היום הוא כבר במקום הרבה יותר טוב

כולם זוכרים את פרשת קובלנץ, אני שמעתי את הסיפור של מאיר חנוכה

צילום :- עדי אבישי

הוא עומד מולנו, באולם, באומץ, מול כ-300 תלמידי תיכון ואומר בלי להתבייש ובלי חפש מחסה – "כן, אני מאיר חנוכה, הייתי מכור, נרקומן ועשיתי הרבה שטויות וטעויות בחיים שלי ושילמתי על זה ביוקר.."

האמת שבשנייה הראשונה שישבתי שם באולם וראיתי אותו הוא היה לי מוכר, לא כל כך קישרתי את השם לסיפור אבל לפני שהספקתי לערבב את גרגרי הזיכרון בתוך הראש הוא כבר המשיך וסיפר איך הכול התחיל.

הסיטואציה הממש לא הזויה הזו התנהלה בבית הספר שבו אני מחנך ואל מול שכבת תלמידי י', חברה בגילאי 15-16 במסגרת התוכנית החינוכית למניעת שימוש באלכוהול וסמים. מאיר, יחד עם אחרים הגיע בכדי לדבר עם התלמידים "בגובה העיניים", לא להגיד מה מותר ומה אסור, רק לספר את הניסיון שלו, הם לבד יבינו, הם מספיק אינטליגנטים.

כולכם מכירים אותו מ"פרשת קובלנץ" אבל מסתבר שהכול החל אצלו עוד הרבה קודם. שחקן כדורגל מוכשר במכבי תל-אביב, כלי חוץ הכול מצויין אבל מסתבר שכלפי פנים, תוך-הבית, החיים לא היו כל כך יפים ומשם הדרך אל הסמים הייתה קצרה.

כן, הוא מודה שהשתמש בסמים בזמן ששיחק כדורגל, גם בזמן שהיה בנבחרת, נהג גם לשתות אלכוהול וזה היה חלק מחייו שהלכו והדרדרו, הלכו ונהרסו.

היום, לאחר שהספיק לברוח לדנמרק ולחזור, הכול נראה אחרת, הוא מכור-נקי, כלומר עבר תהליך של שיקום וגמילה מסמים, הקים משפחה ודואג בעצמו לשקם אחרים, דואג גם להעביר את סיפור חייו לבני-נוער, שילמדו מהלקח שלו.

משהו בדיבור שלו, בשפת הגוף, בישירות ובכנות עושה להם את זה, משכנע. כאשר עמד ללכת סיפרתי לו שבדיוק בשבוע שעבר הופיעה כתבה בעיתון במלאת איקס-שנים לפרשה. הוא אמר שמישהו כבר טרח להזכיר לו את זה אבל לא ראה בעצמו. היום הוא נמצא במקום אחר, מקום טוב.

סליחה, מה השעה?
תהיה בריא, אביל'ה

5 Comments

d-d 20 בדצמבר 2010

מה? הוא נפטר?
וואו, איזה שוק.

הוא הרצה בפני השכבה שלי לפני כמה שנים טובות (לפחות 5-6).
אני ממש אחוז התרגשות כשאני כותב על כך עכשיו.

אני זוכר כל כך מעט מהפרטים מהתקופה הלא יציבה הזו בחיי,
אבל אותו אני זוכר בבירור. כל כך לא מטיף מוסר, כל כך דמות משלנו, כל כך.. אמיתי.
ולחשוב שאת שלמפגש איתו הגענו באותה מחשבה של "אוי, עוד הרצאה מאוסה".
אני זוכר בודאות שלהרצאה שלו היה אימפקט אמיתי, ואתם יכולים לשער שגם לא הייתי זוכר אותה אם לא.

איזה הלם.

דובי מילר 20 בדצמבר 2010

נפטר ?
חס וחלילה , מאיפה הבנת את זה…?

ובדיוק כמו תיארת – לפני כולם חשבו שזו "עוד הרצאה" ולאחר ששמעו אותו זה כבר היה ממש משהו אחר.

ופרשיית קובלנץ נשמעת אחרת כאשר זה בא ממישהו שהיה שם…

red sox 20 בדצמבר 2010

הוא לא נפטר, לפעמים "מקום טוב יותר" הוא פשוט מקום טוב יותר.

אמיר כהן 21 בדצמבר 2010

סיפור חזק מאוד

הופ 25 בדצמבר 2010

יפה. אני לא בטוח אבל נדמה לי ששמעתי פעם הרצאה שלו.

Comments closed