הזכות ליחס שווה

את מרתון טבריה רצתי כבר פעמיים (לא, זה לא פוסט על ריצה, סבלנות) ולכן הוא נשאר במודעות שלי כל הזמן, במיוחד כעת כאשר אני  עומד להחליט באיזה מרתון להשתתף השנה – ת"א או ירושלים, אבל זה לפוסט אחר.

לאחרונה לכדו את עיני פרסומים שונים בתקשורת הכתובה והאלקטרונית על כך שבמרתון טבריה שיערך בחודש ינואר הקרוב, לראשונה, ייאסר על מתחרי אופני-היד להתחרות במסלול המרתון המלא מכיוון שהם יפריעו לרצים ויהוו סיכון בטיחותי – בולשיט.

מתחרי אופני-היד, ספורטאים כמוני וכמו רבים אחרים, מתמודדים בהצלחה רבה עם אתגרים רבים מדי יום בחייהם הפרטיים וכך גם עם אתגרי הספורט, כמובן. אני לא מוצא שום סיבה הגיונית להרחקת הספורטאים הנכים מהמרתון הקרוב, פיתרון תמיד ניתן למצוא. נכון, רבים קראו להחרמתו של המרתון, אני לא בטוח שזה הפיתרון, גם לא חסימה של מסלול הריצה – אבל במידה שלא תשונה ההחלטה, חייבת להיות מחאה כלשהי, של הספורטאים, כולם !

הבלוג הזה יועד לעסוק בספורט מוטורי וכן, גם בספורט מוטורי מוצאים עצמם ספורטאים נכים מתמודדים רכב מול רכב עם ספורטאים שאינם נכים, בספורט מוטורי אין אפליה. כולם יחד על המסלול או השביל.

אני חושב שנהג המרוצים המפורסם ביותר כיום שהינו נכה הוא אלקס זנרדי האיטלקי. זנרדי, השתתף כמתחרה "רגיל" בסדרת מרוצי ה-CART האמריקאיים ובמרוץ שנערך בשנת 2001 נקטעו שתי רגליו בתאונת מרוצים מחרידה. הוא לא ויתר, חזר לשבת ליד ההגה, כחלק מהשיקום שלו וגם זכה לטפס שוב אל המדרגה העליונה על הפודיום מספר פעמים, ולמי שלא יודע הוא סיים את מרתון ניו-יורק 2007 ושם הוא לא הפריע לאף אחד…

גם לנהג העבר השוויצרי קליי רגאצוני, נקטעה קריירת הפורמולה-1 בגלל תאונה אכזרית, הוא נותר משותק בשתי רגליו והחליט לא לוותר. האתגר הגדול אותו הציב לעצמו היה הדאקאר. הוא עשה זאת.

אבל למה ללכת רחוק. בואו נישאר בישראל. בזכות התקשורת הכרנו כולם את סיפורו של דרור כהן שהיה טייס F-16 ונפצע קשה דווקא בתאונת דרכים. דרור לא נכנע לפציעה ששיתקה אותו בפלג גופו התחתון – הוא מתחרה במסגרת נבחרת ישראל בשיט (מדליה אולימפית רשומה על שמו) אבל גם בספורט המוטורי הוא נמצא והגיע עד הדאקאר הרחוק בכדי להגשים חלום.

דרור כהן

בסצנת מרוצי השטח הישראליים מוכרת קבוצת OUTSTANDING. חברי הקבוצה הם אילן יעקבי ואייל ירושלמי, שניהם משותקים בפלג גופם התחתון, דבר שלא מגביל אותם מלהתחרות בארץ וגם בחו"ל. סיפורו של אייל שודר בעבר באחת מתוכניות הטלוויזיה, במרוץ ראלי הפרעונים במצרים בשנת 1994, בזמן שרכב על אופנועו התרסק ונפצע קשה. הוא השתקם וחזר לאקשן.

ספורטאים-נכים, להבדיל מקבוצות אחרות באוכלוסיה, במיוחד במדינת ישראל, לא מחפשים הקלות, הם בסך הכול רוצים שיתייחסו אליהם באופן שווה, כמו כולם, שיתנו להם את הסיכוי לעשות את מה שכולם עושים ולא ירחיקו אותם הצידה והחוצה.

מדינת ישראל של שנת 2010 מתיימרת להיות מדינה נאורה ומתקדמת, חבל שרק מתיימרת.

היתה לו תחושה פיצוץ
בלקבורן. חמישיה זו חמישיה

26 Comments

בני תבורי 26 בנובמבר 2010

דובי,
אין לי מושג מי עומד מאחורי ההחלטה האווילית הזו, אבל זו עוד סמטא ללא מוצא ביחס הכללי לנכים כאן. ביותר מידי מוסדות ציבוריים אין נגישות לנכים בכסאות, התחבורה הציבורית ברובה אינה נגישה להם – כולל רכבת ישראל, משרדי ממשלה ומקומות בילוי מועטים מאפשרים גישה. היחס לנכים כאן מחפיר!

יואל 26 בנובמבר 2010

היי דובי
החלטה אומללה – שלא לומר אטומה ומטומטמת
אין לה שום צידוק – ו"ההסברים" הם עלבון לאינטלגנציה
מכוון שהרשות, המחוקק, הארגונים המעורבים בארגון מספיק אטומים מכדי להבין את העוול
האפשרות העומדת בפני המשתתפים עצמם היא מכרעת – פשוט להחרים את התחרות
ולהמנע מהשתתפות תוך ציון הסיבה

בני תבורי 26 בנובמבר 2010

אני מתקשה להבין איזו אישיות נדרשת בכדי להוליד החלטה כזו. מה עומד לנגד עיניו של המחליט? האינטרס הבלעדי של בריאות ציבור הרצים? אירוע ספורט עממי – "רק פניות מתאימות יענו"? רוחב דעתו של אותו פקיד כרוחב מסלול הריצה. זו כבר לא התיימרות, זו טפשות מכעיסה.
אם יתקבל ויאומץ הרעיון של יואל, זו הוכחה שאנחנו כבר במאה העשרים.

רענן שמחי 27 בנובמבר 2010

אם המתמודדים הרגילים לא ירשמו כמחאה למירוץ, בטוחני שמהר מאוד המארגנים יבטלו את הגזירה המטופשת.

צריך להשפיע על הרצים שמתכננים להשתתף.

רענן

אבי פילו 27 בנובמבר 2010

מספיק עם הצביעות הזו- הם פשוט מאוד אנשים רעים! כך הם ניראים.

צור שפי 27 בנובמבר 2010

תרשו לי לעטוף את ההחלטה הביריונית, רעת הלב ואטומת הלב הזו במעטפת אידאולוגית. זו החלטה שהיא תוצר טבעי של השקפת עולם הגורסת שלשלטון אין אחריות חברתית כלפי החלשים בתוכו. השקפת העולם הזו היא הדומיננטית בפוליטיקה הישראלית כבר כ-30 שנה ואנחנו מוצאים (וסובלים) את ביטוייה יום-יום ולפעמים גם שעה-שעה. זה הוואריאנט היותר קניבליסטי של הקפיטליזם והתאצ'ריזם.

רויטל 27 בנובמבר 2010

מצער לגלות בורות,במקביל עשייה וחוסר ויתור אולי תוליך למקום טוב יותר.

איתן בקרמן 27 בנובמבר 2010

בינגו, צור

דובי מילר 27 בנובמבר 2010

שוב שלום לכולם
באם לא היה ברור מהכתיבה שלי, בכול מרוצי המרתון בעולם נהוג הוא שקטגוריית אופני היד מתחרה יחד עם הרצים ולכן עוד יותר לא ברורה ההחלטה הזו.
הקריאה להחרמה עולה בהרבה מקומות – המעניין הוא באם "הרץ הישראלי" יוותר על החלק האישי שלו לטובת הכלל…

אביאל 28 בנובמבר 2010

צור שפי – מה בין קפיטליזם ואפילו תאצ׳ריזם לבין העניין ? באיזה תורה קפיטלסטית מתעלמים מהחלשים ?! הפופוליזם לצעוק על כל דבר רע קפיטליזם כבר הפך למגוחך.

בקשר למירוץ, המחאה צריכה לבוא מתוך הרצים או לפחות מאיזה קבוצה של אנשים שתמנע אותו עד שישנו את ההחלטה.

צור שפי 28 בנובמבר 2010

אביאל – קיים קשר הדוק. הקפיטליזם (למרות שקיימים בו גוונים), כנגזר משמו, מקדש את עליונות ההון הקפיטל ומכאן – עקרונות של תחרות חופשית, תנועת הון חופשית, כלכלת שוק והתערבות מועטה ככל האפשר של הממשלה בכלכלה ובמשק. הוא גם מצדד בממשלה קטנה ככל האפשר. במילים אחרות – עקרון העל של הקפיטליזם הוא הרווח הכספי. כל העקרונות האלה אינם עולים בקנה אחד עם מודל של מדינת רווחה, רשת ביטחון כלכלית-חברתית עבור החלשים וכו' וכו'. לא תמיד הדברים מנוגדים אחד לשני – למשל, אם תשקיע היום יותר בחינוך ובאיתנות חברתית על ידי הגדלת שכרם, מספרם ואיכותם של המורים והעובדים הסוציאליים תוכל מחר להקטין את מספר מקרי הסעד, האסירים והקפי הפשיעה. הבעיה שאת הקפיטליזם הפראי לא מעניינת הריקמה החברתית הרחבה והתשובה שלו לעליית הפשיעה היא הקמת משטרות פרטיות שנותנות הגנה רק למי שידו משגת לשלם. כל המספרים מוכיחים שבשלושים השנים האחרונות אנחנו צועדים בקצב מואץ למצב של קיטוב חברתי חמור, של מעטים עשירים מאוד ועניים במספר הולך וגדל, כשגם מי שפורמלית נמצאים במעמד הבינוני מתקשים יותר יותר להחזיק את הראש מעל למים. כאילו לא די בכל הרעות החולות האלה הדבר המתועב ביותר הוא שכאשר מוקד הקפיטליזם העולמי וול-סטריט קורס כמו בשנה שעברה, פתאום נעלמים כל עקרונות השוק החופשי המקודשים ואותם קפיטליסטים רצים לממשלות ומתחננים שתתערב ותציל אותם בעזרת הזרמת סכומי עתק מהכסף הציבורי. אני הארכתי כאן אביאל כי תאמין לי שהנושא בוער אצלי וחשוב שהוא יבער אצל כולנו.

איתן בקרמן 28 בנובמבר 2010

השאלה "באיזו תורה קפיטליסטית מתעלמים מהחלשים" תהפוך למיתולוגיה.

בני תבורי 28 בנובמבר 2010

צור שפי,
חזק ומדוייק.
אביאל,
אם אתה רוצה ללמוד קצת על קפיטליזם דורסני, אשמח לתת לך שמות של עשרות קיבוצים שחלק מחבריהם, בדרך בדרך כלל משכבת המייסדים, נחנקים תחת עולו. המשפט הזה שלך: "הפופוליזם לצעוק על כל דבר רע קפיטליזם כבר הפך למגוחך", הוא התנייה פבלובית בדיוק כמו המשפט: "תנו לשוק לנצח…".

ניר 28 בנובמבר 2010

כמי שזוכר את הקבוץ המקורי ומתגעגע אליו, הוא לא היה מקום אידיאלי לחלש ולשונה.

ניר 28 בנובמבר 2010

הקפיטליזם הוא הכיבוש החדש, מסתבר, הקלישאה שמסבירה כל דבר רע – מאלימות בכביש ועד תקנון מרתון טבריה. איך זה שבמרתון העיר ניו יורק, התגלמות הקפיטליזם הדורסני, משתתפים דרך קבע ספורטאים נכים?

יש פה בעיה נקודתית, שלא נראית קשה לתיקון: מאמרים כמו זה שכאן, לחץ על המארגנים, החרמה של המרתון אם כל זה לא עוזר. אני לא מאמין שאנשים שמארגנים מרתון הם "פשוט אנשים רעים", ואם כן אז פשוט אל תשתתף בתחרות שלהם. במקום זה אתם יושבים כמו חבורת מילואימניקים, מפליצים כל מיני קיטורים על קפיטליזם או ישראל הנוראית (באמת באסה להיות ישראל. לך תבנה תוך 60 שנה דמוקרטיה עם כלכלה שנכנסת ל OECD, שלא לומר רפואת נכים ברמה שמובילה את העולם – פעם אחת איזה אדיוט מפשל במרתון טבריה ודובי מילר כבר מוריד אותך לדרגת "מתיימרת").

דובי 28 בנובמבר 2010

ניר
מתיימרת ועוד איך, בריצה המטורפת שלנו קדימה שכחנו בדרך כמה עקרונות, אבל כנראה שהכול מותר כי אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר..?

ניר 28 בנובמבר 2010

לפי מה בדיוק אתה קובע את זה? לפי הנתונים, ישראל אחד המקומות היותר "טובים" להיות ספורטאי נכה (מקום 14 בעולם במספר מדליות באולימפידות נכים, למדינה שלא סופרים אותה באולימפידות רגילות). אז התקנון של מרתון טבריה מוחק ששים שנות עבודה של רופאים, אחיות, חוקרים, נכים וכן הלאה ושם אותה בדרגת "מתיימרת"?

http://en.wikipedia.org/wiki/All-time_Paralympic_Games_medal_table

צור שפי 28 בנובמבר 2010

ניר, אסתפק בלומר שכאשר מחברים הרבה נקודות נוצר קו.

ניר 28 בנובמבר 2010

כשאתה רוצה לצייר קו, אתה מוצא את הנקודות.

צור שפי 29 בנובמבר 2010

ניר – אני לא רוצה לצייר כלום, הנקודות רבות ושחורות, רק עיוור יתעלם מהן ומהקו שיוצר החיבור ביניהן. אף פעם לא אמרתי שהכל שחור ואין לנו הישגים אבל ההזנחה השיטתית של המרקם החברתי זועקת בכל מקום.

דובי 28 בנובמבר 2010

ניר
זו בדיוק הבעיה , אתה מתרכז בסטטיסטיקה והמספרים. מה קורה עם כול אלו שרק רוצים לבנות מהספורט? לעשות מרתון בשביל לסיים? ממש כמוני …
לא כולם יכולים לזכות במדליות ולהיות אלופים, מה עם האלפים..?

אביאל 29 בנובמבר 2010

צור שפי – תקרא את האסקזה ורוח הקפיטליזם של וובר, על מקורות הקפיטליזם ותבין בדיוק מה זה קפיטליזם, תבין גם שהדבקות כמו "מינימום התערבות" הם קצת המצאה מאוחרת, תבין גם שבשום תורה קפיטלסטית אין התעלמות מהעניים והחלשים בחברה, הקפיטליזם החזירי או הפראי – הוא עניין השייך למעטי מעט בצמרת הענפים של חברות גידור למינהם, בדיוק כמו שאני יזכיר את סטלין וסוציליזם. כמו שכתבת חינוך הוא מעל לכל בקפיטליזם, תראה את גרמניה של ביסמרק ותבין על מה אני מדבר.

עוד פעם יש הבדל ענק בין הסטיגמות כלפי תורות מסוימות לבין האמת, קיינס אבי ההתערבות הממשלתית בכלכלה היה קפיטלסטית ברמ"ח איבריו, תבדוק בספרו התאוריה הכללית של תעסוקה ותבין בדיוק על איזה נקודות הוא מצביע.

כך את שוודיה למשל שעשיתי עליה לא מזמן עבודת חקר באוניברסיטה, תראה שלמרות שהיא מייצגת את שיא הדמוקרטיה הסוציאלית, השורשים שלה קפיטליסטים הרבה יותר מאשר שאר המדינות עם הדימוי, לידיעתך בשוודיה סוגרים כל מפעל לא רווחי גם אם הולכים לפטר 10000 איש, הם פשוט עלו על שיטה חכמה ועל הצורך של המדינה לדאוג לאותם מובטלים לעבודה חדשה יחד עם המעסיקים, בשוודיה למרות הדימוי השיווין קיימת בפועל אוליגרכיה כלכלית, כנ"ל לגבי יפן הסופר קפיטלסטית שבה אחוז המפוטרים לאורך השנים הוא מהנמוך בעולם ואותם "קפיטלסטים חזירים" משלמים את הפנסיות הגבוהות ביותר בעולם ומעניקים את ביטוח רפואי מהטובים בעולם בלי חוק אחד ובלי שהמדינה תכפה, הקפטיליזם האמיתי הוא הצמיחה, והכי חשוב הצמיחה בת קיימא, מכאן להגיד שבגלל עניין קפיטלסטי לא משתפים נכים במרתון טבריה הוא מגוחך.

אם אני יוצא נגד עוולות כמו מה שדובי תיאר כאן אז אני אנטי קפיטלסטית ? ההדבקה של סוציליזם לצדק ושל קפיטליזם לאנטי צדק היא מגוחכת.

בני – הקיבוצים פשטו את הרגל ובדרך גם גנבו קצת מהמדינה מהסיבה הפשוטה מאוד, העולם התקדם והם נשארו מאחור וגם בגלל שמדובר בסך הכל בבני אדם שהם גם קצת עצלנים מטבעם ותמיד יעדיפו שמישהו אחר יעבוד במקומם, ככה שהאשמה נופלת בדיוק על אותם "אידיאליסטים" ולא על שום קפיטליסט חזירי כמו שאתה מצייר.

אנשים שוכחים (או פשוט לא טורחים לדעת וללמוד) שבלי אותם פרוטסנטים שהיגרו ליבשת המובטחת בתקווה לחופש וצדק והביאו ליצירת הקפיטליזם, העשייה וכך הצמיחה, אלה הובילו בין היתר לכמעט כל אותן המצאות ששיפרו את חיינו ללא היכר, סביר להניח שעדיין היינו מדוכאים תחת אותם עריצים למינהם וכנסיות או דתות היו מוצצות את דמנו וכספנו.

דובי – כולם מסכימים איתך שנעשה כאן עוול אבל לבוא להגיד על מדינת ישראל ככלל שהיא בזיונית בכל מה קשור לספורט ולנכים המרחק רחוק מדי.

דובי מילר 29 בנובמבר 2010

אביאל – מדינת ישראל בזיונית ומזלזלת – נכים, קשישים, ניצולי שואה, מיעוטים. להמשיך בעוד דוגמאות ?
אני יודע שקשה להסתכל במראה ולהגיד לעצמנו את האמת אבל היא כזו והיא כואבת.

אביאל 30 בנובמבר 2010

דובי – אני מצטער מאוד, אבל אתה מבסס את העניין על סמך כתבים צהובים בלי גיבוי וסטטיסטיקה אחת רצינית, שמביאים לך אחת כמו ניר כאן, אתם מתעלם ממנה. אף אחד לא מושלם, אף מדינה לא מושלמת ומצליחה לדאוג לכל אזרחיה באשר הם ובמיוחד ובמיוחד מדינה צעירה עם בעיות שגם מעצמות לא היו יכולות להתמודד איתן, ברור שיש מקום לשיפור אבל מכאן ועל סמך איזה מרתון בטבריה וכל מיני תחקירים לא רציניים להסיק מסקנות כאלה המרחק הוא רחוק, בדיוק כמו שהאשימו כאן את הקפטיליזם בכל צרות העולם, כאילו שהן לא היו קיימות בלעדיו.

דובי מילר 30 בנובמבר 2010

אביאל – חבל על הויכוחים המיותרים.
הכי קל זה להיתפס לסטטיסטיקה ולהתחבא מהאמת.
הנקודה הראשונה ואיתה אי אפשר להתווכח אי שנכון לכתיבת שורות אלו אין עדיין פיתרון לבעית הספורטאים שמעונינים להתחרות עם אופני-יד בטבריה ואם זה לא זילזול אז מה כן?
להמשיך – מה לגבי היחס לקשישים ניצולי שואה?
כאשר רצים קדימה, לא רק במרתון, משאירים אנשים מאחור והמספקים הסטטיסטיים "שלכם" נהדרים אבל בוא תספר את זה לאלו שנאלצים להתמודד עם בעיות היום-יום.
מה שאתה אומר בעצם זה – תראה איזה יופי, מה הספקנו ב-60 וקצת שנים, הרבה מדינות אחרות לא הגיעו לזה, נהדר, ואני אומר שלמרות זאת יש לנו מחוייבות גם לסייע לאלו שקשה להם, אלו ששכחנו אותם, זה הכול.
נכון, לא הכול רע פה, נהפוך הוא, הרבה יותר טוב מרע אבל תספר את זה לחקלאים שחסרות להם ידיים עובדות (ואני לא רוצה עבודה זרה) ואף אחד לא מחייב מובטלים ללכת לעבוד שם.
בקיצור – אנחנו מתווכחים פה על שני צדדים שונים של אותו הסיפור, הכול נקודת מבט.

צור שפי 30 בנובמבר 2010

ואני, באיחור, רוצה להגיד רק עוד משהו. אחד הטיעונים הכי בזויים של חסידי הקפיטליזם הפראי הוא שהעניים עצמם אשמים בעוניים וכי מי שרוצה באמת לעבוד יכול לעשות זאת ולצאת מהעוני. הבעיה עם הטיעון הזה היא שהוא לא מתיישב עם העובדה שבמדינת ישראל בחלק גדול מאוד מבתי האב שנמצאים מתחת לקו העוני יש לפחות בן זוג אחד שעובד, לפעמים גם שניהם.

Comments closed