!The Greasy chip butty song

הבלוג שולח אתכם למסע עולמי של ג'אנק פוד, ולא שוכח את הקשר לכדורגל

.

.

.

.

.

.

.

.

הערה: הפוסט עוסק בין היתר במזון שלא כשר לפסח. מי שמעדיף לא לקרוא בזמן חול המועד, מוזמן לחזור לפוסט הזה אחריו. הפוסט הבא יהיה סיכום של משחק הגביע של מכבי מול נצרת עילית. 

חוץ מספורט ואיצטדיונים, אחד מהדברים האהובים עלי ביותר בעולם הוא ג'אנק פוד. במסעותיי יצא לי לאכול המבורגר סוס בסלובניה (מצויין, עם רוטב גבינת נאצ'ו), האגיס בסקוטלנד (מאוד טעים, עם רליש), דונר קבב בקופסת טייק אוואי עם עם צ'יפס (בהמבורג, שם לא צריכים ירקות) ואולי הנורא מכולם- חטיף מארס בטיגון עמוק (גם כן בסקוטלנד, המקום עם האוכל הכי נוראי בעולם).

מארס בר אחרי טיגון בשמן עמוק. אחרי אחד כזה, השיניים שלך נוקשות ושואלות מה הן עשו רע

 

אני עוקב אחרי מגוון רחב מאוד של בלוגים בנושא אוכל, משתדל לדעת מה קורה בתחום הג'אנק פוד הממוסד (מקדונלדס, דומינוס פיצה, טאקו בל וכו') בארצות הברית ובשאר העולם, מרותק לתהליך הפיתוח של מאכלים חדשים ובאופן כללי מאמין שאם הייתי גר בצפון אמריקה , כנראה שהעורקים שלי לא היו שורדים יותר מכמה חודשים.

כן, ארצות הברית (וקנדה), לבד מהיותה המקור לרוב רשתות המזון המהיר, גם אחראית לכמה וכמה מהרעיונות הקולינריים היותר מזעזעים וטעימים שיש. Butterburger למשל – המבורגר שבזמן ההכנה שלו מוסיפים לו כדור גדול של חמאה, ג'וסי לוסי – המבורגר שממולא בגבינה (נחשב למאכל הלאומי של מינסוטה) ו-ETTWB- הכל טעים יותר עם בייקון.

אבל גם האמריקאים, שאחד מההישגים שלהם בשנים האחרונות בתחום היה קוקה קולה בטיגון עמוק, לא יכולים להתחרות עם הבריטים, עם שהאוכל שהוא המציא היה כל כך גרוע ולא בריא, שבאמת אי אפשר לנצח אותו. אני לא מדבר רק על ארוחת בוקר אנגלית, או על הממתקים הרבים שהם אוכלים, אלא גם על זה שאפשר להיכנס לכל חנות פיש אנד צ'יפס, ולבקש שיטגנו לך כל דבר. במו עיני ראיתי אנשים יוצאים ב-2 בלילה עם פיצה או המבורגר מטוגנים. רק השבוע, התחילה רשת פיצה האט הבריטית להציע את האופציה של הוד טוג סטאפד קראסט – בתוך הקצה הקשיח של הפיצה מתחבאת לה נקניקייה, והפרסומת, כמו שאפשר לראות כאן, מבטיחה גם זרזיף של חרדל.

למה המנדט הבריטי לא נשאר רק עוד קצת?

ואני בכל זאת רוצה לקשר את הפוסט לספורט, והפעם לא לדבר על ה-PIES הנהדרות שיש לאנגלים להציע במגרשי הכדורגל, אלא דווקא על הצ'יפ בוטי. מדובר בסנדביץ' שרק הבריטים יכלו להמציא – שבגדול מורכב מלחם שעליו מורחים חמאה, ועליו מונחים צ'יפסים (לא תפוצ'יפס, אלא צ'יפסים כמו שיש בתוספת להמבורגר), שעליהם יש איזה שהוא רוטב, בד"כ קטשופ או HP.

הצ'יפ בוטי הוא סנדביץ' נוראי מבחינה בריאותית, כמו שאתם יכולים להבין, אבל הוא גם ההשראה לאחד משירי הכדורגל האהובים ביותר באנגליה – The Greasy Chip Butty Song, אותו שרים אוהדי שפילד יונייטד על קבוצתם האהובה לפי המנגינה של Annie's song, שירו של ג'ון דנבר. מדובר באחד משירי האהבה היפים ביותר של קהל לעיר שלו.

הנה המילים של השיר – עם פירוש:

You fill up my senses

Like a gallon of Magnet -מגנט היא בירה המיוצרת על ג'ון סמית', פופולרית מאוד ביורקשייר

Like a packet of Woodbines – סיגריות בריטיות חזקות ומפורסמות שהיו פופולריות בקרב חיילים

Like a good pinch of snuff – סנאף הוא טבק להרחה, כשאחת הפירמות המפורסמות היא ווילסון, שהמפעל שלה ממוקם קרוב מאוד לבראמל ליין, האיצטדיון של הבליידס.

Like a night out in Sheffield

Like a greasy chip butty

Like Sheffield United

Come fill me again….

Na Na Na Naa Naa Naaaaa, ooo!

 

 

השיר הפך להיט, ואוהדי קבוצות אחרות שרים אותו תוך שינוי המילים כך שיתאימו להם. כך, שרים אותו אוהדי ניוקאסל עם אזכור של אחד ממגרשי החנייה המפורסמים בעיר, ששימש רקע לסרט בכיכובו של מייקל קיין, אוהדי סטרומסגודסט תירגמו את השיר לנורבגית והוא הפך להיט ביציעים שלהם, הקבוצה אחות של שפילד יונייטד מסין, הצ'נגדו בליידס זכו עם הגעתם לביקור לגרסה מיוחדת של השיר בשם The Greasy Egg Noodle Song, ובקנדה, אוהדי טורונטו אף סי מה-MLS, הפליאו בגרסה של השיר בעצמם, וכתוצאה מכך הקבוצה אף אחלה למכור צ'יפ בוטי באיצטדיון!

 

לא כשר לפסח, וממש לא בריא. צ'יפ בוטי

הנה השיר בביצועם של אוהדי שפילד יונייטד – שישחקו הערב נגד רוצ'דייל הממוקמת במקום האחרון של ליג 1. ניצחון, והם עוברים את וונסדי השנואה ועולים למקום השני עם ארבעה משחקים לסיום העונה, כששני המקומות הראשונים מבטיחים עלייה לצ'מפיונשיפ, ואילו המקום השלישי הולך לפלייאוף. האמת, אני מקווה ששתיהן יעלו.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

עליונות ספרדית
העניין העיקרי

32 Comments

IDO 10 באפריל 2012

הבריטונים אוכלסו גם באמריקה הצפונית וגם בדרום הפסיפיק ככה שהם אחראים
גם לאוכל שיוצא מאמריקה וגם מאוסטרליה.
והנה התרומה האוזית למטבח.
דים סים שזה דים סאם סיני במקום מילוי של דברים סינים יש בו נקניקיה
או המבורגר ובמקום לאדות אותו זורקים אותו לשמן.

תומר חרוב 10 באפריל 2012

עופר, מעולה. איזה שיר ענק.

trischi 10 באפריל 2012

תגיד, איך אתה מסביר את זה שלא התפתחה בארץ תרבות ג'אנק פוד איצטדיונים הולמת?

עפר ויקסלבאום 10 באפריל 2012

הג'אנק על הדשא מספיק בהחלט.
אולי כדאי דוקא לפתוח מסעדות גורמה באצטדיונים בארץ.
אתה יודע, כקונטרה…

פנדלוביץ 10 באפריל 2012

בארץ יש תרבות JUNK FAN.

עופר פרוסנר 10 באפריל 2012

בארץ אין תרבות של ג'אנק פוד באופן כללי. גם מה שאני קורא לו ג'אנק פוד במגרשי הכדורגל באנגליה, הוא לא באמת ג'אנק פוד אלא אוכל אנגלי טיפוסי. פיי, המבורגרים וצ'יפסים למיניהם, זה אוכל שאנגלים אוכלים אותו בלי קשר לכדורגל, אז טבעי שהם יאכלו אותו גם בכדורגל.

יכול להיות שזה קשור גם לעניין השבת – מאז ומתמיד כדורגל שוחק בשבתות – מה שהפך אולי את ההכנה של האוכל לבעייתית. אולי מישהו מהמבוגרים יותר שבמגיבים (אני פונה אליך בני תבורי) יכול לספר איך היה פעם במגרשים.

פנדלוביץ 10 באפריל 2012

היצירתיות של האוהדים הבריטים בשירים היא פנסטסטית. אם רק לשחקנים האנגלים הייתה מעט ממהשראה שיש לאוהדים שלהם.

Sooner 10 באפריל 2012

אתמול ראיתי את המשחק של טקסס נגד הוויט סוקס. במהלכו הביאו לצוות השידור של אי.אס.פי.אן נקניקייה שנמכרת באיצטדיון. היא נחה בלחמניה באורך של למעלה מ60 סנטימטר. מחירה – 26 דולר. די, די להיות מגעילים.

עופר פרוסנר 10 באפריל 2012

ובארץ, הכי ג'אנק זה הבורקס עם שוקולד באשקלון

אריאל גרייזס 10 באפריל 2012

מעולה! אני גם חולה על ג'אנק פוד באיצטדיונים. למזלי גרתי באמריקה רק שנה, אחרת גם אני הייתי גומר בבית חולים מהר מאוד. אם אתה בעניין של ג'אנק פוד, אתה חייב לבקר במסעדה הזאת, לא יודע אם שמעת עליה:
http://www.youtube.com/watch?v=hqf_SIQ3JAk&feature=fvwrel

תומר חרוב 10 באפריל 2012

זה הדבר החולני ביותר שראיתי אי פעם.

תומר חרוב 10 באפריל 2012

קצת על קולינריה באצטדיונים בישראל:
כמו בכל דבר אספקט גם בנושא זה, פעם היה יותר טוב מעכשיו. רוב המזנונים בארץ די דומים, כולם בקונספט של הנקניקיה היקרה, בייגלה יבש ופיתה עם חומוס ושיפקה והכל במחירי תקרה דקורטיבית. יש כמה חריגות כמו בסכנין שם הלכו על סנדוויצ'ים עם פסטרמה אבל איפה הימים בהם בפתח תקווה היו מכינים המבורגר חתולי בפיתה? ליד האצטדיונים יכולים להיות אילו הפתעות כמו הקציצות שיש באשדוד,
הפלאפל שהיה פעם ליד האורווה
,ליד בלומפילד וקרית אליעזר תמיד אפשר למצוא כמה אופציות אכילות וכמובן הטוניסאי של נתניה(אפילו על חולצות אנחנו מפרסמים טונה) שנמכר מסביב לאצטדיון ומתנהל מאבק להחזרתו פנימה אל תחומי המגרש אבל בעיקרון יש מחסור אדיר ביצירתיות קולינרית בכדורגל הישראלי וזה דווקא במדינה שהיא אחת מהמובילות בתחום של אוכל רחוב.

Sooner 10 באפריל 2012

הקבבים בעילוט…

עופר פרוסנר 10 באפריל 2012

גם היה את ההוא שהיה עושה על האש מאחורי שער 5 בבלומפילד, עד שמשרד הבריאות אסר עליו או משהו. תומר – איזה קציצות יש באשדוד?

תומר חרוב 10 באפריל 2012

יש איזה גזלן כזה. אני גיליתי אותו רק בשנה שעברה, בצד השני מיציע האורחים, הוא מוכר קציצות בפיתה.

אנונימוס 10 באפריל 2012

בהדר יוסף עדיין מוכרים המבורגר חתולי.
ועד שנה שעברה גם מכרו בירה

תומר חרוב 10 באפריל 2012

בפנים? אני יודע שבחוץ יש משהו.

ניינר 10 באפריל 2012

אין על סטייק אנד קידני פאי (ששכב איזה חודש בצלופן) וכוס אייל ללוות משחק בפרמייר ליג

הופמן 10 באפריל 2012

טוב! קורא לסדרת "אוכל באיצטדיונים שונים בעולם"! אם אתה כבר גראונדהופינג, למה לא?

יניר 10 באפריל 2012

האוכל הסקוטי הוא ללא ספק הגרוע בעולם עם תחרות קלה מכוון אירלנד.
אגב, שמתם לב שאוכל גרוע הולך תמיד עם אלכוהול משובח?
שלא לדבר על חומץ על הצ'יפס באנגליה או מיונז בהולנד.
רק אצל הצרפתים האוכל באיצטדיונים או ליד היה נחשב לגורמה בשאר אירופה

בליקי 10 באפריל 2012

סעמק, זה היה שיר החתונה שלי.

caravaggio 10 באפריל 2012

היתרון הגדול במשחקים בליגות הנמוכות בארץ זה שלעיתים קרובות רוכלים מוכרים בירה מחוץ לאצטדיון ולפעמים אפילו בפנים. לראות עונה חרא של קטמון נהיה הרבה יותר נוח כשאתה שיכור….

Amir A 10 באפריל 2012

בבקשה. נראה אותך מוצא משהו יותר זוועתי מזה.

http://sportsillustrated.cnn.com/multimedia/photo_gallery/1007/mlb.park.food./content.2.html

Amir A 10 באפריל 2012

:-). ראיתי כאן בטלוויזיה תוכנית לא מזמן על ג'אנק פוד באיצטדיוני ספורט. הראו מישהו אוכל את הדבר הזה. מחזיק אותו ביד ואוכל. ונשאר בחיים אחר כך כדי לספר על זה.

טל בן יהודה 10 באפריל 2012

אמיר,

אני אכלתי את הדבר הזה בקיץ האחרון כשהקריספי-קרים בורגר הגיע לטורונטו.
רק שבמקום דונאט אחד שנפרס לחצי, ויתרו על הקטע הזה ושמו פשוט 2 דונאטס שלמים, אחת למעלה ואחת למטה.

כאחד ששותף לאהבה לג׳אנק פוד של פרוסנר, מיותר לציין שזו הייתה אורגזמה קולינרית ואחד משיאי חיי. 2000 קלוריות שהיו שווים כל שנייה (האמת, שאחר כך גם קינחתי בטווינקי מטוגן בשמן עמוק).

MOBY 10 באפריל 2012

אין כמו במבינו.
אבל מארס מטוגן…. נשמע כמו התקף לב מלווה באפילפסיה. ההמבורגרים למעלה הם פאר היצירה. מה עם הפילדלפיה ציז סטייק. ללא איזכור יושב גלמוד? 

טל בן יהודה 10 באפריל 2012

תשאירו את זה לבריטים להמציא סנדביצ׳ כל כך תפל ודוחה.

מזכיר לי ישראלים מבוגרים יותר שאוכלים כל דבר עם לחם, כולל תפוחי אדמה (הרגל מילדותם, שהוריהם היו דוחסים להם לחם כדי שיתמלאו כי לא היה כסף לאוכל אחר).

ההברקה של פיצה עם הנקניקייה בחלק הקשה זה גליץ׳ במטריקס… אנומליה, שלא ברור איך קרתה.

יונתן מהתנינים 10 באפריל 2012

מחוויותי בסאן פרנסיסקו (49)
פילי צ'יז סטייק עם גבינה נוזלת בכמות שתספיק לגרז את כל הבוגיזים.. צ'יפס מטובל.. בירה והפניה לחדר מיון..

היה אתר שכנראה הורד מהאוויר אבל מצאתי פרסום שלו בבלוג, רק מהתמונה מקבלים כאב בטן
http://www.good.is/post/this-is-why-youre-fat

אלון 10 באפריל 2012

נקניקיות בקצה של הפיצה אכלתי בתאילנד לפני בערך שש שנים. אני עדיין חולם על הפיצה הזו לפעמים…

אורי הברווז 10 באפריל 2012

אכלתי את הצ'יפ בוטי במשחק של TFC בטורונטו. היה יבש מדי לטעמי, בהחלט לא עושה כבוד למקבילים הבריטיים.

Comments closed