ארוכה הדרך למרתון (1)

מה עושים כאשר מול המראה עומד מולך מישהו לא מוכר? מתחילים לרוץ !

לפני הזינוק - מרוץ "גלעד" רעננה , 28/8/2010

יום אחד אתה עומד מול המראה ומגלה שהמישהו הקצת מוכר לך ממול, מעט יותר רחב ממך, עבה יותר. כן, הפנים קצת מזכירות לך מישהו מוכר אבל אתה לא ממש זוכר מאיפה אתם מכירים או איפה נפגשתם לאחרונה.

לי זה קרה לפני כחודשיים לערך. אני מסתכל מול המראה ובמקום שיעמוד מולי דובי, עמד מולי דב גדול..מצחיק נכון, אתמול עוד עמד שם מישהו אחר. מהר מאד הבנתי שזוהי קריאה אחרונה והחלטתי לעשות משהו עם עצמי. הכי קל זה להיכנס לפאניקה, להפסיק לאכול, לרוץ כמו משוגע ולקוות לטוב. להוריד 3 קילו בשבוע הראשון ולהתרסק על חבילת שוקולד כמו נרקומן בסוף השבוע, אני יודע כי הייתי שם.

אז הפעם החלטתי שזה יהיה אחרת. נרשמתי בסיועה האדיב של אשתי למעקב צמוד עם דיאטנית והחלטתי גם להתחיל הזיז את עצמי מהכורסא, לנסות לרוץ.  הדיאטנית התחיל מצוין, הריצה פחות. הברכיים התחילו לאותת שאני קצת כבד להן וביקשו חנינה. החלטתי לסייע להן והחלפתי את הריצות בצעידה ורכיבת-שטח על אופניים. הדיאטנית חייכה בכול שבוע, הברכיים שמחו ואני התחלתי לזהות שוב את ההוא שמציץ מולי במראה. זה עושה טוב, מודה.

מהר מאד המשקל ירד לכיוון שרציתי, מגמה חיובית קוראים לזה בבורסה והחלטתי לנסות לרוץ שוב. נעלתי את הברוקס אדרנלין שלי, לבשתי את גופיית הדרייפיט המסמורטטת וקדימה לדרך. גיליתי די מהר ש-5 ק"מ אני עדיין מסוגל לרוץ ללא בעיה, הקצב לא משהו אבל ההנאה בשמיים. עכשיו כבר החלטתי להציב לעצמי מטרה קצת יותר מאתגרת מסתם לרוץ – מרתון.

לא, אני לא נוסע ליוון לראות איפה היוונים ניצחו את הפרסים אלא מתכוון לרוץ 42.2 ק"מ ואפילו רצוף. יש עוד קצת זמן עד תאריך היעד שיהיה איפה שהוא בחודש אפריל ברחובות ת"א, בינתיים אני מאריך טווחים ומעלה מהירויות לאט אבל בטוח.

אתמול, שבת בבוקר בזמן שרובכם ישנתם הספקתי להשתתף בהנאה רבה במרוץ "גלעד" ברעננה, 5 קילומטרים רגועים, יחד עם אחי, בפרדסים ולסיים אותם בנוחות. המטרה הבאה – מרוץ "לילה לבן" בת"א , מרחץ זיעה עירוני יחד עם עוד כעשרת אלפים משוגעים.

אגב, למי שתהה, זה הולך להיות המרתון השלישי שלי. שניים עשיתי כבר בטבריה. הדרך עוד ארוכה.

אוואט
AFC דרום - הערות

18 Comments

דורפן 29 באוגוסט 2010

מילר – כאתר ספורט שמכבד את עצמו איננו בטוחים שבמחינה אתית ראוי שמי שכותב יעסוק בספורט. הטיפול במקרה שלך הועבר לוועדת המשמעת.

אור שחולם להיות אלבס 29 באוגוסט 2010

בהצלחה!

אריאל 29 באוגוסט 2010

שיהיה בהצלחה, בתור אחד שרץ את החצי בתל אביב שנה שעברה, אני רק יכול לאחל לך שיהיה מזג אוויר קצת יותר טוב ממה שלנו היה. זה חודש מוקדם יותר, אז זה אמור להיות יותר טוב, אבל אי אפשר לדעת.
נראה לי שאת המרתון הראשון שלי אני אעשה בחו"ל ולא בארץ – האווירה במירוצים בארץ היא פשוט בדיחה. אם יש איזה אמא עם תינוק שעושה טובה ומוחאת כפיים אתה צריך להגיד תודה. איפה זה ואיפה האלפים שעומדים ברחובות בחו"ל.

דובי מילר 29 באוגוסט 2010

הבחירה בלעשות את מרתון תל-אביב היא ברירת מחדל.
חו"ל לא ממש מסתדר לי כרגע למרות שמאד רציתי לעשות את ברלין (אני מאמין שבעתיד עוד אעשה אותו).
לגבי קהל ומחיאות כפיים – זה עוזר ומוסיף אבל עדיין, נראה לי שעדיף לרוץ ברחובות תל-אביב מאשר מסביב לכנרת, שם הכול שומם ותאמין לי, להגיע לקילומטר ה-30 או 32 שה-4 ראשי כבר מתחיל לאותת, הבטן מקרקרת ואין כלום חוץ מאקליפטוסים מסביב…

אריאל 29 באוגוסט 2010

זאת הסיבה שאני לא אעשה את טבריה. נראה לי נורא בודד שם וגם שמעתי שבדרך חזרה אתה כל הדרך נגד רוח מאוד חזקה.
אם אני לא אצליח למצוא לעצמי בחו"ל, אז גם לי תל אביב תהיה ברירת המחדל. סך הכל זה מסלול שטוח ודי נאה לעין, עם ריצה על הטיילת, בפארק הירקון ובשדרות רוטשילד המוצלות.
רק שלא יידחו אותו כמו שנה שעברה..

לוינטל 29 באוגוסט 2010

אצלי זה אותו סיפור ממש. חזרתי לרוץ אחרי תקופת הידבבות.
הבעיה היא שלא משנה כמה ארוץ ואהיה בכושר, שוקולדים וגלידות זו התמכרותי הקשה

דובי מילר 29 באוגוסט 2010

לוינטל – זו כנראה בעיה משותפת שלנו, אצלי יש מוקש בדמות העוגות של אשתי שאני לא יכול לעמוד בפניהן.
אני שומר כל השבוע ובסופ"ש מרשה לעצמי מעט "חופש".

מתי רצים יחד ?

כח הגברה 29 באוגוסט 2010

דורפן – אתה מאבד שליטה. תוך שבוע כל המערכת נרשמת למרוץ "חוצה ארץ".
גילוי נאות: גם אני רץ.

דובי 29 באוגוסט 2010

אני עושה את מקצה ה-30 ק"מ ב"חוצה ארץ"…

דורון 29 באוגוסט 2010

הי,

כמי שרץ כבר 4 פעמים בטבריה, ובעוד 4 שבועות ירוץ בברלין, הנה כמה טיפים:

1. טבריה הוא מרתון מצוין, נחמד מאוד, שטוח ויפה. מצד שני, אם כבר יש רוח, אז היא נגדית גם בהלוך וגם בחזור :-)

2. עוגות וגלידות זה מצוין כשמתאמנים למרתון. מי שעושה 100 – 120 ק"מ בשבוע תמיד נמצא במאזן קלוריות שלילי, ואוכל בעצם כמה שהוא רוצה. מצד שני, מי שרץ 30 ק"מ בשבוע לא יכול להרשות לעצמו את הלוקסוס הזה…

3. את הקטע הכי יפה ומלא השראה שאני מכיר על ריצה, אפשר למצוא כאן: http://www.leanmeanrunnerbean.me.uk/others/runners.htm
אמנם באנגלית, אבל שווה כל שורה, והקרדיט כמובן לרוג'ר הארט.

4. אבל אם נגזר עליכם לקרוא קטע אחד, רק אחד, והוא חייב להיות בעברית, אז תתחילו כאן: http://www.bc-running.com/wp/?p=100

5. אחרון חביב: היופי בריצה בעיני טמון בפשטות. לקום בבוקר, לגרוב, לנעול, ללבוש מכנסים (כל היתר אופציונלי בלבד, כולל חולצה, גארמין וכיו"ב) ופשוט לצאת לשדות, ליערות ולגבעות. עזבו אותכם מאינטרוולים, פרטלקים ומדידת דופק כל 20 שניות, רק צאו לרוץ.

בהצלחה!

תמיר 30 באוגוסט 2010

הי דורון,

הקטעים שקישרת אליהם מצויינים. המון תודה. עם זאת, התרגשתי יותר מהטקסט הנהדר של נועם שיזף בקישור הבא:
http://theothermag.com/israel/2010/01/3332

אהבתי את ההמלצה שלך: "רק צאו לרוץ".

:-)

בלינדר 29 באוגוסט 2010

בבוקר אחד,בגיל 47, קם הקומיקאי הכי גדול בעולם (כרגע) והחליט שהוא רץ 43 מרתונים ב51 ימים רחבי בריטניה…בלי שום נסיון ריצה קודם.

נדמה לי שאפשר לראות את כל הפרקים של המיני סדרה הדוקומטרית הזאת ביו-טיוב. הנה החלק הראשון, תבלו :

http://www.youtube.com/watch?v=aetnOwJx8MM

פראליה 29 באוגוסט 2010

אני אנסה להיות פרקטי, מי שמתאמן לטבריה ועושה את האימונים סביב הפארק שיגיד, אני בשבוע 5.

תמיר 30 באוגוסט 2010

שבוע 5? רוצה להרחיב?

אני מתאמן בפארק כ 3-4 פעמים בשבוע אבל באופן די חובבני ע"י הגדלת מרחקים וקצבים על דעת עצמי.

דורון 30 באוגוסט 2010

פראליה,

בהצלחה עם הלחות… רק הערה קטנה:

להבדיל מהריון, בהכנה למרתון נהוג לספור דווקא מהסוף (רוצה לומר: שבוע 18 למרתון, ולא שבוע 5 לתכנית האימונים). כשאני חושב על זה, צריך כנראה להחיל את זה גם על הריון :-)

אלון 29 באוגוסט 2010

זה לא אמור להיות בלוג מוטורי? דובי, הרגלים זה רק לגז ולברקס.

דובי 30 באוגוסט 2010

הכול בראש, הגוף,במקרה זה הרגליים, הן רק הכלי להגשמת המטרות.

יורם אהרוני 3 בספטמבר 2010

מודה באשמה, רצתי 5 פעמים (4 סיימתי) בכנרת ובתל-אביב רק חצי-מרתון(נדמה לי שאז רצו בחודש מרס בתל-אביב) יש הבדל אחד משמעותי: בכנרת רצים בינואר…מי שרץ בתל-אביב בחודש מאי, למרחק של יותר מעשרה קילומטרים, קל וחומר מרתון, שלא יבוא אחר כך בטענות למארגנים… אז נכון שבכנרת אין עידוד אחרי שעוברים את דגניה וזו בהחלט בעייה אבל אין בכלל מה להשוות עם תל-אביב.
רגע של פרסומות: בימים האחרונות עלה לאוויר אתר חדש של המגזין הישראלי "עולם הריצה".
http://www.runningworld.co.il
מאחורי האתר עומד זוג רצים פעילים : חי פרחי (גילוי נאות – הייתי מאמן שלו כאשר היה נער ואני גם חבר מערכת ב"עולם הריצה") ואשתו דפנה שב-פרחי.
הם העלו כבר לאתר לא מעט מאמרים שהתפרסמו במהדורה המודפסת של המגזין ועושים כל מאמץ לקיים אתר טוב על ריצה ופעילות גופנית.

Comments closed