא משדר כלפי חוץ, לפחות אליי, וגם כמובן בגלל ה"תאונות" היזומות שלו.
אף אחד לא יכול לבוא ולהגיד שלפני אדלייד, אוסטרליה 94' היה לי משהו נגדו..
הוא שאמרתי הוא לא "באמת התחרה" בסנה
אני רק יכול להניח שבנוסף אתה לא אוהב את פדרר ואתה גם לא אוהב את ג'ורדן, לא נורא.
פדרר..? לא לא אוהב אבל אין לי גם שום דבר בעד המכונה השוויצרית.
ג'ורדן לעומת זאת הוא אחד מסמלי ההתבגרות שלי למרות שהעדפתי את פטריק יואינג..סוג של סטייה טבעית של כל אוהד ניקס מצוי..
לעומת זאת, וממש בקרוב הפוסט הזה יעלה, אני חושב שלאנס ארמסטרונג הוא מס'-1 האוטימטיבי !
האנטי קונפורמיזם הוא בעייתי, כי לרוב הוא מונע מרגש שמגובה בעקשנות. לראות את שומאכר מנצח בגשם עם תיבה תקועה בהילוך שלישי לעומת זאת, נותן חותמת מוחלטת על היותו הנהג האולטימאטיבי.
שומאכר הוא מניאק, גם ג'ורדן (וגם ארמסטורנג). כשאתה הכי טוב זה מתבקש, כי נמאס לך לראות את כל הילדים האלה משחקים מסביבך בספורט שאתה המבוגר האמיתי היחיד בו. וכל מה שהוא רוצה זה לנצח, כמו ג'ורדן, כמו לאנס וכמו רבים אחרים שהיו (ויהיו לעולם) מספר 1
קצת הבהרה לגבי המשפט הראשון. נון קונפורמיסט היה משווה את אדי מרקס ללאנס ארמסטרונג ומצדד באדי מרקס כי הוא זכה בערך בכל דבר אפשרי (כל המירוצים הגדולים פלאס אליפות העולם) ומתעלם מעובדת התקדמות ספורט הרכיבה לאן שהוא הגיע.
נון קונפורמיסט היה בוחר במג'יק כגדול מכולם לנוכח היותו האול אראונד פלייר האולטימאטיבי (רכז שמחליף סנטר בקבוצה אלופה)
אנטי קונפורמיסט יגיד שנהג הפורמולה הטוב ביותר הוא רק פרחח…
ולגבי פדרר, אוקסימורון במשפטך. "אין לי גם שום דבר בעד המכונה השוויצרית". ברגע שקראת לו מכונה כבר יש לך משהו בעדו.
במה הוא שונה מרוב הספורטאים הגדולים? תנו לג'ורדן מכונית והוא מתנהג יותר גרוע.
התמזל מזלו של הסנדלר, שכל הגדולים של הF1 עזבו סמוך להגעתו או בשנים שבאו אחריו: מנסל, פרוסט, סנה ז"ל ועוד קודם לכן לאודה. אלה שנשארו היו ברובם צעירים או כאלה שלא עברו את סף הבינוניות – במצב הזה היה לו הרבה יותר קל להשיג את שיא הנצחונות בפורמולה 1.כשכבר הייתה תחרות זה נגמר בהתנגשות (פרוסט)חסימות על סף החוקיות (סוזוקה)
פשוט חרא של בן אדם
אני חושב שיש בעיה רצינית כאן, ביחס הזה לשומאכר שאני לא קורא עליו לראשונה ולא רק בארץ, בויזואליות של הענף הזה, או אפילו בהבנה שלו.
שומאכר הוא נהג על – כמו שג'ורדן היה כדורסלן על, וכמו שפדרר הוא טניסאי על. והדברים שהוא עושה עם המכונית, יותר נכון עשה עם המכונית, הם באותה הסקאלה של המחבט של פדרר והכדורסל של ג'ורדן, ובעבר של המקל של טייגר והכפפה של עלי וכו כו. וכן, הוא בן זונה ממזר, אבל איזה נהג.
ועוד דבר, הקווים האדומים בפורמולה ובספורט המוטורי בכלל הם במקרה הטוב כתומים, ולראייה כל כך הרבה טקטיקות על הגבול הבכלל לא אפור, מכוונות פנייה, הקפה, מרוץ או עונה, שקבוצות שלמות נוקטות בהן כדי להכריע גורל של אליפויות.
היי בליקי
כשמשווים לענפי ספורט אחרים, לכוכבים אחרים אין ממש בסיס להתייחסות, כל ענף והתפיסה שלו.
מה שכן אפשר לעשות הוא להשוות לשחקנים גדולים מאותו תחום שהיו בזמנים קודמים ולבחון אותם בהיבט הספורטיבי
נתת כדוגמא את ג'רדן – ובכן ג'ורדן היה אחד משלושת הגדולים ביותר בהיסטוריה של הכדורסל – אולי אף הגדול שבהם – אבל הוא מעולם לא נחשד כאחד שמשחק לר נקי,או על גבול החוקיות – שומאכר כן, ולא אחת.
לא מזמן התפרסמה רשימה של נהגי המרוצים הטובים בכל הזמנים – נלקחו בחשבון פרמטרים שניסו לשקלל את פערי הזמן – ברשימה הזו שומאכר לא הופיע בחמישייה הראשונה הוא בקושי התברג בעשירייה הראשונה, ולא בכדי – הוא פשוט לא ראוי להיות שם
אין לי שום דבר נגד היותו של שומאכר אחד מהכי טובים שהיו, יש ויהיו. יש לי קצת בעיה עם חלק מהדרך שלו.
שומאכר אכן יודע לעשות דברים עם מכונית מרוץ שהרבה אחרים לא יודעים או לא יכולים וגם זה בסדר.
רבות דובר בעבר, כאשר היה בצמרת, על כך שלמעשה לא היו יריבים ברמה שלו ולכן הוא הצליח לשבור כל שיא אפשרי על המסלול. טענה זו נכונה ולו רק מכיוון שמיקה האקינן הצליח להוכיח שכאשר יש מישהו שברמה מספיק גבוהה של נהיגה, שומאכר הוא כזה עילוי.
האקינן זכה ב-2 אליפויות ושומאכר תמיד החשיב אותו כיריב הכי גדול שלו.
לגבי פדרר והמכונה – לא התייחסתי למכונה במובן חיובי או שלילי בכלל אלא לאופן המשחק שלו. אני למשל מעדיף את דיוקוביץ' או נדאל שקצת "חיים" את המשחק.