הכתף וחובת ההוכחה

חובבי המוטו-GP במתח יחד עם ו.רוסי

LAT

כותרת אחת באחד מהעדכונים שקיבלתי לפני מספר חודשים בישרה טובות, הכותרת שהגיעה לאחר תקופה נוספת כבר לא הייתה כזו טובה, האחרונה, זו שהגיעה אתמול אולי מעט אופטימית יותר אבל צריך לשמור על פרופורציות ולראות איך העניין יתפתח.

הכותרת הראשונה עליה אני מדבר היא כמובן זו שבישרה את מעברו הצפוי של "הדוקטור", ולנטינו רוסי, תשע פעמים אלוף עולם ברכיבת אופנועים, מקבוצת ימאהה לספינת הדגל האדומה והאיטלקית של דוקאטי, מהלך שכל כך ציפיתי לו כבר שנים הולך ומתגשם.

הכותרת השנייה הייתה מבשרת רעות . רוסי, אולי רוכב האופנועים הגדול בהיסטוריה, נפצע בכתפו, יאלץ לעבור ניתוח, דבר שהשפיע כמובן על סיום עונת המרוצים שלו ודי סגר עניין במאבק האליפות במוטו-GP השנה. הניתוח נדחה מעט אבל בסופו של דבר נעשה ועכשיו הכול תלוי בקצב ההחלמה.

אתמול בליווי קונצ'רטו לשסתומי דזמו נחת מייל בחשבון הג'ימייל שלי שמבשר שתקופת ההחלמה של הרוכב האיטלקי מתקדמת כמתוכנן, אוטוטו הוא מתחיל תרגילי כושר בבריכת השחייה, תרגילי התנגדות עם מים והאופק נראה ורוד מתמיד או שאולי בעצם אדום.

התמזל מזלי ובתקופתי זכיתי לראות מספר רוכבי אופנועים שנחשבו בתקופתם כטובים ביותר וגם בראייה היסטורית הם עדיין שם. אני כמעט בטוח שולנטינו רוסי עולה עליהם, לא רק מבחינה סטטיסטית, את זה הוא עשה מזמן, אלא גם מבחינת הרושם שהוא משאיר בענף הזה, היותו מוקד משיכה למיליונים מסביב לכדור, דבר שמשתווה רק לפופולאריות שגרם מיכאל שומאכר לפורמולה-1, בעיקר בתקופת האליפויות שלו בפרארי.

לא סתם אני משתמש בהשוואה של שומאכר ופרארי אל מול רוסי ודוקאטי. הדמיון ברור כמעט לכולם ולמי שלא ברור אני אסביר. פרארי ודוקאטי הם פאר יצירת הרכב האיטלקית, נכס לאומי בתחום המוטורי כמובן, הצבע האדום שזועק לשמיים ומרטיט את הלב של כולנו והגעתו של "מאסטר" לשירות חובה דומה אולי לכניסתו של הכוהן הגדול לבית המקדש ביום הכיפורים, לא פחות.

חובת ההוכחה היא כרגע על כתפיו של רוסי ואחת מהן עדיין מעוררת דאגה. נכון, הקפות מבחן הוא כבר הספיק לבצע על המפלצת האיטלקית עליה ירכב השנה אבל זה לא נחשב. השעון יתחיל לתקתק כאשר נגיע לאימונים הרשמיים של פתיחת העונה, למרוץ הראשון ואני כבר מדמיין את הקהל האיטלקי משתולל אם וכאשר הוא יהיה זה שיחצה ראשון את קו הסיום בגראן-פרי המקומי.

LAT
משחק השבת
איך זה עובד באמת 2 -בלוג חי מהשחיתות בפיפ"א (ציריך)

4 Comments

גיא זהר 1 בדצמבר 2010

ולנטינו בקו היורד של הקריירה כשהסייחים הצעירים סטונר דויזו ופדרוסה נושפים בעורפו (סטונר והיידן גם הצליחו לקחת אליפויות). ועדיין כשהחזרה המדהימה שלו באמצע העונה נמצאת בראש המעבר שלו יזניק אדרלין מחודש בו. אני לא יודע אם הוא יצליח לעשות מה שעשה אחרי שעבר מהונדה לימאהה כבר בשנה הראשונה אבל פייט הוא יתן אם ירצה אלוהי הפציעות שתמיד אורבות מעבר לפינה.הכענ

דובי מילר 1 בדצמבר 2010

החשש האמיתי שלי, כאחד שאוהד את דוקאטי, שהמעבר מעט מאוחר מדי מבחינתו ומבחינת הקבוצה עצמה ונעשה בעיקר מטעמי שיווק ופרסום.
מאד מקווה שאתבדה והנצחונות יגיעו, יביאו אליפות ותהיה חגיגה של פסטה וקיאנטי.

גמל (סתם גמל) 1 בדצמבר 2010

אני מאמין שלרוסי נשאר עוד קצת דלק במיכל.
אל תשכחו שרק לםני שנתיים הוא היה האלוף ונתן תצוגות מרהיבות. רק מלחשוב על קטלוניה לפני שנתיים זולגות לי דמעות.
בשנה שעברה הוא נפצע די מוקדם וגם לפני זה סחב פציעה. אן הוא מבריא בזמן הוא עדיין הפייבוריט בכל מירוץ.
אל תשכחו שיש לו את היכולת המיוחדת הזאת לרסק מנטלית את היריבים שלו. לורנצו וסטונר לא פרייארים אבל כשרוסי יושב להם על הזנב הם מחרבנים קוצים

ניינר 2 בדצמבר 2010

אני משוכנע שאם האופנוע יהיה תחרותי הדוקטור ייתן פייט לכל הצעירים שמנסים לזנב בו.

Comments closed