מ-5 יוצא אחד

ארבעה מרוצים לסוף עונת הפורמולה-1 וחמישה נהגים עדיין בתמונת האליפות. אז מי מהם זה יהיה ? הרמז נמצא בתמונה ...

עונת הפורמולה-1 נמצאת בישורת האחרונה וארבעה מרוצים לסיום העונה, או שבעצם שלושה, תלוי אם המירוץ בקוריאה יתקיים או לא, הכול עדיין פתוח.

פרננדו אלונסו, הספרדי של פרארי, מסתובב בשבועיים האחרונים כמו חתול שגנב קופסה של שמנת ועכשיו הוא רוצה את כל המקרר. שני ניצחונות רצופים החזירו אותו לכותרות והפעם, להבדיל מהמירוץ בגרמניה, מהסיבות הטובות. בקצב הזה, מבלי שאף אחד ישים לב הוא יהיה זה שיצחק אחרון.

מרק וובר, האוסטרלי החביב בסיפור שלנו, עושה רושם שהחליט לנהוג בצורה שקולה, לצבור נקודות בטוחות ללא סיכונים מיותרים ולקוות שהטעויות והשטויות יהיו של השאר, ממש כמו זו שהמילטון עשה ברחובות הצרים סינגפור ביום ראשון.

סבסטיאן ווטל,האיש שכולם קיוו וכולם רצו שיזכה באליפות, בינתיים מגמגם ועד שישים לב מה קורה, העונה קרוב לוודאי תסתיים והוא,עם המכונית הטובה ביותר על הגריד, לא יהיה שם בכדי לקחת את הספרה – 1 – לעונה הבאה.

לואיס המילטון יכול לכעוס רק על עצמו,בעיקר על עצמו. כל הטעויות ואיבוד הנקודות העונה מגיעות לו רק בגלל דברים שהוא גורם לעצמו וחבל. ההתחלה של העונה מבחינתו הייתה צולעת, פיסחת וממש לא הזכירה את היכולת שבגללה הוא נחשב אחד מהטובים שיש. ככול שהעונה התקדמה הוא נכנס לקצב,ניצח היכן שהיה צריך והעמיד את עצמו בעמדת זינוק מצוינת לאליפות ואז תאונות משום מקום והנה הוא תלוי בחסדי אחרים.

ג'נסון באטן, אלוף העולם המכהן לפחות עד סוף העונה הקרובה, נמצא עדיין במצב שבו הוא עלול לזכות באליפות נוספת, זה לא ממש תלוי בו אבל בעולם משוגע שלא יודע אם המרוץ הבא, זה שאמור להיערך בקוריאה יתקיים, זה שהוחלט על קיומו עוד בטרם נבנה מסלול וכיום, פחות משבועיים לפני שהאור ברמזור האדום אמור להיכבות והנהגים אמורים ללחוץ על הדוושה,המסלול עדיין לא גמור.

במקומות אחרים או בענפי ספורט אחרים זה קרוב לוודאי לא היה קורה, אבל בעולם שבו אדם אחד קובע, שולט בכסף,תמיד ניתן לשנות מעט את החוקים,לעגל פינות ובתנאי שמי שחותם על הצ'ק יהיה מרוצה.

המילטון ובאטן מאד רוצים שהמירוץ יתקיים, מבחינתם זו עוד אופציה לנקודות אליפות. אלונסו מצידו במומנטום חיובי אבל,כמו שכול בעל מכונית איטלקית יודע,אי אפשר לדעת איך היא תתעורר בבוקר, הוא חי מרגע לרגע ונהנה.

ומרק וובר ? הוא היה רוצה שהעונה תסתיים כבר היום.

ואלנסיה. רווחים!
שמואל א"א - מעשה על אריה שהוא דג

6 Comments

ויינר 30 בספטמבר 2010

אלמלא פריצתו של אלונסו, וובר היה זוכה מן ההפקר ומכך שווטל והמילטון אף פעם לא מפספסים הזדמנות לפספס הזמנות. הוא עשוי היה להיות הבאטן של אשתקד. אבל לטעמי מקלארן עוד לא אמרו את המילה האחרונה, ובמירוץ האחרון להמילטון עדיין יהיה סיכוי לקחת.
בכל מקרה , בסוזוקה יש לוובר הזדמנות לפתוח פער.

דובי מילר 30 בספטמבר 2010

למעט ההפתעה מצידה של פרארי, העונה התפתחה כך שמקלארן ניצחו בכול המסלולים שמוגדרים כמסלולים מהירים, בעוד רד-בול עשו זאת במסלולים הפחות מהירים ויותר טכניים, בעיקר בזכות המכונית שפיתח אדריאן ניואי.

עד לסוף העונה נשארו גם וגם והחידה הגדולה כרגע תלויה במסלול הקוריאני. אי אפשר להסתמך על הקפות ההדגמה שבוצעו עליו ולכן הוא חידה.

מקלארן לא אמרו את המילה האחרונה אבל מנסים להנמיך ציפיות. בהנחה שוובר יזכה באליפות, תהיה זו הפתעה גדולה, לפחות לנוכח העובדה שאף אחד לא ציפה ממנו ליותר מאשר להיות צספר-2 תומך לווטל. אם הוא יזכה (ולהערכתי יהיה זה אלונסו דווקא) תהיה זו אליפות פופולרית מצד אחד אבל גם אחת שלא תיזכר יותר מדי בהיסטוריה ולו רק מכיוון שוובר, בדומה לבאטן, הוא לא באמת אחד מהגדולים.

פאקו 1 באוקטובר 2010

מה ההבדל בין המכונית של ווטל לזו של וובר?

השלונגובונג האחרון 1 באוקטובר 2010

אני לא בטוח שמילר התכוון לטובת המכונית של ווטל על וואבר, אלא שבכלל לרד בול יש את המכונית העדיפה.
אבל בכל מקרה, תמיד יש הבדל בין המכוניות.
קודם כל, לכל נהג יש מנהל שונה, ואסטרטגיה שונה. אסטרטגיה שונה, לפעמים מתבטאת בחלקים שונים שניתנים לכל נהג.

אבל ההבדל העיקרי הוא שאת הפיתוחים החדשים ביותר למכונית, עושים בעיקר מול הנהג שנחשב למספר אחת, כי מעדיפים להתאים לו אותם, ושהנהג השני יסתגל. וברד בול, זה ברור מי הוא אותו נהג מספר אחד (והוא לא זה שאמר על עצמו "לא רע יחסית לנהג שני").

המקרה הכי בולט השנה היה שרד בול הביאו לאחד המירוצים (אני לא זוכר איזה) כנף קדמית חדשה. היו ברשותם רק זוג כנפיים, נתנו אחת לווטל ואחת לוואבר. במהלך האימונים, ווטל הרס את הכנף שלו, והוא קיבל את הכנף השניה שנלקחה ממכוניתו של וואבר, שנאלץ להמשיך עם כנף ישנה ולא מעודכנת.

גם במרצדס היה סיפור דומה. בתחילת העונה שומאכר התלונן שהתנהגות המכונית לא לטעמו, ובחלוף הזמן המכונית הותאמה לשומאכר, על חשבונו של רוזברג. למרות שעדין רוזברג מציג תוצאות טובות בהרבה…

השלונגובונג האחרון 1 באוקטובר 2010

ווטל, בין הנהגים המוכשרים ביותר כיום, אבל הוא לא יודע מתי להרפות. ואני לא יודע אם זה ענין של בגרות, כי עובדה שנהגים כמו המילטון כבר מהעונה הראשונה שלו, הראו שהם קורצו מחומר של אלופים.
כשהיה בטורו-רוסו, הוא היה ילד חמוד ומבטיח.
עכשיו, עושה רושם שפינקו אותו יותר מדי ברד-בול, והוא הפך להיות מתנשא ואדיוט.
התגובה שלו לאחר התאונה עם וואבר, מבטאת זאת במדויק.

מסכים עם מה שאמרת על וואבר, שבדומה לבאטן, הנסיון (ואולי גם המזל, אך בטוח שבעיקר המכונית) הביאו לו את התואר. ולא בטוח שמבחינת יכולת/כישרון נהיגה, הם באמת "ראויים" לו.
מלבד היותם חביבי הקהל.

לגבי האמילטון, שאפילו בתור אוהד אלונסו אני מאוד מעריך אותו, מפספס בפעם השניה כבר אליפות (ואולי אנחנו מספידים אותו מוקדם מדי, העונה), בגלל הנהיגה האגרסיבית שלו.
אישית, אני מאוד אוהב את הנהיגה האגרסיביט הזו, לדעתי היא מוסיפה לספורט שהפך טיפה משמים לאחרונה.
אבל בדיוק אותה נהיגה שתביא לו אליפויות (שאני מאמין שיהיו עוד לא מעטות), היא גם אותה נהיגה שתגדע לו אותן.

לגבי אלונסו, שלדעתי מעבר לזה שהוא נחשב לנהג הטוב ביותר כיום, הוא גם הכי ראוי לתואר.
כי להבדיל מוואבר ובאטן, שרק אם תתן להם את המכונית הטובה ביותר, הם ידעו להביא איתה נצחונות. אלונסו יודע לעשות זאת גם עם מכונית שאינה הטובה ביותר.
כמו שהוא סיכם בשידור של הטלויזיה הבריטית, הפרארי לא המהירה ביותר בפניות כמו הרד בול, ולא המהירה ביותר בישורות כמו המקלארן. אבל בסה"כ, היא מכונית טובה.

דובי מילר 1 באוקטובר 2010

הכוונה בהבדלים בין המכוניות היא קודם כול בין הקבוצות השונות, הבדלים שנובעים בצוות הטכני שמתכנן את המכונית ובעיקר באיש שמאחורי מכונית הרד-בול ונחשב כמוח מספר-1 בתחום – אדריאן ניואי.
התכנון של ניואי נחשב מבריק ולמעשה הרד-בול היא המכונית הכי טובה על המסלול, כך כולם חשבו לפחות לפני שפרארי ואלונסו חזרו חזק לתמונה ועשו לנו את האליפות ליותר מעניינת.
ההבדלים בין המכוניות באים לידי ביטוי, חוץ מתחום המנועים, בעיקר בשילדה ובאוירודינמיות והניצול היעיל והנכון של האויר לטובת תוצאה. שילוב של הצמדת המכונית למסלול לטובת אחיזה אל מול ויתור על האחיזה הזו בכדי להשיג מהירות. לדעת לעשות את המשוואה הזו בצורה נכונה נותנת אליפות.
כמובן כאשר יש נהג טוב וכאן אני רוצה להתייחס לווטל.
ראיתי את ווטל כאשר עשה את צעדיו הראשונים על המסלול בפורמולה-1 בתור נהג מבחן ב-ב.מ.וו והיה ברור שיש שם משהו, משהו טוב אבל לא בשל.
טורו-רוסו היתה סביבה מצוינת עבורו להתחשל, לעשות טעויות וגם להצליח ולנצח, לראשונה עבור הקבוצה הקטנה הזו (אגב, היא למכירה , מישהו רוצה ? )
אבל ווטל עבר לרד-בול ,למעשה מעבר בתוך הקבוצה כי שתיהן שייכות לאותו הבוס, וכולם ציפו שיהיה אלוף עוד לפני שרכס את הסרבל. הציפיות הגבוהות, ההשוואה המיידית לגרמני ההוא…עשו את שלהם, הוא פשוט לא עמד בהן. נכון, הוא זוכה בפול-פוזישן, הוא מנצח אבל הוא לא עקבי ולא יודע לקחת נקודות בסופי שבוע שהוא לא יכול לנצח וזה בעוכריו.
בשנה הבאה הוא כבר יהיה הרבה יותר טוב ואז נראה אותו ראש בראש עם המילטון.

Comments closed