נוגע לא נוגע. הכדורגל של טל בן יהודה

טל בן יהודה גילה כמה הוא רחוק מהכדורגל שלו, וכמה הוא קרוב.

 

אנחנו ממשיכים בפרויקט פתיחת העונה של הבלוג, "הכדורגל שלי". ואחרי הפוסטים היפים של MG – מתן גילור על הכדורגל של אבא שלו ושל מארק בלינדר על איך המשחק הפך אותו לישראלי,  ואחרי שבני תבורי בבלוג שלו כתב כל כך נפלא (כרגיל) על העונה הקרובה  ואף הוסיף כאן,  בורוביץ' שביקש לקחת הפסקה מהמשחק, ותומר חרוב (המצוין) שהכדורגל שלו כבר לא כל כך מלהיב אותו, וכמובן גם פוסט ההימורים השנתי של דורפן. הפוסט הקודם היה של עמית פרלה, שהתארח גם אצלי וגם בבלוג של ניר הופמן עם פוסט מעניין שאף זכה לתגובה של מכבי. היום אנחנו עם מכביסט תלאביביסט, חבר טוב ויקר וכותב מוכשר, שברגיל כותב על כדורסל והפעם ניאות לתת לנו קצת מתובנותיו על הכדורגל שלו – קח את המושכות טל בן יהודה…

 

כשראיתי את הפרויקט שעופר יזם לכבוד פתיחת העונה, כמובן שגם כן תהיתי "מהו הכדורגל שלי", ובכנות, נאבקתי עם השאלה. לא ממש הצלחתי להגיע לתשובה קוהרנטית או טובה, בטח שלא בהשוואה לטקסטים היפיפיים שנכתבו כאן והעלו ניחוחות של נוסטלגיה ורומנטיקה.

אם יכריחו אותי לתת תשובה, כנראה שאפשר לסכם את הכדורגל שלי בשלוש מילים, "מכבי תל אביב". איני אוהד כדורגל ישראלי (אני בקושי אוהד כדורגל, אז לעקוב אחרי הגרסה החיוורת שלנו?) כמו העובדה שכל הספורט הזה מסתכם מבחינתי בקבוצה אחת שמשחקת באותו צהוב-כחול מיתי.

החיפוש

הבעיה היא שגם כאשר הרהרתי בתשובה התמציתית הזו, התקשיתי למצוא מה מייחד את הכדורגל שלי. ניסיתי לחפש משהו מכונן או מרגש, אולי מהעבר. אחרי הכל אני מלווה את הקבוצה הזו כבר שני עשורים. אז בהתחלה חיפשתי בשנות ה-90 הגרועות של אברם גרנט (אחרי הדאבל של קשטן) בהן ביליתי בשער 4 של אצטדיון רמת גן. וכלום.

חיפשתי גם בשנות הגביע המשעממות של ניר לוין, באותה אליפות קסומה של ניר קלינגר, בליגת האלופות שהגיעה אחר כך, וגם שם כלום (למעט זיכרון של הצלה מדהימה של השוער המחליף של יובנטוס שמנע ממכבי ת"א לסיים במקום השלישי בבית עם אייאקס, יובנטוס ובאיירן מינכן. זה עדיין רודף אותי).

כמעט ויתרתי. זה לא היה מפתיע במיוחד בהתחשב שמכבי ת"א לא מהווה פקטור בכדורגל הישראלי כבר למעלה מ-15 שנים (חוץ מעונה או שתיים יוצאות מן הכלל). עד שהגיע רגע אחד, על פניו שרירותי, כשנכנסתי לאוטו במוצ"ש האחרון.

הכדורגל שלי

הרגע הגיע אחרי טיול לח במיוחד בנמל תל אביב, כשהתנעתי את האוטו ופתאום הרגשה מוכרת חבטה בי. רציתי להדליק את הרדיו ובו זמנית לשלוח יד לאייפון כדי לפתוח לבדוק עדכונים מהמגרשים. בשנים האחרונות, זה היה הכדורגל שלי.

הכדורגל שלי נמצא רחוק ממני. בגלל שההתאחדות החליטה להרחיק אותו מאוהדים מזדמנים מצד אחד, וכי הקבוצה שלי מעבירה אותי מסכת עינויים חדשה בכל עונה מצד שני. כך אני עוקב בכל שבת אחרי הכדורגל הישראלי, דרך שידורי רדיו מזדמנים או SMSים ממכביסטים שעוקבים.

כמה שאני חושב שאני רוצה להתנתק, להתרחק או לשכוח, זה בלתי אפשרי. אפילו אם אעמיד פנים שלא אכפת לי ממכבי ת"א, עדיין אתווכח עם אשתי באוטו, "רק עד שיעדכנו מה קורה בכל מגרש, אחרי זה נוכל להעביר". וגם אחרי ששכנעתי את עצמי שכדורגל ישראלי לא שווה את הזמן היקר שלי, אני עדיין מרפרש את מסך המחשב כל חמש דקות כדי לבדוק גולים.

הרי איך אפשר שלא. אפילו אם מכבי ת"א כבר לא במרוץ (בדרך כלל המצב החל מהמחזור השני), עדיין צריך לבדוק שהפועל הפסידה, היריבה שלה במרוץ לאליפות ניצחה ולוזון ממשיך לעשות בושות.

אבל הדבר שבאמת עצוב בכדורגל שלי, זה ששבת אחרי שבת, אני מאמין שהתוצאה הפעם תהיה שונה, שהקבוצה יוצאת לדרך חדשה ושהיום הם ינצחו. ובכל פעם מחדש, אני מגלה שמכבי ת"א נמצאת בפיגור ולשווא אמשיך להתעדכן ולקוות שהתוצאה תתהפך. זה הכדורגל שלי, ומשום מה אני ממשיך לקוות שהשבת זה יסתיים באופן שונה. אולי הפעם.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

זהו הזמן, זה היום, זה הרגע / צח בבג'ני
מה לעזאזל עשיתם בפגרה / עמית פרוסנר

38 Comments

פרלה 22 באוגוסט 2012

אני קונה את התוצאה שבכותרת.
מדוע אתה אוהד מזדמן? מהכתיבה כאן ובעבר מתקבל הרושם שאתה בטח יותר יציב מהקבוצה שלכם.

אזי 22 באוגוסט 2012

טל,
היה לפני חודשיים בערך "יומן אליפות של מכבי תל אביב"
זה הולך להמשיך הסיפור הזה? או הבלחה חד פעמית?
איך אין באתר הזה פוסט קבוע על מכבי לעזאזל?!

והכדורגל שלך, הוא הכדורגל של עוד 7000 מנויים ועשרות אלפי אוהדים לא מנויים.
כל עונה. כל סיבוב. כל פגרה. כל מחזור. כל מחצית. כל גול.
הפעם זה יהיה שונה. הפעם זה יעבוד.

עופר פרוסנר 22 באוגוסט 2012

אולי האוהדים של מכבי, כמו הקבוצה, מתחילים את העונה בהבטחה גדולה, ואז לאט לאט מתנדפים בקול ענות חלושה?

Having said that, אני תומך בפינה קבועה של טל בן יהודה. אני מוכן לשים אותו כאן אצלי בבלוג.

פרלה 22 באוגוסט 2012

התחלק לך מכבי…

עופר פרוסנר 22 באוגוסט 2012

מתוך כבוד לטל, שבכל הטקסט שלו לא כתב פעם אחת מכבי. אני מפרגן לו – הפוסט הזה עוסק במכבי תל אביב, אני נותן להם את הכבוד :)

אזי 22 באוגוסט 2012

במגרש עצמו לא מרגיש לי כאילו האוהדים מתנדפים לאורך העונה…
אנחנו שם..
(הרצון להמשיך לחיות קצת מתנדף, זה כן :) )

חוץ מזה, אף פעם לא הבנתי את עניין אלופי הקיץ.
הפועל קנתה יותר שחקנים מאיתנו, ורובם אמרו בגלוי שהם באו לקחת אליפות.
אנחנו קנינו שני שחקנים ואחד החתמנו כשחקן חופשי, ואף אחד לא מעז להגיד את המילה אליפות. ועדיין אנחנו אלופי הקיץ.
מישהו יכול להסביר לי את זה?

(אגב, טל לא כותב קבוע באתר?)

תולעת 22 באוגוסט 2012

הנה יומן האליפות של מכבי תל אביב:
בשלושת המחזורים הראשונים נוציא בין 6 ל-9 נקודות. סביר להניח שנפסיד לחיפה אבל במשחק שישאיר תקווה להמשך, ואז נגרד נקודות בכח בשני משחקי החוץ מול הפועל חיפה ונתניה. איפשהו יכתב כבר "אנחנו מעדיפים ללמוד מניצחונות ולא מהפסדים".
במחזור החמישי נפסיד לבאר שבע בוסרמיל בהפסד שיחשוף את הליקויים הצפויים: עטר לא מספיק דומיננטי, גרסיה לא נייד, ההגנה כבדה, הצעירים לא יציבים. חלק מהאוהדים יכנסו להיסטריה וחלק ינסו לגמד את הליקויים ולהוכיח במופתים איך בעונות אליפות קודמות זכינו למרות ש.
במחזור השישי נביס את אשדוד במשחק בינוני ובמחזור השביעי נקבל תבוסה בעכו. רוב האוהדים יתייאשו. האופטימים יזכו לעדנה כשננצח את ר"ג במשחק טוב.
ואז יגיע הדרבי.

DeVito 22 באוגוסט 2012

כן, הדרבי תמיד חושף הכל כמו גשם ששוטף את הרחוב .
רק אז נראה את מכבי לטוב ולרע .
אם יש ביצים או לאו.
אגב אמנם אני לא מגיב כאן ממש אבל אני נמצא כאן כבר זמן רב ולא ממש אוהב את גניבת הדעת הזו של עופר לגבי הקטע עם "מכבי".
הרי ידוע ש"מכבי" זה תל אביבי ו"חיפה" זה מכבי חיפה .
אפילו שני אחיי אוהדי חיפה מושבעים(ושונאי מכבי מושבעים לא פחות) כבר עשרות שנים מאשרים את זה.

עופר פרוסנר 23 באוגוסט 2012

אין פה שום גניבת דעת. הבלוג הזה הוא טריטוריה חיפאית – ובחיפה מכבי היא מכבי חיפה. פתח עיתון כלבו, ותקרא.

DeVito 23 באוגוסט 2012

או קיי אני מקבל את זה אך עם זאת כששאר העולם מלבדי אוהדי מכבי חיפה מדברים על מכבי הם מתכוונים לתל אביב או לפחות כך זב למיטב ידיעתי.
:D

MG 23 באוגוסט 2012

לא, לא מדובר על שאר העולם, אלא על אנשים שניזונים מעיתונות תל אביבית, שמרבית כתביה בטוחים שאם הם לא ישנו על הבטן השמש לא תזרח בבוקר.
אין פה רצון להתריס. הרבה לפני שלמדתי לקרוא שאמרו מכבי בבית התכוונו למכבי חיפה.
אזי, אין לך איזו תגובה קבועה שאתה מעתיק כל פעם שהדיון ה"אינטילגנטי" נפתח מחדש?

אזי 23 באוגוסט 2012

בשביל מתלונן אחד אני לא משקיע ctrl + V ctrl + C
:)

תומר חרוב 22 באוגוסט 2012

אני ראיתי את מכבי ביום ראשון ומאוד התרשמתי. בעיקר מהחימום לפני המשחק. הם עלו עם חמישה אנשי מקצוע על הדשא לא כולל אובארוב, ביצעו תרגילים מאוד מעניינים. במחצית הם עבדו עם מאמן על תרגילי כושר בעוד המחליפים של נתניה שיחקו עם כדור.
וגם המשחק שלהם היה מצוין, משחק האגפים היה מאוד מרשים. אני מאמין במכבי תל אביב ולמרות שאני שונא אותם אני מאחל להם הצלחה גדולה מול חיפה בשני.

איציק 22 באוגוסט 2012

אהבתי, אבל עדיין חסר לי כמתעניין מזדמן את מה שהיה לפני שנים רבות. כל המשחקים באותה השעה, ויש את שירים ושערים של כל המשחקים. אני זוכר שתמיד המתנתי ליציאה מהחדשות וההמתנה האם יבוא הפאנצ' של ה"גווווול" ולנחש איזה משחק, אולי של הקבוצה שלך, ואם כן לטובתך או נגדך. כאוהד הפועל באר-שבע מהכורסא, אם יש דבר כזה "אוהד הפועל באר-שבע" אני זוכר, עם זיכרון מוטה, שהפסקת החדשות זה היה תמיד מזל רע לבאר שבע. היתה לי תמיד הרגשה שגם אם יש הפסקת מחצית, עדין נחטוף איזה שער בחדשות. ואם היה מזל ובזמן החדשות נפסק פנדל לטבתנו, אז בהכרח הינו מחמיצים אותו (האמת הינו מחמיצים אותו בכל מקרה). כך שטל, לא לדאוג יש מקרים קשים יותר ממכבי תל-אביב, למרות שהשנה יש הרגשה שבאר-שבע תינצל בחזור הלפני אחרון מהירידה ולא תמתח את אוהדיה עד הרגע האחרון.

אזי 23 באוגוסט 2012

אין על ה"גוווול" ביציאה מהחדשות.
רגע מותח כמעט כמו פנדל חמישי בגמר גביע.

טל בן יהודה 22 באוגוסט 2012

כמה תשובות לכולם,

אזי – אני ממש מקווה להמשיך את היומן, וסביר להניח שפרק 2 יגיע בקרוב. או לפני המשחק מול חיפה או אחרי המשחק מול חיפה.

ואם כבר התייחסתי למכבי חיפה כ"חיפה"…

עופר (ופרלה) – אכן. כל כך הרבה פרגון כאן שאני חושב שהגיע הזמן להפסיק עם זה. במודע נמנעתי מלהתייחס למכבי ת"א כ"מכבי". רציתי שהקהילה הקטנה הירוקה והמנותקת כאן תבין אותי.

אחר כך עופר מתייחס למכבי ת"א כ"מכבי" בתגובות… מה הולך כאן?! אני קורא להפסיק את כל הנחמדות הזאת לאלתר. אנחנו משחקים אחד נגד השני בעוד פחות משבוע!

תולעת – נשמע דיי נכון.

איציק – מאד חסר לי הדברים שאתה כותב עליהם. זה כבר הפך לפארודי להתרפק על "פעם", אבל אני באמת חושב שהכדורגל הישראלי היה הרבה יותר נגיש בעבר.

מעבר לכך, אם כבר העלת את באר שבע, אני אף פעם לא מבין את ההמולה סביב הקבוצה שלך. נראה שלא משנה באיזה מיקום אתם, תמיד קוראים לפטר ת'מאמן ולעשות שינויים. גם אם אתם מאד רחוקים מהקו האדום.

לפחות ככה זה נראה מבחוץ. אני טועה?

איציק 22 באוגוסט 2012

טל, באר-שבע היא הקבוצה שלי, ממרחק. נראה לי שאני היחיד פה מבאר-שבע, יש עוד כמה לשעבר. אני לא עוקב אחרי כל מה שקורה שם, אבל נראה לי שזה כבר הפך לתחביב אצל חלק מה"אוהדים". לא חשוב להם מי, מה, למה, וכמה העיקר לפתר. כמו במערכון לשרוף את המועדון ומיד לבנות חדש שיהיה מה לשרוף. אני חושב שאלונה בן-אדם מאוד חיובי ומנסה לקנות ערכים לקבוצה בכול הרמות: ניהול, שחקנים, אוהדים. עם האוהדים זה הולך הכי קשה. מצרפת קשה לי לדעת מה קורה אבל נראה לי שאלישע לוי נותן קצת יותר שקת גם מצד האוהדים. הוא נתפס אצלהם בו זמנית כאד משלהם וגם כמאן גדול שהביא אליפויות. האוהדים לא מבינים שבאר-שבע לא אימפריה, היו שנתיים בשנות ה-70 ושנה לא רעה עם רוסו לפני שעבר לחיפה. זהו אין יותר. אם אלישע יצליח להביא את הקבוצה למרכז טבלה אפילו עם כדורגל חיובי, מבחינת האוהדים זה לא מספיק.
אחרי כל מה שאמרתי, כך זאת בערבון מוגבל. לא היתי במשחק כדורגל בארץ מסוף שנות ה-70 ובחו"ל רק פעם אחת, אז אני לא מתימר להיות לא מדען ולא פילוסוף של הכדורגל, ובטח לא של אוהדי הפועל באר-שבע.
אם ניקח השנה אליפות, אני מבטיח שנה הבאה לבוא למשחק אחד, אולי אפילו עם הבן, למרות שבישבילו זה יהיה הרבה יותר קשה, אפילו ממני :-)

אזי 23 באוגוסט 2012

מקווה מאוד שזה יחזיק…
לפחות עד שיתחילו משחקי הכדורסל, אי שם בתחילת אפריל :)

מאור 22 באוגוסט 2012

מצחיק, בתמונה יש את הסמל של מכבי אבל זה מההפסד של הפועל.

המאמן 22 באוגוסט 2012

סוף סוף בנאדם שהבין כי כדורגל הוא משחק משעמם (אפשר לשבת שעתיים מול הטלוויזיה ולא לראות אף גול). מה שטוב בכדורגל הם היילייטס של המשחקים וכמו שטל כתב, גם עדכונים קצרים.
הגיע הזמן שמישהו יגיד: המלך הוא עירום.
כדורגל הוא משחק לא מתוחכם, איטי ומיושן.
כדורגל, בניגוד לענפי ספורט אחרים שמצריכים ידע מוקדם, אינו נחשב לתרבות גבוהה. רוב הדברים שנכתבים לגביו הם רגשיים ולא תבוניים. משהו פרימיטיבי שכזה.
שמנתחים את משחק הכדורגל, מגלים שני חסרונות עיקריים:
1. קצב איטי (מגרש גדול, הרבה עבירות, חוצים וקרנות)
2. אין גולים (אין גולים!)
הפתרון פשוט: לבטל את החוץ (כמו בקטרגל), כך המשחק "ירוץ" יותר. בנוסף, על כל חמש עבירות, לפסוק פנדל (כמו בכדורסל, שם אחרי העבירה הרביעית נפסקות זריקות עונשין), כך גם נראה יותר גולים.
אבל למה לשנות מוצר שעובד? אופיום להמונים.

MG 23 באוגוסט 2012

לא מסכים.
1. כדורגל הוא אחד המשחקים הכי דינמיים שקיימים (המשחק וספירת הזמן שלו).
2. חלק מהפופולריות היא הקושי שבצבירת הנקודות. אולי קצת יותר גולים יעלו את הפופולריות, אבל ממוצע של (נניח) 7 למשחק זה כבר יהיה נזק.

אזי 23 באוגוסט 2012

אני מסכים עם השאלה האחרונה
למה לשנות מוצר שעובד?

האייפון, פשוט מדי ומגביל מדי.
האנדרואיד לא מעניין מספיק.
הטלווזיות היום גדולות מדי.
מקדונלדס זה ג'אנק פוד.
ב.מ.וו – סתם יקר.

אז מה אם אלו המוצרים הכי נצרכים בעולם… כולם עבודה בעיניים…

איציק 23 באוגוסט 2012

הכדורגל תפס כמאט בכל מקום בעולם פרט לארה"ב. הסיבות הם שונות למה תפס, אך כנראה התשובה הינה במידה רבה כמו שניתנה בדיונים קודמים. כל אחד יכול בחצר עם שני זוגות אבנים כשערים וכדור או אפילו במרטוט מגולגל וקשור. הכי נגיש. בארה"ב הספורט הינו תרהות הפנאי הקשורה לפנאי בשתי צורות, האחת במגרש והשנייה בטלויזיה. במגרש האנשים לא רוצים להיות מרוכזים כל הזמן במשחק, הם רוצים לצאת, לקנות נקניקיה או להתאורר. בכדורגל זה בילתי אפשרי. יצאתה לדקה, פספסתה שער, לא נשאר לך למה להשאר לפעמים. בכדורסל יש עוד סל בעוד מספר שניות, בפוטבול יהייה עוד טאצ'-דאון. תרבות הטלויזיה בנוייה על הפסקות לטובת פרסומות, אחרת לא ישדרו. בכדורגל אין פסקי זמן ולכן אין זמן לפרסומות, ולכן לא מעניין את תחנות השידור.
לכדורגל אשר מחוץ לארה"ב לדעתי יש בעיות שונות. הבעייה העקרית הינה של קצב. שחקן שרץ הרבה באירופה מספיק לעשות כ-11 ק"מ ב-90 דקות. על הליכון אני עושה יותר. הם רוב הזמן נחים. בארץ זה בולט יותר. המשחק לדעתי צריך להיות יותר דינאמי. אחת הדרכים לעשות זאת זה עם האפשרות המתמדת לחיליפים, אולי אפילו כמו בכדוריד, הגנה-התקפה. צריך לנסות להכניס גם קצת יותר חוכמת משחק (למרות שהם כדורגלנים אז קשה) גם אם יומרו שהיופי בפשטות. למשל, אפשרות לחסימות כמו בכדורסל, כדי לעצור את המגן. זה לא יהיה בדיוק זהה, אבל בטח יפתח אפשרויות, במיוחד במצבים הנייחים. בשביל זה צריך לשנות חוקים כיוון שכרגע זו עבירה.
צריך לגרום לכדורגל להיות יותר קיצבי, יותר מתוחכם, ועם יותר שערים (לא יתר על המידה) כדי שעוד אנשים יתחברו אליו. מצד שני, יתכן ותהיה עזיבה של אחרים.

MG 23 באוגוסט 2012

איציק, הם עושים 11 ק"מ בקצב ממוצע גבוה מאד. אל תשווה את זה לריצה בקצב קבוע.

איציק 23 באוגוסט 2012

ודאי, אך תחשוב כמה זמן מנוחה להתאוששות יש להם. תוסיף לזה כמה הם הולכים מתוך ה-11 ק"מ, אני מעריך לפחות 2-3 ק"מ. תוסיף לזה ריצה קלה עוד 4-5 ק"מ לפחות. אז לא נשאר להם הרבה לריצה מהירה מהממוצע וספרינטים.
דין בשביל כדורגלן ישראלי זה קשה מאוד, אם תבדוק רוב השערים שהקבוצות הישראליות מקבלות באירופה זה הם ב-20 הדקות האחרונות, כלומר, כאשר נגמר להם האויר והתגובות איטיות ולפעמים גם שיקול הדעת נעשה שגוי, באירופה רצים עוד 20 דקות.

איציק 22 באוגוסט 2012

יפה, אתה מודה שכדורגול זו דת, כיוון שהביטוי המקורי הינו "דת זה אופיום להמונים," אשר נאמר בתקופה אחרת, במקום אחר, במשטר אחר, ולא הינו רוצים להיות במקום ההוא, בזמן ההוא במשטר ההוא.

המאמן 22 באוגוסט 2012

הדתות נוצרו כאמצעי לשלוט בהמון, ומשם הביטוי. מצד שני, בדת יש המון חכמה (וגם עבודת אלילים, יש להודות). איפה החכמה של הכדורגל? מעולם לא שמעתי אף פרשן, גם כזה שהיה מאמן, מנתח מקצועית את המשחק, באופן שיכול להצביע על חשיבה ולא על מקריות.

איציק 22 באוגוסט 2012

אני מסכים עם הכל, רק הצחיקה אותי הפרהפרזה שלך.
פשוט אהבתי :-)

המאמן 23 באוגוסט 2012

תודה. אבל לא שנון כמו ההשוואה של אילוז :)

איציק 23 באוגוסט 2012

:-)

איציק 22 באוגוסט 2012

ראשית אבקש את סליחתכם טל ופרוסנר על הטרמפ שאני לוקח על הפוסט שלכם ללא רשות.
אני לא כותב פוסט משל עצמי ממספר סיבות:
1. צעיר מידי בדה-באזר ולא הרווחתי עדיין את הזכות לכך. לא שברתי עדין זוג מקלדות על הדיונים בפוסטים.
2. איני חובב כדורגל גדול ואף ממבקריו, דבר שמוריד לי נקודות זכות.
3. למרות מלחמתי הנואשת, אני סובל מהמון שגיאות כתיב. זה מאפשר לי לכתוב תגובות אך אינו מאפשר כתיבת פוסט :-(
אחרי כל הפרולוג, אומר ש"פוסט" זה אינו קשור למשחק כלשהו, או חוויה הקשורה למשחק, כי אם לכתבה במקומון באר-שבעי אשר מסמל עבורי את הכדורגל במידה רבה. הסיפור שהיה כך היה:
בתיכון בבאר-שבע למדתי בתחילת שנות ה-80 עם בחור מאוד נחמד, מאיר צרפתי שמו. למרות היותו נחמד, הוא היה שחקן בקבוצת הנוער של הפועל באר-שבע, השלושה כמדומני, והיה שחקן לא רע כלל וכלל. בהמשך הוא עלה לקבוצה הבוגרת וגם בה שיחק מספר שנים.
אחרי שירותו הצבאי מאיר לא הסתפק בכדורגל, ובמסגרת השדרוג העצמי התחיל ללמוד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. למי שאינו יודע, בבאר-שבע חוץ מגמלים והפועל באר-שבע כדורגל יש גם אוניברסיטה לא רעה כלל וכלל. שחקן כדורגל הלומד באוניברסיטה זו אינה ייחודיות כמו המפץ הגדול אך בהחלט תופעה חריגה הראויה לכתבה במקומון. בכתבה סופר על כדורגלן מצליח אשר משלב בהצלחה בין כדורגל ללימודים; ראינו את הקורבן ומספר אנשים נוספים הקשורים לאירוע. בשלב התגובות פנו לשחקני הקבוצה ובראשם לקפטן שלמה אילוז, ושאלו מה יש להם לומר על חבר לקבוצה הלומד באוניברסיטה.אילוז הודה שהדבר חריג באומרו שלכל אחד יש תחביב, מי אוהב בתי קפה, קלפים או שש-בש, ומאיר אוהב אוניברסיטה. כל עוד זה לא מפריע לכדורגל, זה מוזר אבל בסדר.
ההשוואה של שש-בש לאוניברסיטה היתה אצלו טבעית עד כדי גיחוך. נראה לי שתגובה כזו יכולה להיות רק מצד שחקן כדורגל ולא מצד של אף ספורטאי אחר. אולי אני טועה, אך זהו הזיכרון החזק שלי הקשור לכדורגל.

עופר פרוסנר 22 באוגוסט 2012

זה סיפור אדיר איציק, אדיר. קצת עצוב, קצת מצחיק ובעיקר מצוין

איציק 22 באוגוסט 2012

תודה

MG 23 באוגוסט 2012

בכדורסל דדוקא יש לא מעט שעושים תארים (בד"כ לא פרקטיים ובמכללות, אבל זה מראה בדיוק את ההבדלים בחומר האנושי).
איציק, אם שגיעות כתיב זה מה שמונע ממך, אעשה לך הגהות בשמחה.

איציק 23 באוגוסט 2012

תודה MG :-)
אם קראת זה היה רק הסעיף השלישי, ויש עוד שני סעיפים מעליו.
אכן, אתה צודק בקשר לתארים של רוב אנשי הכדורסל, למרות שלא לגבי כולם. דוגמא יפה היא עופר פלישר (גם למד איתי באותה כיתה לפני שעבר לחולון), אשר כיום הוא מהנדס בכיר בתעשיה האוירית. לא יודע כמה כדורגלנים יש בתפקידים אלו. מושיק זיסמן כמובן מוכר ויש עוד רבים.
תארים פרקטיים יותר עושים שחקני כדורעף, ואני חושב גם כדוריד דוקא, ששם הסיבה היא גם כלכלית. להתפרנס מכדורעף וכדוריד בארץ די קשה. ואני חושב שבכול מקום כמעט קשה יותר מאשר בכדורסל ובטח שבכדורגל.

איציק 23 באוגוסט 2012

שמוליק זיסמן כמובן

גיל מזימבבואה 23 באוגוסט 2012

בלי ליבדוק ניראה לי שהכי הרבה שחקנים עם תואר אקדמאי נימצאים בכדורמים.

Comments closed