ביי ביי ג'נסון

מבזקי חדשות בכל שנייה עם עדכונים, כותרות שהשתנו מרגע לרגע, ראיונות של מגוון אנשים שמכירים אותו וכולם מנסים לדעת מה תהיה ההחלטה, מה יקרה איתו בעונה הבאה. והוא? הוא יושב, דרוך, בכסא המירוצים הצר, כפפות על כפות הידיים שלו, הרצועות מצמידות אותו חזק לאחור, המשקף מוסט והעיניים מרוכזות בהגה השחור שמולו, שום דבר אחר לא חשוב כרגע.

Jenson+Button+London+Marathon+2015+lSd2voQXRtil

ג'נסון באטן הודיע אתמול רשמית שלא ימשיך במקלארן-הונדה בעונה הבאה כנהג רשמי של הקבוצה, יזוז הצידה כמו שאומרים ויסייע לקבוצה-חברה הזו לפתח את המכוניות הבאות, ישמש כנהג מבחן וגם נהג שלישי לעת מצוא אם יצטרכו, אבל בעיקר ירכוב לו, כמו במערבון ישן, לאט לאט לעבר הדמדומים של השקיעה, בשקט בשקט כשרק צליל הפרסות הנגררות נשמע ברקע או צליל מנוע ההונדה…

לשמחתי הקריירה של באטן התרחשה מול עיניי, בימים שיורוספורט היו משדרים כל סדרת מירוצים קטנה באנגליה. זכיתי לראות אותו מתחרה באליפות אירופה בקארטינג ומצליח, משם מדלג לעבר פורמולה-פורד, כן פעם היתה פורמולה כזו, ומצליח גם שם וגם בפורמולה-3 הבריטית, זו שפעם נחשבה לסדרה הכי תחרותית שיש וממנה צמחו האלופים האמיתיים. ראיתי הכל, עקבתי אחריו ואין לי ממש מושג למה הוא היה זה שמשך את תשומת הלב שלי.

ינואר 2000 ואנחנו, חבורה שלמה של ישראלים, מבלים ימים קסומים בבירמינגהאם, בתערוכת אוטוספורט (מי שעדיין לא ביקר שם לפחות פעם אחת בחייו, חייב!!). כולם מסביב עסוקים רק בדבר אחד, בנהיגת המבחן שמבצע ממש באותו הזמן ג'נסון באטן בספרד, במדי קבוצת וויליאמס, סוג של תחרות שוויליאמס ארגנו בינו לבין נהג נוסף. המנצח זוכה בכסא הנכסף לעונת הפורמולה-1 הקרובה.

בכל שנייה נשמע מבזק חדשות ברקע, הקריין הקריא זמנים, ניסה לנחש, הפרשנים ניסו להסביר מה מתרחש ויתרחש ואני? אני ניסיתי לפצל את הריכוז שלי בין הדברים שמול העיניים לדברים האחרים, המבחן של ג'נסון בספרד, החזקתי לו אצבעות. כנראה שהחזקתי חזק וטוב כי בשלב מסויים היה איזה רחש שהתחזק, הגיעה ההודעה הרשמית שהוא יהיה זה שינהג בוויליאמס וכולם מסביב חייכו בג'נטלמניות בריטית טיפוסית. ואני? חייכתי לעצמי.

אז הוא הגיע, נהג, נלחם, ניסה להצדיק את מקומו בקרקס המהיר בתבל, בחלק הצליח יותר ובחלק פחות. היו עונות מוצלחות יותר והיו גם כשלונות. בחלק מהפעמים הוא זכה להערכה ובשאר המקרים נאמר שהוא ממוצע, כמו על הרבה אחרים שנאמרו דברים כאלו.

איכשהו זכיתי להיות בשני אירועי מפתח בקריירה הספורט-מוטורית שלו. קיץ 2006 ואני מוצא את עצמי, יחד עם מתן אחי, בטריבונה בהונגרורינג, צופים בגראן-פרי ההונגרי, כן, המירוץ ההוא עם כל הגשם והבלגן של אלונסו ומיכאל. ובסיום..? ראשון חוצה את קו הסיום ומקבל את הדגל המונף היה באטן ושני ישראלים מחייכים מאוזן לאוזן ביציע אל מול המון אוהדי מיכאל ופרננדו.

קופצים קדימה בזמן לשנת 2011 ואני מוקפץ בשנייה האחרונה לאולפן של ערוץ הספורט, לשבת לצידו של בועז בשידור הגראן-פרי הקנדי, כן, המירוץ ההוא עם הגשם והאין-גשם ושוב גשם ואין-גשם ובסיום..? למרות שזינק אי-שם בלב מונטריאול ונלחם בלואיס, ראה את ווטל נלחץ ומסתבסב, הוא היה זה שחצה ראשון את קו הסיום, שוב, בנוכחותי ושוב עם חיוך ענקי על הפנים.

ב-2009 הוא זכה באליפות העולם ולא הרבה זוכרים את זה. במה שנראה היה כעונה חלומית עבורו ועבור הפרוייקט של רוס בראון שבנה מכונית מכלום תוך אפס-זמן. וכן, תמיד יהיו כאלו שיגידו שמשהו היה לא חוקי שם אבל את זה שמענו גם על עוד מכוניות מנצחות, בסופו של יום האליפות שלו והוא יזכר כאחד מאלופי העולם שלא באמת הבריקו, אבל, היי, הוא ניצח 6 מ-7 המירוצים הראשונים, עד שכולם התאפסו על התקנון והמכוניות, את שלו הוא עשה.

וכן, גם הספורט "האחר" שהוא עוסק בו- ספורט סיבולת- טריאתלון וריצות ארוכות מחבר בינינו, אבל על זה בפעם אחרת, אולי…

האמת, רק האמת ושום דבר חוץ מהאמת? - עמית פרלה
ליגת שוקי ההון - מכבי תל אביב עוברים באישון לילה לנתניה