האיצטדיון כזיכרון מתמשך (חלק 2) / מארק בלינדר ואסתי ציפורי

פרויקט האצטדיון של בלינדר ממשיך, והפעם אנחנו עושים קפיצה קטנה לניו יורק

להפתעתי התברר לי שכבר ביקרתי בשני האצטדיונים היקרים בעולם. מחיר בניית מטלייף סטדיום, שמשמש גם את הג’טס וגם את הג’ייאנטס ומבוסס על הארכיטקטורה של האליאנז ארינה במינכן, כך שהוא מחליף את צבעו בהתאם לקבוצה המשחקת בו באותו ערב, נאמד ב-1.6 מיליארד דולרים. מאה מליון דולרים פחות עלה היאנקי סטדיום החדש בברונקס שמדורג במקום השני ברשימה.

המשותף לשני האצטדיונים הללו הוא ששניהם נבנו ממש בסמוך לאותם אצטדיונים ששרתו את הקבוצות קודם לכן. ההבדל הוא שבזמן ש"הבית שרות' בנה", שנבנה ב-1923, שירת את היאנקיז כ-85 שנה, הג'ייאנטס סטדיום הקודם עמד איתן בסה"כ 34 שנה לפני שהחזיר את יציעיו לבונה.

אגב, מסתבר שלהרוס את האצטדיונים לא היה עסק זול כלל. לפרק את זה של הג'ייאנטס עלה כ-$10 מליון ואת זה של היאנקיז כ-$22 מליון וזה התשלום הגדול ביותר שמצאתי על הריסת אצטדיון כלשהו (את האסטרודום ביוסטון החליטו לא להשמיד אחרי שהתברר שהתהליך יעלה כ-$78 מליון). קשה לי לחשוב על מדינה אחרת בעולם שהייתה מסכימה כל כך בקלות להרוס לחלוטין אצטדיון כמו המדולאנדס הישן ('ישן' במושגים אמריקאים) של הג’ייאנטס שבוודאי יכל להמשיך לשרת מטרות אחרות. אולי אחזקתו הייתה יקרה מידי ולכן הוחלט להרוס ולמכור חלקים ממנו לאוספי ממורביליה.

כשארסנל זנחו את הייבורי והאצטדיון הוסב לאזור מגורים, האנגלים דאגו לשמר חלקים מהאצטדיון והשתמשו בהם בבנייה של הפרויקט החדש ומשטח הדשא של הייבורי הפך לגן ציבורי. אצטדיון וומבלי המקורי אמנם לא זכה ליחס דומה אבל לפחות הוא החזיק 80 שנה ובחלקים מהריסות האצטדיון השתמשו האנגלים בשביל לבנות את פארק נורת'אלה המרשים. האירופאים, באופן לא מפתיע, מקדישים יותר תשומת לב מהאמריקאים למחזור ושימוש מחדש של מוצרי בנייה.

בארה"ב, כך מתברר, לעתים קרובות מידי עולה פחות לבנות בניין חדש מאשר לשפץ את הקודם. הנושא של שיפוץהריסה ומחזור חומרים הוא חשוב במיוחד לפרויקט שלנו כי לפחות על פי ויקיפדיה יש כוונה להרוס את אצטדיון ר"ג מהיסוד ולבנות על אותו שטח את האצטדיון הלאומי הבא (טעות פטאלית לדעתנו) אבל על כך בפעם אחרת.

למרות המחיר האסטרונומי של האצטדיונים, שחלקו הגדול הוא באשמת האדמה היקרה בניו יורק וניו ג'רזי, לא ליווה אותי הביקור באצטדיונים בתחושה של "וואו!" לא במפגש עם האצטדיון מבחוץ ולא במגע הראשון של העיניים עם הדשא. אולי זה כי ביקרתי בהם משחקי קדם עונה והופעות (מטלייף) ומשחק זניח (יאנקי). בכל מקרה, לא התרגשתי במיוחד, בטח לא בסדר כמו בביקורים שלי במדיסון סקוור גארדן שגם הוא לא קוטל קנים – עלויות הבניה והשיפוצים לאורך השנים מגיעים לסכום של 1.16$ מיליארד.

כשנזכרים במיליארדים שהושקעו באצטדיונים נדמה שישנה אפילו הצדקה לאכזבה מכך שאין בהם שום יחוד שמצדיק את הכסף שהושקע. תגידו, וכנראה שבצדק, שההיסטוריה של הגארדן היא זאת שגורמת להתרגשות הגדולה לעולי הרגל אבל לדעתי זה רק חלק מהסיפור. למדיסון סקוור גארדן שנבנה ב1968 יש בניגוד ליאנקיס והמטלייף ערך ארכיטקטוני אדיר ועיצוב מדויק.

אם יצא לכם לבקר במשחק בית של הניקס או הריינג'רס והכרטיסים שהשגתם לא היו ביציעים הקרובים לפרקט בוודאי זכורה לכם העלייה האין סופית במדרגות הנעות למעלה. למי שמגיע לאולם בפעם הראשונה, כל אסקלייטור נוסף –  שהוא או היא נאלצים לעלות- גורם לתחושת פאניקה פן ימצאו עצמם כל כך רחוק מהפרקט שלא יראו כלום. אבל, כשנכנסים דרך הדלת לאולם מגלים שבבית הזה אין מושב רע. אפילו מהשורות האחרונות ניתן לראות בברור את פני השחקנים והסלבריטאים שממלאים את האולם. מי שחושב שזה עניין טריוויאלי מוזמן לקפוץ לתאטרון הביקון המפורסם בניו יורק, לשבת ביציע העליון ולגלות שממנו רואים רק ממחצית הבמה.

יתרון נוסף של העיצוב בגארדן, שלצערי עלול להיעלם בשיפוצים אשר יסתיימו בקיץ 2013, הוא כמות הסחות הדעת המינימליות מהאירוע אותו הגעת לראות. במטהלייף וביאנקיז סטדיום ישנם אין סוף דוכני אוכל ואקססוריז, שולחנות בהם ניתן לעשות מנוי לעיתון זה או אחר, להרשם להלפגה לקאריביים או אפילו לפתוח חשבון בנק. כשאתה כבר מגיע ליציע אתה מגלה שלל מסכים ופרסומות מתחלפות מושכות את תשומת הלב עד ששכחת לגמרי את מטרת הביקור. מעבר לכך, יותר מידי טלוויזיות ועיצוב עמוס של חלל הפנים יכול להסתיר מהארכיטקטורה של הבניין עצמו, שאם נעשתה כראוי מביאה איתה מעין 'יופי טבעי' שתמיד עדיף על איפור. בגארדן, דוכני האוכל אינם בולטים כל כך ומלבד הג'אמבוטרון ולוח תוצאה וסטטיסטיקה בקצוות האולם לא תמצאו שום פירוטכנקיה מיותרת. ובכלל, האולם מוחשך והפרקט מואר כך שנוצרת הרגשה של הצגה. והרי בדיוק בשביל זה שילמנו כסף.

אני מתנצל על המעבר החד ומבקש לקפוץ לשנייה לאצטדיון רמת גן שם נגלה שממרבית מקומות הישיבה יש צורך במאמץ אמיתי בשביל לראות את המגרש. המשפט הקודם שווה קריאה נוספת. מה שמעצבן עוד יותר זה שאנחנו מתקשים לראות היטב את המשחק לא בגלל שלל מסכים גונבי תשומת לב אלא בגלל שיציעים, בצד המזרחי לפחות, בנויים בצורה שטוחה המקשה לראות את המגרש כראוי על שלל מימדיו. על זה שנכנסים לאצטדיון אחרי הבדיקה הביטחונית ומגלים שהדרך הכי מהירה להגיע למקומות הישיבה היא דרך טיפוס על תלי העפר אני אפילו לא רוצה לדבר (בפוסט הזה).

את הביקור הראשון במשחק כדורגל אמיתי ('הפועל כפר שלם – שמשון תל אביב' לא נחשב) עשיתי ברמת גן ב-1996 כשהוצאנו תיקו מול הרוסים. הייתי בן 13 ודוד שלי ביחד עם חבר שלו לקחו אותי למשחק ונדמה לי שאפילו קנו לי צעיף. מעבר לזה שאיזה אהבל ביציע ששמע אותנו מדברים רוסית אמר לנו "זה בסדר, אתם מהרוסים הטובים" אני לא זוכר הרבה.

לא בגלל הגיל הצעיר אני לא זוכר, אלא בגלל שבקושי ראיתי את המשחק והגול של ברומר הרגיש כאילו קרה חמש קילומטר ממני. לכן, בעיקר כתוצאה ממבנה היציעים, ואפילו בלי קשר לכיעור – בשבילי, ר"ג הוא לא אצטדיון שמצליח לספוג היסטוריה. אני לא רואה סיטואציה בה הורה מביא את הצאצא שלו, מצביע על הדשא ואומר "פה השחלנו לאוסטרים חמישייה" או "פה לאונרד כהן ברך אותנו בברכת הכוהנים" (אסתי מוסיפה-"בניגוד לטדי שם אבא הצביע על יציע מסוים ואמר – 'את רואה, שם שרפו כיסאות").

אלה דברים שנצטרך לקחת בחשבון בתכנון. קשה לי להתחייב על עיצוב או על קונספט שכולם יאהבו. אני לא בטוח שזה אפשרי (אני אפילו בטוח שזה לא אפשרי). אני כן מאמין שלייצור ייחוד מסוים יהיה קריטי אבל אפילו יותר חשוב יהיה לדאוג לכך שהאוהדים יוכלו לראות היטב את ההצגה על הדשא גם אם יקנו כרטיס סטודנטים (ויהיו כרטיסי סטודנטים!) כי אתה לא יכול לזכור מה שאתה לא רואה ואם אתה לא זוכר – לא אכפת לך.

***

ארינה דה סאו פאולו:

Photo credit: Brazilian Government

מאחר ואנחנו בודקים אצטדיונים שונים ברחבי העולם בשביל לראות מה עובדלא עובד ולהתעדכן במה שיש להם להציע, החלטתי לבחור בכל פוסט את זה שהרשים אותנו במיוחד ולצרף תמונה שלו בפוסט עם תיאור קצרצר. הפעם נבחר האצטדיון החדש של קורינתיאס שנבנה לקראת מונדיאל 2014.

האצטדיון מתוכנן ל-48 אלף מקומות ישיבה אך מכיוון שפיפ"א דורשת מאצטדיונים אשר מארחים את משחקי פתיחה של מונדילאים להכיל לפחות 65 אלף צופים יוספו לו עוד 20 אלף מקומות ישיבה זמניים. עלות האצטדיון היא כ-405 מליון דולר. צידו החיצוני של הקיר המזרחי באצטדיון מתוכנן להיות מסך הHD הגדול והאיכותי בעולם עם רזולוציה טובה פי 3 מהמסך באצטדיון הקאובוייס החדש. לאצטדיון יהיה גג אשר יגן על היציעים מפני גשם ועליו מערכות סולאריותתאים פוטוולטאים שייצרו חשמל לאצטדיון במטרה להוזיל את ההוצאות על החשמל הסטנדרטי. לאצטדיון גם יחוברו שלושה גנרטורים למקרה שהחשמל יפול. מה שאהבנו באצטדיון הוא כמובן המערכות הסולריות על הגג שיגן על האוהדים מפני הגשם ועל העובדה שהברזילאים לא בנו אצטדיון גדול מידי בשביל להרשים אלא הסתפקו באצטדיון שיספק בדיוק את כל צרכי קורינתיאס אחרי המונדיאל.

***

חלק 1: שלומית בונה סוכה ואסתי איצטדיון

בחייאת גלעד מי לוקח אתה או סרנה?
בשוך הסערה

34 Comments

לס 30 באוקטובר 2012

סבתא שלך רואה בגארדן את הפנים של השחקנים מהיציעים העליונים!! אל תקשקש

איציק 30 באוקטובר 2012

לסבתא כנראה קשה יותר לראות :-)

בלינדר 31 באוקטובר 2012

רואים מצויין מהיציעים הכי זולים וכהוכחה – התאים הפרטיים נמצאים הכי למעלה בגארדן.

MG 30 באוקטובר 2012

מארק, קודם כל, אם טרם כתבתי זאת בעבר, אז הפרויקט מבורך – שאפו.
האמת שגם מהמערבי בר"ג לא רואים מיודעכמה, כיוון שהוא רחוק מהמגרש.
אינני אדריכל ואין לי הבנה או ידע מיוחד בתחום, אך להבנתי מדברי אבי לוזון, אין ברירה להרוס את האצטדיון וכל מה שמסביב, כיוון שבנוסף לאצטדיון החדש בונים גם 4 מגדלי מגורים, כך שכל המתחם עומד להשתנות, וכידוע מיקום מגדלי המגורים צריך להתאים לתמ"ע.

dtnsgl 31 באוקטובר 2012

הוא התכוון שהוא לא חושב שזה נכון לבנות את החדש באותו מקום.
להרוס את הישן זה חובה. לא להשאיר זכר

בלינדר 31 באוקטובר 2012

תודה MG

אני חושב שזה רעיון לא טוב להשאיר את האצטדיון במיקום הנוכחי. אין גישה נוחה אליו, אין מספיק חניה ואני לא רואה איך אפשר לבנות באותו מיקום אצטדיון נורמלי עם מבני מגורים ליד (ומי ירצה לגור בצמוד לאצטדיון?). מדובר בקרקע יקרה שאפשר לנצל אותה לדברים אחרים.

אני חושב שהאצטדיון החדש צריך להיות איפשהו בין תל אביב ליורשלים (אולי דרומית מזרחית לראשל"צ, ליד הכביש החדש לירושלים) אבל לא משנה איפה יבנה החדש כל עוד תהיה גישה נוחה ברכבת. אין שום צורך למהר עם בניית אצטדיון חדש אם זה לא יפתור את הבעיות של האצטדיון הנוכחי.

אזי 30 באוקטובר 2012

כמה דברים קטנים
מהביקור שלי בגארדן (לצערי בהופעה ולא במשחק) גיליתי שהמדרגות הנעות האלה הם זוועה.
אלפי אנשים נדחסים לתוך המדרגות ומשום מה ביציאה מהמדרגות הם הולכים הרבה יותר לאט, מה שמביא למצב שהמדרגות זורקות אותך החוצה, אבל אין לך לאן.

בקשר להסחות הדעת, אולי זו הדעה הלא מבוססת שלי, אבל לא נראה לי שהאמריקאים הולכים לאיצטדיון ספורט כדי לראות ספורט. הם הולכים כדי להעביר יום.

איציק 30 באוקטובר 2012

אזי,
מסכים עם כל מילה ומחזק. חברי האמריקאים אומרים שהכדורגל לא מעניין כיוון שאין מספיק עצירות לכל שאר הדברים להינות מהם, ובנוסף יתכן ופיספסת שער אחד בזמן קניית נקניקיה ופיספסת הכל. בפוטבול ובטח בכדורסל, פספסת, עוד כמה דקות יהיה משהו חדש להתרגש. הם בהחלט הולכים לספורט כחוויה הרבה יותר גדולה מהמשחק עצמו.

בלינדר 31 באוקטובר 2012

אכן, המדרגות הנעות בגארדן הן בעיתיות…במיוחד במצב חירום. לוקח יותר מידי זמן לפנות את הבניין כולו. אני אגע בזה בהזדמנות אחרת כשנדבר על הגדולה של הקולוסיאום ברומא.

אריאל גרייזס 30 באוקטובר 2012

מצדי שיהרסו את רמת גן ולא ייבנו כלום במקום. הדבר הזה חייב לההרס ויפה שעה אחת קודם.
בשביל צורכי הנבחרת שלנו מספיק בהחלט בלומפילד/מלחה/האיצטדיון החדש של חיפה. רק שיהרסו אותו.
חוץ מזה – אהבתי. הלוואי ופה בארץ יקדישו כזאת מחשבה באוהדים. שהאוהדים יוכלו לראות את המשחק? באמת, איזה אנרכיה!

אזי 30 באוקטובר 2012

זה מה שאתה מפספס
זה רק מתוך מחשבה על האוהדים שהם לא יכולים לראות את המשחק :)

MG 30 באוקטובר 2012

אריאל, זה לא כזה פשוט.
בתקופת גרנט (כשעוד הייתי הולך למשחקי הנבחרת) האצטדיון היה מלא.
משמע:
לארח בבלומפילד – יותר מ-60% מהאוהדים בחוץ.
לארח בטדי – יותר מ-40% מהאוהדים בחוץ.
לאחר בחיפה – יותר מ-20% מהאוהדים בחוץ.

כנ"ל לגבי גמר גביע.

לנבחרת ולגמר הגביע ראוי אצטדיון שיוכל להכיל לפחות את החלק הארי של האוהדים שמבקשים להיות במשחק (אם חלילה יהיה קמפיין מוצלח).

איציק 30 באוקטובר 2012

עד כמה שאני זוכר, איצטדיון רמת-גן נמצא בתוך העיר ולא בפאתי העיר. צריך להרוס ולבנות חדש באחת היציאות מהעיר. אני גרתי מעל 20 שנה ליד האיצטדיון העירוני באר-שבע (אם אפשר לקרוא לזה איצטדיון). במקרה הטוב הגיעו בסביבות 8 אלפים צופים. עדיין הרעש והבלגן, סתימת החניות, והכבישים זה אסון. האוהדים לא שומרים על שקט בזמן המשחק ומרעישים נורא :-)
האיצטדיון צריך להיות בפאטי העיר, עם גישה נוחה, חניות וחנויות מספיקות. כמות המושבים צריכה להיות תלויה במתמודדת (משהו כמו יציעים מודולריים), באסה לראות יציעים ריקים. באו 5,000 צופים מול איי-פארו, מקפלים חלק מהיציעים כך שיראה מלא. אני יודע שזה לא מעשי, אבל הרעיון נראה לי נחמד. לא רוצה לשמוע את אינשטיין או ארבל מתלוננים שמשחקים מול יציאים ריקים.

תומר חרוב 30 באוקטובר 2012

שברת לי את הלב עם הפתיחה הזו של הריסות אצטדיונים.

אפריים 31 באוקטובר 2012

פרוייקט נפלא שכתוב יפה לאללה. כחובב אצטדיונים אני מתמוגג ומחכה לבאות.

ולעניינו-
במקום אצטדיון רמת-גן הולך לקום קומפלקס מפחיד (לטובה או לרעה, לא ברור) שיכלול קניון עצום, בנייני מגורים ואצטדיון כדורגל כאשר מתחת להכל יהיה חניון תת-קרקעי.
לצורך העניין, נבחרו 4 חברות בין-לאומיות שעובדות על הצעות כשלכל אחת מהן מוצמד משרד אדריכלים מקומי. מדובר בחברות מ-ארה"ב, גרמניה, אנגליה וספרד (מקווה שזכרוני לא בוגד בי).

אני יודע את זה כי אני מכיר מישהו שעובד באחד מהמשרדים הישראלים.
הייתה לנו שיחה מעניינת על נושא היתרונות/חסרונות של גודל הפרוייקט (מצד אחד תקציבים גדולים יותר ומצד שני סירבול וחוסר מיקוד בדבר העיקרי- הריסת האצטדיון הקיים ובניית חדש). עוד לא ברור איך זה יתנהל, אבל אני מקווה שזה ייעשה בשלבים כשהשלב הראשון יהיה האצטדיון ורק אחר-כך יתר הקומפלקס.

בכל מקרה, אם תרצו אחבר אותכם למי שאני מכיר.

עופר פרוסנר 31 באוקטובר 2012

היי אפריים – אשמח אם תוכל לחבר אלי את האנשים – אני מאוד רוצה לשמוע עוד על הנושא – בעיקר לוחות זמנים, המתמודדים במכרז וכל הפרטים בקשר ל-SPEC של האיצטדיון

בלינדר 31 באוקטובר 2012

תודה רבה אפריים, מעניין מה שאתה מספק.

אתה יודע במקרה עם הכוונה לבנות עוד קניון או פשוט להגדיל את הנוכחי?

יש לי הרגשה שגם אם יבנה חניון תת קרקעי ענק שיפתור את בעיות החניה אנחנו עדיין נתקל בפקקי תנועה מזעזעים אחרי כל ארוע. במיוחד אם החניון ישמש גם את האצטדיון, גם קניון ויכול להיות שאפילו את הבניינים.

אפריים 1 בנובמבר 2012

לפי מה שהבנתי, הקניון הקיים הולך לגדול ולכסות את כל שטח החנייה הנוכחי שבין האצטדיון לקניון.

נעשה מחר טלפון ונראה מה אפשר להוסיף והאם יש גישה למכרזים או לתהליך. אעדכן בכל מקרה בפוסט הזה.

עומר 31 באוקטובר 2012

למה צריך אצטדיון לאומי? בשביל כמה משחקי נבחרת בשנה + חצי גמר וגמר גביע? ממש בזבוז. רוב השנה הוא עומד ריק ומכוער. באיזו עוד מדינה יש אצטדיון לאומי שזה כל הייעוד שלו? אני יכול לחשוב רק על וומבלי באנגליה ואולי גם סטאד דה פראנס בצרפת (עדיין מארח את משחקי הנבחרת?) שלא משמשים קבוצות ליגה בשוטף. אפשר לעשות רוטציה בין כמה אצטדיונים כמו טדי, חיפה החדש, נתניה החדש, בלומפילד ואפילו פ"ת (כשמשחקים מול איי פארו).

MG 31 באוקטובר 2012

הוא לא מארח רק מופעי ספורט, אלא גם מופעי בידור.
ישראל צריכה אצטדיון של יותר מ-32,000 מקומות (חיפה).

עומר 1 בנובמבר 2012

MG, יש הרבה דברים שישראל צריכה לפני "אצטדיון של יותר מ- 32,000 מקומות. גם אם נישאר בתחום ההשקעה בספורט בלבד, יש מקומות יותר טובים להשקיע את הכסף. בישראל נבנו/נבנים כמה אצטדיונים חדשים ויפים בשנים האחרונות. כמעט רוב ההשקעה (מאות מליונים) הגיעה מכספי ציבור (רשויות מקומיות, משרד הספורט, הטוטו וכדומה). הכל טוב ויפה. אבל מעט מאוד (יחסית) הושקע בשנים הללו בתשתיות ספורט בסיסיות כמו: מתקני ספורט לילדים ולנוער, שבילי אופניים, מסלולי ריצה, אצטדיוני אתלטיקה, עוד בריכת שחייה אולימפית, מימון משכורות למאמנים ועוד ועוד.
לגבי מופעי בידור, אני לא חושב שיש הרבה כאלה שזקוקים לאצטדיון ענק. הייתי בהופעה בבלומפילד והייתי בהופעה באצטדיון ר"ג ולגודל של ר"ג לא היה שום יתרון. בהופעת רוק, בעמידה, נכנסים עשרות אלפים רבים גם בבלומפילד. גם מדונה הופיעה באצטדיון בפתח תקווה ולא שמעתי תלונות.
אז לפני שבונים אצטדיון לאומי חדש בשביל כמה אירועי ספורט בשנה, אולי כדאי לחשוב עוד שנייה ולהשקיע את הכסף הזה במקומות בהן הוא נחוץ הרבה יותר.

בלינדר, על אילו עוד שימושים חשבתם? גם כן הופעות בידור? עוד קניון (באמת חסרים לנו כאלה בארץ)? אולי שיהיה גם אצטדיון אתלטיקה? מסלול הריצה רק ירחיק את הקהל מהדשא.
קורינתיאס יכולה למלא אצטדיון של 48000 מקומות, אבל בארץ אין קבוצה שצריכה אצטדיון גדול כל כך. אפילו הברזילאים הבינו שהמראקנה גדול מדי ומקטינים אותו.
הזכרת את קן הציפור. אז מה שלום האצטדיון האולימפי בלונדון שהקבוצות הלונדוניות פחות או יותר רבו ביניהן כדי לא לקבל אותו? ומה שלום האצטדיונים שבנו בדרום אפריקה לקראת המונדיאל? אני בטוח שאייאקס קייפטאון נהנים לשחק באצטדיון עם תכולה של 55 אלף צופים לחלק מהמשחקים הם מביאים פחות מעשרת אלפים צופים.

בלינדר 1 בנובמבר 2012

אף אחד פה לא אמר שאנחנו מתכננים אצטדיון של 55 אלף מושבים. אני מציע שתחכה לראות את התוצאה הסופית לפני שאתה קופץ סתם.

בלינדר 1 בנובמבר 2012

וכמובן – מטרת הבלוג, מעל לכל, היא ללוות תהליך של תכנון אצטדיון בשביל ללמוד איך התהליך הזה מתבצע מבפנים. כרגע הדיון הזה על האם שווה להשקיע או לא שווה להשקיע באצטדיון לאומי חדש לא הכי רלוונטי לכאן.

MG 1 בנובמבר 2012

עומר, אני מצטער, אך אינך בקיא בפרטים.
לפחות לפי אבי לוזון, הפרויקט, שעלותו כמליארד שקל, צפוי להכניס כ-1.6G וזה לפני הכנסות משכירות שעולות על הוצאות ההחזקה.
בקיצור, לאחר סיום הפרויקט, אמור להיות רווח לקופה הציבורית ולא הוצאה.
אגב, בעיקר לשם כך, מגדלי המגורים.

גורדיטו 2 בנובמבר 2012

ביום שבו פרויקט בנייה (בטח בסדר גודל כזה) יסתיים ברווח לקופה הציבורית ולא בהוצאה, ייפתחו השמיים ותוך כדי מוזיקה שמיימית שמנגנים מלאכים שמנמנים מכונפים המלווים בפיות מזהירות המפזזות לכל הכיוונים, תרד רגל ענקית ותמעך את כולנו!
MG, אין מצב שדבר כזה, באיזושהיא סיטואציה שהיא, בשום מקום שהוא בעולם, יכול לקרות.
זה מנוגד לאופי הבסיסי של העבודה, לאופי הבסיסי של זכייה במכרז בנייה ולאופי הבסיסי של מקצוע הקבלן.
לוזון מחרטט. כרגיל.
http://www.youtube.com/watch?v=49c-_YOkmMU

MG 2 בנובמבר 2012

מה עם הטרמינל החדש של נתב"ג? והתחנה המרכזית "החדשה" בת"א?
יש לא מעט פרויקטים שהכניסו כספים לקופה הציבורית (המוביל הארצי?!).
בתור אחד שריכז תיק ביקורת של חברת נדל"ן ציבורית, אני יכול לומר לך שהרווח הגולמי של פרוייקט יוקרה במרכז הוא אדיר. אז נכון, יש גם אצטדיון, ולכן רווח של 60% כפי שצופה אבי לוזון זה באמת לא סביר, אבל אם תשקלל גם היוון של שכירות מהחנויות, אירועים וכו', אפשר לכל הפחות לצאת מאוזנים ואולי גם להרוויח.

גורדיטו 2 בנובמבר 2012

אני לא מבין גדול בפיננסים, אני רק יודע שבכל הפרויקטים בהם הייתי שותף או ששמעתי עליהם, התקציב נפרץ פעמים רבות והאומדנים היו ללעג ולקלס. אני מביט בנושא מנקודת המבט של האדריכל ולכן אולי איני מבין את התמונה הפיננסית הכוללת.
לפחות כוונתי היתה שכשפרויקט לא יחרוד ממסגרת התקציב והאומדן שלו, יפתחו השמיים וגו'

MG 2 בנובמבר 2012

בזה אתה צודק לחלוטין.
ברגע שמדובר על פרויקט ציבורי השכר של המשתתפים לא תלוי בעמידה בתקציב, ולכן זה אכן לא קורה.

בלינדר 31 באוקטובר 2012

עומר, המטדה שלנו היא להמנע בדיוק ממה שאתה מתאר. אנחנו מתכננים מתחם עם שימושים רבים ולא עוד פיל לבן סטייל קן הציפור הסיני.

גורדיטו 2 בנובמבר 2012

בהמשך למה שכתבתי לMG, כל זה לא אומר שאתם לא צודקים בכוונותיכם להקמת האיצטדיון. יש חשיבות רבה לבחירה מדוקדקת של תמהיל נכון בין מסחר לספורט, בין מגורים לבין איזורים ירוקים.
דווקא המיקום של האיצטדיון היום מתאים בעיניי להקמת קומפלקס כזה, כי זהו מקום המחבר בצורה טבעית ואורגנית בין ארבע הפונקציות הללו.
מגורים, אנחנו נמצאים על הקצה של שיכון ותיקים והמגורים שמעבר לרחוב אבא הלל (מה שמאפשר שימוש בתשתיות החינוכיות והאזרחיות שבסביבה ולהרחיב אותן במקרה הצורך)
ספורט, קיים באיזור הזה בצורה ממוסדת (האיצטדיון, הדר יוסף, מגרשי הטניס, המרכז החדש לאופניים שמתחיל להבנות מעברו השני של הירקון ואפילו המוזיאון האולימפי) וגם בצורה עממית אורגנית (רק תבואו לשם בבוקר ותראו את כמות האנשים שעושים שם ספורט עממי, רכיבה, הליכה וכדומה). ניתן בקלות יחסית לההשתמש בשטח ולקיים שם קומפלקס ספורטיבי מכל הרמות שצויינו לעיל, שיחייה כל ימות השבוע ולא רק בזמן משחקי נבחרת. תחשבו רק על שילוב מוזיאונים ספורטיביים שימשוך תנועת אנשים וילדים שיגדלו לתוך מסורת ספורטיבית. (מי שלא ראה את התערוכה שהיתה לפני כשנה במוזיאון ישראל בנושא הכדורגל הישראלי לא יבין על מה אני מדבר. הבן שלי כל כך נהנה לבקר בה וחבל שזו היתה רק תערוכה זמנית…)
האלמנט הירוק ברור מאליו, הפארק מסביב יפה בצורה קיצונית, כמות האנשים שמסתובבים בו כיום היא עצומה, השימוש שעושים בפארק לצרכי בילוי רק עולה כל הזמן (אני מדבר בתוך מי שגר באיזור) וכל אלו יכולים להשתלב, להעשיר ולהיות מועשרים ע"י פרויקט שיבנה בקפידה במקום.
האלמנט המסחרי הוא עמוד השדרה של פרויקט כזה, הוא המתחזק אותו לאורך הזמן ושוב, המקום הזה הוא מרכז מסחרי תוסס ופעיל כיום, דבר שלא יישתנה עם פרויקט חדש, אלא להיפך.
לפעמים הבעיה הגדולה ביותר היא לגרום לשינוי הרגלים אצל אנשים, כדי להסיט אותם למקומות שאליהם האדריכל מכוון. לעניות דעתי, המקום הזה מהווה דוגמא נדירה למדי לשילוב קיים, ברמה כזו או אחרת, של כל האלמנטים המבוקשים שמחייבים כיוונון מדוייק וקפדני, אך הפוטנציאל קיים.
סליחה על הטקסט הארוך, נפלט לי… :)

בלינדר 2 בנובמבר 2012

להיפך, תודה רבה על ההסברים. מעריך את זה מאד.

אני מודה שלא הייתי במתחם כ-3 שנים ולא זוכר חלק מהמתקנים שציינת (אבדוק אם אפשר לעשות סיור דרך גוגל EARTH). עדיין לא השתכנעתי לגמרי שזה המקום הנכון לבנות בו אצטדיון חדש (אולי זה בגלל הזכרונות הרעים מהמשחקים ומהאזור הזה והנסיונות לחזור הביתה ב12 בלילה אחרי משחק).

בכל מקרה, קיבלתי את האי מייל שלך וצפה לאי מייל בקרוב :)

גורדיטו 2 בנובמבר 2012

בשמחה.
הסתכלתי עכשיו בGOOGLE EARTH על המקום, ומסתבר ששכחתי לציין עוד נקודה חשובה, שדווקא יכולה לענות על אחד החששות שלך: יש שם פאקינג פסי רכבת, תחנת רכבת ומקום לפיתוח נוסף שלהם! כל התשתיות שם…
תוכל גם לראות שם את הריכוז של מגרשי הספורט על שטח קטן יחסית.

עופר פרוסנר 2 בנובמבר 2012

אני רוצה גם להוסיף שיש שם מגרשי אימונים רבים של כדורגל – שם מתאמנת הנבחרת והמגרשים אף משמשים את בית"ר רמת גן אם אינני טועה במשחקי ליגה ב' שלה

Comments closed