ראלי ערד 11/12/15

הספורט המוטורי הישראלי נמצא במצב כמעט בלתי אפשרי והכי קל זה להרים ידיים ולוותר, אבל בזכות מספר אנשים שנלחמים במוסדות ההזויים של משרד הספורט והרשות לנהיגה ספורטיבית, התקיים ביום שישי האחרון ראלי קצר ב-ערד, אירוע שבעיקר הוכיח שהספורט חי וקיים ושניתן לקיים אירוע קטן וכייפי למרות הכל.

12373348_10207933158383864_8746273414201325001_n

התעוררנו בבוקר שישי בשעות שיש כאלו שעדיין לא הלכו לישון ושמנו את פעמינו לכיוון העיר ערד. כביש-6 האיר לנו פנים והסובארו על העגלה נחרה קלות בעדינות, נמה את שנתה (היא עוד תתעורר אח"כ ובגדול כי סובארו שמופיעה במערכה הראשונה חוזרת כמו אלופה בסטייג האחרון בראלי..). הפורד לעומת זאת קצת פחות שיתף פעולה אבל ניר "מקגייור" בן-ארי אילתר פתרון זמני והגענו בזמן לשטח הכינוס, ממש בפאתי העיר, גובל לאחת השכונות, מראה שהזכיר את הבתים שפעם צפו אל מגרש הכדורגל בנתניה.

צברנו כבר מספיק ניסיון עם מירוצי ראלי וספרינט בארץ בכדי לדעת שישנם אירועים שהכל חורק וישנם אחרים שהכל דופק כמו שצריך. רק לראות את הפנים המחייכות של חגית במזכירות וזה כבר אמר הכל, הולך להיות יופי של ראלי. מישל, כרגיל מנהל את האירוע ביד חזקה וזרועה נטויה ויובל (מלמד) שלקח על עצמו את מלאכת הארגון הכין לנו יופי של שביל להילחם בו.

ראלי הוא אירוע שבו כל צוות (נהג ונווט) נוסעים הכי מהר שאפשר מבחינתם, על קטע דרך מוגדר ומתחרים למעשה נגד השעון. מספר קטעים יוצרים אירוע שלם והזמן המצטבר המהיר ביותר הוא המנצח, פשוט מאד. ההבדל בין ראלי לספרינט הוא שבספרינט הזמן המהיר ביותר בקטע יחיד הוא שקובע את המנצח וכן, גם אורך הקטעים שונה, אבל במציאות הישראלית יוצרים התאמות בכדי שנוכל בסופו של יום להתחרות כמו שצריך.

ראלי ערד הוגדר כתחרות עם 4 קטעים תחרותיים, קצרים מעט אבל זה מה יש וכולם ממילא נוסעים את אותו המרחק…סיימנו בדיקות טכניות, אייל (בן-ארי, האיש שלשמאלי, זה שאחראי ללחוץ על הדוושה ולסובב את ההגה) ואני עורכים בדיקת קשר אחרונה והכל תקין. זהו הראלי השני שאנחנו מתחרים יחד (בקודם, בבקעת הירדן, שהיה אירוע ארוך יותר, ניצחנו) ואנחנו רגועים.

לאחר תדרוך הנהגים ועיכוב קל בגלל המשטרה (כרגיל, אי אפשר לקיים מירוץ בארץ בלי עיכוב שלהם..) אנחנו נעמדים בתור המכוניות לקראת הזינוק. המכוניות שלפנינו מזנקות כל אחת בתורה ואנחנו על קו הזינוק. שקט ברכב, רק המנוע מגרגר, מחכה להשתחרר קדימה. מקריא לאייל את החלק הקצר הראשון שלפנינו- 300 ישר, מימין לשלט, שמאל 3 לימין 3…ובום, המארשל מניף את דגל הזינוק ואנחנו עפים קדימה.

פנייה רודפת פנייה, ישורת ואנחנו טסים, קופצים באויר, נוחתים, פונים, אייל מרקיד את הסובארו, אין דרך אחרת לתאר את מה שהוא עושה עם הרכב הזה, בלימות מדוייקות, האצות חלקות, לא מבזבזים זמן מיותר. אי אפשר להרוויח זמן רק לאבד אותו ואנחנו משתדלים שלא לאבד כלום.

"שמאל 3 בעלייה, 150 מימין לעצים לימין 1" אני מקריא והתגובה בהתאם. הרבה פעמים אני נשאל מה מרגישים כשמנווטים והאם אני נהנה מזה. אז ככה. כאשר יושבים ליד נהג שמבצע במדוייק את מה שמקריאים לו ההרגשה היא כאילו שנוהגים ברכב עצמו, ממש ככה. נכון, אין הגה בידיים ואין דוושה ימנית ללחוץ, ההרגשה זהה.

שוב קפיצה באויר, עוד האצה, פניות ממשיכות לרדוף אחת אחר השנייה חולפים שוב על העץ מימין והפעם נשארים בצד השמאלי "שמאל לשיקאן, זהירות על הסימונים" ואנחנו מסיימים את הקטע הראשון. ההרגשה מצויינת ומסתבר שגם השעון מסכים איתנו, אנחנו במקום ה-2 בסיום הקטע.

ההרגשה בתוך הרכב טובה, משוחחים מעט בינינו באם יש מקום לשיפור או עדכון ה-notes ועוצרים למנוחה קצרה לפני הקטע הבא. בולע תמר, לוקח שלוק גדול של מים ועוד אחד, אוכל בננה והכל בכדי להיות מוכן להמשך.

לא עובר הרבה זמן ואנחנו שוב ברכב, קשורים, מהודקים חזק-חזק לכסא, הקסדה על הראש ובום, יוצאים לדרך. ה-notes עבר עדכון קטן, נקודת ציון קטנה שמשנה המון, השעון הסכים איתנו ואנחנו קופצים קדימה בדירוג, למקום הראשון, מובילים את הראלי אבל יש עוד דרך ארוכה, שני קטעים לפנינו.

ממירוצים קודמים אנחנו רגילים שיש פה ושם עיכובים, לוח הזמנים נעלם לו והפעם…זה לא קרה, הכל הלך חלק, משאיר אותנו חמים ומפוקסים כל הזמן ללא הורדת מתח, ההרגשה מעולה.

הקטע השלישי מגיע ולמרות שהשביל מוכר, זו יכולה בדיוק להיות הבעיה, עודף ביטחון אבל אנחנו רגועים, סומכים אחד על השני וטסים קדימה. סומך על המחברת, מקריא בקצב טוב ואייל מגיב, רוקד טנגו או סמבה עם הגברת, צלילי המוזיקה של מנוע ה-2 ליטר נשמעים לעתים כמו ההופעה של בון-ג'ובי בפארק, תענוג.

12359836_10207938401954950_2543666333028439462_n

עוד קטע אחד ואחרון נשאר לנו, כ-4 וחצי קילומטרים, זה הכל, אנחנו במקום ה-2 לאחר הקטע השלישי ובוחרים טקטיקה בהתאם, בסופו של דבר הגענו ליהנות.

נעמדים שוב על קו הזינוק לקטע הזה, ישנם קצת אבנים גדולות על השביל, אנחנו רואים אותם, אותנו הן לא יפתיעו, בטח לא בשלב הזה. יוצאים לדרך- "300 מימין לשלט, שמאל 3 לימין 3" כן, ההוראות חוזרות על עצמן ושוב פנייה ועוד פנייה, ישורת מהירה בירידה וקפיצה גדולה, בנחיתה הסובארו אוחזת בשנייה "ימין 1 בשלט sparco" פנייה מדוייקת, ללא החלקה מיותרת, ללא יותר מדי כוח ואנחנו עפים משם "400 שמיים, שים לב לבלימה" אני מקריא לאייל (זה התוספת ל-notes ממקודם) "ימין 2 150" ואנחנו ממשיכים…

הקצב טוב, המהירות מצויינת, אין איבודי זמן מיותרים ואנחנו חוצים את קו הסיום של הקטע עם חיוך, יודעים שעשינו את המקסימום, את הכי טוב מבחינתנו. רז (היימן) שהיה אחראי על הזמנים מאותת עם היד לאישור ואנחנו לוחצים ידיים, מתגלגלים בקצב רגוע לרחבת הכינוס שלנו ופוגשים פנים מחוייכות של כולם, בטוחים שהם מאושרים שסיימנו בשלום, במקום ה-2 ואז זה מגיע- ההודעה שניצחנו!!!

בסופו של יום אנחנו ספורטאים ובאים להתחרות, לעשות את המקסימום מבחינתנו ולנצח (בריצה אגב זה ממש לא מעניין אותי..) אז אירוע השלישי לעונת 2015 הסתיים ובעוד 3 שבועות יש כבר ראלי נוסף, שיחתום את העונה הנוכחית שהתחילה אי-שם מזמן וכמו שכבר כתבתי בפוסט בפייסבוק- אני גאה להיות חלק מצוות "דרך השטח", מרגיש חלק ממשפחת בן-ארי, תודה לניר כמובן שניהל שוב את הכל מלמעלה ולאייל שהיה לי כבוד ועונג לשבת לימינו-לצידו ולהתחרות וכמובן לכל מי שנטל חלק במלאכה הזו שנקראת הפקת ראלי במדינת ישראל, תודה.

תודה מיוחדת לצלמים- דנה, דורון, רון, יעקב ויוני על התמונות הנהדרות

יורובאסקט בישראל
ההפסד בלסטר

6 Comments

משיח 14 בדצמבר 2015

מברוק, כמה צופים הגיעו להערכתך לראלי הזה?

דובי מילר 16 בדצמבר 2015

היו צופים..?
צוחק, האמת שלא ממש שמתי לב כי הייתי מרוכז במירוץ אבל במבט חטוף ,לא יותר מ-50 לצערי.
עשיתי בירור קטן ואני גם יודע למה, הובטח שהנושא הכואב הזה יטופל בעתיד הקרוב.

פאקו 14 בדצמבר 2015

המדינה הזו מתחילה להיות קטנה עליך, דובי.

דובי מילר 16 בדצמבר 2015

תודה…

אבל את הקבוצה שלי "דרך השטח" אני לא מחליף, כייף לנו יחד.

אמיר ברמן 15 בדצמבר 2015

הכתיבה שלך כל כך טובה שהדופק עלה לי תוך כדי הקריאה.
זאת נשמעת חתיכת חוויה, מקווה שלא ייתקעו לכם מקלות מיותרים בגלגלים בדרך לתחרויות נוסופות.

שאלה טכנית – אני מכיר את שיטת הניווט של מספור 1-6 לחדות הפניה. האם יש גם חיווי של הנווט לנהג בנוגע לשינויי גובה במסלול?

דובי מילר 16 בדצמבר 2015

אמיר

המספור הוא מ-0 לפנייה הירפין ועד 6 לפנייה מהירה מאד, שטוחה לחלוטין.
לגבי שינויי גובה- כאשר אנחנו בקטע שבו לא רואים את ההמשך הכיתוב וההקראה- "שמיים" וזה מצוייר במחברת כך- ^ , כאשר מדובר בקפיצה אנחנו מציינים שזו קפיצה.
כמובן שקיימת גם התייחסות לעלייה או ירידה ועוד דברים…
הרעיון הוא שהשיטה היא די דומה לכולם אבל לכל צוות יש את "השפה" שלו להעביר את השביל למחברת ומשם לאוזן של הנהג.
אני נוהג מיד בסיום כל קטע, בנסיעה הרגועה לאחר קו הסיום ועד לעצירה לברר עם ניר (במיליון שנים האחרונות ) או אייל (ב-2 המירוצים האחרונים) באם ה-notes בסדר או דורש שינויים ואם ההקראה היתה בסדר, מדוייקת או שגם שם צריך לשנות משהו.

באם הנושא מעניין אותך, צור קשר דרך הפייסבוק ואשמח להסביר עוד

Comments closed