סיפורו של ליאו שטיינווג

סיפורו העצוב של רוכב האופנועים היהודי ליאו שטיינווג .

ליאו שטיינווג

בעבר העליתי את הפוסט הזה במשכנו הקודם של הבלוג שלי ומצאתי לנכון להעלות אותו שוב, כמו אחרים שכתבתי, בכדי שיותר אנשים יחשפו לתחום הזה של הספורט בשנות ה-30, שהוא התחום שבו עוסק המחקר ההיסטורי שלי, מקווה שתהנו לפחות כמוני.

בתחילת – 1933 עולה המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית בראשות אדולף היטלר לשלטון בגרמניה ולאחר תקופה מאד קצרה מתחיל היטלר לעשות את מה שקרוי “תהליך הנאציפיקציה” שמשמעותו הפיכתה של גרמניה למדינה דיקטטורית הנשלטת תחת חזון “הרייך השלישי” . במסגרת תהליך זה הוקמה “לשכת התרבות של הרייך” בראשה עמד יוזף גבלס. משרד ממשלתי שחלש גם על תחומי הספורט המוטורי בגרמניה הנאצית, ובמסגרת אחריותו של זה היה גם ה-NSKK , מועדון הנהגים והמכוניות של גרמניה הנאצית באותה התקופה.

מבחינת הספורט המוטורי בגרמניה, תחום שהחל לצבור תאוצה בתקופה זו בעקבות תמיכתו האישית של ה”פיהרר” אדולף היטלר אחת המשמעויות הייתה – שלילת רשיון ההשתתפות במרוצי מכוניות לספורטאים יהודיים וקטיעתה של קריירת ספורט מבטיחה, בשאר הדברים אני מבטיח לגעת בשלב מאוחר יותר. בין אלו שחלומם נגדע בבת אחת היה גם ליאו שטיינווג, צעיר יהודי גרמני מהעיר מונסטר, שהיה עד אותו השלב רוכב אופנועי מרוץ מצליח ביותר, על אופנועי DKW גרמניים.

בתאריך 1 באפריל 1933 חוייב שטיינווג, שהיה בעל חנות אופנועים ומוסך מקומי קטן, לתלות על דלת הכניסה לעסק שלו שלט שבו נאמר – “גרמנים, אל תקנו מיהודים” . כחודש לאחר מכן, במאי, ניצח ליאו שטיינווג במרוץ אופנועים גדול בעיר אלברפלד בקטגוריות 175 ו-250 סמ”ק וכאשר עלה אל דוכן המנצחים, הפודיום,על מנת לקבל את הגביע והפרסים בהם זכה, לא הסכים להצדיע במועל-יד כפי שנתבקש וכפי שנהוג היה כבר באותה התקופה כחלק מהטקסיות הנאצית. לכאורה היה נראה כי הגרמנים יעברו על האירוע לסדר היום ולא נעשה דבר באותו השלב.

ליאו שטיינווג המשיך להתחרות במרוצי אופנועים בגרמניה ובחודש יולי 1933 הגיעה לביתו ההודעה על מועד חידוש רשיון המרוצים שלו לעונה הבאה, עונת 1934. כאשר עיין ליאו בטפסים אותם היה עליו למלא חשכו עיניו. הוא נשאל שם בדבר היותו “ארי” (וכל זה עדיין לפני “חוקי נירנברג שנחקקו ב-1935 ) ובאותו הרגע הבין למעשה כי יאלץ להפסיק ולעסוק בתחום אותו כל כך אהב – ספורט מוטורי. ליאו שטיינווג קרע את הטפסים שקיבל בסערת רגשות, אבל זה לא היה סוף הסיפור מבחינתו. הגרמנים לא שכחו את אשר עשה מספר חודשים קודם לכן באותו מירוץ באלברפלד וכמובן זכרו לו את היותו יהודי. מאוחר יותר נעצר ליאו שטיינווג ונשלח למחנה ריכוז. ליאו עבר במהלך המלחמה מספר מחנות ריכוז ומחנות עבודה אך מספר חודשים לפני תום מלחמת העולם השנייה נרצח על ידי הנאצים.

חמש הערות לאחר שבוע וחצי של טניס
אברטון. נזק ממשי וגדול

6 Comments

גמל (סתם גמל) 12 בספטמבר 2010

תמשיך עם הפוסטים האלה בבקשה

אביאל 12 בספטמבר 2010

מצטרף לקריאתו של הגמל.

דובי מילר 12 בספטמבר 2010

תודה.

הספורט היהודי, ביחוד בשנות ה-30,קרוב לליבי, מעניין ומרתק ובכול פעם עולה סיפור חדש .
השואה כמובן קיפדה את חייהם של רבים וטובים מהספורטאים והכוונה שלי לקראת יום השואה, יחד עם הכיתה אותה אני מחנך (כן, למי שלא יודע אני מחנך כיתה י' ומורה להיסטוריה…) לערוך בבית הספר תערוכה שתספר את סיפורן של חלק מהדמויות.

יוני 13 בספטמבר 2010

שמחתי לקרוא טיפונת על חייך האישיים. מאחר ורוב הכותבים פה עם עיתונאים (מוכרים?), כיף לקרוא קצת על מי שכותב.

קורא אדוק 13 בספטמבר 2010

עצוב ומרגש

Comments closed