מסלול המירוצים ברחובות העיר באקו באזרביז’אן סיפק לנו את אחד מסופי השבוע המותחים והמהנים ביותר בסבב הפורמולה-1 עם שלל התרחשויות וכן, גם תאונות וכולם, כולל כולם עסוקים בתאונה שלכולם היה ברור שתקרה, בין צמד הנהגים של רד-בול.

אני לא מתכוון כרגע לנתח את התאונה ומי אשם, זו לא הכוונה של הפוסט הזה אלא לנקודה שכל אחד מוצא משהו להגיד באשמתו של מקס וורסטאפן.
עכשיו, לפני שכולם יתחילו להתנפל עליי (כולם זה בטח ששת הקוראים הקבועים שלי פה…) אומר מיד- החל מהרגע הראשון שהגיע לפורמולה-1, אני לא מחסידיו של ההולנדי, אוקיי…? סגרנו את הפינה הזו.

שלל התגובות טוענות שהוא אגרסיבי, לא מתחשב, חושב רק על עצמו, “מתאבד” על נהגים אחרים, לא אחראי ומה לא…
אבל בואו נהיה רגע רציניים.

עיקרו וסירסו את הספורט הזה כמעט מכל אפשרות של תחרות נורמלית. המכוניות מהונדסות גנטית ככה שמאד קשה לייצר עקיפה במסלולים מלאכותיים.

הנהגים הפכו לרובוטים, שעובדים קשה בלהיות רובוטים וכנראה שהקהל הורגל לזה והפך גם הוא לסוג של קהל שבוי ורובוטי.

מגיע וורסטאפן, הילד ההולנדי בן ה-20, כן, עונה שלישית שלו אבל בכל זאת כולה בן-20, דוחף את האצבע לסכר ועושה קצת בלגן, עושה דברים שאחרים לא מנסים לעשות, תוקף כל הזמן, לעתים זה לגיטימי וחוקי ולעתים לא, לפעמים זה מצליח ולפעמים לא ובגלל זה ההתרחשויות האלו נהדרות, מעניינות.

אהה, תפסיקו לבלבל את המוח, הוא לא מסכן אף אחד על המסלול. מתי בפעם האחרונה נפצע או נהרג נהג בפורמולה-1 כתוצאה ממגע בין שתי מכוניות…? תדפדפו הרבה אחורה (היום יום השנה למותו של ראצנברגר באימולה ומחר יום השנה למותו של איירטון סנה, שניהם נהרגו כתוצאה מכשל מכני ותאונה עצמית).

התאונה בין דניאל ריקארדו למקס וורסטפאן הייתה כבר מזמן על הקיר וזה היה רק עניין של זמן שהיא תקרה (מעניין איזה סרטון תדמית יעלו עכשיו ברד-בול בעקבות זה, השניים משדרים חברות חביבה) וברגע שהחל המרוץ אתמול זה היה עוד יותר קרוב מתמיד.

כבר בהתחלה מקס תקף את ריקארדו ועקף אותו ולאורך כמעט כל המרוץ הם היו בסוג של מאבק, יותר או פחות, קרובים, מגע, החלפת צבעים וחלקים, זה התחמם והתקרב.
לא יודע מה איתכם, ראיתי את זה מגיע אבל לא ככה.

המסלול בבאקו לא השאיר הרבה מרחב מחיה לנהגים ולטעויות שלהם, עשית משהו, טעית, תשלם ועכשיו וזה היה נהדר. הפניות עם הקירות הקרובים והנושכים פשוט הזמינו את שני השוורים האדומים לגעת בהם, להתקרב ולקבל את הנגיסה הראויה, את הביס הכואב הזה.

אני לא יודע באופן ברור עד כמה הניצחון של ריקארדו במרוץ הקודם השפיע על הנהיגה של וורסטאפן, אני בטוח שהשפיע עמוק בפנים, גם הדיבורים על כך שהאוסטרלי מועמד לפרארי לא עזרו יותר מדי להרגיע את האוירה.
הסרטון של שניהם בלאדה בשבילי החול, כהכנה לקראת המרוץ שידרו שהכל רגוע.

עד הרגע ששניהם על הישורת הראשית, דוושה ברצפה, מקס בוחר קו, דניאל תוקף מצד אחד, מקס זז פעם אחת וחוסם, חוקי, דניאל מנסה מהצד השני, הישורת נגמרת לה, דניאל נמצא בתוך האויר המלוכלך של מקס, שמצידו זז שמאלה וסוגר לו מעט את הדרך, אין דרך חזרה, בום, טראח, בפעם הזו שניהם בחוץ, נשלחים נזופים עכשיו להתנצל בפני כל המכונאים על הנזקים שעשו.

לפני שאתם מתנפלים, תזכרו, אתם לא כריסטיאן הורנר (הוא מנהל קבוצה וצריך שתי מכוניות עם מקסימום ניקוד בקו הסיום).
אתם גם לא אדריאן ניואי (הוא המכונאי הראשי, המוח מאחורי המכוניות הללו ורוצה אותן שלמות).
אתם ואני, בסך הכל חובבי ספורט מוטורי שרוצים לראות מרוצים מעניינים.

לכל מי שלא ראה את התאונה ואת ההסברים לאחר מכן- 

https://www.youtube.com/watch?v=zkUVOvU7M20

ולמי שלא שם לב למה אני מחייך היום, צש’ארלס (מהיום צ’ארלי) לאקלרק נהגה של סאובר-אלפא רומיאו (כן, אני יודע שזו רק מדבקה, מה אכפת לי, זו עדיין אלפא) סיים אתמול בבאקו במקום השישי ולא, לא הכל זה נס, היו התרחשויות על המסלול שדי גרמו לזה, אבל זה חלק מהספורט הזה- עקיפות, תאונות, פרישות וגם מזל ועבודה קשה (למי שלא שם לב, לראשונה העונה הוא דילג במקצה הדרוג ל-Q2) אז “יש עתיד” זו מפלגה (אולי..) אבל יש עתיד לאלפא!!!

הכלבים נובחים והשיירה עוברת, או שלא...
פתאום הבנתי