הרגע היפה ביותר בערב נפלא של כדורגל אירופי

הבלוג מתאהב בנבאן סובוטיץ', ונזכר בפעם המי יודע כמה למה הוא אוהב כדורגל

.

.

.

.

.

.

.

אני לא כותב הרבה על קבוצתי האהובה מאנגליה, ארסנל, פשוט כי יש באתר הזה את לוינטל, שכותב עליה בהבנה ובידע גדול כל כך הרבה יותר משלי, שאני לא מרגיש שאני יכול לתרום.

 

אבל לפעמים משהו מזכיר לך משהו. מחזיר אותך לרגע שאהבת כל כך, אהבת והתרגשת ממנו. אחד הרגעים האהובים עלי אי פעם של ארסנל, קרה באולד טראפורד בעונת 2003/04. רוד ואן ניסטלרוי ניצל את העובדה ששופטי כדורגל באנגליה שורקים לטובת מנצ'סטר יונייטד, גרם לוויירה לחטוף אדום. בתוספת הזמן אחרי פאול של מרטין קיאון על דייגו פורלאן ברחבה, ניגש ואן ניסטלרוי לנקודה הלבנה, דפק בומבה למשקוף והכדור עף החוצה. השופט שרק לסיום, ואז זה הגיע (בסרטון למטה, החל מ-2:07).

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

זה אחד הרגעים שגרם לי לאהוב את הקבוצה שלי הכי הרבה בעולם, כי הרגשת שהם מאמינים במה שהם עושים, שהם מאוחדים. אני גדלתי על המיתוס של ארסנל הרעה והמשעממת והצינית, אבל גם הלוחמת וההולכת עד הסוף. ומה שקורה שם, במיוחד הרגעים אחרי שריקת הסיום – המבט המפוחד בעיניים של ואן ניסטלרוי, הרגשתי גאווה.

 

שנים אחר כך, כשנכנסתי לחדר העיתונות באמירויות, וראיתי את מרטין קיאון, התרגשתי ולא הייתי מסוגל לדבר איתו. כי מרטין קיאון הוא גיבור. וואן ניסטלרוי הוא הולנדי בכיין, למרות שהוא חלוץ עצום.

 

והיום היה את מה שסובוטיץ' עשה לרובן אחרי שההולנדי של באיירן החטיא פנדל. הוא מגיע לפנים שלו, ואין לי מושג מה הוא אומר לו, אבל אני יכול לנחש. גם מזה יש סרטון.

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

זו תהיהי אליפות מרגשת של דורטמונד, מרגשת יותר מזו של השנה שעברה. מרגשת כי זו קבוצה שהוציאו ממנה את השחקנים הכי טובים, שרואה את נורי שאהין מתייבש על הספסל של ריאל מדריד במשך עונה שלמה ועדיין מוצאת לו תחליפים. בגלל קאגאווה, ובגלל קלופ ובגלל שאר השחקנים, ובעיקר בגלל סובוטיץ', שעשה משהו שכל אוהד רצה לעשות לרובן.

 

תראו, אני אוהד מכבי חיפה ואוהב מאוד את ארסנל, ויש לי פינה חמה משפחתית לבאיירן, אז כאילו אסור לי לכתוב את הפסקה הבאה, אבל אני מעריך מספיק את הקוראים שלי כדי לכתוב אותה וסומך עליהם שיבינו אותה. כי כשאתה רואה קבוצות עשירות בכל מקום נלחמות אחת בשנייה – בארסה וריאל, סיטי ויונייטד, תאגידים ונציגויות עשירים שנלחמים כסף מול כסף על תארי כדורגל, נורא בא לך לבוא לבאיירנים של העולם, ולהגיד להם, כמו שאני נורא רוצה להאמין שסובוטיץ' אמר לרובן, שידחפו את הכסף שלהם לתחת.

תופעת ברצלונה
ההחמצה

66 Comments

נינו 12 באפריל 2012

לגבי סובוטיץ' – מסכים איתך במאה אחוז.
לגבי התקרית של ארסנל ו-וואן ניסטלרוי, ראיתי אותה עכשיו לראשונה אחרי מספר שנים (אזהרה: אני אוהד יונייטד) ומסקנותיי הן:
א. היה אדום – נסיון בעיטה בשחקן הוא לפחות צהוב, אם לא אדום (ואם פפה, באלוטלי וגם קין בזמנו צריכים לשבת יותר בחוץ ופחות לשוטט על המגרש במטרה לבעוט במישהו, טוב לכולם). לויירה כבר היה צהוב. אגב, גם רוד היה צריך לדעתי לקבל צהוב על הקפיצה הזו.
ב. פנדל לא היה, אבל מי ש"קיבל" אותו הוא פורלן. ומילה טובה ללהמן שהצליח להוציא את ואן-ניסטלרוי מאיפוס בעזרת הריקוד על קו השער.
ג. הצעקות של קיאון אחרי ההחטאה לגיטימיות (Banter), ההתקבלצות סביב ואן-ניסטלרוי פלוס דחיפונת פלוס מכה קטנה לבטן (פארלור) לא לעניין. לא בסקאלה של המהומה במושבה מן הסתם, אבל התנהגות שלדעתי לא צריך לעודד.

גלעד בלום 12 באפריל 2012

עופר,

ראיתי את המשחק ונהניתי מאד,אפילו שמחתי על הנצחון של דורטמונד(למרות שהם צהובים ובאיירן אדומים)
אבל סלח לי ,אני לא מסכים איתך,ההתנפלות של סובוטיץ הגעילה אותי,התנהגות נמוכה של ספורטאי שהחייתיות יצאה ממנו דווקא ברגע גדול לו ולקבוצתו,צריך קלאס גם כשמנצחים.

זה שבאיירן עשירה ולקחה מליון אליפויות לא אומר שמגיע לרובן(שחקן גדול אבל נראה כמו בן אדם די דוחה) שמישהו יגיע למרחק שני ס'מ מהפנים שלו וייצעק עליו שנייה אחרי שחרב עליו עולמו,דווקא רובן הראה שליטה עצמית מעוררת כבוד,אם אני הייתי מחטיא פנדל ושחקן היה נכנס לי לפריים הוא היה מקבל אגרוף והייתי חוטף אדום,אתם מתארים לכם את באלוטלי או איברהימוביץ במצב דומה?.

במקרה הזה היה מגיע לסובוטיץ לפחות צהוב אם לא יותר מזה,באן בי איי(ספורט לא פחות פיזי מכדורגל) זה היה נגמר בעבירה טכנית,זה פשוט פשוט לא ספורטיבי ולא הבנתי את זה,ועוד יותר אני לא מבין איך אתה מהלל אותו,מה שמותר לאוהד לדמיין בראש אסור לספורטאי מקצועני,זה מלבה ייצרים ולא תורם לאף אחד.

המקרה של וואן ניסטלרוי שונה כי הוא לכאורה צלל,במקרה של רובן היה פנדל מוצדק לגמרי,מי שיצא קטן הוא סיבוטיץ,היה משחק קשוח אבל ספורטיבי,תגידו מה שתגידו אבל הגרמנים ספורטאים אמיתיים בד'כ,קשוחים,פיזיים,אבל לא ממש מלוכלכים,המקרה הזה לא היה קשור לספורט.

ואגב הפנדל-כמה פעמים ראינו את זה,שוער יוצא ומכשיל שחקן בלי שום סיבה,רובן לא היה בזווית לכבוש והיו מגינים שחיפו על השוער במידה ורובן היה עובר אותו,זה מדהים כמה פעמים שוערים ברמה עולמית עושים את השטות הזאת,למזלו רובן עשה במכנסיים.

S&M 12 באפריל 2012

רובן צלל. לא היה פנדל.

פראליה 12 באפריל 2012

יש לי המון מה להגיד על מגוון הטעויות שהוצג כאן אבל בוא נתרכז רגע –

nba יותר פיזי מכדורגל.

רגע,

חושבים.

גלעד בלום 12 באפריל 2012

שמע,

ראיתי את הסרטון של וואן ניסטלרוי,לא יודע מה הפשע שלו בדיוק ומה הצדיק את המיני לינצ' שעשו לו,הוא אפילו לא נפל,פשוט הגיב באינסטינקטיביות,אובייקטיבית אני לא מבין אותך,אני מבין שאתה אוהד ארסנל ושונא יונייטד אבל במקרה הזה היו מגיעים עוד כמה צהובים או אדומים לאלו שהקיפו אותו.מה שכן,לא היה מגיע לוויירה אדום,מקסימום צהוב,לא היה אפילו מגע,אבל וואן ניסטלרוי לא אשם בכלום

ליאור NY 12 באפריל 2012

גלעד
ויירה בעצם קיבל צהוב אבל זה היה צהוב שני שהוביל לאדום.
גם אני חושב כמוך שזאת תגובה אינסטינקטיבית ורובנו היו מגיבים ככה גם בלי מגע.

פנדלוביץ 12 באפריל 2012

מה יפה בהתגרות הזו לא ברור לי. אבל היופי הוא בעיניי המתבונן.

ולמרות ההתסייגות של עופר בסוף, משמעשע לראות אוהד מכבי חיפה מדבר גבוהה גבוהה כנגד תאגידים עשירים. בית מזכוכית וכיו"ב.

דיטריך 13 באפריל 2012

צודק. כי התקציב של מכבי והפועל ת"א לא היה גבוה יותר משל מכבי חיפה בשנים האחרונות. והשכר שמקבלים השחקנים במכבי והפועל ת"א לא היה גבוה באופן מגוחך מזה שמשלם יעקב שחר. והנפיחות והיהירות שיש בעיר הזאת ליד הים מצפון לבת ים לא הפכה לפטתית כבר לאור ההישגים המופלאים של הקבוצות בעיר.
אתה צודק. מכבי חיפה היא תאגיד חזירי

עופר פרוסנר 13 באפריל 2012

חברים – מכבי חיפה היא מועדון עשיר. ולמרות זאת, אפילו שאני אוהד שלה, אני מסוגל להבין את מי שמסתייג. אז אין על מה לריב, למי יש עוד מיליון כאן או מיליון שם – הנקודה היא שהאנדרדוג, זה שיש לו פחות כסף באופן מובהק, נותן בראש לפייבוריט.

יואב 13 באפריל 2012

בוא לא נעוות את המציאות. רוב האליפויות של חיפה בעשור האחרון נלקחו עם התקציב הגדול ביותר. אין בזה פסול כמובן אבל חשוב להיצמד לעובדות.

רוני שטנאי 12 באפריל 2012

לא מבין מה ההתלהבות ? קיאון הגיבור הגדול קופץ ונותן מכה מכוערת לעורף , אח"כ עוד כמה גיבורים מתנפלים בצעקות ודחיפות – גועל נפש אחד גדול . ואן ניסטלרוי בכלל לא זה שצלל בפנדל. וגם במשחק של דורטמונד , במקום לחגוג ניצחון של אליפות כנראה , להיכנס לפרצוף של השחקן שהחמיץ זה עלוב ביותר בדיוק כמו שבלום כתב. אפשר גם לחשוב שבארסנל ובדורטמונד השחקנים עובדים בעוד משרה כדי לפרנס , לעומת המשכורות הגדולות במינכן ובמנצ'סטר. סתם קטע של התבהמות גברית בלי שליטה ביצרים בלי שום קשר לכסף.

אריק 12 באפריל 2012

גועל נפש!! שמחתי בשביל דורטמונד אבל סובוטיץ הגעיל אותי. איש דוחה כמו מרטין קיאון מתנפל על מישהו שמרגיש רע כמו שרובן הרגיש. ואתה משבח את זה? תת רמה תסלח לי.

אריק 12 באפריל 2012

מצטער על הבוטות, אבל באמת היו הרבה דברים יותר טובים להתלהב מהם.

ארנון 12 באפריל 2012

סובוטיץ מגעיל את השועלים, והיה אמור לשלם על זה כמה דקות אחרי הפנדל – נגיחה שלו כמעט הפכה לשער עצמי, ורובן החטיא מסנטימטר. צדק פואטי שלא נעשה.
והכי מרגש בערב האירופי הגדול הזה, וגם מתחבר ל"שמחת הקטנות מול העשירות", היה הקהל של וויגן במהלך ובסיום המשחק נגד יונייטד. צעירים וזקנים, שפעם באלף מקבלים הזדמנויות לשמוח, עושים זאת מכל הלב.

קדמון 12 באפריל 2012

אתה צודק, זה היה מדהים.
בתור אוהד יונייטד אני יושב מול המשחק ואומר לעצמי, נו שיתנו כבר גול, אבל מצד שני, אתה מסתכל על התמונות ומרגיש, בואנה, תראו איזו שמחה, אולי עדיף שיישאר ככה, פעם ב12 משחקים מותר להפסיד.
וואו, הם פשוט היו באקסטזה מוחלטת.

ערן לוי 12 באפריל 2012

אפשר לומר מה שרוצים על סובוטיץ', אבל צדק פואטי לא נעשה? טוב שלא נעשה צדק פואטי. דורטמונד טובה יותר מבאיירן לאורך העונה כולה, אז תמורת צדק פואטי להרוס עונה שלמה? אז הוא צעק על רובן, ביג דיל. הוא כנראה לא היה צועק על באלוטלי או רוני אבל על רובן אפשר לצעוק, זה הכל. וחוץ מההחמצות התעלה רובן ואפילו לא מצמץ לפרובוקציה. מקצוען.

ניק 12 באפריל 2012

טוב ככה זה כשאתה אוהד ארסנל, הזכרונות היחידים שיש לך זה מזה ששחקני הקבוצה שלך מתנפלים על שחקן יריבה כמו איזה בריונים בשכונה…GO GUNNERS…

Sooner 12 באפריל 2012

אוהד מכבי חיפה מדבר על שריקות לטובת יונייטד? אתה אוהד קבוצה עם הקלה.

הקומיש 12 באפריל 2012

ושתי דקות אחכ סובוטיץ כמעט הבקיע שער עצמי.פשוט בנאדם פטתי.מציע לך לבחור גיבורי תרבות עם קצת יותר קלאס.

כריש אדום 12 באפריל 2012

שמכבי חיפה ידחפו את הכסף שלהם לתחת

דניאל'ס 12 באפריל 2012

להפועל תקציב גבוה יותר.

ואפשר לחשוב שחיפה זה איזה תאגיד, כולה קבוצה שפויה עם ניהול הגיוני.

עירד 12 באפריל 2012

בואנה פרוזנר, העלת לי נשכחות והזכרת לי למה אני כ"כ שונא את מנצ'סטר יונייטד. איזה פנדל שערורייתי בדקה ה-90. רק הם יכולים לקבל דבר כזה באנגליה. שנים על גבי שנים שהשופטים הלכו איתם ועל הדרך זיינו את ארסנל אפילו נגד וויגן, וולבס וסטוק (את ארסנל של השנתיים האחרונות הם כבר מזיינים בכיף כי היא גם ככה נחמדה ופאתטית).

אמנון 12 באפריל 2012

רובן הוא מסוג השחקנים שלא משנה במה יזכה ולאן יגיע בחייו, תמיד תשאר לו אותה החמצה בפרצוף. בניגוד לשחקנים אחרים, אני יכול לחשוב על אינזאגי, שבכל מצב נראים מאושרים.

האליפות הזאת של דורטמונד היא באמת משהו מיוחד. הפעם האחרונה שקבוצה שהיא לא באיירן מינכן לקחה בק-טו-בק הייתה דורטמונד בעצמה ב96. לפני כן? המבורג ב83. אנחנו רואים העונה היסטוריית בונדסליגה קטנה.

טל בן יהודה 12 באפריל 2012

לטעמי התגובות כאן מדגימות כיצד הספורט המקצועני של גברים הפך לסטרילי, מעוקר וגם… (שומו שמיים) נשי.

כשאני משחק כדורסל עם החברה, מדובר בהתפרצות טוסטסטרון של 10-15 גברים בתוך תחומי מגרש כדורסל. יש ריבים, יש צעקות, ואפילו דחיפות. ככה הספורט נועד להיות, לפי דעתי.

הנשים, יחד עם תנועת ה"פליטיקלי קורקט" העולמית ששוטפת את הגלובוס מסרסות את הגברים של היום ומגרשי הספורט זה אולי אחד המקומות היחידים שאפשר לתת ליצרים שלנו לפרוץ החוצה, במסגרת הנורמה כמובן.

דיוויד סטרן הצטרף לתנועה הזו וסירס את שחקני הליגה שלו. טוב שלפחות בכדורגל האירופאי דברים כאלה עדיין קיימים במגרשים. זה מזכיר לי ימים טובים יותר.

כל הכבוד לסובוטיץ. הלוואי ונראה עוד כאלה בספורט המקצועני.

תומר חרוב 12 באפריל 2012

טל, לפעמים צייתנות לפוליטקלי קורקט מונעת מאדם לדבר שטויות. אם אתה מרגיש מסורס זה לא בגלל ה"נשים"(שכמובן כולן פועלות יחד למען הסירוס הגברי), אלא בגלל שאתה קושר את הגבריות שלך להתנהגות הספציפית של סובוטיץ.
וגם אני חשבתי שמה שסובוטיץ עשה היה מגניב גם אם לא הכי ספורטיבי. דבר ראשון רובן לא עשה מזה סיפור גדול, אולי כבר היה ביניהם איזה טראש טוק בזמן המשחק וזה היה חלק ממנו. דבר שני, כיף לראות שחקנים בעלי תשוקה כזו גדולה למשחק, אמנם יש גבול אבל דווקא במקרה הזה נדמה לי שסובוטיץ לא חצה אותו אלא רק התקרב אליו.

אריק 12 באפריל 2012

מה הקשר לפוליטקלי קורקט? יש אימרה באנגלית never kick a man when" he is down". זה קשור להתנהגות בין בני אדם. ויונתן דיויד בלאט צודק. גם אני אהבתי לזמזם לאוהדי מכבי את השיר על שמעון לפני 20 שנה, אבל היום משבגרתי אני מבין שאין שום סיבה ולא משנה כמה תסכול יש בך, שהוא ישמע שיר כזה.
טל- לי זה כבר לא קורה כמעט, וכשזה קורה אני מרגיש כשלון, לא תחושת גאוה או שחרור, אני מרגיש אדיוט.

יונתן 12 באפריל 2012

ספר את זה לדיוויד בלאט שנעלב כששרים לשמעון להתאבד

אבי 12 באפריל 2012

התגובה שלך שוביניסטית ודוחה. ממתי להיות אדם בעל ערכים זה נשי? ומדוע הנשים אשמות בצד הפאשיסטי של הפוליטקלי קורקט? העיקר שמכביסטים נפגעים מהשירים של אוהדי הפועל…

אסף THE KOP 12 באפריל 2012

הנקודה היא שבועד 10 שנים כולם עדיין יזכרו את רובן ואת ואן ניסטלרוי, וישפשפו את המצח בניסיון נואש להיזכר מי לעזאזל היו קיאון וסובוטיץ.

כי ככה זה, בכדורגל יש מעט כוכבים והרבה מאוד חוטבי עצים.

עופר פרוסנר 12 באפריל 2012

אף אחד לא ישכח את מרטין קיאון – היה בלם עצום ושחקן גדול.

אסף THE KOP 12 באפריל 2012

אני שכחתי…

עופר פרוסנר 12 באפריל 2012

טוב, אתה אוהד את בית"ר ת"א ואת ליברפול – אתה עצרת בשנות ה-80 בטח :)

אסף THE KOP 13 באפריל 2012

יש מצב

עופר פרוסנר 12 באפריל 2012

הסיבה שכל כך אהבתי את מה שסובוטיץ' עשה אתמול, הייתה שלרגע אחד הרגשת משהו נורא אמיתי ואלים בו. הוא לא הרביץ, הוא לא היכה, הוא פשוט היה מתוסכל מפנדל שלדעתו לא היה. והוא הלך עם זה עד הסוף.

כמו שאלון עידן כתב – http://www.haaretz.co.il/sport/mitbonen/1.1669462, אני חושב שזה חלק מהספורט,וכאן, שלדעתי זה במידה, אין עם זה שום בעיה.

אסף THE KOP 12 באפריל 2012

האם אתה חושב שמישהו ב"הארץ" יוכל אי פעם לכתוב טור מבלי שתוזכר בו המילה "פאשיזם" ?

מצחיק הבולשביקון הזה.

אדום 12 באפריל 2012

המסקנה העיקרית מהמאמר המעולה הזה היא לא לתת להולנדים לבעוט פנדלים.

גלעד בלום 12 באפריל 2012

א. היה פנדל ברור.

ב. למה ספורטאי שפיספס פנדל צריך לספוג צעקות לפנים מיריבו? לא מבין איזו הצדקה יש פה,לך תחבק את השוער שהציל פנדל ותמשיך במשחק,רובן במקרה הזה יצא מקצוען.

ג. גם אני לא תומך בתנועת הפוליטיקלי קורקט אבל אני כן תומך בהתנהגות ספורטיבית,מה שראיתי מסיבוטיץ זו התנהגות נמוכה של ספורטאי מתלהם,יש דרכים לחגוג,להיכנס ליריב שהחטיא פנדל לתוך הפנים זה לא מכובד ואפילו די מגעיל.

ד. ספורטאי צמרת מהווים דוגמא לילדים,זו היתה דוגמא רעה מאד ואני מתפלא שיש פה אנשים(ועוד כותבים באתר) שמעודדים התנהגות כזאת או נהנים ממנה,מה הקשר לספורט? זה היה חוסר כבוד ליריב,יש דבר כזה בספורט שנקרא כבוד ליריב וספורטאי צמרת אמיתיים(שסיבוטיצ הוא בוודאי לא אחד מהם) מכבדים את יריביהם גם כשהם מנצחים אותם כי הם מבינים שבפעם הבאה הם עלולים להיות בצד המפסיד.

הבסיס לכל ספורט הוא שבסוף המשחק לוחצים ידיים וחוזרים לחיים האמיתיים כי זה בסך הכל ספורט והעיקר הבריאות,בגלל זה יש חוקים של התנהגות ספורטיבית.כבר היו מקרים ששחקנים הוענשו בדיעבד,אני מאמין ומקווה שההתאחדות הגרמנית תעניש את סיבוטיצ אבל אולי אני טועה,אני תומך בחוק של דייויד סטרן,לפני שבוע צ'ומפרט מהניקס הטביע על הפנים של מישהו ונכנס לו לפנים לחצי שנייה עם תנועה של התגרות,הוא חטף טכנית תוך חצי שנייה,אין לזה מקום בימינו,זו אגרסיביות מטומטמת,הסיבה העיקרית לחוקים האלו היא שזה עלול ללבות את היצרים בקהל,אתה יכול לתאר מה היה קורה אם רובן היה מגיב והיתה מתפתחת תיגרה? זה היה הורס אירוע ספורטיבי אדיר,מזל של כולנו שרובן הולנדי קר רוח ,אם זה היה קרואטי או יווני או איטלקי או מישהו חמום מוח הוא לא היה מתאפק ואתם יודעים מה? לא הייתי מאשים אותו

S&M 12 באפריל 2012

לא היה פנדל. רובן צלל, כמו שהוא עושה המון פעמים. בד"כ הוא צולל מסביב לרחבה כדי לבעוט עונשין. הפעם הוא צלל ליד השוער וסחט פנדל שלא הגיע לו.

הרציונאל בשני המקרים הוא שמדובר ברמאים, עם שניהם נעשה צדק פואטי (אחד החמיץ "כעונש" על האדום שסידר לויירה, והשני החמיץ פנדל שהוציא במרמה), ולשניהם הגיע היחס שהם קיבלו משחקני המתנגד. לואן ניסטלרוי הגיע קצת פחות, כי לויירה היה מגיע צהוב בכל מקרה, אבל על התיאטרליות המוגזמת הוא ראוי לבוז.

יואב מקטמון 12 באפריל 2012

אם זה אחד הרגעים האהובים עליך בתור אוהד ארסנל, אתה צריך להתבייש. תקרית מכוערת ומבישה, מתאימה מאד לרוח הזמן ההוא והמלחמה הספורטיבית הנפלאה בין ארסנל ליונייטד, שתי קבוצות אדירות עם שחקנים ששנאו להפסיד, שהמילה "הפסד" לא היתה בלקסיקון שלהם.
היו עוד כמה תקריות בין שתי הקבוצות (הפיצה על פרגי, לדוגמא).
אבל, אני חושב שבבסיס של היריבות הזו היה כבוד הדדי עמוק מאד וידיעה שעומד מולך יריב ראוי. בהתנהגות של קיאון והאחרים ראית הכל פרט לכבוד.
באמת חוכמה גדולה לקפוץ ולשאוג ככה בפרצוף של ואן ניסטלרוי, מזלו שלא עשה את זה לרוי קין!
ובנוגע לאדום לווירה (עוד חסיד אומות עולם), אני רק רוצה להזכיר שלפני כמה שנים פול סקולס הורחק באדום ישיר על תנועת אגרוף באויר לכיוונו של סטיבן ג'רארד. אז נא להפסיק עם הדיבורים האלו שהשופטים עוזרים כל הזמן ליונייטד, חוץ מהתלהמות אין שום אמת באמירה הזו!

יואב 12 באפריל 2012

אכן.
כבר ראינו את ווירה העשוי ללא חת, האמיץ והמחוייב עושה במכנסים במנהרה מול קינו.
ומקבל 4 חתיכות במגרש לאחר מכן.

יואב 12 באפריל 2012

קיאון תמיד היה עכברוש דוחה שמחפה על מוגבלות אמיתית כשחקן.
רובן(למרבה הפלא) לא צלל. טעות טיפשית של שוער שמזנק לרגליים שלו במקום לתת לו ללכת לאיבוד מאחורי הקו.

עופר פרוסנר 12 באפריל 2012

תראו, הנקודה היא לא אם רובן צלל, ולא מה היה אז עם ואן ניסטלרוי. בעוד שלגבי דורטמונד -באיירן אני אובייקטיבי איכשהוא, אני בטח לא כזה כשזה מגיע לארסנל ויונייטד. אני אוהד, יש וויכוחים, וטוב שיש וויכוחים לפעמים.

הנקודה שלי היא אחרת – כאוהד ארסנל, למשל, אחת הבעיות של הקבוצה לדעתי זה שאין לנו יותר מרטין קיאון או פטריק וויירה – שחקנים מפחידים שכשחקן יריב נתקל בהם הוא עושה במכנסיים עוד במנהרה. וסובוטיץ', אחרי אתמול, הוא כזה. וגם אם ההתנהגות שלו אתמול לא הייתה ספורטיבית, (ודורטמונד לרוב קבוצה ספורטיבית והוגנת, כמו רוב הקבוצות בגרמניה) אני עדיין מעריך אותו מאוד על זה שהוא עשה את זה. הסיבה: תשוקה, אהבה למשחק, רגש.

אחרי שמכבי חיפה חטפה 0:3 העונה מהפועל תל אביב בבלומפילד, השחקנים שלה יצאו מחייכים מחדר ההלבשה. נכון, זה ספורט, אני מבין את זה. אבל זה מרענן לפעמים לראות שחקן שלוקח את זה ללב.

יואב 12 באפריל 2012

אפשר לקחת ללב גם בלי להיות עכברוש דוחה.
רוד נקם את נקמתו שנה לאחר מכן בפנדל שקטע את הרצף של ארסנל.הצורה שבה הוא רץ לסטראפורד אנד לאחר השער היא לקיחה ללב הרבה הרבה יותר מרגשת.

עופר פרוסנר 12 באפריל 2012

עכברוש דוחה? שמע, חביבי. אם יש שחקן דוחה זה רוי קין, שהתוודה באוטוביוגרפיה שלו שנכנס בכוונה באלף אינגה האלאנד, וגמר לו את הקריירה. אתה יודע מי יותר דוחה ממנו? מאיר מליקה, שעשה את אותו דבר לרומן פץ. זה, יואב, דוחה.

אל תתחיל להתחסד כאן. שחקני ארסנל היו קשוחים, מגעילים ואגרסיבים, אבל אף אחד מהם שאני זוכר, לא עשה משהו כל כך מגעיל כמו שני השחקנים שהזכרתי. אתה יודע מה ההבדל? הכוונה והרצון לגמור קריירה. תחסוך ממני את הגועל הנפש ואת ההטפה לספורטיביות.

טל המנצ'סטרי 12 באפריל 2012

עופר פרוסנר

קצת שיעורי בית לא יזיקו, רוי קין פגע להאלנד ברגל אחת, הוא גמר את הקריירה בגלל פציעה ברגל השנייה ולא כתוצאה מהכניסה הזו של קין אלא במשחק אחר לגמרי.

יואב 12 באפריל 2012

הניסיון להסיט את הדיון לשחקנים מקבוצות שאני אוהד הוא נחמד אבל אני לא אגרר לזה ואין לי כוונה(עכשיו) להגן עליהם.מה זה קשור בכלל?
קיון הוא עכברוש פחדן שבגיבוי הכנופיה שמאחוריו התנהג בצורה בהמית, מתוך ריגשי נחיתות ובחוסר ספורטיביות מובהק(וזה בלי לדבר עליו כשחקן מוגבל ואלים) .
אם שכחת, הדיון פה הוא קיון לאחר פוסט שאתה כתבת אז תחסוך לי את הדמגוגיות וההתחסדות לאחר שפרסמת פוסט שמהלל בהמיות ולכן מכבסת המילים של-"אוהב שלוקחים ללב" לא ממש עושה לי את זה.
והוא בוודאי סתם הערת שוליים לא חשובה בדברי ימי הכדורגל כמו שהקופ כתב.15 דקות התהילה שלו הן התנהגות ביריונית ועכברושית מול שחקן שהוא לא יכול לקשור לו את השרוכים. ברכותי!!!

עופר פרוסנר 12 באפריל 2012

אליפות בלי הפסד, שחקן הגנה באחד מהקבוצות הכי גדולות בעולם, והכי חשוב – שחקן ספורטיבי למופת. וכל מה שאמרתי – קיאון אולי היה אגרסיבי, אבל הוא היה ספורטיבי. הוא לא עכברוש – אולי ביריון. היה בלם גדול, שחקן ענק ואישיות מצויינת.

העניין הוא כאן לגבי מה שאנשים מגדירים כספורטיביות או כהתנהגות דוחה. סובוטיץ' וקיאון ספורטיבים, כי הם אנושיים. קינו (שאני מאוד אוהב) – דוחה.

יואב 12 באפריל 2012

קינו הוא אישיות גבולית. וגם איש מריר, זועף ומיזנטרופי(אדם שטוען שחברו היחידי הוא הכלב שלו).
במקרה ההוא, קינו הלך לפצוע שחקן, ששנים קודם(במדי לידס) גמר לו את העונה וגם רכן מעליו תוך שהוא נאנק מכאבים והוסיף קללות. קינו כתב על זה בלי למצמץ. הוא אדם של עין תחת עין ושן תחת שן. אני חושב שזה אנושי מאד וגם דוחה מאד. לא רק שאין סתירה, זה אפילו הולך ביחד. וכן, זה דוחה. כלל לא מגן עליו. הוא איש מעורער על אמת.

קיאון הגעיל אותי אז. זאת היתה בריונות דוחה ובשם מה בכלל?
לוקח ללב? מה הוא בדיוק לוקח ללב שהצדיק את זה? אפשר לחשוב שצוללנים מומחים וסוחטי כרטיסים( פירס, הנרי) לא שיחקו ביחד איתו. זאת לא רק בריונות, זאת גם צביעות. לפחות קינו חף מאשמה כזאת.

טל המנצ'סטרי 12 באפריל 2012

את הלילה של לפני המשחק בין יונייטד לארסנל באולד טראפורד עם הפנדל המוחמץ של ואן ניסטלרוי וההתנפלות הפחדנית מאחוריו של שחקני ארסנל העברתי בקומה של שחקני ארסנל במלון לאורי במרכז העיר מנצ'סטר כמאבטח.
קיאון ושאר התותחנים הסתובבו לי בין הרגליים ואני הייתי אמור לשמור על זה שאף אורח לא רצוי יכנס לקומה ומיוחד שאף אוהד יונייטד שיכור לא יכנס וילחץ בכוונה על כפתור האזעקה של כיבוי האש ב 4 לפנות בוקר, כזה שיוציא את השחקנים מהמיטות ללובי המלון, דבר שקרה כמה שבועות קודם לכן כשארסנל הגיעה לעיר למשחק נגד סיטי ואוהד סיטי החליט לעשות להם השכמה מוקדמת במיוחד.
למשחק עצמו לא היה לי כרטיס אז בעזרת חבר התפלחתי פנימה ושנינו ישבנו על כסא אחד.
לו ואן ניסטלרוי כובש את אותו פנדל אז ארסנל לא היתה מסיימת עונה שלמה ללא הפסד בליגה, לא נורא, העפנו אותם מהגביע בחצי הגמר באותה עונה ובתור עונש מאז ארסנל לא זכתה באליפות…

אביאל 12 באפריל 2012

אני מצטער מראש אבל זה אחד הפוסטים הצבועים בדה באזר, סובוטיץ׳ צריך להיות מורחק לכמה משחקים, נראה אם היה לו אומץ לעשות את זה לדרוגבה, לגומז או אפילו לריברי, הם היו שוברים לו את האף, זו התנהגות מגעילה ודוחה ורובן עשה את המעשה הנכון שהתעלם מכך והיה פנדל ברור.

את מי בדיוק עוד לקחו לדורטמונד חוץ מאת שהין ? האם עכשיו שהם החתימו את רויס ממנשנגלאדבך זה דבר פחות גרוע מזה שריאל החתימו את שהין ? לא צריך להיות צדקן, דורטמונד הוא מועדון ענק גם בלי שתי העונות האחרונות ולא צריך להציג אותה כאיזה סינדרלה, מי שראה את העבודה של קלופ קודם ידע שהוא הולך להיות מאמן מצוין. גם מה בדיוק רע בבאיירן מינכן ? מועדון ענק בזכות ובלי שום רמאות וחסד שהלוואי שכל המועדונים בעולם יהיו שפויים כמוהו.

ניצן נ. 12 באפריל 2012

עופר, אני חייב להוסיף סיפור.
לפני עשר שנים, אחי ואני הלכנו למשחק דיוויס נגד בריטניה (מאז אני אוהד של אנדי מארי). בסוף התבוסה לצמד הבריטי ראיתי את רם וארליך מחייכים ולא כל כך מתוסכלים מההפסד. בראיונות אחרי המשחק הם אמרו שזה רק משחק ובלה בלה בלה. מאז אני נגדם. זה פשוט מטריף אותי לראות שחקנים שאין להם את התשוקה שלי יש.

טל בן יהודה 12 באפריל 2012

Damn!

מתי נהיינו חבורה של Sissies…?!
"מורחק לכמה משחקים", "מתפתח לתגרה"… מתי הפכנו לכאלה רגישים?

גלעד בלום,
יש הרבה שאני יכול לומר כאן על כל הנושא של "ספורטאי צמרת מהווים דוגמא לילדים" – אבל אני אתן לצ'רלס ברקלי לענות במקומי, באחד הפרסומות הטובות ביותר של נייקי לדעתי:
http://www.youtube.com/watch?v=nMzdAZ3TjCA

כהורה, אני לא מסכים ב-100%, אני מסכים במיליון אחוז!

כוכב עליון 12 באפריל 2012

טל, אז אני מניח שבתור אוהד מכבי , ההתנהגות של דיוויד בלאט ללכת לשוחח עם אוהדי קבוצה יריבה (ממתי מאמן מחנך אוהדים של קבוצה יריבה) היא פתטית בעינייך, לא? ממתי מאמנים נהיו רגישים ועסוקים בלשמוע מה יש ל 200 אוהדים (אפילו לא קולניים במיוחד יסלחו לי חבריי האוהדים) להגיד

טל בן יהודה 13 באפריל 2012

אני לא כל כך רואה קשר בין הדברים.

לא הכל סובב סביב מכבי ת"א בחיים שלי, אתה יודע… (הרוב, אבל לא הכל :))

אנחנו מדברים על דברים שקורים על המגרש, בין שחקנים. לא על הקהל ולא על יחסים בין קהל ומאמן.

אביעד 12 באפריל 2012

פרוסנר, אולי כשהסתכלת על התקרית של קיאון מול ואן ניסטלרוי דאז חשבת לעצמך שההולנדי "בכיין", אבל לאור הנפילות שאנחנו רואים היום מכל נגיעונת, אני לא חושב שיש מקום לבקר אותו. האידיוט האמיתי הוא וויירה. עשו עליו פאול, לא קשה במיוחד, השופט שרק לטובתך וכבר יש לך צהוב. למה בדיוק הוא היה צריך את הבעיטה הזאת? הגיע לו אדום. ועוד איך הגיע לו.
ולגבי קיאון? אישיות מצויינת? שחקן ספורטיבי? אנחנו מדברים על שחקן שהלך עם החברים שלו לצעוק ולדחוף קצת שחקן יריב שהחמיץ פנדל. התנהגות דוחה ועלובה בדיוק כמו זו של קין מול האלאנד. רק שאת קין תזכור לרעה כי הוא שחקן יונייטד ובגלל שהסיפור הנפוץ (והשגוי) הוא שהאלאנד גמר את הקריירה בגלל זה.
ההתנהגות של סובוטיץ' – לא מת על זה, אבל זה לא כזה נורא. בטח שלא בר השוואה לקיאון. סובוטיץ' אמר מילה וחצי לשחקן שהחמיץ הרגע פנדל, אבל פנדל שהושג לדעתו של סובוטיץ' ע"י צלילה של רובן. קיאון הלך עם החברים שלו ותקף שחקן שהחמיץ פנדל כאשר המחמיץ לא היה זה שהוכשל, בגלל תקרית שקרתה 20 דקות לפני כן.

עופר פרוסנר 12 באפריל 2012

אוקיי – כמה דברים.

קודם כל בנוגע לקיאון – הבנאדם עשה מה שכל אוהד ארסנל רצה שיעשה. הוא גדל בקבוצה, הוא חזר אליה אחרי שלא רצו אותו, והוא עשה את מה שהוא עשה. אביעד – זו לא התנהגות דוחה כמו זו של קין – אני לא מבין איך אתה יכול בכלל להשוות. אני אנסה להסביר לך את זה בצורה אחרת: קין הלך לשבור רגל בכוונה, קיאון הלך לדחוף שחקן. שחקנים שמנסים לשבור רגל לשחקנים אחרים, זה גועל נפש בעיני. גם מה שואן ניסטלרוי התיאטרלי עשה, הוא עוד בסדר, למרות שאני לא אוהב את זה, כי זה חלק מהמשחק. אבל אף אחד מהם, לא הוא ולא וויירה ולא קיאון, הלך בכוונה לשבור רגל. קצת טראש טוק אחרי המשחק, שום דבר נורא.

בקשר לסובוטיץ' – (מכוון לגלעד בלום) הוא לא רול מודל, ואני לא רוצה את השחקנים שלי רול מודלים. אני לא הייתי ספורטאי כמוך, ואין לי את איך לראות את זה כמו שאתה רואה, אבל הוא כולה עשה טראש טוק, מה שרג'י מילר נגיד עשה לניקס. אז סובוטיץ' הוא פרסוונה נון גראטה, ועל רג'י מילר והניקס ESPN עשו סרט. אני רוצה שחקנים אנושיים, לא מכונות קרות ונטולות רגשות.

אביעד 13 באפריל 2012

קין הלך לבעוט בשחקן, קיאון הלך לדחוף אותו ולצחוק עליו. קין הלך אחד על אחד, קיאון הלך עם החברים. מה שקין עשה גרוע יותר, אבל לחלוטין על אותה סקאלה.
ואל תפטור את קיאון והחבר'ה של ארסנל ב"קצת טראש טוק, לא נורא". היו דחיפות היה מרפק לפנים של רוד והיו שם לפחות 4-5 שחקנים מול שחקן אחד. זה היה אקט פחדני ועלוב.

גלעד בלום 13 באפריל 2012

טל,

לא מבין מה הקשר לפרסומת של ברקלי? אם מישהו כתב תסריט לפרסומת של חברה שמעבידה ילדים בשני סנט לשעה אז אתה מתייחס לזה כאילו שזה קשור למציאות? זה לא ברקלי מדבר,זה מישהו שרוצה למכור נעליים.

אני אסביר לך ממתי נהייתי רגיש-מאז שאני רואה אוהדים זורקים מוטות על מאמנים,חפצים למגרש,מאז שאני רואה שחקנים נוהגים באלימות ובחוסר כבוד כלפי חברם למקצוע,חברי הנהלה שבועטים בשחקן על הרצפה,אוהדים שהולכים מכות ביציעים ומחוצה לו,הלו זה ספורט,אני לא אומר שצריך להתנשק אבל כל הדברים הללו לא קשורים לספורט ותפקיד האחראים לענף לדאוג שתהיה ספורטיביות מינימלית ועונשים על אלימות או התנהגות לא ספורטיבית כדי שנשים וילדים יוכלו ללכת בנחת לראות משחקי ספורט,יש לך ילדים?

טל בן יהודה 13 באפריל 2012

כפי שחתמתי בתגובה הקדומת שלי "כהורה, אני לא מסכים ב-100%, אני מסכים במיליון אחוז!"…

למה אתה חושב שאני ער בשעה כזו?!

לגבי הסוגיה, דורפן המליץ כאן בפוסט לפני כמה ימים על סרט דוקו על מג'יק ובירד (הנה לינק: http://debuzzer.com/dorfan/13569). בין השאר, אפשר לראות שם את היריבות שהייתה פעם ב-NBA בין הסלטיקס ללייקרס. את הפיזיות, את השנאה האמיתית בין הקבוצות. השחקנים באמת לא אהבו אחד את השני והראו זאת על המגרש.

זה הספורט שהיה פעם ולעולם לא יחזור – ואני לא שמח מכך. ממש לא.

צריך להבחין בהבדלים. מה שקרה בדטרויט שרון ארטסט התפרץ לקהל – זה רע. יריבויות פיזיות שכאלה (כמו שיקאגו – דטרויט או לייקרס בוסטון, או הניקס של ריילי) – זה טוב ורצוי. היום כבר אין זה זה… ה-NBA הפך ל-No Balls Association

לגבי המודל לחיקוי, לא משנה אם בארקלי חשב על המסר או שינן אותו, המסר הוא נכון. מעדיף שהילדים שלי יסתכלו עלי ולא על ספורטאים ש(לרוב) בקושי השיגו תעודות בגרות. (בבקשה אל תתחילו למנות ספורטאים חכמים שסיימו עם תארים – אני מדבר פה על הכלל, לא היוצא מן הכלל).

לגבי מוטות ואוהדים ביציע, זה המשך ישיר לנקודה הקודמת שלי. הדברים האלה מגיעים מהבית ומהחינוך של ההורים. הייתי בעשרות משחקי כדורגל וראיתי דברים אלימים הרבה יותר מאביחי ידין… אבל מעולם לא חשבתי לזרוק משהו למגרש או ללכת מכות ביציע.

אתה יודע למה? כי חונכתי אחרת, כי ההורים שלי עשו עבודה טובה איתי. כמו שאני אעשה עם ילדיי, שלא יחשבו לזרוק מוט מהיציע.

אבל כמו שכתבת לפרוסנר, "בוא נסכם שמבקרה הזה אנחנו מנוגדים בדעתנו,יום טוב"… אני אוסיף: חג שמח.

גלעד בלום 13 באפריל 2012

עופר,

רגי' לא נכנס לפנים של אף אחד,הוא וספייק לי חברים טובים והסתלבטו על הקטע ההוא שהיה בהחלט במסגרת הספורט,רג'י הוא דוגמא ומופת של ספורטאי,הוא הרג את היריבים שלו עם הקליעות המדהימות שלו,לשחקן שקולע 8 נקודות בשמונה שניות מותר להיות קצת שחצן אבל הוא לא עשה שום דבר בלתי ספורטיבי,אם אתה לא רואה את ההבדל בין מה שרג'י מילר עשה לבין סיבוטיץ או החבר'ה שלך מארסנל אז אנחנו שני קווים מקבילים שלא ייפגשו לעולם,לא נורא,אני עדיין מחבב אותך ואת הטורים שלך,בוא נסכם שמבקרה הזה אנחנו מנוגדים בדעתנו,יום טוב.

רוני שטנאי 13 באפריל 2012

אחרי שראיתי שוב את הסרטון של קיאון , אני באמת שלא מבין איך אפשר לחוש גאווה על הדבר הזה. הוא בפירוש מכה את ואן ניסטלרוי מאחור, ואח"כ חבריו הגיבורים הגדולים מצטרפים לחגיגה עם דחיפות, קטנות וצעקות. זה מאוד מקובל לרצות שהשחקנים של הקבוצה שלך יתנו את הכל על המגרש, יהיו פיזיים ויילחמו על כל כדור, אבל יש את ההבדל בין זה לבין מחיקת היריב והשפלתו, במקרה הזה הגבול נחצה לחלוטין.

הספורט לא צריך להתקיים באווירה נקייה לחלוטין בלי נגיעות וכו', אבל בספורט צריך לדעת גם לכבד את היריב ולהבין שהיריב הזה יכול בפעם או בפעמים הבאות להביס אותך בצורה כואבת בהרבה ממה שאתה עשית באותו הרגע.

יש הרבה מאוד דרכים להראות תשוקה למשחק ולתת את הכל, לדרוך על היריב ברגע שהוא נופל זו לא הדרך הראויה בעיני אלא להפך. בדיוק כמו שלוחצים ידיים בסוף משחק וכמו שהולכים ליציע של האוהדים שלך בסוף המשחק ולא באים עם אצבע משולשת ליריב או לאוהדים שלו.
אפשר לריב עם היריב, ולהיות פיזי מאוד, אבל צריך גם לכבד אותו, במקרים האלה אין שום כבוד.

רוני שטנאי 13 באפריל 2012

ועוד דבר, אני לא מצפה מספורטאים תחרותיים ומאמנים להיות רול מודלס לילדים שלי. הם עושים כל כך הרבה דברים שלא הייתי רוצה שהילדים שלי ילמדו כדי לנצח – חלק אמנם יכול להועיל בחיים, אבל חלק ממש לא. אז יכול להיות שהבקשה שלי לכבוד ליריבים היא מוגזמת , למרות שיש הרבה ספורטאים שכן עומדים בכללים של כבוד כשהם עולים למגרש . מה שכן אני מצפה מאוהדים של הספורט שלא ינסו להלל אלימות ולהצדיק אותה – הוא התחזה אז מגיע לו לקבל מכות וקללות בפרצוף, או להזדהות עם התפרצות אלימה בגלל שהוא חשב שהוא מקופח וזה מה שאני רואה כאן בכתוב וחבל .

סטודנט 13 באפריל 2012

אם ברוד ובחגיגות נקם עסקינן:

https://www.youtube.com/watch?v=BeTrQavpbUw

אמיר ענבר 13 באפריל 2012

לגבי קיאון וקין, אני חייב לומר ששני המקרים – הלא לגיטימיים ולא תקניים – לא ממש דומים. קיאון אולי היה השתחררות של עצבים של משחק, דבר שקורה. אצל קין, צריך להודות, זה סוג של בעיה נפשית. במשך שנים הוא החזיק נגד האלאנד את העובדה שהנורבגי עמד מעליו וצעק עליו בזמן שהוא שרוע על הדשא עם קרע ברצועה, לא שמישהו ידע מה מהות הפציעה באותו רגע. מילא, אם האלאנד היה פוצע אותו, איכשהו אפשר היה להבין את זה – אבל הנורבגי לא פצע אותו, קין פשוט נפל (יש שיגידו צלל) לא טוב. ועדיין, עצם הצעקה עליו כשאף אחד לא יודע בכלל שהוא ייעדר תקופה ארוכה, הספיקה כדי שיסמן את האלאנד בפנקס הקטן. קצת מוגזם.

זה רוי קין, לטוב ולרע.

אופיר 13 באפריל 2012

התקרית בצד – כמה הייתי רוצה שיהיו לנו (ארסנל) שוב שחקנים שמישהו אשכרה יפחד מהם!

סימנטוב 15 באפריל 2012

בכל זאת מתקשה להבין במה אתה כ"כ מתגאה, רוצה לכתוב משהו קצת יותר בוטה ואפילו מצטער שקראתי ושאני בכלל מגיב

Comments closed