לואב ניצח, נעבור למזג האויר (או מה זה אומר על אליפות העולם בראלי)

בעוד שהעיניים של כולנו נשואות יותר או פחות למשחקים האולימפיים בלונדון, אליפות העולם בראלי התחדשה לאחר פגרה קצרה, באחד ממירוצי הראלי המלהיבים שקיימים מאז ומעולם, ראלי פינלנד. בעבר היו מכנים את הראלי הזה בשם "אלף האגמים" אבל כמו שתהילתה של אליפות העולם בראלי דהתה עם השנים כך גם השתנה השם של הראלי וכיום רק ותיקי הספורט וחובבים אדוקים עדיין זוכרים את הימים ההם. ימים שכל מאבק בראלי הזה נמשך כחמישה עד שבעה ימים של קילומטרים בלתי פוסקים, של קפיצות לרוחק עם מכוניות והכרעה בסוף בהפרשים צמודים, של מאבקים בין נהגי-על ומספר קבוצות ויצרני רכב שלא היו מביישים את המבחר שקיים בכל מגרש חנייה שמכבד את עצמו. טוב, די עם הקלישאות, ניגש לעניין.

ממש כמו שהכותרת של פוסט זה אינה מבשרת הרבה כך בהחלט התנהל ראלי פינלנד. סבסטיאן לואב הגיע לראלי הזה חד מתמיד. יש לו שני מירוצי ראלי בשנה בהם הוא צריך להיות מעט דרוך יותר מהרגיל, שניהם נערכים בפינה הצפונית של הגלובוס, בסקנדינביה ובשניהם- בשבדיה ובפינלנד, הוא אמור להיזהר מהנהגים שנחשבים כמקומיים ויודעי דבר לגבי התנאים המיוחדים שמכיל כל מירוץ. ראלי פינלנד הוא ראלי מיוחד ללא ספק, הצוותים והמכוניות מבלים חלק ניכר מהזמן באויר, פשוטו כמשמעו. אופי השטח, השבילים שנמצאים בלב יערות ירוקים ובין אגמים כחולים הוא מקבץ מדהים של שבילי עפר מהירים בעלי פניות מהירות וסוחפות וכאשר כבר ישנו קטע ישר הוא בדרך כלל כולל בתוכו קפיצה, שתיים או יותר. המהירות ב"גראן-פרי" הפיני מדהימה והוא נחשב לראלי המהיר באליפות, מה שמוסיף לעניין שבו וכמובן ליוקרה שאופפת את המנצח.

לאורך השנים השליטה בפינלנד היתה בידי נהגים סקנדינביים אולם בשנים האחרונות לואב הספיק לנצח פה כבר פעמיים, שובר את ההגמוניה הסקנדינבית, בעיקר כי אין בקנה נהג פיני "קלאסי", האחרון שהיה הוא מרקוס גרונהולם שרק קפץ לבקר את לואב ביקור נימוסין, לשאול מה נשמע ולהחליף חוויות מאירוע הראלי-קרוס ששניהם לקחו בו חלק בארה"ב בחודש שעבר. מאז שגרונהולם עזב את אליפות העולם בראלי אין באמת מישהו שיכול למשוך את העגלה הפינית קדימה. הירבונן בחור נחמד אבל לא באמת מסוגל להתמודד עם לואב, בטח לא כאשר הוא השנה נוהג ברכב זהה כנהג מס'-2 בקבוצה שלא אמור לסכן את האלוף. קבוצת פורד נתנו את ההגה בידיים של יארי-מאטי לאטבלה המהיר והמתרסק, זה הספיק להם בפינלנד רק למקום שלישי ולא יותר מזה והם צריכים להגיד תודה שהוא הצליח לסיים.

אליפות העולם בראלי זקוקה להתחדשות ממספר כיוונים עיקריים, אחרת היא תמשיך בגלגול כלפי מטה ובאופן מהיר, לצערי. הדבר הראשון הוא כמובן סיקור טלביזיוני שוטף ורציני בערוצי טלביזיה מובילים בעולם. בעקבות בעיות פיננסיות וארגוניות בין הגוף שמחזיק בזכויות השידור לבין מארגני האליפות וכמובן גם ל-fia, נוצר מצב שאין כיום אף ערוץ טלביזיה משמעותי שמסקר את האליפות, לא כזה שאתם יכולים לראות בבית. נכון, ניתן לראות את כל מירוצי הראלי כיום באינטרנט, זה מה שאני עושה, אבל הצופה "הרגיל" מעדיף לקבל את מנת הראלי שלו, כמו את ארוחת הערב, בזמן ובמקום ידוע ולא להתחיל ולחפש במחשב. בעיה נוספת שקיימת שכמובן קשורה בעניין השידורים היא העדר של יצרני רכב שמוכנים להתחייב לאליפות הזו. היא לא מספיק אטרקטיבית כנראה בצורתה הנוכחית. סיטרואן ופורד מחויבות לאליפות לפחות לשנתיים הקרובות ופיתחו מכוניות חדשות בכדי להראות מחויבות זו אבל הכל יכול להשתנות בהינף הודעה אחת לתקשורת, שתיהן יכולות לעשות מעשה, ממש כמו מיני ופרודרייב ולהודיע כי הן מוותרות על מירוץ, פחות מכוניות או לפרוש לחלוטין ולא ירחק היום שזה יקרה, לדעתי. השמועות בסיטרואן כבר החלו, דוחק כלכלי כמו גם העדר תחרותיות גורם לצרפתים לאחרונה לחשיבה מחודשת (שמועות חזקות מדברות על חזרה לדאקאר). פולקסווגן אמנם הודיעו שהם מצטרפים בעונה הבאה והחלו באימונים רציניים עם הפולקסווגן פולו שלהם, אבל בד בבד הם מצמצים את הרכב הנהגים וכבר דיווחו כי יתחרו עם 2 מכוניות במקום ארבע כמו שתכננו מראש. הבעיה האחרונה היא סבסטיאן לואב או יותר נכון העדר תחרות אמיתית מולו. כיום נוצר מצב, או יותר נכון בשלוש שנים האחרונות מאז פרישתו של מרקוס גרונהולם, שלצרפתי, אלוף עולם שבע פעמים, אין תחרות משמעותית והוא למעשה זה שמכריע מי יזכה בכל ראלי, הוא, כי אם הוא לא עושה טעות אז הקרב נותר רק על המקום השני. עולם הראלי חייב, במקביל לעוד מכוניות תחרותיות, גם נהגים מספיק טובים שיצליחו לעמוד מול לואב ויצליחו גם לנצח אותו לאורך זמן. סבסטיאן אוג'ייר לקח החלטה משמעותית ועבר לפולקסווגן, כלומר ממש שנת שבתון מתחרותיות ואני מקווה שהדבר לא יפגע בו, על הפינים כבר כתבתי ומי שנותר כסיכוי הוא אנדראס מיקלסן הנורבגי הצעיר שמככב במדי סקודה באליפות הבין-יבשתית, הליגה השנייה. מדס אקסטרום, נורבגי אף הוא, מהווה גם הוא מתחרה רציני, צעיר ושניהם, יחד עם אוג'ייר נחשבים כדור העתיד של הראלי העולמי, אבל הם חייבים לעשות כבר את קפיצת המדרגה שתביא אותם לעימות ישיר מול לואב, לפני שיפרוש לעסקיו.

רק כאשר כל החבילה הזו תסתדר, והיא ממש תלויה, לטעמי, אחת בשנייה, כל החוליות בשרשרת הזו – שידור/מכוניות/נהגים – אליפות העולם בראלי תצליח לחזור לימי הזוהר שלה. כל המילים הללו והתוכניות הללו לא שוות כלום באם אליפות העולם, שראתה ימים נהדרים בעבר, לא תזכה ל"ברני אקלסטון" משלה. אדם שיקח על עצמו את פרויקט שיקום הראלי לטווח ארוך, יחיה וירים את העסק ממש כמו בפורמולה-1, יוריד את האבק ויבריק את הדבר הזה. כל כך הרבה פוטנציאל יש במירוצי ראלי, מבחינת קהל זוהי אליפות הרבה יותר "ידידותית" לחובבי הספורט מאשר פורמולה-1. המכוניות "דומות" לאלו שהוא נוסע ביום-יום לעבודה או רואה אצל השכן שלו ולא משהו דק, שטוח ומוזר שהוא רואה בטלביזיה בימי ראשון בצהריים, החלקות הכוח, הקפיצות – הרבה יותר מלהיבות ממכוניות שדומות למטוסים ונוסעות בהקפות בלתי נגמרות והנהגים…הנהגים "אנושיים" ומי שמגיע למירוצי הראלי זוכה למגע אמיתי איתם, לפגישה חמימה, שיחה קצרה, מרגיש שזה אמיתי ולא "רובוטוים" שנמצאים מעבר לגדר אליהם יכולים להגיע רק מקורבים או בעלי ממון.

אז סבסטיאן לואב ניצח בפעם השלישית בפינלנד והוא בדרך לאליפות עולם משעממת נוספת, נעבור למזג האויר ולפרסומות.

כמעט בלי מלים
ליגת שוקי ההון: קונאטה, מכבי, והחיים בכלל

4 Comments

קימי 6 באוגוסט 2012

עד העונה שעברה עקבתי באדיקות אחרי הפורמולה 1 ומירוצי האופנועים שמשודרים די בעקביות ומסוקרים נפלא על-ידי בועז קורפל הגדול מכולם. דווקא בתקופה האחרונה, לשם שינוי, התחלתי עבודה קצת רצינית לכן בימי ראשון בשעות הצהריים אני לא נמצא ולכן לא מצליח לראות את רוב המירוצים (אין לי בעיה שהם בערוצים בתשלום – זה תקין וככה זה צריך להיות).
אתה צודק לגבי הראלי אבל יש לי שאלה/תהייה אחת – הנופים יפים, המכוניות אדירות, הקפיצות והביצועים מרהיבים (אין תחליף להרגשה לרסק מכונית כזאת במשחקי המחשב השונים והמגוונים ולהגיע מפורק ושבור לקו הסיום…) אבל (!!!) – קצת מפריע העניין שאין עקיפות, אין טקטיקה – נכון שמצד אחד בטוח תשיב שזה פשוט מראה את הגדולה של כל נהג, לנסוע הכי מהר בתנאים הנתונים וזהו, אבל מצד שני קצת העניין של לעקוף אחד את השני – הם בעצם מתחרים נגד השעון.

אני מודע לעניין שזה כמעט בלתי אפשרי לביצוע – בכל זאת אם הייתי צריך להצביע על חיסרון מול סבבים/ענפים מוטוריים אחרים הייתי מצביע על זה בראש ובראשונה.

דובי מילר 6 באוגוסט 2012

זה לא חיסרון, זה כל העניין בראלי.
אתה לא מתחרה ישירות מול נהג/צוות אלא מול השעון ומי שיותר מהיר הוא המנצח.
אי אפשר שכל מירוצי המכוניות יהיו זהים, יהיה משעמם.
חוץ מזה, אם אתה רוצה לראות מכוניות "ראלי" נוסעות יחד על מסלול, עוקפות, נוגעות, מחליקות ועוד- יש מירוצי ראלי קרוס.

קימי 6 באוגוסט 2012

אני שמח שלא הצעת לי לראות מכוניות סלון כי למען האמת פעם אחת מרוץ כזה כבר הצליח להרדים אותי… :)
ובכל מקרה אני מסכים מאוד עם מה שכתבת – החשיפה לא מספיקה ולרוב האנשים קשה ללכת למחשב ולראות דרך שם. אני אישית הייתי מעדיף לראות ראלי על פני הקטגוריות היותר קלות של האופנעים.. אבל זו רק דעתי.

בכל מקרה – אני מחזק את ידיך ואשמח לקרוא עוד בלוגים סיפורים ופרשנויות על העולם המוטורי !

כמו שנאמר אצל הסוסים ממרינלו – גראצי מילה !

דובי מילר 6 באוגוסט 2012

לגבי מירוצי מכוניות "משפחתיות" – כנראה שלא ראית את הקטגוריה הנכונה…

Comments closed