יש ספורט מוטורי ישראלי

ספורט מוטורי בישראל זו עבירה על החוק, אבל ספורט מוטורי ישראלי חי וקיים ואפילו מצליח.

ראובן זומר לאחר מרוץ 1000 הק"מ של נורבורגרינג

נכון, להגיד שיש ספורט מוטורי בישראל זו בעיה קשה, במיוחד אם צריך להתחיל לספק הוכחות לכך. אם היינו במדינה נורמאלית סביר היה שבכול סוף שבוע היינו פותחים את אחד מהעיתונים ובוחרים לאן כדאי לנו לנסוע בכדי לצפות בדבר הזה שרובנו אוהבים. מרוץ מכוניות על המסלול הקרוב לביתנו או אולי אופנועים שמתחרים להם לא רחוק. המשקיעים שבינינו היו נכנסים לליסינג המשפחתית ומרחיקים לאיזה ראלי קטן שהתארגן לו. אבל אנחנו לא במדינה נורמאלית מסתבר שמי שעוסק בתוך שטחי מדינת ישראל בספורט מוטורי ההגדרה האחת שלו בחוק היא – עבריין.

אז ספורט מוטורי בישראל קצת קשה למצוא אבל ספורט מוטורי ישראלי בהחלט קיים ועוד איך. אלון דאי, נהג המרוצים הישראלי הצעיר עומד לסיים עוד עונה מוצלחת מבחינתו, הרבה בזכות הגב הרחב של אבא אבי. אבל מי שזכה בתהילה לאחרונה הוא בחור סימפטי ממושב בשרון שהחליט השנה להגשים את החלום שלו לאחד שני תחביבים  ולעשות את זה.

ראובן זומר (שאולי לבסוף יסכים מתישהו שאחשוף את הקשרים המשפחתיים שלו..) הוא חובב מכוניות מושבע ובעיקר את אלו שמגיעות מארץ המגף. ראובן הוא גם חובב של ספורט מוטורי ומאז ומתמיד חיפש דרך להגשים את החלום שלו. והנה השנה זה הצליח והוא חבר לקבוצת מרוצים פולנית שמתחרה עם מכוניות אלפא-רומיאו קלאסיות באחת מהסדרות היוקרתיות והטובעניות שקיימות באירופה, מרוצי סיבולת על המסלולים בגרמניה.

ראובן עזב את הפוליטיקה המקומית שבה כולם רבים עם כולם על הזכות מי יהרוס למי את ההנאה מהספורט, אסף מעט מזומנים ותמיכה מחבר'ה מקומיים ויצא לאירופה. בחודשים האחרונים הוא הספיק להתחרות כבר פעמיים באופן רשמי במדי הקבוצה הפולנית וגם הביקורים על הפודיום לא אחרו להגיע.

בסוף השבוע האחרון התחרה ראובן על אחד ממסלולי המרוצים הקשים בעולם, זה של נורבורגרינג. זה היה במרוץ סיבולת של 1000 ק"מ בתנאים גרועים במיוחד של גשם שוטף, בוץ שנסחף אל המסלול, ערפל ומה לא בעצם. הנהיגה התחלקה בינו לבין הנהג השני בקבוצה, שהוא גם בעל הרכב. לפני הזינוק עיקר החשש היה באם האלפא הקשישה תחזיק מעמד, אתם יודעים, בכול זאת מדובר באלפא.. הוחלף מנוע במכונית לכזה שיהיה בעל הספק נמוך יותר ויחס דחיסה נמוך וכול זה בתמורה לאמינות טובה יותר. מסתבר שכול ההכנה וההשקעה השתלמה לצוות הישראלי-פולני. הם סיימו את המרוץ במקום השלישי והמכובד בקטגוריה בה התחרו, למכוניות עד 2000 סמ"ק וקיבלו אפילו גביע מיוחד על ההישג אליו הגיעו.

לא קל להגשים חלומות וזה נכון לגבי כולנו אבל עוד יותר מכך קשה להגשים חלום שקשור לספורט מוטורי ולמדינת ישראל. חוק הספורט המוטורי, או הנהיגה הספורטיבית כמו שהוא מכונה במקומותינו גורם ועוד יגרום להרבה צרות ובינתיים הכול תקוע בארץ הקודש. מי שבכול זאת מאד רוצה מסתבר שיכול להצליח, אז הרבה כבוד לראובן והרבה חומר למחשבה עבור כולנו.

5 הערות לסיכום הערב ה-1 במחזור ה-1 בליגת האלופות
12 צהוב נראה לך מוכר?

6 Comments

יוני 15 בספטמבר 2010

זה נשמע תחביב מאוד יקר. כמה זה (בערך) מעט מזומנים ותמיכה? יותר ממה שיש לי בארנק…

דובי מילר 15 בספטמבר 2010

ספורט מוטורי הוא אכן תחביב יקר, מאד.
עוד לפני שהתחלנו לנסוע – ציוד בטיחות למשל – קסדה, סרבל, ביגוד תחתון חסין אש, HANS- מיגון ההגנה לצוואר – כל אלו עולים הרבה מאד כסף.

מעבר לכך- אדם כמו ראובן מתחרה בחו"ל מה שאומר שהוא צריך למצוא קבוצה שתסכים "לתת" לו כסא – ההסכמה כרוכה גם היא בממון ועוד לא נגעתי בטיסות, בתי מלון ואימונים.

אכן, ספורט מוטורי הוא ספורט יקר.

גמל (סתם גמל) 16 בספטמבר 2010

אני חושב שלישראל יש "נתונים פיזיים" מושלמים בשביל מירוץ ראלי עולמי

דובי מילר 16 בספטמבר 2010

הבעיה כרגע היא לא בלארגן "ראלי עולמי" או כל ראלי מקומי/אזורי, היו כבר מרוצי ראלי בשנות ה-90 שלא היו מביישים אף מדינה מסביבנו ואפילו לפני שנתיים שלוש נעשה ניסיון קטן לארגן ראלי מעט ארוך יותר למכוניות, זו ממש לא הבעיה.
הבעיות גדולות יותר מהספורט עצמו, נכון לעכשיו.

ראובן זומר 19 בספטמבר 2010

דובי, תודה על הכתבה,
ראובן

Comments closed