סטנגה עם סבא בפסח וסלט ביצים

איכשהו תמיד ביום הראשון של חג הפסח, הבוקר הזה של אחרי הסדר יש שקט מיוחד, שקט של חג, אבל אם הייתי מקשיב טוב הייתי כבר שומע את סבתא עומדת במטבח, ליד השיש ומכינה ארוחת בוקר, את הארוחה המיוחדת של היום הזה.
אבל עד שהארוחה הזו תהיה מוכנה לזלילה, הייתי קם בעצלתיים, מותח איבר או שניים ויוצא החוצה.

2816570_300

דלת הרשת היתה חורקת כשהייתי פותח אותה, מסמנת את השנים שעברה, יורד שלוש מדרגות שיש לבנות לחצר של סבא, דורך בשקט על משטחי הבטון האפורים אבל סבא כבר היה קולט אותי בחצי אוזן. הוא היה לבוש במכנס עבודה קצר וחולצת כפתורים דהויה, ככה היה אוהב לעבוד בחצר שלו, להסתובב במחסן הקסמים שלו.

"בוקר טוב" היה קורא לעברי ולפני שהייתי מספיק לענות היה משליך לעברי כדור כדורגל עור בצבע לבן עם מחומשים שחורים. הפיה היתה חתוכה-גזורה בצורה עגולה ומתוכה בלטה גבשושית כתומה שחורה שכזו, גורמת לכדור לאבד מעט מהצורה העגולה שלו. זה לא היה משנה לנו הרבה.

הייתי מחבק חזק חזק את הכדור, נושם לתוכי את ריח העור, שהתערבב עם ריח חזק של דבק מגע, ידעתי, סבא הספיק לתקן לי את הפנצ'ר שעשיתי רק אתמול, הנה הכדור כבר מוכן למשחק.

"משחקים?" הוא היה שואל אותי וצועד לעבר ה"מגרש" שלנו. רחבת בטון קטנה שהיתה שם בחצר והיום כבר יש עליה בית. השערים היו בצד אחד עמוד ברזל חלוד, בזנט ובצד השני הקיר הקטן של גרם המדרגות ממנו ירדתי קודם. בצד השני, זה שבו אני תמיד הייתי עומד היה בעצם הקיר החיצוני של המחסן, עם מסגרת הברזל שמעליו שיצרה שער "כמעט" אמיתי.

"סטנגה" הוא היה אומר לי ומיד ניצבנו בשני עברי המגרש, שהמרחק ביניהם היה בסך הכל עשרה מטרים קטנים, שנראו לי כמו וומבלי או אנפילד אז. סבא, נעול בסנדלי בית לא ריחם עליי, לפחות לא נתן לי להרגיש ככה והיה מפציץ אותי מכל הכיוונים, אני…ובכן, מדי פעם הבעיטה היתה עפה לחצר של השכנים, לחלון הצדדי או לדלת המטבח ומבהילה את סבתא.

סבתא היתה עסוקה בשלה, קוצצת בצל דק דק, מערבבת בקערה גדולה עם שאריות הביצה הקשה ותפוחי האדמה מליל הסדר "צוויבל מיט איי" קוראים לסלט ביצים המיוחד הזה של הבוקר של אחרי ליל הסדר, בצל עם ביצה למי שלא יודע אידיש, הרבה בצל כי ככה אנחנו אוהבים.

המשחק בין סבא לביני לא יכול היה להתארך יותר מדי זמן כי קולה של סבתא היה נשמע "בומי, אוקורס אני" או איך שאומרים את זה בהונגרית…בומי היה הכינוי של סבא, בנימין והיא תמיד היתה שואלת אותו באותו הצליל אם הוא רוצה לאכול כבר. הוא היה מסתכל עליי והיינו גונבים עוד בעיטה או שתיים במשחק הגורלי הזה בין ליברפול להפועל קרית-אתא, כן, סבא שלי היה אוהד שלהם (הם עדיין קיימים..?).

"ילא, הולכים לאכול" הוא היה אומר לי והיינו מפסיקים את המשחק "נמשיך אחר כך" ושנינו היינו צועדים במהירות לעבר השולחן, הצלחות כבר חיכו לנו שם וכל מה שנשאר זה למלא מלמעלה בפלפל שחור והרבה, סבא היה שם גם קצת מלח. ה-מצה ברוייט כבר חיכה, חם וריחני בצלחת, כי אי אפשר לאכול את האחד בלי השני, הרכב מושלם, ממש כמו משחק הסטנגה שלנו, אי אז, כשהייתי צעיר.

עכשיו, כשאני מתקתק את המילים הללו על המקלדת, אני ממש מרגיש את הטעם של סלט הביצים המיוחד הזה, של המצה-ברוייט ואם אקח נשימה ממש עמוקה אני אפילו עשוי להרגיש את הריח המיוחד של אותו כדור כדורגל שכמוהו כבר אין כיום, גם סטנגה כבר לא משחקים שם וגם סבא כבר איננו.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

35 תגובות ל “סטנגה עם סבא בפסח וסלט ביצים”

  1. מתן גילור (פורסם: 12-4-2017 בשעה 11:14)

    נהדר.

    • דובי מילר (פורסם: 12-4-2017 בשעה 12:36)

      תודה

  2. אריאל (פורסם: 12-4-2017 בשעה 12:07)

    יפה מאוד

    • דובי מילר (פורסם: 12-4-2017 בשעה 12:36)

      תודה רבה

      • אריאל (פורסם: 13-4-2017 בשעה 20:58)

        תודה לך. ואם אפשר עוד כאלה אני אשמח. גדלתי עם סבא שמעולם לא דמיין אפילו לשחק איתי כדורגל אבל עישן נרגילה עם סבתא כל יום, והסיפורים שלך זורקים אותי לשם וזה נעים להיזכר.

  3. גיא זהר (פורסם: 12-4-2017 בשעה 12:30)

    מצוין

  4. דובי מילר (פורסם: 12-4-2017 בשעה 12:37)

    תודה.

  5. S&M (פורסם: 12-4-2017 בשעה 12:40)

    איזה סבא מדליק! חחח.. סיפור נהדר.
    פעם סבים היו צעירים, בטח היה בשנות החמישים שלו. סטנגה, יא אללה. גדול!

    • דובי מילר (פורסם: 12-4-2017 בשעה 13:26)

      חבל על הזמן כמה מדליק הוא היה.
      סטנגה, לימד אותי לקפוץ ראש בבריכת ביאליק וכשהתחלתי להתחרות במירוצי מכוניות היה בא לראות אותי.

      • Matipool (פורסם: 12-4-2017 בשעה 14:15)

        איזה סבא !

  6. דיזידין (פורסם: 12-4-2017 בשעה 12:47)

    איזה יופי.
    לא יודע למה, ואולי בעצם כן, אבל התרגשתי עד לחלוחית בעיניים.

    • דובי מילר (פורסם: 12-4-2017 בשעה 13:27)

      :)

  7. איתן (פורסם: 12-4-2017 בשעה 12:58)

    לא יודע למה,אבל רק המוח שלי מעוות?
    כשאומרים סבא וביצים,זה איזה קונוטציה לא טובה … :)

  8. דובי מילר (פורסם: 12-4-2017 בשעה 13:27)

    כן, כנראה אצלך משהו…חחח

  9. קירקגור (פורסם: 12-4-2017 בשעה 14:06)

    כתוב נהדר. תודה.

    למיטב ידיעתי ליברפול עדיין קיימת, כן.

    • דובי מילר (פורסם: 12-4-2017 בשעה 15:22)

      כן, חיה ונושמת

  10. Matipool (פורסם: 12-4-2017 בשעה 14:18)

    יפה מאד, דובי .
    מבין שגם אתה התחלת לאהוד מהתקופה של קווין קיגאן ?

    • דובי מילר (פורסם: 12-4-2017 בשעה 15:25)

      תודה.
      אוהד של ליברפול מהלילה ההיסטורי של ה-1-3 על מינשנגלדבאך, זה היה המפגש הראשון בינינו ומאז רק הם.
      המצחיק הוא שכיום, כמאמן ריצה שפוגש ילדים באימונים הם שואלים אותי את איזו קבוצה אני אוהד ואני עונה ליברפול, הם אומרים לי, לא, בארץ…
      וכשאני אומר שבאהדה יש רק קבוצה אחת הם לא מבינים את זה.
      וכן, בצעירותי חיבבתי את הפועל באר-שבע וגם כיום עוקב מרחוק, אבל ליברפול יש רק אחת.
      כתבתי על זה פוסט בעבר לדעתי.

  11. אביאל (פורסם: 12-4-2017 בשעה 14:38)

    יפה מאוד !

    • דובי מילר (פורסם: 12-4-2017 בשעה 15:25)

      תודה

  12. MOBY (פורסם: 12-4-2017 בשעה 16:42)

    מרגש,
    כבר לא מייצרים את הסבים האלו של פעם, האלה עם האופניים הקסקט, קול הבס וריח העשן הדבוק לבגדים ולעור.
    לא סתם הם אושיית מותגים לא נגמרים כמו גופיית ותחתוני סבא.

  13. שחר ע. (פורסם: 12-4-2017 בשעה 17:07)

    מקסים

  14. פרלה (פורסם: 12-4-2017 בשעה 18:32)

    אוסגווינדלע
    יוצא מן הכלל

    • פרלה (פורסם: 12-4-2017 בשעה 18:56)

      אוסגווינדלעך

  15. צור שפי (פורסם: 12-4-2017 בשעה 18:42)

    יפה, עדין ומרגש. תודה וחג שמח.

    • דובי מילר (פורסם: 13-4-2017 בשעה 07:33)

      תודה, חג שמח

  16. אריק (פורסם: 13-4-2017 בשעה 07:35)

    נהדר

  17. 7even (פורסם: 13-4-2017 בשעה 12:55)

    יפה ומרגש.
    איך פעם כל שני אבנים במרחק מסויים היו מיד הופכות לשער ומשחק כדורגל מאולתר.

    • דובי מילר (פורסם: 14-4-2017 בשעה 18:53)

      ממש ככה
      ועוד לא כתבתי על הכדורגל עם שערים קטנים שהיה משחק איתי
      אולי בפוסט אחר

  18. אופיר מ (פורסם: 13-4-2017 בשעה 22:16)

    כלכך יפה

    • אופיר מ (פורסם: 13-4-2017 בשעה 22:17)

      וכעת בלוטות הטעם שלי דורשות ממני בעוז סלט ביצים עם בצל ירוק ופלפל שחור

      • דובי מילר (פורסם: 14-4-2017 בשעה 18:56)

        חחחח
        בתיאבון

  19. עפר ויקסלבאום (פורסם: 14-4-2017 בשעה 14:06)

    נפלא, דובי!
    איפה אתה?
    חשבתי שאתה בגמלאות.
    לאן נעלמת?
    חסרת לי, חבר.

    • דובי מילר (פורסם: 14-4-2017 בשעה 18:56)

      לא נעלמתי
      פה כל הזמן
      אבל לפוסטים כאלו צריך רגעים מיוחדים

  20. אלכס דוקורסקי (פורסם: 14-4-2017 בשעה 14:19)

    סיפור מקסים, דובי. תודה רבה.
    שבת שלום.

לא ניתן להגיב.