ללא סיכוי אמיתי

(לשחק בנדמה לי)

גדלתי במשפחה, שמאז שהייתי בגיל קטן נושא רכב ותחבורה הסתובב בבית.
לאבא שלי הייתה משאית ליילנד אדומה שמאוחר יותר נמכרה והגיעו אוטובוסים וחברת אוטובוסים ולי..? לי שמו חבית נפט ישנה בצבע תכלת עם חלודה, תקעו מוט ברזל באדמה וחיברו לו הגה שחור וגדול וזו הייתה מכונית הצעצוע שלי, בחצר של סבא וסבתא.

1-6-קנה-מידה-רדיו-בקרת-RC-רכב-דגם-רכב-1-6-מרוצי-מכוניות-פורמולה-F1

תמיד אהבתי מכוניות, בעיקר מאצ'בוקס קטנות כאלו- לרוב היו אלו משאיות צעצוע אבל לעתים המשא הכבד התחלף לו ברצון למהירות, באנגלית זה נשמע טוב יותר need for speed ואז שיחקתי עם מכוניות מירוץ קטנות- לוטוס שחורה, פרארי אדומה- פעם הייתי אנדרטי או פיטרסון ופעם לאודה, לפחות זה מה שאני זוכר.

זה לא הגיע הרבה מעבר לזה, כלומר אם לא מחשבים את הקארט שקניתי zip yamaha אם זה חשוב, או כסא ימני במירוצי ראלי אבל לא זו הכוונה שלי, זה בעיקר לא התקדם לשום מקום מעבר כי החיים לקחו אותי בדרך אחרת, מצויינת (ולחשוב שויתרתי בזמנו על הזמנה לג'ים ראסל..).

עכשיו בואו נעזוב אותי רגע ונעבור לפורמולה-1.

אתה ילד בן-4, 5 ואולי אפילו 8 וחלום הילדות של אבא שלך הוא שתהיה נהג מירוצים, שתנהג יום אחד במכונית פורמולה-1 ואולי תזכה באליפות העולם ותירשם בדפי ההיסטוריה כמו הנהגים עליהם הוא גדל.

מגיל צעיר הוא הושיב אותך בקארט ושלח אותך לכל מירוץ קארטינג אפשרי, קנה לך את מיטב הציוד, ליווה ועודד וגם ייעץ לך מה לעשות, ממש כמו אותם אבות של ילדי כדורגל, רק שהוא רצה עבורך משהו אחר ואתה "זרמת" עם זה, נהנית לסובב את ההגה, ללחוץ גז וברקס ואפילו עשית את זה טוב.

עונה אחר עונה, שנה אחר שנה, גביע רדף גביע ואליפות אחרי אליפות והתחלת לטפס במעלה הקטגוריות, מקארטינג למכוניות, פורמולות קטנות single seater והפירמידה מתחילה להתכווץ בחוד למעלה, יש כבר פחות אפשרויות ויותר קשה למצוא מכונית תחרותית, כסא שבאמת יוביל אותך לקצה, לשפיץ, למקום אליו כל החלומות מתנקזים, לפורמולה-1.

והנה, זכית באחת מהאליפויות היוקרתיות שאפשר לזכות, הרבה גם בזכות הכסף של אבא וכן, גם הכישרון שלך שיחק תפקיד בזירה הקשוחה הזו. הצלחת להוכיח שאתה באמת אחד הכי טובים שיש ואפילו זכית לכתבה קצרה ב-autosport בתור אחד שצריך להתייחס אליו בעתיד.

ואז…אתה יושב עם אבא, על בקבוק בירה קרה, בפאב השכונתי, כולם מכירים אותך שם ואתה מכיר את כולם, לועס קצת בוטנים ומנסה להבין מה הולך לקרות בעונה הבאה, איפה להתחרות וכמה זה יעלה.

החלום הוא הפורמולה-1 כמובן ויש הצעות ואז אתה מבין שלא משנה כמה כסף תביא איתך מהבית וכמה כישרון יש לך, לא משנה כמה טוב שאתה או מה אומרים וחושבים עליך, במצב הנוכחי, אם תמצא מקום בפורמולה-1, הכי גבוה במקרה הטוב שתצליח להשיג בכל מירוץ, ושוב, במקרה הטוב, זה רק המקום השביעי.

אתה מבין שבכדי להגיע למכונית תחרותית באמת, בכדי לקבל צ'אנס אמיתי לניצחון, אתה חייב להיות איזה נהג חסות של פרארי, מרצדס או של רד-בול ואם לא הגעת משם או שאתה לא מקורב מספיק, הסיכוי שלך להוציא משהו בסדרה הזו, תלוי יותר באחרים.
תלוי בתקלות טכניות של המכוניות המובילות, אם וכאשר, או במאבקי כוח, אגו ותאונות בליגה הפנימית שלהם, בכדי שהסיכוי לדירוג גבוה יותר יקפוץ למעלה.

כיום בסדרת הגראן-פרי ישנם נהגים שנחשבו לכישרונות הגדולים ביותר (כמו תמיד, בכל שנה או תקופה יש כאלו) ויושבים במכוניות שהסיכוי שלהם לסיים בעשירייה הראשונה הוא גבולי וזו המציאות הכואבת שם למעלה, בקצה הפירמידה.
פאסקל וורליין, ג'וילן פאלמר הם רק שני שמות שמסמנים את התופעה הזו.

שניהם כיכבו בסדרת פחותות, זכו במירוצים והיו בטוחים שהם מגיעים לפורמולה-1 והכל יהיה נהדר. פאלמר מדשדש ברנו ולא מצליח יותר מדי, זוכה לביקורות שקורעות אותו ו-וורליין? גם הוא לא מצליח יותר מדי והם "סתם" שתי דוגמאות, יש עוד ועוד דוגמאות כאלו.
אז כן, תמיד היה שם ככה, אבל מהזוית הצידית, שלי, השאלה הנשאלת היא האם נהג, צעיר וכישרוני, מגיע לפורמולה-1, להגשים חלום ויודע שיאלץ להילחם על כל פירור קטן של הצלחה, בכדי שאולי יום אחד יצליח להשיג משהו ויזכה לסיכוי אצל הגדולים או שאולי כדאי לעשות חושבים ולעבור להתחרות בקטגוריות אחרות.

* למעשה זה פתאום מזכיר לי שחקן כדורסל ישראלי, שהיה כוכב במכבי תל אביב לאורך כל השנים, כל קבוצות הגיל, והמקסימום שיזכה בו, אולי, זה למסור כדור בחימום למישהו זר מהחמישייה…

 

Share on FacebookTweet about this on Twitter

26 תגובות ל “ללא סיכוי אמיתי”

  1. צור שפי (פורסם: 11-7-2017 בשעה 13:23)

    אני אוהב לקרוא את הפוסטים שלך למרות הבנתי המאוד מצומצמת בתחום. ניכר שאתה בא (=כותב) מאהבה.
    וכמה הערות/שאלות:
    1. נדמה לי שההשוואה בסוף איננה תקפה. את פורמולה 1 צריך להשוות ל-NBA כי זו הפיסגה המקצועית של כל כדורסלן.
    2. אם פאלמר כ״כ מוצלח (1) – למה הביקורות קורעות אותו? מהפוסט הרי משתמע שהכישלונות שלו נובעים מהרכב שבו הוא נוהג.
    3.אם פאלמר כ״כ מוצלח (2) – איך זה שהוא לא מגיע לאחת הקבוצות החזקות שהזכרת? זה כאילו שמסי/רונאלדו לא יגיעו למועדוני הקצה, עובדה שבכדורגל זה לא קורה.
    4. תהיה תמידית – איך קבוצות מהדרג השני (הזכרת את רנו) לא מצליחות למרות כל חידושי הטכנולוגיה ליישר קו עם אלה שמעליהן?

    להגיב
    • איציק (פורסם: 11-7-2017 בשעה 15:39)

      אם היא הייתה מיישרת אז היא לא הייתה בדרג השני.
      אני חושב שמסי ורונאלדו הם הטופ של הטופ, אבל יש את בייל ואחרים שגם הם מנצחים בכל מקום, פרט למקום בו נמצאים… לכן לקרוע את בייל שהוא לא מסי לא לעניין.

      להגיב
    • דובי מילר (פורסם: 11-7-2017 בשעה 16:13)

      צור תודה.
      ההשוואה לכדורסל סתם קפצה לי לראש פתאום…

      ההבדלים הגדולים בין הקבוצות נובעים קודם כל מהכסף ומשם זה עובר ליכולות הטכניות- צוות ואמצעים.
      הקרב הטכנולוגי מגיע מתקציבי פיתוח ענקיים וממיטב המוחות שבתחום, כולם מתרכזים ושואפים להיות בצמרת, ממש כמו הנהגים.

      להגיב
  2. אלי (פורסם: 11-7-2017 בשעה 14:34)

    פאלמר כנראה לא כזה מוצלח, לפחות לא לפי התוצאות שלו השנה.
    וורליין מסומן כבר זמן מה כפטניאל וכנראה צריך לצבור עוד קצת ניסיון.
    אחרי שרוזברג פרש היו דיבורים שהוא יחליף אותו אבל הוא צעיר מידי בשביל קבוצה אלופה. כמו שתיקח חלוץ בן 18 להוביל את ברצלונה אחרי עונה אחת מוצלחת בגרנדה.
    גם היה סיכוי שיחליף את בוטאס שהחליף את רוזברג, אבל כיוון שהספונסר של וויליאמס זה חברת משקאות אלכוהוליים אז הם היו חייבים נהג בגיל מבוגר יותר.

    היו נהגים שקיבלו הזדמנויות אבל לא ניצלו אותן כמו צ'יקו פרז במקלארן (לפני שהם התרסקו).
    אפשר גם לתת את בוטאס כדוגמא, למרות שהוא מקורב לטוטו וולף, אבל במידה והוא לא יספק את הסחורה אז הוא לא ישאר.

    להגיב
    • דובי מילר (פורסם: 11-7-2017 בשעה 16:19)

      אלי

      כתבת הרבה ובעצם "כלום", מצטער אם זה בוטה, זו לא הכוונה.
      פאלמר היה מוצלח מאד עד הפורמולה-1, לך לבדוק את הרזומה שלו עד הגעתו לכאן.
      פאסקל וורליין בעונה שנייה בפורמולה-1 עם מספיק ניסיון, באופן יחסי ועם הרבה כישרון.
      מעבר לקטגוריות המשניות הוא הספיק להתחרות ב-DTM אליפות גרמניה למכוניות סאלון שזו סביבה תחרותית מאד והוכיח את עצמו יפה.
      אבל למרות כל השמועות שהיו טרם ההחתמות- בוטאס היה מנייה בטוחה ועובדה, הוא מוכיח את עצמו נהדר, בתור מס-2 במרצדס.
      הבחירה של בוטאס היא בחירה מושכלת מצידה של מרצדס ולמרות שוורליין היה בטוח שהוא יקבל את הכסא שם, הוא נותר, מאוכזב, בסאובר ונאלץ, כמו אחרים, להתחרות על מקום 12-15 בכל מירוץ ולא הרבה יותר מזה.

      להגיב
      • אלי (פורסם: 11-7-2017 בשעה 17:39)

        לא בוטה וגם אם כן אני חסין.
        זה שנהג מצליח בקטגוריות המשניות לא מבטיח הצלחה ב F1, אז לא לגבי פאלמר כרגע זה נראה שהוא לא מתאים, אבל כמובן יכול להיות שזה רק צירוף הנסיבות.
        אני די תופס מורליין אבל מכיוון שכמות הכסאות קטנה אז לפעמים צריך להיות במקום הנכון בזמן הנכון.

        הייתי מקביל את הדבר למאמני כדורגל בקבוצות הגדולות, כמו ריאל, ברצלונה, באיירן.
        כמעט כל מאמן שתשים שם יתחרה על מקומות 1-2 בלי הרבה קשר לרמה שלו ועל מנת להגיע לשם אתה צריך להיות או מקורב (גוארדיולה וממשיכיו, זידאן וכו') אן עם קבלות (אבל איך יהיו לך קבלות אם אתה לא יכול להגיע לקבוצה גדולה?).

        להגיב
  3. מאשקה (פורסם: 11-7-2017 בשעה 16:05)

    טור מקסים !!!
    לפני כ – 3 שנים הייתי בסינגפור בביקור משפחתי. שמעתי שמתקיים של מרוץ פורמולה 1,
    בכל העיר היה שילוט על כך. ברוב חוצפתי ביקשתי ממארחי לראות את המרוץ לפחות פעם בחיים.
    נאמר לי שאין אפשרות, התעקשתי קלות, ואחד מבני משפחתי הסינגפורי אמר לי אני אקח אותך ונעשה משהו.
    נסענו לאיזה מקום בעיר, שהיה סגור עם קירות אלומיניום לכיוון הכביש איפה שיעבור המרוץ.
    יחד עם עוד אנשים התמקמנו מאחורי הקירות, מחכים למרוץ, תוך חיפש איזה חור קטן או חריץ בין הקירות.
    מצאנו חריץ שכזה, שמענו את שאון מנועי מכוניות המרוץ, בקושי הצלחנו לראות בגלל מהירות הנסיעה.
    הרעש היה מחריד, שמתי את ידי על האוזניים להגן מפני הרעש, אבל מה שהכי הפריע, היה ריח הבנזין השרוף.
    אחרי 10 דקות לערך, ברחנו משם בגלל הרעש והריח . ככה עוברת תהילת חלום מטורף.
    אבל, ראיתי קצה מכונית מרוץ אדומה לרבע שנייה בחיי.

    להגיב
    • no propaganda (פורסם: 11-7-2017 בשעה 20:42)

      מעניין.
      למה לא הייתה אפשרות? אין כרטיסים למכירה?

      להגיב
  4. יוסי מהאבטיחים (פורסם: 12-7-2017 בשעה 00:43)

    היי דובי, מאד נהנה מהפוסטים שלך.
    הבנתי את הכוונה הכללית הפוסט אך לא הבנתי איך נכנסים לליגה של הגדולים.
    אם פאלמר וורליין היו מוצלחים כמו אלונסו והמילטון בתחילת הדרך, למה הם לא קיבלו את הצ'אנס כמו האחרונים?

    להגיב
  5. ניינר / ווריור (פורסם: 12-7-2017 בשעה 01:01)

    זו הבעייה העיקרית של הf1, שאם אתה לא נוהג באחת משתיים שלוש הקבוצות שבטופ, לא תזכה בכלום. התחרותיות שם כל כך מצומצמת שהפכה את הענף לדי משעמם. הרי ברור שאלוף העולם יהיה או פטל או המילטון (טפו עליו), ובשניים שלושה מרוצים בוטאס או ריקארדו יגנבו ניצחון וזהו. בימים הגדולים של הענף העסק היה הרבה יותר תחרותי ועם הרבה יותר נהגים וקבוצות עם פוטנציאל אליפות מה שהפך את הספורט למסעיר.
    היום הנאסקאר ואפילו הפאקינג אינדיקאר הרבה יותר מעניינים ומרתקים כי הכל פתוח שם בניגוד למועדון הסגור של שני נהגים בפורמולה.
    מי יחזיר את הימים שפרוסט, סנה, לאודה, פיקה ומנסל היו בעלי סיכוי לאליפות ושכל מרוץ היה מלחמת עולם בין כמה סופרסטארים? מה שקורה היום הוא די בדיחה וחמור מכך די משעמם וצפוי.

    להגיב
    • אורן השני (פורסם: 12-7-2017 בשעה 01:23)

      לגמרי

      להגיב
    • דובי מילר (פורסם: 12-7-2017 בשעה 05:34)

      אבל זהו בדיוק.
      שאם המילטון או ווטל נדפקים, המנצחים יהיו בני הקבוצה שלהם או במקרה הכי גרוע נהגים של רד-בול.
      לנהגים מקבוצה אחרת אין בכלל סיכוי.
      כל פודיום של נהג מקבוצת דרג נמוך הוא סוג של נס אמיתי.

      להגיב
    • אלי (פורסם: 12-7-2017 בשעה 08:17)

      ומה זה שונה מהליגה הספרדית או הגרמנית או הצרפתית ובמידה מסוימת האנגלית?

      להגיב
      • איציק (פורסם: 12-7-2017 בשעה 13:42)

        אתה צריך להשוות את זה לצ'מפיון ליג, ושם האלופה מתחלפת כמעט כל שנה כשיש סיכוי לספרדיות, גרמניות,איטלקיות ואפילו אנגליות וצרפתיות לזכות. בפורמולה זה הרבה יותר מצומצם.

        להגיב
        • אמיתי (פורסם: 12-7-2017 בשעה 14:10)

          חשבתי תגיד ליגת בתי הכנסת..היה צום קל?

          להגיב
          • איציק (פורסם: 12-7-2017 בשעה 14:11)

            מאוד קל, עם 6 ארוחות. הכל עבר חלק, תודה על ההתעניינות.

            להגיב
            • אמיתי (פורסם: 12-7-2017 בשעה 14:39)

              בכייפ כבוד הרב

      • גל ד (פורסם: 17-7-2017 בשעה 09:51)

        בליגות הללו כסף קונה כישרון. והכישרון (היכולת הספורטיבית לצורך העניין) הוא עדיין הגורם המכריע.

        ב F1 על פי הפוסט (אני באמת לא מבין בספ… בענף הזה) הכסף מממן מחלקות R&D גדולות יותר. זה הבדל משמעותי.

        להגיב
        • אמיתי (פורסם: 17-7-2017 בשעה 13:41)

          במין הגיון עקום זה הגיוני כי בפורמולה 1 התחרות היא קודם כל בין חברות הרכב ואז בין הנהגים. מהנדסים עוברים מפרארי למקלארן כמו שחקני כדורגל. העיקרון נשאר זהה. העשירים שולטים ואין שיויון. בשונה מהליגות האמריקאיות

          להגיב
  6. בובו (פורסם: 12-7-2017 בשעה 09:06)

    כמו שכתבתי פה פעם, זה ספורט מת כבר הרבה שנים. תשוו למוטוגיפי השנה עם זוכים שונים בכל המירוצים הראשונים ואקשן בלתי נגמר. ישבתי השנה באסן (הולנד) וכל סיבוב היתה מעניין בשיקיין ואפילו זכיתי לראות את רוסי מנצח סוף סוף. לא מבין איך אפשר לראות את גלולת השינה של f1. אגב הפוסט של דורפן על כריזמה, אין דרך אחרת להסביר איך רוכב בין 38 פופולרי יותר מכל שאר הפאדוק ביחד כבר 20 שנה.

    להגיב
    • ניינר / ווריור (פורסם: 12-7-2017 בשעה 09:40)

      בדיוק! שייקחו דוגמה מהמוטו גיפי איך יוצרים סבב מרתק ומסעיר בטירוף. ואתה צודק גם בעניין הדוקטור, כריזמה של אלוהים

      להגיב
  7. פאקו (פורסם: 12-7-2017 בשעה 11:57)

    זאת כנראה הסיבה שרוזברג פרש. הבין שזאת הייתה עונה בודדת בה הכוכבים הסתדרו לו.

    להגיב
  8. DS (פורסם: 12-7-2017 בשעה 19:15)

    הייתי משווה דווקא לטניס. אם לכל הטניסאים הייתה את הטכנולוגיה של פדרר זה היה הרבה יותר שוויוני.

    להגיב
    • איציק (פורסם: 12-7-2017 בשעה 19:17)

      ואין?

      להגיב
  9. DS (פורסם: 13-7-2017 בשעה 00:10)

    יש אבל עם גרסאות ישנות ולא מעודכנות.

    להגיב
    • איציק (פורסם: 13-7-2017 בשעה 05:57)

      הבעיה לא עם הטכנולוגיה אלה בשימוש בה. פדרר משתמש טוב יותר, אבל גם אצלו עם כל טורניר שעובר זה מרגיש לי כמשהו זמני.

      להגיב

מה דעתך?