כבוד אחרון לאלישע

הבלוג יוצא לחקור בשאלה חשובה: מדוע אוהדי מכבי לא אוהבים את אלישע

.

.

.

.

.

.

.

.

הטקסט הזה פורסם בעיתון כלבו ב-11/05/12. הוא מוקדש לניר הופמן ולמתי סין-קרונה, שותפיי לדרך. 

זה קורה בכל מערכת יחסים קצת לפני הסוף שלה. אתה רוצה להיפרד ממנה אבל אתה מחכה. אתה מחכה כי אתה דואג לה, אבל גם נמאס לך ממנה, ואת הזמן עד לפרידה אתה מבלה במציאה של דברים חדשים ומעצבנים אצלה, עד שלבסוף היא הופכת לגוש גדול ומאוס. הנשיקות שלה לא נעימות, הידיים שלה קרות מדי, ודברים שאהבת פעם, כמו הריח או הדיבור, פתאום מביאים לך את הסעיף. אתה יודע שצריך להיפרד, אבל אתה מפחד לעשות את הצעד.

במובן מסויים, אפשר להגיד שאיפה שהוא במהלך העונה הזו, גם אוהדי מכבי נפרדו ככה מאלישע. אם בעונה הקודמת הם היו מוכנים לספוג את זה בשביל האליפות, הרי שהעונה הזו העניינים דעכו מהר מאוד, ואת רובה בילה הקהל הירוק בחיפוש שיטתי במרכולתו של אלישע, וגילוי תדיר של עניינים שעצבנו אותו.

(באדיבות אתר מכבי חיפה)

השאלה העיקרית היא, למה זה קורה? אנשים שהולכים למשחקים של מכבי כבר שנים, כמו כותב שורות אלה, מתעניינים בשני דברים בהקשר שלי אלישע והקבוצה והקהל: הראשון הוא – מדוע מאמן כל כך מצליח (ומבחינת התוצאות, על פני ארבע שנים אלישע עשה יותר מכל מאמן כמעט במכבי) זכה לכזה אנטי מהקהל, ומה זה בעצם אומר על אותו קהל וגם על הקבוצה שהוא אוהד.

אם אנחנו רוצים לרדת לשורש העניין הזה, המציאות מציבה לנו תשובות ברורות – קלישאות כן או לא נכונות, שמתנגנות לנו נכון בפה כי אתרי הספורט על שלל טורי הדעה שלהם מאכילים אותנו בהם: "הכדורגל שאלישע שיחק היה משעמם", "האוהדים של מכבי מפונקים", "אף מאמן לא יכול להצליח בעונה הרביעית שלו במכבי" ועוד כל מיני משפטי שפר כאלה, שאמורים להסביר, בפשטות ובבהירות, שיש סיבה ומסובב ברורים מאליהם, ואל לנו לדרוש ולנסות להבין.

אבל מאחורי הקלישאות הנבובות מסתתרת אמת: "הכדורגל המשעמם" ו"האוהדים המפונקים" ו"תסמונת העונה הרביעית", כולם נמצאים שם כי אף אחד לא רוצה להעמיק באמת ולנסות לברר. הם לא רוצים לנסות ולהבין את הקבוצה הזו ואתכם, האוהדים שלה. הם לא רוצים להבין, כי הם יושבים במרכז, וחיפה זרה להם כמו שמחשבה תחילה זרה למשה פרימו.

אז מה האמת? איפה טמונה הבעיה העיקרית של אלישע? זה הכל במראה ובדיבור שלו. זה הראיונות שלו אחרי משחקים, והעובדה שהוא לא אומר כלום ומשעמם. זו הבלורית המוזרה, השמחה המעט עצורה תמיד. אפשר להגיד, אם לשאול מאנשי רשות השידור את המונח בו השתמשו להסביר את פיטוריה של קרן נויבך, שאלישע הוא "לא ייצוגי".

אבל חוסר הייצוגיות הזה הוא חלק אחד במשוואה, החלק שמסיבר למה הוא זכה לכזה אנטי מהקהל. כשאנחנו נדרשים לחלק השני, זה שמדבר על מה כל זה אומר על הקהל, אנחנו נדרשים לשאלה משלימה: "מה אנחנו רוצים שמאמן מכבי ייצג?". ופה טמונה הבעיה העיקרית של מכבי בשנים האחרונות – שאלת הייצוג.

כי את מי מכבי מייצגת? אם פעם זה היה ברור (חיפה, פרובינציאליות, כרמל וטירה) היום חלק גדול מאוהדי הקבוצה באים מחוץ לעיר. אם עבור תושבי חיפה הירוקים, הדרבי עדיין נחשב למשחק גדול ומשמעותי, הרי שבשביל אותם אוהדים שגדלו במרכז, אין במשחק הזה שום דבר מיוחד. מבחינתם, והם כרגע חלק די נכבד מהמהות הייצוגית של הקבוצה – מכבי היא קבוצה שלא קשורה לחיפה, לא קשורה לפרובינציאליות, ואם כבר צריך לשייך אותה גאוגרפית לאן שהוא – השיוך הזה יהיה לאירופה.

ואלישע? אלישע הוא ההיפך מאירופה. הקהל רוצה שכל דבר בקבוצה שלו, האיצטדיון, הניהול, הכרטיסים המגנטיים והשירים וכל חוויית יום המשחק, שהכל יהיה אירופאי. אין לו עניין בפרובינציאליות, אין לו עניין בדברים פשוטים – הוא רוצה תחכום, המון כסף וחליפות מפוארות. וכשהוא לא מקבל את זה? הוא רוצה לראות את זה ממישהו שכן.

כי במכבי כבר לא מספיק להיות טוב. צניעות, ערכים, שקט. רוצים מאמנים שהם סמלים ושבאים עם חליפות ושמדברים יפה אל התקשורת ונותנים כותרות, ושהאגו שלהם מספיק גדול, כדי שיהיה יותר גדול משל השחקנים. זה לא מכבי אשמה, זה הכדורגל הישראלי. החזות הפכה להיות חזות הכל. ולאלישע, מה לעשות, יש חזות משעממת.

(באדיבות אתר הזיקית)

ביום שבת מול הפועל תל אביב, הקבוצה שהכי מתאים שאלישע יסיים את הקדנציה שלו מולה, תיפרד מכבי מהמאמן. יהיה טקס, אולי זר פרחים, מגן הוקרה. כל הדברים אלה שצריך שיראו בטקס. אבל בשביל לתת את הדבר שמגיע לאלישע הכי הרבה, צריך שאתם תבואו. האוהדים. שתמלאו כל כסא, גם אם המשחק הזה לא אומר כלום. שתמחאו כפיים, גם אם אתם לא חושבים שמגיע לו. תצעקו בשמו גם אם אתם מתים כבר לראות את רובן. כי מה שמגיע לאלישע זה כבוד. כי אולי הוא לא נצץ, ולא הלהיב, ועיצבן, אבל לא הייתה פעם אחת, שהוא לא הפגין כבוד כלפי המועדון הזה, שהעסיק אותו בארבע שנים האחרונות. לא הייתה פעם אחת שהוא לא הפגין כבוד כלפי האוהדים שלה, למרות שהם לא הפגינו כלפיו את אותו הכבוד.

ואולי הכי חשוב – בימים כאלה שמלאים אלימות במדינה וגם בכדורגל שלה, שהפרופורציות הולכות ונאבדות לאט לאט וששחקני כדורגל מבלים יותר זמן בבית הדין של ההתאחדות מאשר במגרש האימונים, אלישע לוי לא ויתר על הסטנדרטים האנושיים שלו. ובתקופה כזו, מדובר בעוד סיבה שבגללה אתם צריכים לקום ביום שבת מהכסא שלכם, ולהריע בפעם הלפני אחרונה למאמן שלכם בירוק.

 

הודעה על סיקור השחמט. ציטוט של אנאנד וחידון ברית המועצות (289)!
לשאול מופז באהבה - השבוע בפייסבוק שלכם

42 Comments

פרלה 11 במאי 2012

עופר, קראתי בכלבו.
יופי של ניסוח.
אלישע, כמו דבה, סובל מהלוק, שמעניין כנראה, את רוב הקהל, יותר מהמספרים וההישגים.
למרות שבאמת, הגיע הזמן שדי. ומצד שני משאול תחתיות יש לנו שני גמרים השבוע.
סבלנותו של הקהל כלפי רובן עוד תעמוד למבחן, במוקדם או במאוחר. נקווה שמאוחר.
נסכם באמת את תקופת אלישע במדרגות בירידה משערים 8 – 10 בר״ג.
בענין אחר, אני קורא לקדום הצעה לפיה כשרוצים לתת עדיפות למנויים ברכש כרטיסים אז שולחים להם מסרון ועליהם לאשר רכישה במתן פרטי אשראי או לשלול אותה.
שבת שלום

תומר חרוב 11 במאי 2012

מה שאתה אומר על שאלת הייצוג וזהות של מכבי חיפה מעניין מאוד. מכבי חיפה בעצם הופכת למכבי, לא למכבי שאתה מכנה אותה, אלא למכבי תל אביב סל(שמעכשיו תכונה מכבי בתגובה שלי). היא רוצה לקחת אליפויות כמו מכבי, היא רוצה להיות פקטור באירופה כמו מכבי, היא מנוהלת בצורה של מכבי והכוח שלה ושל הנשיא שלה בכדורגל הישראלי הוא כמו זה של מכבי והעומד בראשה בכדורסל.

עופר פרוסנר 13 במאי 2012

תומר – יעקב שחר לא אחראי על שיבוצי שופטים לאירופה, והוא גם לא בכיר באופ"א (אפילו לא בהתאחדות). אם מכבי (חיפה) הייתה רוצה לקחת אליפויות כמו מכבי תל אביב, שחר לא היה מנסה להקים מנהלת ליגה אלא נותן להיא לא הייתה מנסה בכלל להקים מנהלת ליגה, אלא נותנת לספורט להפוך לחור שחור כלכלי תוך כדי שהיא המרוויחה העיקרית מחוסר הרווחיות שלו (משקיעים באים והולכים, שחר נשאר).

וגם אוהדים אופטימיים מאוד מאוד – לא מאמינים שהקבוצה יכולה לקחת תואר ארופי. אבל הגענו פעם אחת לרבע גמר, והיינו רוצים להגיע שוב. כן, זו השאיפה. בליגה האירופית זה משהו אפשרי. אבל בשביל זה כאמור צריך להפוך את הליגה לאפר ואבק, ואני מאמין ששחר לא רוצה בזה, אחרת הוא היה מתנהל אחרת לגמרי.

תומר חרוב 13 במאי 2012

שמע, העניין של המנהלת זה בלוף, זה לא יקרה וכבר בהתחלה שחר הבהיר טוב מאוד שאם זה יקרה, מי יכתיב את התנאים.
זה לא אחד לאחד כמו בכדורסל וזה גם לא יהיה, אבל זה פחות או יותר הכיוון. כשלחיפה יהיה אצטדיון שיארח משחקים אירופאיים, עם תאי צפייה יוקרתיים ובחסות השיטה של פלאטיני, השאיפה של חיפה תהיה להגיע שנה אחרי שנה לליגת האלופות, זה יפתח אפשרות לרווחים שבכדורגל שלנו לא מכירים.

MOBY 11 במאי 2012

לא מסכים כמעט עם כלום (חוץ מהמסקנה של לבוא ולעודד ולהיפרד בקלאסה).
אם אתה צודק אז לקוסם היה פוסטר ביציעים ושמו היה מושר.
עטר הוא בדיוק חיפה של הר וים.
לאלישע עוד נתגעגע בתור אחד שעשה מהפכה בהרכב והחליף את הגברדיה הותיקה של חרזי,בנאדו וקייסי. לטובת הטוואטחות והתורג'מנים.
יאאלה חיפה.
ולאלישע תודה על הרבה זכרונות והצלחות.

עופר פרוסנר 11 במאי 2012

MOBY – אבל למה אתה לא מסכים? מה קשור הקוסם במקרה הזה? אני אשמח לשמוע מה אתה חושב על הקהל של מכבי ולמה הוא מתעב כל כך בצורה לא פרופורציונלית את אלישע.

MOBY 12 במאי 2012

את האמת אני לא כלכך מבין.
אני אוהב אותו וחושב שנעשתה פה טעות (לא עם החתמת התלתלים) אני רוצה להאמין שאני הייתי מחתים אותו באמצע העונה לעונה נוספת עם אופציה יציאה בקיץ ואם היינו זוכים בגביע + שני שלישי גם ממשיך לו את החוזה (מה שבע"הש טפו טפו טפו).
אני יכול להעלות השערות, ננסה מהרדוד לפחות רדוד:
1. הוא מזוהה עם בית שאן לא חושב שלאלי אוחנה/נימני/קדוש או קשטןהיו חיים קלים יותר.
2. גם הוא מקדש את התוצאה על המשחק היפה, פעם ראשונה (אברם מילא, פעם שניה רוני לוי הסבלנות פוקעת, בפעם השלישית רצוף נמאס) חיפה לא משחקת את המשחק של לפני 10 או 20 שנה התארים לחלקנו פחות חשובים.
3. הכשלון עם הרכש- השנה הייתה בדיחה כלכלית אני לא חושב שהאשמה כולה בו, אבל חלקנו כנראה שכן.
4. העתיד משום מה לא מתחבר אליו – הגולסאים והורדים לא בדיוק התקדמו פה ב-4 שנים האחרונות, לדעתי זו אשמתם, חלק חושבים בגלל הצל של קטן, וחלק חושבים שזו אשמת המאמן (כנראה שכולנו צודקים).
5. גם העבר לא מסתדר משהו, הבדיחה בהתנהלות עם ניר גם היא הרסה לנו את העונה. לחתוך, כן כן לא לא.
6. יותר משחקים כמו ה- 1-0 מול הפועל ת"א של התעללות בגוויה שדורגה במקום ה-2 ופחות משחקים כמו (כמעט כל העונה). והקהל היה מאחוריו אליפות או לא אליפות שיער כזה או שיער אחר, ראיון שבלוני או לא. עלית מדרגה של הגלסאים והטוואטחות והיינו מרוצים. להביא את הכהנים בלחץ ולקבל מהם כלום (שחקני נבחרת לעזאזל….).

מיקי יואכים 12 במאי 2012

מובי, לייק ענק!
כל מילה בסלע.
אומר עוד ואוסיף – אלישע משאר כל הזמן הזה בעיקר בגלל שהוא יודע ליישר קו ולהוריד ראש. הוא לא פצה פה כשלא היה רכש, לא פצה פה כשרכש לא התאים, כשהנחיתו כל מיני זרים מוזרים והרבה פעמים גם נראה שמושפע מהעיתונות בכל מיני דברים. אני למשל עד עכשיו לא מבין למה הוא ספסל את דבא – כל מי שעיניו בראשו ראה את תרומתו של השחקן הזה ולעזאזל התדמית.
שחר של שנות ה-90 היה שולח אותו הביתה אחרי הרביעייה מהפועל או מראשון או ההפסד להפועל פתח תקווה. דברים כאלו קורים גם בבאיירן מינכן, ריאל מדריד ואינטר. אבל הוא החליט ליישר קו עם מי שמתן לו חיים נוחים. ועכשיו אנחנו אוכלים מקום חמישי וגמר גביע בלי המנהיג של הקבוצה.

עופר פרוסנר 13 במאי 2012

מיקי – שחר של שנות ה-90 השאיר את גיורא שפיגל שתי עונות יותר מדי. שחר גם לקח אליפות אחת בלבד כבעלים בשנות ה-90.
כמו כן – אינטר, ריאל מדריד ובאיירן מינכן, הן דוגמאות לשלוש קבוצות שהניהול שלהן יכול היה להיות הרבה יותר טוב (בעיני), וגם אם מכבי לא מאית האחוז של מועדון גדול כמו אלה, אני מעדיף מקום בו מאמן יכול לעבוד בו במקום מקום כמו ריאל מדריד (עד תקופת מוריניו) שבו המאמן היה החוליה הכי חלשה בהיררכיה.

והמשפט האחרון שלך, הוא בעיני הסימפטום למה שאני הכי לא אוהב אצל האוהדים של הקבוצה שלנו – "אוכלים מקום חמישי" שמע, אם הקבוצה הייתה מבקיעה עוד גול אחד היום הייתה מקום שני. וזה שעלינו לגמר גביע, זה לא בזכות אלישע? זה לא גמר שלישי שלו בארבע שנים?

עזוב – אני אגיד שוב – לאבד פרופורציה זה לא דבר טוב. אבל זה לא משנה, עזוב. אני מקווה שלא אצטרך לכתוב את פוסט ה"נו אז מה, להחזיר את אלישע?" אחרי העשרה מחזורים הראשונים של רובן.

ובקשר לתגובה שלך למטה, על מה שרובן עשה בנתניה – הרשה לי להגיד לך פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח. נתניה זו קבוצה עם שבריר של הציפיות שיש ממכבי, זו קבוצה שאין בה לחץ, ואי אפשר להיכשל בה, רק להצליח (ויסלח לי תומר חרוב). אם נראה לך שרוב הזמן היה מהנה לראות את נתניה, אני חושב שאתה טועה. גם העונה הזו וגם בעונות שעברו, היו לקבוצה משחקים נוראיים, ובלי קשר, מדובר בקבוצה עם סף שבירה נמוך להפליא, משהו בסגנון של נבחרת ישראל תחת שלמה שרף.

במכבי זו אופרה אחרת לגמרי – אלישע לא בחר את השחקנים האלה, במכבי מצפים מהמאמן להביא שחקנים עם שם ובהרבה כסף (כי צריך למכור מנויים וכי הקהל, כמו שכתבתי בפוסט, רוצה שמות ותדמית), ומצפים גם שהוא יסתדר עם כמות אגואים בלתי נתפסת בכלל. אי אפשר להשליך שום דבר שרובן עשה בנתניה על מה שהוא יעשה במכבי, כמו שאי אפשר היה להשליך על שום דבר שאלישע עשה בסכנין או בבית שאן על מה שהוא יעשה במכבי.

ולגבי לאבד יתרון כזה בצמרת? יש גם קיזוז, היו גם פציעות, ויש נפילת מתח. פרגוסון איבד השנה 8 נקודות יתרון בלי קיזוז, ואני שומע שרוצים לפטר אותו. אה, רגע.

בני תבורי 11 במאי 2012

פנטסטי עופר. מה שאתה מצפה מהאוהדים נכלל בתרבות שאנחנו כל כך חסרים ממנה.

עמית 11 במאי 2012

כתבה טובה מאד, אך מרשותכם, כמה דברים-

א. דבר ראשון והוא מבחינת סמנטיקה נטו. קצת קשה לי כאוהד מכבי חיפה לשמוע כשאוהדים שלנו משתמשים בשם "מכבי" בהתייחס לקבוצתנו האהובה. אמנם מילותיו של המשורר מדברות על כך ש- "בחיפה יש מכבי", אך מבחינתי ואני מניח שמבחינת רוב אוהדי הקבוצה, השם היה וישאר "חיפה". כי כששואלים אותי את מי אני אוהד, אני אומר "חיפה" (עם קמץ נחמד מתחת ל- 'ח'. ובאופן זה ולשם הסדר הטוב:
מכבי = מכבי ת"א (סל ורגל)
הפועל = הפועל ת"א (סל ורגל)
חיפה = מכבי חיפה (את מי מעניינת קבוצת הסל??)
ומה עם הפועל חיפה אתם שואלים? אנחנו נשאר עם השם המלא..

ב. עניין ההכללות.
נכונה העובדה שהקבוצה הפכה במרוצת השנים לקבוצה האהודה במדינה (תואר מטופש לכשעצמו). אי-לכך ובהתאם לזאת, אותה פופולריות אינה מסוגלת לשים בקנה אחד את שלל גישות האוהדים הרבים. סלחו לי כן, אבל מעניין לי את התחת כיצד רואים עצמם אוהדי הקבוצה מרחבי הארץ. כמו בכל קבוצה פופולרית, ריבוי הדעות הוא טבעי והגיוני. דבר זה אינו מאפשר את הניסיון להגדיר את קהל הקבוצה ככזה או אחר. למה הילדים ביציע ג' מייצגים מישהו? וסילי מייצג מישהו? הגווארדיה הוותיקה ביציע 2-4 מייצגת מישהו? ילדים תל-אביביים ירוקים שכף רגלם לא דרכה בקריית-אליעזר? אנוכי, שיושב בבית וכמעט שכבר לא הולך למשחקים מייצג מישהו?
יש בכתבה הזאת די הרבה הכללות שפשוט אינן נתנות להכלה על קהל כה רב ומגוון.

ג. אלישע.
הרבה דובר ואולי עוד ידובר על אלישע, שהוא קודם כל ומעל הכל בנאדם מקסים, הגון, ערכי ואנושי. הנטייה הטבעים (שגם אני חוטא בה לעתים) היא לשייך לחזות התקשורתית האפרורית שלו, היבטים של ניתוק מהקהל או מה"סמל". מה אתם רוצים? שכל מאמן יהיה קשקשן כמו גוטמן? הגיגי כמו לנדאו? או מלוקק כמו אלי כהן (השריף)? למה איזו דמות אקצנטרית היה בדיוק רוני לוי? או אברם גרנט? או דושאן אוהדרין? וגיורא שפיגל??? הכל הבל הבלים!
הסיבה היחידה לכך שאלישע לא זכה לפופולריות אדירה או אם תרצו, הסיבה למיאוס שנוצר אצל רבים מן האוהדים כלפיו, טמון אך ורק בעובדה שהכדורגל במרבית התקופה שלו היה בשיאו יעיל ושבלוני ובתקופות קצת פחות טובות- פחות יעיל, יותר שבלוני וחסר השראה.
אלישע הוא מאמן מצוין שנדרש עקב אילוצים בלתי פוסקים (עזיבות של שחקנים מובילים, טרגדיות ספורטיביות והתחזקות כלכלית של היריבות לצמרת) להמציא את עצמו מחדש כמעט בכל עונה. ומה לעשות, זה קשה. סביר להניח שאף מאמן אחר שהיה דורך בקבוצה לא היה לוקח אליפות (ובכלל לא משנה באיזו דרך) אחרי אובדן אליפות כה טראגי, כמו זה שחווינו. אבל היי, מצד שני- איזה מאמן היה מסוגל להפסיד אליפות בדקה ה- 92 כמו שהוא הפסיד?

שמרלינג 11 במאי 2012

א. רובן עטר, המאמן הנחשק שלנו, גם מגיע עם שיער חריג ואישיות עצורה משהו. לא איש של חליפות ואגו מנופח.
ב. רוני לוי, דוקא כן התלבש יפה, היה עם אגו גדול וייצוגיות סבירה. הקהל לא אהב גם אותו.
ג. אברם גרנט, טרום נבחרת ישראל ואירופה, היה עסקן חביב ומאמן מצליח. כריזמטי כקישוא. כרסתן. לבוש במיטב השיק הפתח תקואי. ייצוגיות זה לא התחום שלי אבל כנראה שלא היה ייצוגי במיוחד. ענייני ולא מפגין אגו בהתנהלות אל מול שחקניו. עזב את הקבוצה בתור אלוף כשאימן את הסגל הכי מוכשר שהיה לנו.

אני מגיב לגופו של פוסט ולא לגופו של כותב וחשוב לי להגיד את זה כי מה שקראתי עכשיו היה מנותק לחלוטין מהמציאות. קשקוש מוחלט, גם אם מתיימר 'להבין באמת' ולא להסתפק בקלישאות.
אלישע זוכה לבוז בגלל הכדורגל וזוכה לתשואות בזכות הכדורגל. אל תזלזל עד כדי כך בקהל של חיפה. אם תעמיד את התיאוריה שלך, שאולי היתה זוכה לשבחים מאיזה מרצה באיזה קורס בחוג כלשהו, במבחן המציאות, תגלה שאין בה כלום.
בהקשר זה, מעניינת הטענה שהעיתונאים מהמרכז לא רוצים לנסות להבין 'אותנו' הירוקים. קודם כל, הקלישאות האלה נשמעות לי נכונות בהרבה מהרעיון שהוצג אחריהן. דבר נוסף הוא שגם הכותב הרי גר בתל אביב.
בעיני, האוהד החיפאי האותנטי, כפי שהכרתי בחיי, הוא זה שרוצה לראות כדורגל טוב, שמח, שערים, פנטזיה, אומץ נגד המועדונים הגדולים ממרכז הארץ ואפילו אירופה. אלישע לא סיפק את הסחורה הזאת. בחור טוב הוא דוקא כן.

יוסי 13 במאי 2012

סחטיין. מסכים עם כל מילה

חנן הגנן 16 במאי 2012

מסכים לגמרי עם שמרלינג.

אני חיפאי במקור, אוהד מהאליפות הראשונה (בגיל 7), וחיפה שלי היא קבוצה חזקה, התקפית ומלהיבה. גם את הכדורגל של רוני לוי לא סבלתי אבל בתקופתו לפחות היתה קבוצה.
הכדורגל של אלישע הוא במקרה הטוב "מבוקר" ובמקרה הרע פשוט משעמם וחסר מעוף, אבל הקשים ששברו את גב הגמל הפרטי שלי, לפחות, הם 3:
א) אוסף השחקנים הבינוניים על גבול האנונימיים שהוא קיבץ לקבוצה בארבע שנותיו. לראות בסגל (ולפעמים בהרכב) שחקנים כמו עלי עותמאן, איציק כהן, אוראל דגני, אלון תורג'מן ומגרלשווילי במודל הנוכחי זה פשוט עצוב.
ב) הרכש הנוראי.
ג) הלוזריות. אלישע אמנם זכה בלא מעט תארים אבל לא פיספס שום הזדמנות להפסיד משהו ברגע האחרון.

אלון 12 במאי 2012

עופר, עם כל הכבוד מה שכתבת כאן(מלבד הפיסקה האחרונה בקשר לצורך לבוא ולעודד) הוא קשקוש מוחלט. אין שום בעיה עם הצניעות והשיער, יש בעיה עם הכדורגל או ליתר דיוק המחסור בכדורגל.

H.E pannypacker 12 במאי 2012

לא מסכים עם כלום.

חוץ מכל השטויות שכתבת, מתי מכבי חיפה שיחקה כדורגל בשנים של אלישע ? מתי נהנת מהמשחק עצמו ?

בתור אחד שהלך לראות משחקים באצטדיון לא שמת לב שלא ראית ולו מומנטום אחד של שעה בו הקבוצה אשכרה שלטה ?

פרלה 12 במאי 2012

המשחק מול בנק ברמת גן וובמחצית השניה בבלגיה. המשחקים מול רד בול. משחקי האליפות מול הפועל תל אביב. יש עוד. צריך. אפס בשיווק ויחסי ציבור גורמים לתדמית של אלישע ולזכאים הקולקטיבי, השגוי, של יכולת הקבוצה בתקופתו. זה עוד לא סיכום אבל עם קרופניק וקולמה הוא בנה כאן שושלת.

ירון 12 במאי 2012

אני מאד מסכים לגבי הסוף של הכתבה – אוהדי חיפה צריכים לתת כבוד לאלישע שעשה המון ותמיד נשאר נאמן ונתן כבוד. יתרה מזאת – אני חושב שאלישע הצליח להעמיד כל עונה קבוצה חזקה למרות שכל הזמן השתנה הסגל ובד"כ לרעה.

לגבי שאלת המיליון דולר – למה הוא לא היה אהוב – אני חושב שישראל ככלל, והתקשורת בראשה הפכו לציבור שאוהב לשנוא. אנחנו ציניים ושונאים הכל. אם נסתכל לרגע על קבוצות ליגת העל נראה שאין כמעט מאמן שקיבל תמיכה לאורך העונה. כמעט בכל קבוצה המאמן ספג קריאות תתפטר. אפילו אבוקסיס ועטר. הרבה מהמאמנים גם פוטרו. זו הצורה שאנחנו מתייחסים להכל – הציפייה גבוהה מדי והסבלנות אפסית. אם ניקח את נבחרת ישראל כמשל – הציפייה היא שנעלה לטורנירים גדולים. למה?? איזה שחקנים יש לנו בדיוק ששווים עלייה למונדיאל? מה הופך אותנו ליותר טובים משוויץ ויוון? אני חי כרגע באנגליה ואם תשאל כל אחד ברחוב פה את מי הוא מעדיף לקבל – יוון או ישראל, תקבל תשובה מוחצת.

אלישע לא יוצא דופן בקטע הזה. הוא ממשיך את רוני לוי. שניהם יחד אחראים לאחד העשורים המפוארים של קבוצה כלשהי בארץ. שניהם קיבלו מקלות ובזנטים מהיציע. וטוב שהם לא הרעישו. במדינת ישראל היום אפשר למות מזה.

פרלה 12 במאי 2012

נכון מאד. אפילו במשחק האליפות אשתקד, וכשהובלנו בו, ביציע 2 היו לכלוכים עליו

הופמן 12 במאי 2012

יפה עופר. כל הכבוד לאלישע, ויש הרבה כבוד לאלישע. אני אמנם לא אגיע לקריה, אבל מבטיח להקים ולהקיע מול המסך.
מכבי של אלישע שיחקה כדורגל נהדר בפרקים מסוימים של העונה הראשונה שלו, גם בעונה השניה, וגם בעונה שעברה. המתלוננים על הכדורגל שלו שוכחים בקלות רבה מדי את העובדה שנאלץ להתמודד עם סגל כמעט חדש בכל עונה. קשה לבנות קבוצה ושיטה ככה. אמרתי את זה פעמים רבות, אבל השכחנים מתעקשים לשכוח אז אני מתעקש להזכיר. העניין פשוט: שחר החליט שהמטרה העיקרית של מכבי היא למכור שחקנים לאירופה. האוהדים לעומתו מצפים לכדורגל שקיבלנו אי אז, כשחקנים גדולים נשארו ושיחקו ביחד שוב ושוב ובנו שושלות. אי אפשר לבנות שושלת היום במכבי. אי אפשר להציג כדורגל גדול עם שחקנים חדשים לחלוטין בכל עונה. מה לעשות. זו מכבי הנוכחית, והיא תמשיך להיראות כך אם בכל שנה יימכרו השחקנים המרכזיים.
חייבים להודות שרוב הזמן הכדורגל שלנו היה די משעמם. ולכם אלישע הולך, כנראה בצדק. אבל את הקרדיט שמגיע לו על מה שעשה – וצריך לזכור שלא רבים ציפו ממנו לעשות, כשהגיע – צריך לתת. מה שגורם לי לחשוב שוב שהמבקרים צודקים והקהל של מכבי מפונק ולא יודע להעריך את מה שיש לו.
תודה אלישע, עוד יתגעגעו אליך בחיפה, וזה יקרה מוקדם ממה שנדמה.

הופמן 12 במאי 2012

*לקום ולהריע כמובן. גם אקים ואולי אפילו אקיע, אבל זה רק אם אהיה ממש שיכור.

עופר פרוסנר 12 במאי 2012

תראו, לא חשבתי שאני צריך להסביר שאלישע היה צריך לקבל כל שנה קבוצה חדשה, וקשה לבנות עם זה כדורגל מלהיב, ולא חשבתי שאני צריך להזכיר את 22 המשחקים הראשונים של 2009/10 (20 ניצחונות, תיקו והפסד). אבל טעיתי.

אלישע כן הראה כדורגל מלהיב חלק מהזמן, וחלק מהזמן גם עשה טעויות. אני מחזיק מאוהדי מכבי אנשים שמבינים קצת יותר בכדורגל, ומסוגלים לראות קצת יותר מאת המשחק האחרון, וגם יותר מאת השלושה האחרונים. אני חושב שהייתה חסרה פה פרופורציה, במקרה של אלישע. תגידו קשקוש מוחלט? אז תגידו. אבל אני לא חושב שאף אחד מכם לא באמת יכול לנתח עכשיו את את הארבע שנים כולן של אלישע.

ושמרלינג – אולי אני יושב בתל אביב, אבל אני עדיין חיפאי בדם, ואני יודע עם מה יש לי עסק. אלישע לא זוכה לתשואות בגלל הכדורגל. יניב קטן זוכה (ובצדק בשבועות האחרונות), אריק בנאדו זכה בעונה שעברה, ליאור רפאלוב ועוד כמה. אני לא חושב שהקהל לא היה צריך למחות נגד אלישע, ואני חושב שהקהל שמצפה לכדורגל יפה עושה את תפקידו נאמנה. אבל אני גם חושב שמתישהוא במהלך השנתיים האחרונות, משהו שם השתנה – ולא משנה מה אלישע היה עושה (כולל זכייה באליפות) הקהל רצה אותו מחוץ לקבוצה. ולדעתי, זה לא היה רק בגלל הכדורגל.

שמרלינג 12 במאי 2012

לא היו תשואות לאחרונה כי לא ראינו כדורגל טוב. זה לא משהו אישי נגד הבחור. אם כבר להפך.
אם אתה מרגיש שמשהו ביחס של הקהל לאלישע השתנה בשנתיים האחרונות, אני יכול להציע מדוע. רמז, משהו שקרה לפני שנתיים בדיוק.

אני בטוח שאם במהלך השנה היינו רואים כדורגל טוב, או להבדיל, אליפות בלי כדורגל טוב, אלישע היה נשאר ורב הקהל היה שמח בו. זה לכשעצמו סותר את הטענה שלך אבל כמובן שלא נדע בוודאות.

להגיד שלעובדה שהקהל רצה להחליף את אלישע יש סיבה מרכזית שאינה כדורגל זאת גנבת דעת. אתה גם לא ממש מנסה להגן עליה בתגובתך.

עופר פרוסנר 12 במאי 2012

שמרלינג – בתור אחד שהיה ברוב המשחקים העונה, התחושה האישית שלי (כמובן שכל דבר שאני כותב כאן הוא דעתי האישית) הייתה שהאנטי נגד אלישע התקבע.
ואם הסיבה העיקרית היא כדורגל, אז ראוי היה להביא גם את הנסיבות המקלות. ברגע שרק יורדים על הבנאדם, ואף אחד לא מביא את הנסיבות הכדורגלניות (לא אכפת לי שהוא בחור נחמד, אני מת על מוריניו, אפילו שהוא מתנהג כמו חתיכת חרא) שהביאו למצב שבו אלישע צריך לשחק כמו שהוא משחק.

מיקי יואכים 12 במאי 2012

מספיק עם התירוצים האלה, עופר. ראובן עטר בנתניה בנה כל עונה קבוצה חדשה עם תקציר שהוא חמישית מהתקציב של מכבי חיפה וגם אם לא תמיד היו תוצאות – רוב הזמן בהחלט הייתה הנאה מאיך שהקבוצה נראתה.
אתה מזכיר את 22 המחזורים הראשונים ב-2009/10 ומה עם שאר ה-13? היינו שוחטים – ובצדק – כל מאמן שהיה מאבד כזה יתרון בצמרת וזה ממש לא משנה קיזוז או לא קיזוז.
אלישע לא אהוד בעיקר כי, כמו ששמרלינג כתב באחת התגובות למעלה, הוא לא סיפק את הסחורה מבחינת איכות משחק ובעיקר מבחינת אומץ.

שמרלינג 13 במאי 2012

אז היית במשחקים ולא שמת לב שהקבוצה לא משהו בכלל? ברור שיש נסיבות מקלות. אין מצב היום לשמור על סגל כמו שהיה לגרנט ואפילו לרוני לוי. עדיין, יש לחיפה את הסגל הטוב בליגה. אני מניח גם שהרכש, שהיה העונה הגרוע אי פעם שהיה לקבוצה, נמצא לפחות חלקית באחריותו של אלישע.
ההחלטה להביא את אלישע היתה הגיונית וכל עונה שהוא נשאר במועדון היתה לגמרי בזכות. אבל, עד כאן.

אריאל גרייזס 12 במאי 2012

אפשר לחשוב אוהדי חיפה לא ירדו על הכדורגל המשעמם של גרנט או קראו לאליפויות של רוני לוי אליפות בלי מאמן. ברכותיי, הפכתם למכבי תל אביב.
ואם זה אכן נכון, אז לעטר הולכים להיות חיים מאוד קשים (ראה ערך עודד קטש)

שמרלינג 12 במאי 2012

האם כל קבוצה שיש לה קהל שמביע את חוסר שביעות רצונו היא כמו מכבי תל אביב או רק אנחנו?

עופר פרוסנר 12 במאי 2012

שמע – לא קראתי הרבה זמן תגובה כל כך לא קשורה. אני אשמח מאוד אם תסביר למה אתה מתכוון.

יניב 12 במאי 2012

כשאתם קוראים את הטכסט זכרו שהוא מגיע מאוהד הפועל שאוכל את הלב מלראות איך בעלים הורסים לו את הקבוצה . ועדיין אני חושב שהבעיה של אוהדי חיפה זה הניהול הבינוני של הקבוצה . ניהול שאל מול המציאות הישראלית נראה מוביל הוא בסהכ שימוש ביכולת תקציבית ויציבות ארוכת שנים. אלישע שלא קיבל גב של מערכת סקאוטינג חזקה התמודד עם זרים כושלים , ומחלקת נוער טובה ( אך לא מצוינת) שלא העלתה כוכבים גדולים לבוגרים ועדיין צופתה שאלישע ישחק איתם ונאלץ לספוג טעויות ניהוליות רבות כגון השחרור של חמד והיו עוד כזכור.
הקבוצה הזו שילמה הקיץ הון על חן עזריאל ? זו רק פדיחה של אלישע או שעוד מישהו מוכן לקחת שם אחריות?
שחר הוא קדוש בעיני הקהל של חיפה ולכן כל כעס שיש כלפיי התנהלות המועדון יוצא תמיד על המאמן .
במובן הזה זה גם יגיע לפתחו של עטר . כי הקהל של חיפה בצדק רוצה קבוצה שתפרוץ את המעגל הקיים ותהפוך למה שהיתה צריכה להיות מזמן – כוח מוביל באירופה . אני לא רואה את זה קורה עם המערכת הניהולית היום בחיפה ואצטדיון חדש לא ישנה הרגלים ישנים

שמרלינג 12 במאי 2012

מעניין. וואלה.

B. Goren 12 במאי 2012

פרוסנר, אני מאחל לכם שתצליחו בגמר הגביע ואני מאחל לעטר שיצליח גם הוא לסיים קדנציה של 4 שנים אצלכם. זה לא דבר של מה בכך.

מתי 12 במאי 2012

תודה עופר, אני מקווה שגם בהלוויה שלי יקדישו לי הספד ויספרו על אלישע לוי.
אני כבר אמרתי שהוא אחד המאמנים הגדולים ביותר של מכבי חיפה אי פעם. חוץ ממוטלה שפיגלר אני לא זוכר מאמן שלקהל של מכבי חיפה היתה סבלנות אליו יותר מארבעה משחקים וזה במיוחד עקב העובדה ששפיגלר אימן את מכבי חיפה שלושה משחקים והתפטר.
אין מה לעשות אנחנו יהודים שמבקשים להמליך על עצמם מלכים כדי שיהיה לנו את מי להשפיל. יכול להיות שזו הסגולה של עם ישראל בזמן שעמים אחרים ממליכים מלכים כדי שהמלכים ישפילו את העם.
חוץ מזה לדעתי התקשורת נותנת במה תמיד למתלהמים ויוצרת בתוך כך את ההסטה. אנשים מסתכלים בטלוויזיה ורואים את לירן חולצה אפורה מקלל את אלישע לוי ואומרים לעצמם: אם לירן חולצה אפורה אומר כנראה שהוא מבין כי אם לא , לא היו מצלמים אותו לטלוויזיה.

לסיכום הסיכום על אלישע לוי יש צורך שיחתם עוד שנה כשנראה את פירותיו אצל ראובן עטר.
אני באופן אישי הייתי נפרד ממנו היום בשיא הכבוד ומעלה לראש האצטדיון את כל השערות שנשרו לו במהלך ארבע השנים האלו שישהו שם לעולם ועד ליד התלתל של ראובן וקווצות השפם של ויקטור צאנוב

פרלה 12 במאי 2012

מתי, התגובה רחבת האופקים שלך עשתה לי את השבת. לפחות עד שהבחורים בירוק יעשו לי אותה אחה״צ. זו שעה למשחק?

צור שפי 12 במאי 2012

רק הערה על משהו שמפריע לי: הביטוי ״כבוד אחרון״ מתייחס להלוויות של נפטרים. מניח שגם גדולי מבקריו מאחלים לאלישע עד 120. הייתי מחפש כותרת חלופית.

קורא אדוק 12 במאי 2012

מדוייק

פראליה 12 במאי 2012

פרוסנר – למה ה"קהל" מתנהג ככה? כי הוא "קהל". רב רב האנשים שנכנסים בשערי קרית-אליעזר הם "קהל" ולא אוהדים, fans ולא supportes.
לקהל בקרית-אליעזר ובכל מקום אחר בארץ אין תרבות של ספורט, בטח שלא תרבות של כדורגל.

חרוב – (חבל שאתה משליך לפח בכזו מהירות קרדיט שעשית אחרי הטור האחרון) – מאד מאד תלוש מהמציאות ומהעובדות מה שאתה אומר, אני מקווה שאתה יודע את זה בשבילך. (ואם לא, אני מוכן להקדיש לך פוסט מלא בהזדמנות).

עמית – לא זוכר בשנה האחרונה תגובה מפורטת ומסועפת שיותר הסכמתי אליה, פשוט מצויין.

פנייפייקר – אין דבר כזה בכדורגל "מומנטום של שעה". חזרה ליסודות.

אלישע – אני חי את המועדון הזה מאז 76 – הרוויח בזכות האישיות שלו והיכולת שלו – אחד מחמשת המאמנים הכי גדולים בהסטוריה של המועדון,. יד על הלב, אתם חושבים שרובן יעשה את זה בקדנציה הקרובה?

שמרלינג 13 במאי 2012

פראליה, אני מעריך שההיכרות שלך עם חיפה טובה משלי ושאתה אוהב את הקבוצה באמת ודוקא על רקע זה אני לא מבין למה אתה כל כך מתנשא על הקהל של הקבוצה. אפשר בהחלט להבין את הקריאות של הקהל נגד המאמן ומי כמוך יודע שגם עם הסגלים המקומיים הלא מאוד מוכשרים שעמדו לרשות הקבוצה אפשר היה להיראות הרבה הרבה יותר טוב.
אגב, אם אהבת את התגובה של עמית אתה ודאי מסכים לכך שהסיבה העיקרית לכך שאלישע לא אהוד היא רמת הכדורגל.
לגבי הקביעה שאלישע הוא אחד מחמשת המאמנים הגדולים בהסטוריה של המועדון. אני מסכים. אבל זאת לא קביעה משמעותית כי כמה מאמנים משמעותיים היו לנו מאז שהמועדון נמצא בליגה הראשונה?
שלמה שרף במקום הראשון. מי אחריו? ללא סדר מסויים אלו שפיגל, גרנט, רוני לוי, אלישע לוי… וזהו כנראה. לא יודע לגבי ג'וני הארדי, ג'ק מנסל, אמציה לבקוביץ' ואוטו שלפנברג.

פראליה 13 במאי 2012

שמרלינג,
בטח שהיה אפשר להיראות הרבה יותר טוב אבל מכאן ועד לבזות מאמן שהגיע להישגים הדרך ארוכה.
לתפיסתי, גם אם לא היה מגיע להישגים אסור למחות בצורה ובדרך בהן זה נעשה. טוב לקבוצה זה בטח לא עושה, האוהדים לתפיסתי צריכים לעמוד מאחורי הקבוצה בכל מצב, בטח בזמן המשחקים, "מחאה" (על מה?) אפשר לעשות בדרכים שלא יפגעו בקבוצה. וחוץ מזה, לא רואה סיבה לפגוע בכבודו של מאמן קבוצה (שמייצג נאמנה את רוח המועדון, אבל זה כנראה שיקול זניח בספקטרום הרחב), גם אם הוא לא מספק את הסחורה.
תשמע, להיות ה"קהל" של ריאל מדריד או ברצלונה לא אמור להיות השאיפה שלנו.
אני בטוח שאתה יודע שדינו של כל מאמן בחיפה, כל עוד האוהדים לא ישתנו (הם הגורם היחיד שלא ניתן להחלפה ואני גם לא רוצה להחליף אותם, ככלל למרות היחס המביש למאמנים, רובם (לאו דווקא אלה שמתבלטים בתקשורת..)בעלי רמה גבוהה ומודעות חיובית לכדורגל שובה-עין). אני לא חושב שכל שמסיים קדנציה צריך להיות "מגורש" ע"י הקהל וזה דינו של כמעט כל מאמן בחיפה בדור האחרון (ורובם הצליחו במכלול של קדנציה!), אני מניח שאתה יודע שזה גם יהיה דינו של רובן בשלב זה או אחר.

אביעד 13 במאי 2012

טור מצויין וממצה.
אלישע לוי הוא מענטש אמיתי. לויאלי באופן בלתי מתפשר למערכת, שידע ללכת בין הטיפות (שהשנה רובן לא היו גשם…) ולהוציא את כולם טוב, גם על חשבונו.
יעקב שחר איבד הרבה קרדיט השנה: גם באנמיות וחוסר ההתייחסות המצופה לארועי האלימות וההתאחדות וגם ביחס לאלישע וחוסר הגיבוי שהוא סחב עוד מהעונה הקודמת.
הציפיה שמכבי חיפה תסמן משהו רענן ונכון יותר בכדורגל שלנו קצת אבדה. אני חושב שלראובן עטר יהיה קשה מאוד לשחזר את ההישגים של אלישע.
שיהיה לו בהצלחה בכל מקרה.

Comments closed