מסתובב לי לבד במנהרת הזמן

משחקים נוראים בגביע המדינה

.

.

.

.

.
.
.
.
.
אחרי פלונטר מעצבן, יצא שלא הצלחתי להגיע למשחק אתמול והייתי חייב ללכת לפאב כדי לראות אותו. ישבתי עם המגיב הופ ב'אלטנוילנד' החביב שבבן יהודה (אחלה גינס ומסכים גדולים), ונתקפתי עצב נורא.

באדיבות אתר מכבי חיפה

נכון, זה גביע ומה שחשוב הוא לנצח, אבל המשחקים האלה גורמים לי לפקפק במשהו מאוד בסיסי שעליו נשענת האהדה שלי למכבי – העניין הזה ש"we were once great". וגדולים לא במובן של אליפויות ותארים ואירופה, אלא גדולים במובן של הכדורגל – ששם נמצאת האהדה שלי.

כשאני צופה במשחקים מעונת 93/94 אני רואה כדורגל שאיכשהוא הוא יותר טוב מברצלונה של עכשיו. משהו אדיר ובלתי נתפס. אני מניח שלכל אוהד של כל קבוצה יש את העונה הזו שבה הוא אמר לעצמו "וואו". שאותה הוא זוכר לעד.

ובמשחקים כמו אתמול, אנחנו חוזרים לשם, כמו אחרי בדיקה קשה שבה כל מה שבא לכם זה להיכנס למצב עוברי, אנחנו בעיקר רוצים לחזור אחורה למצב שבו אנחנו תקועים באמצע משחק גדול מפעם, בין הדקה ה-20 לדקה ה-42, והמשחק אף פעם לא נגמר, והוא תמיד טוב, ואלון חזן תמיד פורץ מימין, קנדאורוב תמיד עושה את התאקל הנכון ואלון מזרחי תמיד שם את הגול.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

לפני הסוויט סיקסטין
קיצור תולדות הלילה שעבר / עירד צפריר

26 Comments

סמי חדיירה 22 במרץ 2012

ובסוף, אחרי כמה נצחונות עלובים כאלה יתפלק בטעות איזה גביע דרדלה. ואז יחזרו ויטענו כל תומכי אלישע ש"איך אפשר לפטר מאמן שכל שנה מביא לכם תואר"
מי בכלל צריך תארים אם אתה מתבייש לראות את הקבוצה שלך משחקת?

הופמן 22 במרץ 2012

יפה. אהבתי את האזכור של אלון חזן שקצת נשכח ולא בצדק.
אבל… "המגיב הופ"? חצוף!

amitpros 22 במרץ 2012

אלון חזן,ויסלחו כל מיני עידן ורדים וטל בן חיימים כאלה ואחרים,הוא גדול שחקני האגף הישראלים ב25 השנים האחרונות ואחד מהשחקנים הכי פחות מוערכים בכדורגל הישראלי אי פעם.הוא לא נפל מג'ובאני רוסו,חוץ מהעובדה שהוא היה פחות יפה,ולא היה את היכולת הנבואית לרדת לגליץ' תמיד שהמצלמה עושה תקריבים….ואת כל זה אני כותב למרות השביתה האיטלקית שהוא עשה בסוף דרכו במכבי חיפה….

נ.ב
בהתחשב בעובדה שהוא השחקן הישראלי היחיד שיודע ו או ידע להרים כדור תוך כדי תנועה ובנגיעה אחת-ולא,עלי עותמאן ומשומר-להעיף כדור בנגיעה ראשונה לרמבם זה לא "הרמה בנגיעה"-אולי כדאי שהוא ילמד ילדים ונערים שיש להם פוטנציאל נבחרת.

נ.ב 2
אני מניח שתבורי יתקן אותי,אבל נדמה לי שעברו בערך 20 שנה ועדיין,מה שחזן עשה למכבי תל אביב בגמר הגביע ההוא נחשב בעיני לאחת מהתצוגות האישיות הגדולות ביותר שאי פעם ראיתי משחקן ישראלי.

כסיפוביץ 22 במרץ 2012

אלון חזן הוא שחקן האגף הגדול מכולם מהסיבה הפשוטה שהוא השחקן היחידי שידע להרים כדור בנגיעה אחרי ספירנט.
מאז אין אחד כזה.

כסיפוביץ 22 במרץ 2012

חמוריקו קופץ בראש
עכשיו ראיתי שהתייסת לזה בפסקה השנייה.
קבל חיזוק

בני תבורי 22 במרץ 2012

עמית,
לגמרי. לא רק לא מתקן, מחזק, כולל המבצע בגמר נגד מכבי ת"א. היציאה שלו לחו"ל הייתה באיחור ולדעתי אילו היה מוצא קבוצה בספרד או גרמניה, היה יכול לבלוט יותר בכישוריו.

יואב 22 במרץ 2012

אם בחיפה ובהצגות יחיד עסקינן-זאת של קטן במשחק העונה הראשון(זה פשוט היה דו קרב ישיר בינו לבין אניימה) נמצאת גבוה מאד מאד. הוא נגע הכי הרבה בכדור ופשוט לא טעה.תצוגה מופלאה.
הייתי ברמת גן בגמר ההוא של חזן. חזן מנע מאיתנו דאבל(באליפות הגדולה ביותר מתוך השש שראיתי) ושחט אותנו בהארכה.
אם בני יזכור, פתח תקווה(עדיין עם היסודות והרוח של אברם)באותה עונה, היתה הקבוצה היחידה(בנוסף לבני יהודה כמובן) שמכבי(שחילקה חמישיות ורביעיות לגדולות) התקשתה מולה. 3-3 במשחק הראשון, ניצחון 3-2 בשיניים בסיבוב השני.

בני תבורי 22 במרץ 2012

יואב,
זוכר זוכר וגם זוכר שלצד השמחה הגדולה היה הרבה תסכול שכן מיד בתום אותה עונה, חזן ורפי כהן עברו לחיפה.
הנה קישור למספר כתבות על המשחק:
http://hpt.co.il/?Gallery=1&articles=1&Game=1275

בני תבורי 22 במרץ 2012

בקיצור, ברוך הבא לעולמו של אוהד ליברפול. החדשות הטובות הן שהקרחת שלי וכנראה גם שלך זה מגנטיקה, העצבים זה מהמצב המדיני/פוליטי והייאוש שלך עוד לא הגיע למיצוי…

תומר חרוב 22 במרץ 2012

עופר, הסבירות שרובן יגיע לחיפה בשנה הבאה כבר הפכה לודאית. אולי הגיע הזמן לפתוח את זה?

איתן בקרמן 22 במרץ 2012

זאת ההזדמנות הגדולה של שחר לסגור מעגל. להביא את רובן, לתת עונה לא פיננסית, עם איזה סופרסטאר זר, להעיף את המועדון בחזרה למעלה. מגיע לו בעונה שאחרי עוד סיבוב ראוי בצ'מפיונס. גם עם רב"ש זה אפשרי.

the x man 22 במרץ 2012

איפה כל תומכי אלישע עכשיו ? הכדורגל הכי מחפיר שלנו ב-30 שנה האחרונות, לפחות שיפסיק להתראיין כל שני וחמישי ולבזות את עצמו ויותר חשוב אותנו.

רק בגלל שלא ידע בזמן לקחת אחריות ולהתפטר אני לא אבכה אם הוא ישב שנה הבאה בבית. העיקר ש"המקורבים" שלו התחילו לטפטף רעל על שחקנים ספציפיים ואפילו לא התביישו להעלות טענות על סבוטאז'.

ראובן בוא כבר הביתה, מתגעגעים.

דניאל'ס 22 במרץ 2012

לפעמים נדמה ש"הקהל" או "ההמון" גם אם הוא זורק מוטות לפעמים רואה את הדברים נכון.דווקא אחרון האוהדים שבהכרח אינו יודע להתבטא רואה שזאת לא קבוצה.

האמת, שדווקא היודעים להתבטא מאבדים לפעמים את האמת.מרוב חשיבה על הניסוח יוצאת עוקצנותם של הדברים וכבר לא עושה את העבודה.

מתפשרי אלישע הגדולים ביותר יגידו לכם שהוא לקח שני אליפויות מתוך שלוש, וגם את האמצעית הוא הפסיד בגלל הקיזוז (את המשפט הזה אני הכי אוהב כי הוא הפסיד בדרך איזה 7 נק' אמיתיות בליגה בינונית מאוד).המתפשרים גם יגידו שהיה לו סגל חלש והכל.

אבל כשמסתכלים על אותה חיפה של שנות ה90', מבינים שמכבי חיפה של השנים האחרונות היא בכלל לא הקבוצה שרצינו לאהוד.שלוש שנים שלא ראינו דאבל-פס, לא ראינו משחק סוויפר , ובטח לא שחקן מחויב לקבוצה.אז נכון, זה לא רק אלישע, והשוק לרעתינו, ובאמת לקחנו אליפויות גם לאחרונה אבל רבאק..

רק רובן.

הופמן 23 במרץ 2012

אלישע עשה פלאות עם מה שניתן לו. אני חושב שההבדל הוא לא בין היודעים להתבטא ואלה שלא, אלא בין אלה שיש להם זיכרון קצר ואלה שלא.

הופמן 23 במרץ 2012

*פלאים כמובן. או שגם "פלאות" נכון?

the x man 23 במרץ 2012

לנו שלא כמו כמה עיוורים כמוך יש זיכרון די טוב,

אנחנו זוכרים הפסד ב-2 גמרי גביע
אנחנו זוכרים את הפסד האליפות הכי כואב שהיה וכנראה יהיה אי פעם.
אנחנו זוכרים הפסד משפיל לפועלים זרים ממינסק
אנחנו זוכרים חילופים הזויים של עובדי מקדנולדס במשחק העונה
אנחנו זוכרים זרים שלנקות את הבית לא הייתי נותן להם.
אנחנו זוכרים בריחה מאחריות וגנבת דעת.
אנחנו זוכרים קמפיין עלוב ומבזה בליגת האלופות.
אנחנו זוכרים כשלון קולוסלי בקמפיין ליגת אירופה.

מה איתך מה אתה זוכר ?

דניאל'ס 23 במרץ 2012

הופ, דווקא נראה לי שזיכרון הוא לא משתנה שיכריע את דעתי בסוגית אלישע.

מתחילת הקדנציה שלו לא ראינו דאבל פס, לא ראינו שום מהלך התקפי ראוי.ממש כלום.ראינו רכש בינוני,כדורגל רע, והתמדה בהם.

למזלנו בזמנים אלו אפשר להכויח הכל.אז אם תוכל להראות לי גול אחד בשלוש שנים האחרונות שהיה ממהלך כדורגל נטו ?

דווקא כשהלכתי למשחקים הכל היה ברור.בזמנים הטובים ראינו קבוצה יציבה שבעיקר קשה לשחק מולה ועל הזמנים הפחות טובים אין צורך להרחיב.

תמיד נק' המוצא ההתקפית היא הרמה מ45 מעלות לכיוון חלוץ "עם משחק ראש טוב " (כביכול), רצוי שבמקרים כאלה נשחק סוויפר, שיהיו שחקני אגף טובים, אבל מאז שהלך מסיללה שבאמת היה רמה אחת מעל הליגה זה לא עובד.אני לא זוכר שיתוף בין שחקני האגף (למשל: ורד ומשומר , או גולסה וטאווטחה), אני רק זוכר הישענות מיותרת על יניב קטן (שכאמור לא צריך זכרון לאיזשהו טווח כדי להבין בדיוק מה המחיר של לשחק איתו).

אז (לבעלי הזכרון לטווח ארוך) , לקחנו אליפות אחת עם קולמה,קרופניק (רכש של אלישע) ופאנטיני שבה הצלחנו להבקיע פעם אחת ! מעל שני שערים.הפסדנו אליפות אחר-כך אחרי שהובלנו ב14 הפרש תוך התרסקות מנטלית לא מוסברת, ולקחנו אליפות נוספת שגם היא לא שברה שיאי יופי.

לא התקדמנו מילימטר באירופה.שנים שבהם היה חייב להיות שידרוג הפכו לביזיונות.לא זכינו בגביעים, וראינו שאין אף שחקן שמוכן להישאר במכבי חיפה כי הוא אוהב אותה (כל שחקן הצהיר שזאת תחנת מעבר)

והשנה הגענו לשיאי שפל חדשים, במשחק האחרון הגענו למצב בודד נגד קבוצה מהליגה השניה ב120 דקות.

לכן אני לא בטוח לגמרי אם אתה מבין כמה רע נראת מכבי חיפה.

הופמן 24 במרץ 2012

x man, לשמחתי אני זוכר כמה מההודעות הקודמות שלך, ואני לא מתווכח עם אנשים כמוך. פשוט לא אוהב את הסגנון. תמצא לך איזה קסיוס להוציא את כל מה שיש לך.
דניאל, אני זוכר לא מעט מהלכי כדורגל של הקבוצה – אפרופו זיכרון קצר וזיכרון ארוך.
אני זוכר משחקים שלמים נפלאים, למשל נגד הפועל ת"א, ויותר מאחד וגם יותר מעשרים. הייתי מתווכח איתך אם היית גם זוכר משהו מאלה, אבל נדמה שאתה זוכר רק את מה שמתאים לתיאוריה שלך, אז אין ממש טעם.

מתי 22 במרץ 2012

בתשעים וארבע אם אני לא טועה הגענו עד לשמינית גמר בגביע. העונה הזו כבר גדולה יותר!

הופמן 23 במרץ 2012

הבנתי משהו על אוהדי מכבי חיפה: אנחנו שגדלנו על הקבוצטת המפוארות של שנות ה-90 לא הבנו אז שאנחנו חוזים בתופעה חד פעמית בתולדות המועדון. משהו כמו מה שעובר על בארסה עכשיו.
חשבנו אז שמעכשיו הקבוצה שלנו הולכת להיות כזו: מוחצת, משחקת נהדר, מביאה הישגים באירופה, ווינרית בדם. אז לא, יש תקופות טובות יותר וטובות פחות בחיי מועדון. וזה שבמקרה באותן שנים היה תור זהב, לא אומר שזה מה שתמיד יהיה. אצלנו לפחות, גם כשאין תור זהב או דור זהב, אנחנו כמעט תמיד נאבקים על תארים.

amitpros 23 במרץ 2012

+1

פראליה 23 במרץ 2012

ממש אבל ממש לא נכון, תופעה חד פעמית?? מה לנו ולבארזה?

בשנות החמישים רקדנו על המגרש והצגנו את קוסמי הכדורגל הכי גדולים שאי-פעם היו פה.
בשנות הששים באנו עם הכדור עד קו השער ואז חזרנו אחורה ואז שוב נכנסנו עם הכדור לתוך השער כי רק כשהכדור נודע ברשת זה גול לא כהוא עובר את הקו.
בשנות השבעים בנינו את האימפריה מתוך הליגה השניה עם קהל מדהים וגדול שלא נראה אף פעם – עשינו את הריוייוול.
בשנות השמונים חגגנו את התופעה הכי מופלאה שהיתה פה ויצקנו את הבסיס למועדון מספר אחת בחצי סיכה הזו כולל משחק העשור ושלוש אליפויות רצופות.
בשנות התשעים… כולם כבר יודעים… הקבוצה הכי גדולה שאי-פעם בעטה בכדור כאן, טורפדו.. פארמה..פ.ס.ז'…
בשנות ה-2000 שלטנו כאן ללא מיצרין מכח האינרציה, כן, שליטה מוחלטת בליגה בלי כדורגל של זיקוקים אבל עם דומיננטיות מוחלטת ובלתי ניתנת לערעור בזכות כדורגל חזק והחלטי שלא ניתן לגבור עליו, אלפיים ועשר פלוס?? בוא נראה…

MOBY 23 במרץ 2012

לא חד פעמית
את הסיפורים על אמר, וג'וני הרדי, ואשר עלמני שסופרו ודוברו (לא הייתי שם מנחם עזור לי…)
את הקבוצה הגדולה ביותר של חיפה את ממן ואבוקרט ושלישיית החוד רוזנטל סלקטר וארמלי האימתני ואבי רן….?וסליחה מהמושמטים
את רובן, ועופר מזרחי ופטריסיו סייג זוכר?
כל אלה הם המסורת, וכולן אלמותיות. כמו גם הקבוצה ההיא….
אבל לא חד פעמית.

amitpros 24 במרץ 2012

מובי ידידי,אין ויכוח שלמכבי חיפה היו קבוצות גדולות עוד לפני שנות ה90,ואת הקבוצה הנפלאה שלקחה את האליפויות הראשונות הספקתי לראות,
אם נעזוב שנייה את הסיפורים על הקבוצה של שנות ה60 שלא זכתה בכמעט כלום,אין באמת מה להשוות בין הקבוצה של ממן ושלושת החלוצים לקבוצה של ברקוביץ חזן ועטר.
הקבוצה הזו של שפיגל היא ב4 דרגות -מחוץ לקבוצה אחת שתכף נגיע אליה….- מעל כל קבוצה אחרת שהייתה בארץ,לפחות ב30 השנה האחרונות.
הקבוצה היחידה שמתקרבת אליה היא הקבוצה של גרנט,בעיקר בזכות העובדה שכמו אובארוב למכבי תל אביב היה לו חלוץ שלעולם לא נראה כמותו בישראל בנוסף לעולם אחר שבו אין שום סיכוי להביא לכאן קפטן נבחרת מברית המועצות לשעבר,ושחקן ששיחק 30 פעם בקרואטיה.

מישהו רואה היום את -נניח-דריו סרנה מגיע למכבי חיפה?….

מסורת זה דבר נהדר וחייבים לשמור עליה,אבל האמת שהקבוצה ההיא של שפיגל היא כל כך חד פעמית,שאני בספק אם אי פעם נראה כזו קבוצה בישראל.

הופמן 23 במרץ 2012

פראליה – מקבל. לא הכרתי את הקבוצות האלה מקרוב. אבל הקבוצות הגדולות שלנו לפני שנות השמונים לא הביאו תארים. אז הן לא היו בארסה (זו אנלוגיה בלבד, בקנה מידה מקומי ובהגזמה כמובן). בשנות השמונים היו לנו קבוצות גדולות והתחלנו לסגל ווינריות, אבל עם כל ההתרגשות של ההתחלה עדיין לא היו לנו את עטר וברקוביץ' וחזן וז'וטה וקנדאורוב עדיין לא היינו אחת הקבוצות הגדולות בכדורגל הישראלי אי פעם.
אבל נדמה לי שמשום מה אוהדי הקבוצה קבעו בראשם את הקבוצה הענקית של שנות ה-90' לא רק כזכרון מתוק וקסום וכאידיאל לשאוף אליו, אלא כמודל קבוע להשוואה לכל קבוצה שאי פעם תהיה לנו. וזה עוול לקבוצה ועוול למועדון, כי הוא מונע מהרבה אוהדים להיות איתו באמת, ולא רק על בסיס הציפיה "שיהיה כמו פעם".
זו דעתי.

Comments closed