ניר דוידוביץ'. כשהאמונה נגמרת

אם לא תאמין לשוער שלך, אתה לא תרצה אותו יותר בין הקורות.

אני אוהב דימויים. הנה, דלה ימפולסקי ואיגי פופ (תומר חרוב, משחק אחד טוב שלו, ואתה מקבל את הפוסט הזה, הוא כתב את עצמו כמה פעמים מתחילת העונה, נשבע לך), פורטיס ומשומר, והיום הסברתי לחבר שניר דוידוביץ' הוא כמו הדמות של קורבין ברנסן בפרקליטי LA. מיד אחר כך שמעתי את שיר הפתיחה של הסדרה, שאם אתם מספיק מבוגרים, אי אפשר לשכוח אותו. הנה, תקשיבו.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

ומה אני זוכר מהדמות של ברנסן? שהוא היה איש מקצוע מצוין אבל גם נכלולי. האבטיפוס של העורך דין הפלייבוי. קצת כמו הדמות של ברנסן מ"מייג'ור ליג", אחד מסרטי הספורט האהובים עלי. ולמה דוידוביץ' מזכיר לי אותו? כי שוער, זה תפקיד שהיחס אליו אחר. אתה מוכן לקבל הרבה חרא משוער, גם מבחינת רמה לא תמיד הכי גבוהה (ודוידוביץ' היה שוער טוב למרות שהיו לו פאשלות), ואתה יודע שיהיו טעויות, אבל אתה לא מודד אותו פר משחק.

מה זה אומר? שאת ניר מדדת לפי עונות. כי על שוער בונים לתקופה. זה לא חלוץ שייתן שלוש עונות טובות ויילך. שוערים יוצאים פחות לאירופה (כרגע יש שני שוערים מבין השגרירים שלנו – אוואט ויוסי שקל, שמשחק בקזחסטאן), והם שחקנים כאלה שאתה מפתח אליהם ואיתם מן מערכת יחסים משונה. אתה סומך עליהם, ברובד אחר.

ועל ניר לא בטוח שאפשר לסמוך. אני מנתק את עצמי רגע מכל היגיון, מכל שיקול כספי קר ומכל הדברים האחרים האלה, שמאפשרים לי להיות לרגע אוהד נטו, ואני פחות רוצה אותו בקבוצה שלי כשוער ראשון. אני זוכר שבפעמיים בהו היה פצוע לתקופות ארוכות של שנה ויותר, המועדון דאג לו. וזה לא דבר טריוויאלי, כי יש הרבה מאוד מועדונים בישראל שהקריירה של ניר הייתה נגמרת אפקטיבית ברגע של פציעה כזו.

זה זרם תת קרקעי שזורם, שאתה תמיד בטוח בו. זאת אומרת, אני חושב שאני הייתי מוכן לסלוח לו על כל הטעויות המעצבנות (והיו הרבה) אם רק הייתי בטוח שהוא לגמרי במאה אחוז מחוייב למועדון. ואני לא בטוח בזה יותר. ושם זה נגמר.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

קרדיט לתמונה בחוץ:

NYC2TLV
משחק הכסאות (איזה יופי וחן - בסיטרואן)
חוזרים לבלוס (תאמינו לי, אין כדורגל כמו בארץ)

16 Comments

ניתאי 17 בנובמבר 2011

וחבל שכך.
יש כאן איזה כדור שלג שמתגלגל מהקיץ ואף אחד לא עוצר אותו. אני מסתכל על מקרים אחרים, מקנייר, בקהאם, נימני (אצל קלינגר),ונדמה שבמכבי חיפה לא מסוגלים לקחת את ההחלטה החדה הזו. לא משנה אם זה שחר או אלישע (שחר), אבל די, טוב כבר לא ייצא מזה לאף אחד.

פרלה 17 בנובמבר 2011

היינו במסטאיה בערב התמנוני שלו.
(על ההגעה לשם אפשר לחבר פוסט נפרד עם דחיית הצ'רטר לברצלונה כמעט עד שאיחרנו למשחק).
זה יהיה נורא לזכור את הראיון ושאר השטויות במקום את הקריירה המפוארת, המעוטרת והמאד מכובדת.
כל מי שהמועדון זה יקר לו מרגיש נאחס של ממש מכל הענין. כנראה האגו של ניר שאיפשר לו להתאושש מהפציעות וה"אוי דוידוביץ" לא מאפשר לו לוותר גם כשהמועדון זקוק לו בתפקיד משנה. וחבל.
הוא ביקר את תבונת הקפטן באותו ראיות אבל מוכיח שגם אצלו התחום טעון שיפור.

פרלה 17 בנובמבר 2011

ראיות=ראיון. ט.ל.ח

יאיר 17 בנובמבר 2011

יש עוד שוער באירופה – עידן ברוך בסנגוב מהליגה הרומנית השנייה. ואגב, יוסי שקל סיים את העונה וירד ליגה.

יאיר
http://allsportil.co.il

אלון 17 בנובמבר 2011

עופר, אם אתה היית משקיע כל כך הרבה מעצמך במשך כל כך הרבה זמן בעבודה שלך והבוס שלך היה בא ומחרבן עלייך ומשפיל אותך ומתייחס אלייך כאילו אתה איזה רופא מתמחה, גם אתה היית מתמרד.
שראנוב לא שוער יותר טוב מניר וגם אם הוא כן היה אין שום סיבה בעולם שאלישע יתייחס לניר כמו שהוא מתייחס אליו.

ניר נתן את הנשמה והריאות שלו בשביל הקבוצה שלו(איזה עוד שוער ישחק כמעט עונה שלמה עם כתף פצועה??) מגיע לו קצת יותר מהיחס המגעיל שהוא מקבל מאלישע.

אלון 17 בנובמבר 2011

ריאות = בריאות

ניתאי 17 בנובמבר 2011

זה הכל מים מתחת לגשר. במצב היום כבר אין ברירה והוא צריך ללכת. עם כל הצער.

אביעד 17 בנובמבר 2011

אני תוהה בדיוק איפה אלישע השפיל אותו. שלא לדבר על לחרבן עליו.
שלא לדבר על זה שהיחס שניר מקבל הוא פי אלף טוב יותר מהיחס שהוא נתן לקטן או לבנאדו. אם אנחנו כבר ב"מגיע" אגב, אז מגיע לשראנוב קצת יותר קרדיט וזמן התאקלמות ממה שנותנים לו.

עופר פרוסנר 18 בנובמבר 2011

אלון – בוא נעשה סדר.
ניר דוידוביץ' לא חייב אולי כלום לאלישע, אבל הוא חייב למועדון מכבי חיפה. הסיבה: דוידוביץ' נפצע פעמיים פציעה שהייתה גומרת לו את הקריירה בהרבה קבוצות אחרת – במכבי חיפה דאגו לו ושילמו לו במשך שנה. נכון, זה אמור להיות הסטנדרט, בישראל (ואת זה אני אומר לך בתור אחד שדיבר עם כמה שחקני כדורגל שנפצעו) זה ממש לא ככה, ויש כמה שחקנים שהבינו את זה אחרי שהם עזבו את מכבי חיפה לקבוצות אחרות.
אין לי מושג איך אלישע מחרבן ומשפיל את דוידוביץ'? האם לדעתך דוידוביץ' צריך פשוט לקבל מקום קבוע בהרכב עד שהוא יחליט לפרוש? היחס המגעיל הוא בזה שהוא שם אותו על הספסל? איפה בדיוק הבעיה פה?
ובקשר לשחקנים ששיחקו פצועים עונות שלמות, אני יכול להפנות אותך נגיד לפטר צ'ך, או אפילו לבחור הזה שדוידוביץ' לא ממש אוהב, אחד יניב קטן.

יניב 18 בנובמבר 2011

קוראים לזה ניהול . היכולת לטפל בסיטואציות מורכבות בצורה נכונה, מקדימה ולצפות בורות מראש .
הכתובת היתה על הקיר כל הקיץ מהראיון במעריב ועד ההחלטה לבזבז עמדת זר על שוער.
דוידוביץ הוא לא האישיות שבגיל 35 יהפוך להיות זה שיתמוך בשוער צעיר מהספסל – אז מה עשתה ההנהלה שמתיימרת להיות המסודרת ביותר בישראל בפערים ניכרים- חיכתה וחיכתה .
ועכשיו זה מתפוצץ לה בפרצוץ.

MOBY 18 בנובמבר 2011

ניר הוא אחד מחמשת השוערים הטובים של חיפה בכל הזמנים.
הוא בודאי המעוטר ביותר, עם הכי הרבה הופעות בנבחרת ובאירופה ואי מיצוי עצמי (בגלל פציעות).
נכון תמיד אפשר להגיד לו, ואם, והיה יכול להיות יותר.
האחריות היא כולה של ניר.
כמו שבהצלחות הוא ובנאדו היו האחראים דה פקטו באי ספיגה למשך עונות. כך הוא לבדו אחראי למצב הקיים. ובזכרוני אני מעלה זכרונות של תלתלים יושבים על הספסל ומעודדים בחור צעיר כשרוני שיש לו הכל (אבל גם בעיות בריאות וגב שאלוהים ישמור). והגאווה לראות את אותם תלתלים (שבטח ,מרוצים לא היו) מחבר ולא מפלג. וכשהחליט קיבנימאט יש לי עוד כמה קסמים ברגליים (וצדק) הרעתי לו עוד יותר.
ניר חייב לשבת על הספסל ולחבר או לעבור לקבוצה אחרת (אני בספק אם יש מאמן כיום שירצה אותו ולא בגלל סיבות מקצועיות).

תומר חרוב 18 בנובמבר 2011

אז עכשיו צריך לחכות שדלה יתן משחק טוב? אנחנו חיכינו חמש שנים עד שהוא נתן משחק ראוי, מקווה שאיגי עוד יהיה רלוונטי עד אז.

בענין דוידוביץ. למרות הגועל נפש וזריקת האינטגריטי הספורטיבי שלו לזבל, אני מוכן לעשות אתכם עסקה. קחו בינואר את אדרי(לא רע בכלל) ותביאו את דוידוביץ, כמובן שחיפה תצטרך לשלם את שכרו כי לנו אין איך לממן את השופינג שלו ושל האישה. אצלנו הוא יהיה בראש ההיררכיה, רובן יאלף אותו וכך הוא גם לא יצטרך לחשוש לשחק מול אחמד סבע.

Sooner 18 בנובמבר 2011

עכשיו אתה פחות סומך עליו? כשהוא בן 67 אחרי 62 שנה כשוער ראשון וכשיש לפניו שוער סרבי צעיר? עכשיו אתה פחות סומך עליו? וואו, מפתיע מאוד. הרגשה אמיצה.

עופר פרוסנר 18 בנובמבר 2011

SOONER – אין הכוונה ללא סומך עליו ספורטיבית. זה לא קיים כבר כמה שנים. אבל יש משהו אחר – כדמות במכבי חיפה שאני סומך עליה. אתה יודע למה אני מתכוון, נניח אוהדי ארסנל עם פברגאס. לויאליות למועדון.

ברק 19 בנובמבר 2011

אני מבין מאיפה ניר ב, כי גם אני הייתי במקום דומה לפני 4 שנים, ואני א אומר את זה לחיוב. גם אני עשיתי במקום העבודה שלי כמה דברים יפים (או אולי הם היו יפים בעיקר בעיני), אבל כשהנסיבות השתנו, במקום להסתגל- השתן עלה לי לראש ויחד עם עודף גיבוי מ"דרגי השטח" (במקרה של ניר, המקבילה זה האוהדים) חשבתי שכל העולם חייב לי ושאי אפשר בלעדי. במבט לאחור במצב החדש הייתי גורם מפריע.
אני את הלקח שלי למדתי. ניר היה מור ללמוד את שלו אחרי הסכסוך עם אוואט. הוא לא למד…

הופ 21 בנובמבר 2011

אני רואה את קטן מודיע (ליד שחר מדושן העונג) שהוא החליט "להלבין את העניינים" עם ניר.
אז קודם כל סחתיין. לשניהם. אבל שנית, וזה קצת לא פייר, אני יודע, גם עכשיו כשאני אמור לשמוח על תבונתו ובגרותו של יניב, אני מוצא את עצמי יותר מוטרד מכישורי הפוליטיקה המשתפשפים והולכים שלו.

Comments closed