ביאנקי ותרומת איברים

ביום ראשון נערך הגראן-פרי ההונגרי ולמרות שפע האירועים במהלכו, משעמם לא היה שם, אי אפשר היה להשתחרר מהרגשה הכבדה הזו, המועקה והצל הכבד שהותיר מותו של ביאנקי מספר ימים קודם לכן.

11069368_10207026662562035_6419351271524017443_o

ישבתי לצידו של בועז באולפן ושידרנו את המירוץ. טרם השידור הישיר התמונות החלו להגיע live מהמסלול והיו אלו רגעים מצמררים ומרגשים כאחד. הנהגים הסתדרו להם על הגריד, לא, לא במכוניות אלא במעגל כשהם צמודים אחד לשני, חבוקים, הקסדות על האספלט והיתה זו דקת דומייה של שתיקה רועמת.

אני לא רוצה להתייחס לתאונה עצמה, עברו כבר 9 חודשים מאז אותה תאונה מיותרת ומוות מיותר עוד יותר, אני יותר רוצה לגעת באירוע מנקודה אחרת, חשובה וכואבת לא פחות, תרומת איברים וחשיבותה.

התייחסתי לזה בשידור והחלטתי להעלות את זה גם כאן ולפני שאתחיל להביע את דעתי אני חייב לציין שאני לא שופט איש בגין מעשיו, בטח לא ברגע קשה שכזה.

ביאנקי הצרפתי היה ספורטאי בכושר גופני מעולה, כמו כל נהגי הפורמולה-1. כאשר ארעה התאונה, בה הוא נפגע בצורה חמורה ביותר בראשו ולמעשה איבד כל סיכוי לחיות, למרות שקשה להודות בזה, המחשבה הראשונה שעברה לי בראש היא האם המשפחה חושבת בכלל על תרומת איברים, האם הנושא הזה עלה באויר, האם מישהו הציע להם.

חומרת הפציעה צעקה שלאיש, כמה חזק שלא יהיה, אין הרבה סיכוי לחיות, לחזור לחיים בכלל, לא מדבר כלל על חיים נורמלים. הרופאים שטיפלו בו ביפאן אמרו מראש כי הסיכוי להתאוששות כלשהי, לסימני חיים, נמוך ביותר ואפילו אביו, ששהה לצידו כל הזמן, התבטא כמעט מדי שבוע בכלי התקשורת ואמר שהם מודעים לחומרת המצב ולסיכוי הקלוש ביותר, ובכל זאת, אני לפחות, את נושא תרומת האיברים לא ראיתי בשום מקום.

אני בטוח שכולם זוכרים את תאונת הדרכים והסאגה הגדולה סביב מותו של אבי כהן ז"ל ועניין תרומת האיברים או אי-תרומת האיברים בעצת "חכמים" והבלבול של המשפחה סביב העניין הזה. יתכן שהסיטואציה שונה אבל בשורה התחתונה הרעיון הוא אותו רעיון, חשיבות תרומת האיברים.

כל נהגי המירוצים והקבוצות דאגו להנציח את זכרו של ביאנקי על הקסדות והמכוניות באותו סוף השבוע, העלו את זיכרו בכל הזדמנות שקיימת, כולל ברשת הקשר של סבסטיאן ווטל, מיד לאחר שקיבל את דגל השחמט. אני בטוח שהזיכרון ממנו יכול היה להיות הרבה יותר טוב, עבור הרבה אנשים, לשפר חיים של עוד אנשים שזקוקים ומחכים לתרומת איברים, בטח איברים במצב טוב כמו של ספורטאי צמרת ברמה הזו.

ואולי הגיע הזמן להחתים את כל הנהגים על כרטיס אדי…

 

לא כל תהליך מצליח
*אוכל פופקורן*

23 Comments

רוג'רס אהרון 29 ביולי 2015

לדעתי האישית המדינה ומשרד הבריאות צריכים לתגמל כספית משפחות שתרמו איברים.
הגמול יכול להתבטא בהקלות מס וקצבאות לאו דווקא מזומן.
החסכון למערכת הבריאות יהיה עצום ואנשים רבים שלא טרחו להוציא כרטיס אדי ימהרו לעשות זאת.

כל אדם יעשה כרצונו,כל עוד מכבדים את בקשת הנפטר.
אני מחזיק בכרטיס אד"י וגם בצוואתי טרחתי לעדכן זאת.,

צור שפי 29 ביולי 2015

אני מחזיק כרטיס "אדי" ואוסיף כמה דברים:
1. ההצעה לתגמול כספי לא נראית לי. למדינה יש מספיק הוצאות. צריך להגביר את הפעילות החינוכית בנושא וצריך לתת עדיפות לנושאי כרטיס "אדי" אם הם או קרוב משפחתם מדרגה ראשונה נזקקים להשתלה. אמצעי נוסף הוא לחייב את בני המשפחה מדרגה ראשונה של נזקק להשתלה לחתום על כרטיס "אדי".
2. לגבי הטרגדיה של אבי כהן ז"ל אין לי מילת ביקורת אחת על המשפחה האומללה אבל אין לי מספיק מילות גינוי לאלו שלחצו עליה.

גלן 29 ביולי 2015

צור אני לא מסכים איתך אבל לצערי המלצתך כבר מקויימת. נושאי כרטיס אדי ומשפחותיהם מקודמים בתור להשתלות כליה. זה יוזמה שהריץ ג'יי לביא משיבא עם אחרים שלצערי התקבלה ובעיני היא מעוותת אתית.

גלן 29 ביולי 2015

ואגב, זה כמובן לא שינה כלום במלאי האיברים העגום וההסכמות

צור שפי 29 ביולי 2015

גלן, למה אתה חושב שזה מעוות אתית?

תום 29 ביולי 2015

תרומת איברים צריכה להיעשות מבלי שום תגמול/עידוד מכל שהוא, וצריכה להיות שיוויונית במידה קרובה לאסולוטיות. ההסדר המעוות הזה הוא התגלמות המשפט "כל החיות שוות, אך חלק מהחיות שוות יותר מאחרות".

צור שפי 29 ביולי 2015

תום על איזה תגמול אתה מדבר? איזה חיות שוות יותר?

יוסי מהאבטיחים 30 ביולי 2015

אם אתה שייך לזרם האורווליאני, אני בוחר דווקא בצד של איין ראנד ואומר שמבחינתי המניע בכלל לא משנה- הוקרה, כסף, כוח.
העיקר שהאיברים נתרמו ויצילו חיים.

Asaf 29 ביולי 2015

לי גם יש כרטיס אד״י ואין ספק שהמפתח להגדלת המאגר הן פעילויות חינוכיות והרבה יותר הסברה בנושא אגב יש גם בעיה דומה למשל עם מיעוט האנשים היחסי שתורם דם בישראל באופן סדיר והמחסור במנות

רוג'רס אהרון 29 ביולי 2015

למדינה יש מספיק הוצאות זה תירוץ מקורי שעוד לא שמעתי.
אפשר להדביק אותו לכל רעיון ולכל נסיון לשינוי.
ישנם מספיק מחקרים שמראים שתגמול על תרומות איברים כמו תגמול על פעילות גופנית חוסך למדינה המון כסף.
ועל הדרך גם הצלת חיים.
רעיון נוסף – כל חותם על כרטיס אדי מקבל אישור למריחואנה רפואית ו\או חשיש סיעודי.

צור שפי 29 ביולי 2015

זה קורה במדינות אחרות?

גלן 29 ביולי 2015

בתור מישהו שהיה מעורב בכך בעבר ועדיין עוקב מרחוק:
1. אין כזה דבר לקחת איבר בלי קביעת מוות מוחי לפי קריטריונים ברורים. ביאנקי לא היה שם תקופה ארוכה אפילו אם ביכוייו היו קלושים ויתכן למשל שהזמן הוביל לדרדור גופני שהפך אותו לכזה שלא ניתן לקחת איבריו ( למשל זיהומים).
2. ניסו בארץ כמעט הכל וכלום לא עבד באמת לשפר מצב דיי מחפיר. מה שלא ניסו מאד פשוט ומתרחש בחלק מהעולם בהצלחה. מרגע המוות ניתן לקחת איבר מהנפטר אלא אם המשפחה מסרבת. זה שונה מהמצב הנוכחי פה צריך לבקש מהמשפחה רשות. מחקרים הראו שזה משנה את אחוז האיברים הפוטנציאלים שלא הושתלו.

צור שפי 29 ביולי 2015

מסכים לגמרי עם ההצעה להפוך את ברירת המחדל.

פאקו 29 ביולי 2015

כנ"ל. אבל לצערי, צריך הנהגה עם חתיכת וואבוס כדי ליזום כזה מהלך במדינתנו, ואנחנו רחוקים מזה. אני גם חתום על אד"י אגב.

no propaganda 29 ביולי 2015

לטעמי המשפחה בכלל לא צריכה להיות חלק בעניין. צריך להחליט על אחת מ3 אופציות:
1. אף אחד לא תורם ולא מקבל תרומות איברים.
2. כולם חייבים לתרום ויכולים לקבל תרומות איברים.
3. להחתים את כולם כברירת מחדל על אד"י, עם אפשרות של האדם עצמו לוותר על הכרטיס. מי שחתום על הכרטיס יכול לקבל תרומות ומחויב לתרום. מי שלא חתום(כלומר הלך וויתר על זה בכוונה תחילה) לא יתרום ולא יקבל.

גיל שלי 29 ביולי 2015

+1

גיא זהר 29 ביולי 2015

היה קטע הזוי עם חרדית שקיבלה איבר בהשתלה ועדיין אמרה שלא היתה תורמת. לצערי עניין תרומת האיברים הוא חלק מפולחן המוות בארץ

פאקו 29 ביולי 2015

המצחיק פה הוא שפעם הרצה אצלנו בעבודה מישהו שמנהל את נושא תרומת האיברים באחד מבתי החולים הגדולים בארץ (נראה לי בילינסון). הוא היה אדם דתי ואמר שכל העניין ההלכתי כאן מוסדר לחלוטין, ואין שום בעייה הלכתית לאף שומר מצוות לתרום איברים במקרה של מוות מוחי.

צור שפי 29 ביולי 2015

מצחיק במובן של עצוב.

שי 29 ביולי 2015

יש גם קטע, לא יודע כמה נפוץ, של חרדים שמחליטים לחפש למי אפשר לתרום כליה לשם המצווה שבדבר.

Matipool 30 ביולי 2015

הזוי לגמרי הקטע עם החרדית . כמה כעסתי אז עליה ועל שכמותה .
לפני כמה שנים ראיתי או קראתי ( כבר לא זוכר ) סיפור אישי של מישהו שניצל בזכות תרומה . באותו יום דיברתי על זה עם אשתי ולמחרת דאגתי ששנינו נהיה חתומים על כרטיס אד״י .
אם זה היה תלוי בי – אותה אישה ואחרים כמוה שמצהירים שהם לא יתרמו איברים ,הייתי דואג שהם לא יוכלו לקבל תרומת איברים .

אהד 29 ביולי 2015

המצב כיום הוא כזה בו כרטיס אדי, מבחינת "צוואה", לא באמת עושה את העבודה. מבחינת החוק אין לו תוקף בהקשר הזה. ההתנגדות של משפחת כהן לא אמורה הייתה להזיז מבחינת חוקית, אבל במדינה מעוותת כמו שלנו מעדיפים את רצון המשפחה על רצון המת. המצחיק הוא שלו היה מדובר בצוואת כהן בנוגע לרכושו, היה ברור לנו שאין חשיבות למשפחה ושמה שכתוב בצוואתו הוא מה שעלינו לקיים.
OPT OUT הוא הפתרון הראוי, אנשים אשכרה יצטרכו לבקש ממשרד הבריאות לצאת ממאגר התורמים הפוטנציאליים, מה שגם יאלץ אותם אשכרה להזיז את התחת כדי לצאת מהעניין וגם יגרום לבושה אצל חלק מהם.

ירון 30 ביולי 2015

לצערי אני חושב שאם היה כסף מאחורי העניין הזה אז המצב היה משתפר.
אם היו פרסומות על סיפורי השתלות מוצלחים או על אנשים שמחכים להשתלה באותה תדירות שיש לפרסומות ליס אז המצב היה משתפר.

Comments closed