לא רע בשביל מספר-2

את המשפט שבכותרת לא אני המצאתי זה ברור, כל חובב ספורט מוטורי בכלל ופורמולה-1 בפרט היה מודע לו ולמען אלו שלא, את המשפט הזה אמר מרק וובר כאשר חצה ראשון את קו הסיום בגראן-פרי הבריטי, לא, לא זה של אתמול, גם אתמול הוא עשה את זה, אבל את המשפט הזה הוא אמר דווקא בפעם הקודמת כאשר ניצח את המירוץ הכל כך יוקרתי הזה בסילברסטון, אנגליה. אמצע שום-מקום.

חוגג

סוף השבוע של הגראן-פרי הבריטי התחיל עוד הרבה קודם לכן. ברני אקלסטון, מר פורמולה-1 בשבילכם החליט משום מה ואולי כחלק מקידום המכירות של לונדון לקראת האולימפיאדה, שהבירה הבריטית היא המקום המתאים לקיים מירוץ פורמולה-1, לעשות רעש ולהתחרות מול ארמון בקינגהאם ולקוות שהמלכה תצא למרפסת ותנפנף לכולם וגם תגיש את הגביע למנצחים, אישית, אני בטוח שהם היו מעדיפים לקבל את הגביעים מהנסיכה לבית מידלטון או מאחותה אבל זה כבר לסיפור אחר (היא בכלל החליטה לראות את הלוזר בטניס, כאילו שהתוצאה שם לא היתה ברורה מראש..).

כנראה שפרננדו אלונסו קרא את מה שכתבתי פה בפעם הקודמת על פרארי ורצה להוכיח שאני צודק, הוא קבע את הזמן המהיר ביותר במקצי הדרוג הגשומים, רק בכדי להיווכח ביום ראשון בבוקר שהמרוץ עצמו יהיה יבש ושטוף שמש ולא היתה שום משמעות לכל המאמצים שהשקיעו הקבוצות בסופ"ש בכל הנוגע לכיוונוני המכונית השונים, הקלפים עורבבו מחדש.

מרק וובר, בחור אוסטרלי סימפטי התעורר לו בבוקר של המירוץ בידיעה שהוא מזנק מהמקום השני, יותר טוב מבן-קבוצתו ופעמיים אלוף העולם, סבסטיאן ווטל ובעיקר הוא ידע ששוב, אין לו מה להפסיד, הרי לכולם ברור שמה שהוא לא יעשה, הגרמני יהיה הבן המועדף בקבוצה, בצדק או שלא. כאשר כבו האורות ברמזור הוא רואה פתאום את הזנב האדום של אלונסו מקשקש לעברו וחוסם לו את הדרך, דווקא עכשיו, בזינוק הכי טוב שהיה לו השנה, הפעם הוא החליט לו לפשל, הצמיד את הדוושה הימנית לרצפה, הסיט את ההגה והצליח להגיע לפנייה הימנית המהירה שני, אחרי אלונסו. עכשיו זה כבר משחק של לשמור על קצב ועל הצמיגים.

את האפשרות שלו לזכות באליפות העולם ובעיקר בתהילה וובר כבר איבד, הוא היה קרוב כל-כך לפני שנתיים, לרגעים היה נדמה שהכל הולך לו כמו שצריך ובסוף הוא יעשה את זה, רק בכדי לשבוק ברגעים החשובים של העונה, כמו איזה רץ מרתון שנכנס הכי חזק שאפשר ב"קיר" ולא יכול לו, ממשיך רק לצעוד לאט, לדדות ולקוות להגיע שלם לסוף, הוא פספס בגדול, אסף עוד נקודות וראה את ווטל קוטף את אותה האליפות, מצדיק את האשראי והתקוות של רד-בול, מקבל את החיבוקים והליטופים מכריסטיאן הורנר ואדריאן ניואי והוא..? הוא נותר בצל, מספר-2 קלאסי, לא יותר מזה, פועל שחור שיאסוף נקודות לאליפות הקבוצות ואם לגנוב משהו מעולם האופניים (עכשיו הטור דה-פראנס, לא?) יסחוב את המים ויתן את הגלגל שלו בשביל ווטל, לא יותר.

חושב

אז, באותו המירוץ בבריטניה, היה לו הרבה מה להוכיח. הסתבר לו שחלק חדש הקבוצה הרכיבה לו ברכב יפורק ויועבר אחר כבוד למכונית של ווטל, הוא הנהג הבכיר והוא, וובר "רק" מספר-2. הוא כל כך כעס, רתח ורגז ובדרך כלל הוא הכי שקט וסימפטי שיש. אז היה לו הרבה מה להוכיח והוא עשה את זה הכי טוב שאפשר ובצורה הפשוטה, הטהורה ביותר, ניצח.

בתקופה האחרונה הוא מרגיש מצוין, קליל ולא מנסה להוכיח כלום. המניות שלו בעלייה. בתוך הספורט והרבה בעיתונים ובאתרי האינטרנט השם שלו חוזר ומופיע בתור המחליף האידיאלי של פליפה מאסה בפרארי, זה חוזר על עצמו שוב ושוב, מחמיא לו מאד לשבת במכונית האדומה, חלום של כל נהג מירוצים. הוא עצמו לא מגיב לשמועות ורק ממשיך לעשות את העבודה שלו. בן-זוגו לקבוצה אמר ממש לפני המירוץ כי ישמח באם וובר ימשיך לנהוג איתו עוד עונה לפחות ברד-בול, בטח שהוא ישמח, ככה הוא יודע מול מי הוא מתמודד (חוק מספר אחד במרוצי מכוניות. לפני שאתה מנצח במירוץ, אתה צריך לנצח את בן-זוגך במכונית הזהה). אתמול ווטל היה הראשון שניגש לברך את וובר, שמח בשמחתו עם הפרצוף החמוץ שלו.

וובר הפגין שמחה אמיתית על הפודיום, מאושר מהרגע הזה (הוא היה מאושר יותר עם אחת האחיות מידלטון היו מחלקות לו את הגביע אבל לא נורא..) מודע היטב למעמדו בקבוצה, יודע את מקומו, זה שחרר אותו לנהוג כמו שהוא יודע, לחסוך את הגומי היקר בצמיגים כאשר נדרש לכך, ללחוץ עד הסוף בזמן הנכון וגם לבצע עקיפה נהדרת על פרננדו אלונסו, ההוא מפרארי, מספר הקפות לסיום ולנצח. לא רע בשביל מספר-2.

 

לספרד 18 תארי גראנד סלאם. לפדרר רק 17 / יוחאי שטנצלר
יומן אליפות צהוב-כחול (1): אופטימיות קוסמית בקרית שלום

4 Comments

ניינר 9 ביולי 2012

אם הפער הצמוד הזה בדירוג יימשך אל סוף העונה, הולך להיות מאד מעניין. אני לא הייתי פוסל את הסיכויים של וובר לזכות השנה באליפות. אם הקבוצה לא תתערב יותר מדי, יש לו הרבה מה למכור.

דובי מילר 9 ביולי 2012

כתבת – "..אם הקבוצה לא תתערב יותר מדי.." – לא רק שתתערב, אלא שיהיו הוראות קבוצתיות וזה ברור כשמש מי הבן המועדף בקבוצה הזו.

בינתיים אלונסו וסבסטיאן ווטל נראים הכי נכונים ומוכנים לאליפות השנה. ווטל כאשר הוא מזנק מלפנים ואלונסו אוסף נקודות בצורה שיטתית גם כאשר הוא לא מנצח ואני אוהב את זה.

אני כמעט משוכנע שלוטוס יצליחו לגנוב ניצחון השנה – רייקונן או גרוז'אן. רייקונן התחיל את העונה טוב ועכשיו קצת דועך ואילן גרוז'אן החל רע, התקדם יפה ועכשיו מעט לא יציב, המהירות קיימת אצלו אבל בינתיים זה לא מספיק.

והנעלם הגדול – מה קורה במקלארן…? מה קרה לבאטן פתאום ?

ניינר 9 ביולי 2012

מבחינתי ניצחון של קימי שווה את כל העונה. לא איכפת לי מי יהיה אלוף…
בנוגע לרד בול, ברור מי הבן יקיר אבל וובר הוא פייטר וייתכן ויגיע במצב יותר טוב משל פטל לישורת האחרונה ואז נראה מה הקבוצה אומרת.
לדעתי האליפות בשלב זה מגיעה לאלונסו בגדול. מבחינת מקלארן אני יותר מבואס ממה שקורה לבאטון

דובי מילר 9 ביולי 2012

רד-בול רק בלית ברירה, כאשר סיכוייו של ווטל יהיו אפס, רק א זהם יפנו לכיוון וובר.

מבחינתי אין מגיע בספורט בכלל, מי שטוב ומצליח הוא אלוף ראוי. נכון לעכשיו אלונסו עושה יופי של עבודה וכמו שכתבתי מספר פעמים, הפרארי לא כזו גרועה כמו שמציגים אותה.

Comments closed