בכול יציע, שבוע אחרי שבוע בסדרת ה-NASCAR תוכלו למצוא עשרות אלפי אנשים שמגיעים בכדי לצפות בעניין רב במתרחש.
כמובן שהם מגלים יותר עניין בעוד כוס גדולה של בירה מקציפה או בבלונדינית שיושבת שורה מלפניהם וקופצת להם מול העיניים, אבל רובם רוצים ומחכים ל-BIG ONE.
ומה זה ה-BIG ONE הזה? התאונה גדולה,מלאה בעשן צמיגים שמתערבב עם שמן מנוע שרוף, נוזל צינון שנשפך מהרדיאטור שנדפק, הרעש מחריש אוזניים. והקהל..? קם כולו כאיש אחד ומריע לגלדיאטורים המודרנים שמספקים את האקשן.
אוטוטו מסתיימת לה העונה הארוכה של 2010 ונשארו שלושה נהגים בעלי סיכוי גבוה לזכות באליפות. בסוףהשבוע הקרוב כולם מגיעים לטלדגה, מסלול סופר–מהיר בעל חשיבות ענקית לסיוע אוירודינמי מבן–הקבוצה אבל גם בעל רמת סיכון גבוהה ל-BIG ONE היסטרי.
תשאלו את ג'ימי ג'ונסון,אלוף ה-NASCAR המכהן. בעונת 2005 הוא גרם לתאונה של 25 מכוניות, כן זו לא טעות. 43 מכוניות החלו את המירוץ, יותר מחצי מהן הושמדו בתאונה הזו. הוא כל כך חושש מעוד אחת כזו, תאונה שתדפוק לו את הסיכוי לאליפות.
באם בכול מסלול אחר ניתן אולי לחזור מהר לרחבת הטיפולים ובעזרת פטיש 5 קילו וסלוטייפ לתקן את הרכב(מזכיר למישהו את מקגיוור?) בטלדגה המצב קצת שונה. המהירות גבוהה יותר והנזק גדול יותר,כדאי להיזהר שם בחוץ.
המיועדים לאליפות– ג'ונסון, האמלין והרוויק מקווים רק לעבור את טלדגה בשלום, לצבור ניקוד ולהמשיך הלאה. צפוף וחם שם בצמרת.
לא קל לנהוג בטלדגה והם מקווים לזכות לסיוע, שאולי לא יגיע,מבני–זוגם לקבוצה. זה לא פורמולה-1 שאסור הוראות קבוצתיות ועזרה. אנחנו מדברים פה שואו–טיים ומשחק קבוצתי. נהג מוביל מקבל סיוע מנהג אחר בכך שהוא נצמד לו לטמבון, שובר לו את הרוח,המהירות גבוהה יותר וצריכת הדלק נמוכה יותר. מה יוצא לנהג "הסוחב"? הוא נהנה גם כן מגרר נמוך יותר בגלל שהמכוניות צמודות. וכן,מחר זה יכול להיות הוא.
6 Comments
בכלל בכל מרוץ מכוניות לא נעים להגיד אבל כולם מחכים לתאונה
כך היה נראה גריד של מירוץ NASCAR ישראלי:
1 – אימפרזה.
2 – אימפרזה.
3 – אימפרזה.
4 – אימפרזה.
5 – אימפרזה.
6 – אימפרזה.
7 – אימפרזה.
8 – אימפרזה.
9 – אימפרזה.
10 – אימפרזה.
11 – אימפרזה.
12 – אימפרזה.
13 – אימפרזה.
14 – אימפרזה.
15 – אימפרזה.
16 – אימפרזה.
17 – אימפרזה.
18 – אימפרזה.
19 – אימפרזה.
20 – אימפרזה.
להיות פיזית במירוץ נאסקאר נשמע כל כך מגניב.
קאק – זה נשמע ממש עצוב…בתור אחד שחווה התהפכות והתרסקות במהלך ראלי והגיע אפילו לבית-חולים עם אמבולנס…
רוני – לצערי טרם הספקתי להיות במירוץ NASCAR אבל כן הספקתי לבקר בבית המקדש של ה-NASCAR ,במסלול המפורסם בדייטונה. רק לעמוד שם מול "קיר המוות" , אותה ישורת עם שיפוע צידי שלא נגמר, זה עושה צמרמורת.
אני מאמין שעוד אזכה לראות מירוץ.
אני לא יכול שלא להיזכר בריקי בובי רץ ערום ומנסה לכבות את האש הבלתי נראית אחרי התאונה ב"לילות טלדגה: הבלדה על ריקי בובי"