סקס, סמים וג'יימס האנט

פלייבוי או נהג מירוצים. סיפורו של ג'יימס האנט, אלוף הפורמולה-1 על המסלול ומחוצה לו.

את הרעיון לפוסט  הזה קיבלתי מאברהמי. ידעתי על מעלליו אבל לא הייתי בטוח שהם שווים אזכור, רגע,אנחנו ב-באזר אז בטח שזה שווה .

אם תשאלו כול חובב פורמולה-1 ממוצע, מה הוא זוכר מעונת 76' הוא בטח יענה שזו התאונה המחרידה של ניקי לאודה בנורדשלייף, שממנה יצא בנס כשכולו כוויות ואף אחד לא האמין שהוא ישאר בחיים, בטח לא שיחזור להגה והוא חזר.

אבל לא על זה אני רוצה לכתוב הפעם, אלא דווקא על זה שזכה באליפות העולם באותה השנה, זכה מההפקר ומפציעתו של לאודה, ג'יימס האנט.

אוקיי, אני לא הולך גם לכתוב כאן על האליפות של ג'יימס האנט, את זה בטח תמצאו בויקיפדיה, אני אכתוב כאן על הישגיו האחרים של הנהג האנגלי ולאו דווקא על המסלול.

האנט, פלייבוי מצוי של שנות השבעים היה חובב מושבע של נשים, אלכוהול ואם אפשר לגוון את זה גם עם קצת עשבים ירוקים זה בסדר. הכול הולך מבחינתו וכמה שיותר, יותר טוב.

סוף השבוע של הגראןפרי היפני נמצא באופק והאנט הגיע לטוקיו, מתמקם לו במלון הילטון, ממתין לטרף בדמות דיילותאויר שמגיעות לנוח מעט לפני שישובו לעבודתן. לא אחד כמו האנט יוותר על טרף קל שכזה. על פי ביוגרפיה שלו שפורסמה באנגליה ולא הוכחשה מעולם באותו סוף שבוע בילו בחברתו של האנגלי כשלושים בנות, כן, זו לא טעות, שלושים דיילות "טסו" בחברתו בנתיב המהיר.

האנט החל את דרכו הקשה על המסלולים האנגליים במטרה להגיע לפורמולה-1 אבל לארק ובטח לא חובה אם לא ממש יצליח. ההנאה בדרך חשובה לא פחות מהתוצאה.

תמיכה בלתי צפויה מלורד אנגלי הקפיצה אותו לנבחרת של הגדולים, מאפשרת לו להוכיח שהוא בכול זאת יודע מה לעשות כאשר הוא ליד הגה של מכונית מירוץ.

שנות השבעים בפורמולה-1 ידעו שמות גדולים כמו ג'קי סטיוארט, 3 פעמים אלוף עולם, אמרסון פיטיפלדי שגם הוא זכה פעמיים באליפות וכמובן ניקי לאודה האוסטרי של קבוצת פרארי. האנט במובן הזה היה מין אאוטסיידר.

זה לא ממש הפריע לו לבלות, גם ברחבת המוסכים שליד המסלול, עם אחת מהבנות היפניות הרבות שהסתובבו שם בין הרגליים של הנהגים. פטריק האד,מי שהיום מנהל את קבוצת וויליאמס ואז מכונאי מתחיל סיפר כי באחת הפעמים שנכנס למוסך הבחין בהאנט עומד עם הסרבל מופשל ונערה יפנית עומדת על ברכיה מולוהוא נעלם משם מהר.

אבל אי אפשר להתעלם מהכישרון שלו. בעונה הראשונה שלו במדי קבוצת מקלארן, עונת 76' הוא ניצח שישה מרוצים ונכון שהפציעה של לאודה סייעה לו לזכות באליפות, ובכול זאת,הוא ייזכר כזה שבסופו של יום לגם את השמפניה .

סוף השבוע של המירוץ ביפן סבל ממזג אויר סוער,כמוהו לא היה זכור במסלול בפוג'י במשך שנים. האספלט היה מוצף מים, הערפל הכבד הפריע לנהגים לראות מטר מעבר לאף שלהם וזה היה המירוץ שאמור להכריע את גורל האליפות. האנט מול לאודה ראש בראש.

לאודה נכנס לפרארי האדומה שלו, עדיין עם הכוויות והצלקות מאותה תאונה מזעזעת. המירוץ יוצא לדרך למרות התנאים הקשים. לא עובר זמן רב והאוסטרי חוזר לרחבת הטיפולים, יוצא מהרכב ופורש מהמירוץ. התנאים מסוכנים מדי לנהיגה הוא אומר ומי יעז להתווכח איתו במצבו. האנט עושה את מה שהוא צריך, מסיים שלישי. הוא האלוף.

האנט טוען עד היום כי הוא היחידי שהתחרה בנתוני הכיבושים של ווילט צ'מברליין.

טרייד העשור
דברים שבמכבי לא יבינו

11 Comments

ע.הילל 22 באוקטובר 2010

איך אפשר לעשות את זה 30 פעם בסוף שבוע? יש כמה מגבלות פיזיות, לדעתי, או אולי אני דפוק (שזה בטוח).

דובי מילר 22 באוקטובר 2010

תהיה לנו קצת בעיה לשאול אותו.
הוא נפטר ב-93' .
המקור הרשמי היחיד לפעילות הענפה שלו בתחום היה בארי שין,רוכב אופנועים אנגלי שהיה חבר קרוב שלו ושותף לא אחת לחגיגות.
גם הוא אישר בזמנו את הסיפורים עליו.

ניר DHS Racing :-) 22 באוקטובר 2010

אפשר אולי למצוא מישהי מאותן ה – 30 ולשאול אותה ….

דובי מילר 22 באוקטובר 2010

ניר
בטוח יהיה יותר קל למצוא אותה מאשר ספורט מוטורי בארץ…

אגב, בכול עשור ישנו איזה נהג שעסוק מאד בענייני נשים במקביל לאקשן על המסלול.
אז היה זה האנט,אחריו בשנות השמונים זה היה נלסון פיקה ובשנות ה-90 אדי ארווין.
מעניין שבעשור האחרון הפכו כולם לצדיקים…

גלעד בלום 23 באוקטובר 2010

אני לא יודע למה זה מפתיע או מעניין,רוב כוכבי הספורט (ןבואו נחשיב נהיגה מקצוענית כספורט במקרה הזה) הם בעלי ליבידו יותר מהממוצע ואיזה עוד דרך טובה יותר יש להעביר ת'זמן בצעירותך מאשר להתחרות במירוצי מכוניות ולזיין גרופיס במוסך של המכוניות.

לכל מי שתוהה-היו בטוחים שכמעט כל כדורגלן מצליח באירופה או בכל מקום בעולם,כדורסלן באן בי איי(או אפילו ליגת ווינר),טניסאי בסבב העולמי או אפילו בסבב הצ'לנג'ר,כל מה שמעניין אותו אחרי האימון או המשחק זה איך לתחוב את איבר מינו לווגינה של נקיבה,למי שיש את המראה ואת הכריזמה יש סיכוי להגיע למאות ואפילו אלפי בחורות כי מה לעשות,בחורות אוהות אתלטים.

פשוט הרוב חכמים מספיק להסתיר את זה וחלק שומר את האינפורמציה לביוגרפיה,כל מה שאתם מדמיינים לעצמכם קורה גם קורה,היו בטוחים חברים.

דורפן 23 באוקטובר 2010

דובי – בגלל זה הקמנו את דה באזר. בכדי למסור לציבור מידע חשוב, בדוק ומהימן ללא פניות וללא משוא פנים. עבודה עיתונאית למופת.

יגאל 25 באוקטובר 2010

שימו לב ללוגו על חליפת המרוצים של האנט, בתצלום המצורף-
SEX, Breakfest of champions.

דובי,
משהו מעניין לא פחות (אבל פחות צהוב)-
האנט נהג להקיא מספר דקות לפני תחילת כל מירוץ, תוצאה של התרגשות יוצאת דופן.

דובי מילר 25 באוקטובר 2010

יגאל – לגבי ההקאות לא ידעתי, התרגשות או סתם פחד במה אבל מאד יכול להיות שזה גם תופעת לוואי של אחד החומרים שנהג לדחוף לעצמו…

אסף שלום 27 באוקטובר 2010

האנט הוא הנהג החביב עלי ביותר וכמו שאמרת אין כבר נהגים כאלה.

מעניין לעומת קוריאה של השבוע את המירוץ ביפן ב 76 שהתנאים היו בו הרבה יותר גרועים ועדיין הם התחרו

דובי מילר 28 באוקטובר 2010

התנאים בין יפן 76 וקוריאה 2010 די דומים. בשניהם ראות ששואפת לאפס.
ההבדל הגדול הוא בביצים של הנהגים. אז לא היו בכיינים אלא חבר'ה שבאו "לתת בראש" וגם ליהנות.
היום הם יותר מדי עסוקים בעצמם ולדעתי פחות נהנים.

Cornelia 23 בנובמבר 2014

Hey, that's the gretseta! So with ll this brain power AWHFY?

Comments closed