שתי קבוצות לשני עמים

למה לקטמון אכפת כל כך מהפועל ירושלים?

IMAG1376

 ב-15 למרץ 1892 הסתכסך הבעלים של איצטדיון אנפילד עם הדיירת שלו, קבוצת אברטון ששיחקה שם. לקבוצה החדשה קראו גם כן אברטון, אבל ההתאחדות האנגלית החליטה שהיא לא מוכנה שיהיו שתי קבוצות בעלות אותו שם, אז לקבוצה החדשה החליטו לקרוא ליברפול. ומאז, יש שתי קבוצות גדולות במרסיסייד (בלי להעליב את אוהדי טרנמיר, כמובן).

ב-9 במרץ 1908 החליטו 44 חברים שוייצרים ואיטלקים ממועדון הכדורגל והקריקט של מילאן, שהם לא אוהבים את השליטה האיטלקית במועדון, אז הם הקימו מועדון חדש שיצא מהמועדון הישן, וקראו לו אינטרנציונלה מילאנו.

ב-7 באוגוסט 2007 החליטו חלק מאוהדי הפועל ירושלים, שמאסו בדרך בה הקבוצה התנהלה, להקים קבוצה חדשה, ואחרי תלאות רבות, כולל התחלה מחדש בליגה ג', היא הגיעה בעונת 2013/14 לליגה הלאומית, והיום, כמו שבטח שמעתם, היא אפילו שיחקה מול הקבוצה ממנה יצאה במקור.

מה ההבדל בין שלושת המקרים? ליברפול ואברטון לא רוצות להתאחד. גם מילאן ואינטר לא. אבל הפועל קטמון רוצה איחוד. למה? אני לא יודע, אם אני חייב לשער – הסיבה היא שהם רוצים את השם הפועל ירושלים. למה חשוב להם השם? לא יודע. מה רע בקטמון? הקימו קבוצה, מפעל יפה. אבל הם לא שוכחים את הקבוצה המקורית.

כי בנוסף לאתוס היפה של קטמון, של בעלות אוהדים, של שירה ושל משהו חדש ורענן בכדורגל הישראלי – יש עוד מרכיב קצת פחות נעים, זה שאפשר היה לשמוע אחרי השער הראשון כשקריאות קצובות של "סאסי הרס את הפועל" שטפו את טדי.

תראו, אני לא מתיימר להבין את מה שהרגישו אותם אוהדים שהחליטו להקים קבוצה חדשה. אבל אני גם לא מצליח להבין איך אפשר לעזוב את הקבוצה שלך. ישבתי עם אוהדי הפועל ירושלים, בין האוהדים המושמצים והמבוטלים ביותר בכדורגל הישראלי – אלה שבמשך שנים אומרים להם "מה אתם נשארים עם הקבוצה הזו, לכו לקטמון" והם לא רוצים.

למה נראה לאנשים שכל כך קל לעזוב קבוצה? למה אנשים חושבים שזה משהו שפשוט לעשות? לעזוב את כל מה שגדלת עליו, סמל ושם? ועכשיו קטמון רוצים להגיד שהם "הפועל ירושלים האמיתית". מה נשאר לאוהדים של הפועל ירושלים חוץ מהשם של הקבוצה? 2500 מהם הגיעו למשחק היום, וראית על הפנים שלהם שהם לא מסוגלים לאהוד אף קבוצה אחרת.

לא צריך להיות איחוד בין שתי הקבוצות האלה: הן שונות מדי, הן חושבות אחרת, וזה טוב. יש מקום לכמה קבוצות. לכמה תרבויות. והכי חשוב, האוהדים שלהן אוהדים שתי קבוצות שונות – שלכל אחת מהן, לפחות לפי המשחק שהיה היום, יש מקום משלה.

חידון מספר 369. נורמליזציה
מפצחי המומנטום

65 Comments

אלון 16 בנובמבר 2013

אני ראשון

dtnsgl 16 בנובמבר 2013

מסכים ולא מסכים כי איחוד הקבוצות ייתן הרבה כח וקהל גדול שהגיע או חזר בעיקר בזכות קטמון.

חוץ מזה בליברפול יש שתי קבוצות גדולות – ליברפול והמילואים של ליברפול, ותודה לביל שאנקלי על ההבהרה.

אסף THE KOP 16 בנובמבר 2013

לא שמתי לב שגם אתה רשמת.
אתה בודאי צודק.

כריסטי ברטו 16 בנובמבר 2013

קבוצה לא עוזבים? בוודאי שעוזבים… איפה כל האוהדים שהיו פעם לקבוצות בעלות מעמד בכדורגל הישראלי, כמו בית"ר ת"א, שמשון, הכח ר"ג? התייאשו מעשרות שנים של עליבות ועזבו. ובמקומם לא באו חדשים, והקבוצות הללו דעכו עד שהפכו לשלדים חלולים, קבוצות שלנצח נודדות בליגות הנמוכות בניהול כושל ובאפס תנופה. אפילו קבוצה כמו בני יהודה, עם אליפות וגביעים ומשחקים באירופה, אפילו אותה האוהדים עוזבים, והילדים שלהם כמו כל הילדים בארץ מתכנסים באהדה שלהם לאחת מ4-5 הקבוצות הגדולות של ישראל. הפועל ירושלים הייתה בדרך הבטוחה לשם, בניצוחה של משפחת קבלני עפר ובעלי מועדונים אוהדי בית"ר מוצהרים שמתייסים להפועל כמו אל צעצוע פרטי, שיעשו בו מה שיבוא להם.
והפועל קטמון היא שינוי המגמה הזו, יחד עם אוסישקין וקביליו יפו. היא כנראה המקום היחיד שבו הצליחה המחאה החברתית, מלבד מחירי הסלולאר. אנשים פשוטים מהשורה שקמים ואומרים "לא עוד", ועושים מעשה במקום פשוט לא לבוא יותר למגרש ורק לספר לנכדים האוהדי מכבי חיפה שלו שפעם הייתה קבוצה אחרת בירושלים.
כששרתי "סאסי הרס את הפועל" ו"הפועל של האוהדים" כיוונתי בלב לסאסי, רק לסאסי, לא לאף אחד מהצופים שבצד השני. אלפי אנשים שרו לסאסים "קחו את מיליוני השקלים של החובות שיצרתם, את ההתבטלות בפני בית"ר, את היחס הנורא לשחקנים (דן רומן, דוגמא נפלאה), ותקפצו לנו, בלעדיכם יש לנו הפועל ירושלמית שמחה ודמוקרטית שנלחמת על ההגמוניה בעיר". בצדק נעלבים אוהדי הפועל ירושלים שלא עברו שאף אחד לא סופר אותם. ואף אחד לא סופר אותם כי הם בחרו שלא להיספר, להשאר אוהדים מיואשים של קבוצה בדרך לאבדון.

רן 16 בנובמבר 2013

יפה ונכון מאד

ואת זה אומר לך אחד שבצעירותו אהד את ביתר והיום מצטער שהוא גר בחו״ל ולא יכול היה להיות נוכח בדרבי שלכם.

גילי 16 בנובמבר 2013

כל מילה!

אריה 16 בנובמבר 2013

אני תוהה מאיפה הבאת את החרות לקבוע שאין צורך באיחוד. זאת שטות מדהימה. לא רק זה שאנחנו מתמודדים עם היריבה העירונית הנוראה בארץ , מכל הבחינות, אנחנו עדיין קהל דומה ואחיד בהרבה מזה של מכבי הפועל וחיפה וביתר. השוני בין המזרחי והמערבי, יציע ג והיתר, שער שתיים וחמש, אולטראס מכבי והשחקן זצ"ל גדול בהרבה מהשוני בינינו. אז יפה שעודדת עם הצד הפחות מסוקר, עכשיו תנסה גם לא לטעות בצורה גסה כל כך לגבי מה שקבוצות הפועל בירושלים צריכות.

מתכנת 16 בנובמבר 2013

איך אפשר להתמודדד עם המסה המילולית המתנשאת הזאת? רק לחייך. אנחנו מתבטלים בפני בית"ר והם האלטרנטיבה הקסומה שמשאילה את כל שחקני הנוער שלהם. אבל ככה זה בקטמון, מרימים שלטים ושרים בעד איחוד כי זה רומנטי ומהמם כלפי חוץ, אבל בתכלס שהפועל תמחק כמו שאר הקבוצות המתולוגיות. זה עולם חדש.
אני כ"כ גאה ואוהב את הקהל שלי, אין כמונו בעולם ואף אחד לא יכול לשבור אותנו. בניגוד לכל הקבוצות האלה , אנחנו נחיה. גם את סאסי נעבור וגם את קטמון.

כריסטי ברטו 16 בנובמבר 2013

לא אתה מתבטל בפני בית"ר, זו בדיוק הנקודה. אתה כנראה אוהד מסור, יכול להיות שאתה נוסע עם הקבוצה לכל חור בארץ, שר ומניף דגלים ומעודד בלי קשר לתוצאה. יכול להיות. ואולי אתה גם ישר מספיק כדי להבין שכוח ההשפעה שלך הוא אפס, כלום, נאדה, גורנישט. אתה בסך הכל ססטיסט בהצגה של סאסי, בקבוצה ששייכת לו בטאבו. דעתך כאוהד לא חשובה ולא נחשבת. את זה אנחנו רוצים למחוק, נכון, את הפאסיביות האיומה שהובילה את אוהדי כל הקבוצות האלו להיעלם מהמפה.

עמוס נוי 16 בנובמבר 2013

אגיד זאת בעדינות – במשחק הוכחתם סופית שאתם לא רלוונטים. הדרך להפועל ירושלים חזקה ומאוחדת אינה עוברת דרככם. לא כמותית (1500 עם אלפי הזמנות וחיוב של מחלקות הנוער והילדים להתייצב?), לא איכותית ומוסרית (קללות מחרידות במגפון למנהל קבוצה, יריקות, תקיפת שחקנים, וגסות כללית), לא אסטרטגית (למשל – אחוז ילדים וקטינים בקהל; בצד של קטמון היו יותר תינוקות על הידיים מאשר כל האוהדים בצד שלכם, בערך). אתם אנשים טובים עם כוונות טובות, אולי חלשים, אולי פסיביים, אולי נואשים ומנסים לשרוד. אבל לפעמים שינוי עושים על ידי גלות:
כי בחיי כל ציבור יש רגע כזה:
כשכוחות עריצים של רוע וסיאוב משתלטים על חייו.
כשדווקא להמשיך ולשתף איתם פעולה זה חוסר נאמנות ובגידה.
כששתיקה וחולשה וריפיון וסבילות הם כמעט פשע.
כשדווקא לעזוב ולהיאבק מבחוץ זה פטריוטיות ואהבת אמת.
כשפעילות ויוזמה ואמונה ובנייה של אלטרנטיבה מוסרית היא הדרך לשינוי.
דה-גול הבין את זה.
וילי בראנדט הבין את זה.
סאמורה מאשל הבין את זה.
צ'ה גווארה ונלסון מנדלה הבינו את זה.
מיליוני אנשים הבינו את זה.
הם בחרו להיאבק במולדת שלהם ובמשטר שהשתלט עליה מבחוץ.
וגם הם נקראו בוגדים על ידי אנשים טובים שביקשו רק לשרוד איכשהו.
וגם הם ניצחו. כמו שקטמון ניצחה אתמול. ולא רק על כר הדשא.
יהיה איחוד – הדרך אליו עוברת דרך אוהדי קטמון, ודרך ראש העיר, ודרך אנשי עסקים, ודרך משפחת סאסי. אתם, שבחרת בפסיביות, לא בתמונה

מתכנת 16 בנובמבר 2013

1500 עם אלפי הזמנות איך זה בכלל הגיוני?
האיש הנחמד הזה שאת תגובתו הממוחזרת למחצה קראתי בעל כרוכחי גם בפייסבוק, זה קטמון. התנשאות, תעמולה, שקרים עטופים במילים יפות.
אני לא יודע את מספר האוהדים המדויק, אני יודע בוודאות מהשוואה בין תמונות שהוא לא נפל משלכם (וגם אם נפל הכמות כ"כ מזערית ובוודאי אינה מצדיקה ביטול מוחלט שלנו), אני יודע בוודאות שזאת פחות או יותר אותה כמות אוהדים שנכחה בכל משחק חשוב אחר של הפועל ירושלים בשנים האחרונות ולא לכולם אתה יכול לייחס קומבינה שקרית כזאת או אחרת, ולמרות ששיחקנו סמוך לכניסת שבת ולנו יש הרבה יותר אוהדים מסורתיים ודתיים מלכם, גם את זה אני יודע. הזמנות, מחלקות נוער וילדים (יד ביד אם זה שאתה אומר שבניגוד אליכם אין לנו ילדים ביציע… שוב הגיוני מאוד), זה אתה אומר.
אגב אני מכיר חברי עמותה בקטמון שגם עסקו ביחצנות נדיבה למשחק, את זה אני אומר.
ועדיין שימו לב איך למרות החוסר רלוונטיות המוחלט שלנו האיש עדיין מדבר על איחוד. למה שתרצה להתאחד עם אוהדים לא איכותיים, מוסריים שאפילו כמותית הם לא משהו ביחס לקטמון האו כה עצומה.
בסדר חבר, כבר אמרתי לך, אנחנו נשרוד אותכם.
שבת שלום

עמוס נוי 17 בנובמבר 2013

איך זה שאני מזדהה בשמי ואתה "מתכנת"? גם אני מתכנת, ולא ציינתי את זה, מעניין. בחרת להתווכח על המספרים, תמשיכו לרמות את עצמכם. חברים שלי בצד שלכם אמרו לי שהבאתם פי שלוש ממשחק רגיל, ושליש ממה שקיוויתם… (גםאוהדים שומרי שבת יש לנו יותר מכם. למעשה, רק במדרשה הצבאית בעלי יש לנו יותר אוהדים מכולכם ביחד)… אבל על הטענה המרכזית – אפשר לעזוב קבוצה או מדינה כדי להיאבק במשטר שלה ולהציל אותה מידיו, ואפשר להישאר בקבוצה/מדינה ולהיות משתפ – על זה לא ענית. החורבן אצלכם נמשך (יאיר אסייג כבר הרס את כל מחלקות הנוער) והבנייה אצלנו נמשכת. אנחנו מכשיר גיוס אוהדים מהגדולים בארץ (במובן זה שאנחנו מביאים למגרשים אנשים שלא ראו קודם כדורגל). כל שחקן בליגות האלה היה מת לשחק אצלנו, ולברוח מכם – עם קהל כזה וניהול כזה. ויהיה איחוד. כי אף אחד לא רואה אתכם ממטר. כי דעתכם אינה נכס אסטרטגי (בניגוד לדעתנו). כי אתם קומץ פתטי, אלים, שהפך ממרירות ויאוש גזען בעצמו. לקלל במגפון מנהל קבוצה יריבה? נו, באמת. אתה לא הבנת, אני לא רוצה להתאחד אתכם, אני רוצה להתאחד עם הפועל ירושלים. אתם גורם זניח ושולי

אסף THE KOP 16 בנובמבר 2013

"בליברפול יש שתי קבוצות גדולות: ליברפול וקבוצת המילואים שלה" (בוב פייזלי).

אסף THE KOP 16 בנובמבר 2013

ראו תגובה 2.

אריק 16 בנובמבר 2013

רגע, אבל מה עם זאת שמקדימה אתכם בטבלה בעונות ה4חרונות היא בטח טובה ממילואי ליברפול, לא?

אסף THE KOP 16 בנובמבר 2013

אולי מקבוצת הנשים. אולי.

אסף THE KOP 16 בנובמבר 2013

לגבי קטמון וקביליו יפו.
בינתיים הניסוי מצליח. בעיקר בגלל שהקבוצות הללו משחקות בליגות משנה, המתאימות לסדרי הגודל שלהן.

שהם ישחקו במגרש של הגדולים נראה אם הם ישרדו את כל האידאות החברתיות והמילים הערכיות.

ההימור שלי – הן יהפכו להיות כמו כל השאר.

רן 16 בנובמבר 2013

אני לא יודע לגבי קביליו, אבל לקטמון, בוודאי אם תתאחד עם הפועל ירושלים, יש הרבה יותר פוטנציאל וזכות קיום מאשר למועדוני פלסטיק כמו רעננה ורמת השרון.

מאחר שברור לכולם שב- 20 מתוך 20 האליפויות הקרובות יזכו התל אביביות ומכבי חיפה, אז המטרה צריכה להיות ששאר הקבוצות יהיו קהילתיות וייצגו משהו שהוא לא כסף או שליטה של איש עסקים כזה או אחר.

זה העתיד הוורד היחיד שיכול להיות לכדורגל הישראלי.

הבעיה היחידה שלי עם קטמון היא שנדמה לי שהרכב האוכלוסיה בירושלים כל כך השתנה, שכל שנה שעוברת, הקבוצה הזו מייצגת חלק קטן יותר מהעיר.

ערן לוי 16 בנובמבר 2013

אפשר לעזוב קבוצת כדורגל. רומנטיקה זה יפה לסרטים של ג׳וליה רוברטס, קבוצת כדורגל זו רק קבוצת כדורגל. אהיה חריף יותר: גם החלפת מושא האהדה היא ״חוקית״, בעיקר מפני שנמאס מחוקים בלתי כתובים שמישהו ירק לעולם לפני שנים וכולם נוהים אחריהם כמו עדר. על איזה עקרונות מדברים כשמתייחסים למשחק כדורגל? בעולם המודרני מדברים על עקרונות שהוליכו את אבותינו ואבות אבותינו, אבל אם היינו חיים כך תמיד לא היו חוזרים בשאלה וחוזרים בתשובה, וכולנו היינו חיים בארץ אבותינו ולא מתפזרים לכל עבר.
מה שקטמון מייצגת עבורי הוא שינוי חשיבה, הקמת קבוצה מזן שונה, וגם אם הא תתפרק יום אחד היא עשתה את שלה. זו אהדה של רעיון, לא של קבוצה, ואם הפועל קטמון תהפוך ל״הפועל ירושלים״ או תתאחד אפשר יהיה להבין את אותם אלה שיעזבו, ולעזאזל עם חוקי ה״משפחה וקבוצה לא מחליפים״, כי על אותו משקל אפשר לומר ״משפחה ואפטר שייב לא מחליפים״. משפחה אי אפשר להחליף, קבוצת כדורגל אפשר. משפחה זה בדם, גם אם היא לא טובה אליך. קבוצת כדורגל היא ארגון, וחסר לנו שלא נוכל להחליף ארגון רק בגלל שהראש שלנו מלא בקלישאות טפלות.

בני תבורי 16 בנובמבר 2013

ערן,
מסכים לגמרי, אבל זה לא עובד. ההיגיון המוצדק לא עומד במבחן כשהוא נתקל ברגש.

רן 16 בנובמבר 2013

זה עובד.

אני עזבתי את ביתר אחרי שלא יכולתי לשאת יותר את הגועל.

עזבתי את מכבי תל אביב כדורסל, לפני 20 שנה, אחרי שהבנתי שאליפויות ישראל ידועות מראש ושליטה מוחלטת בענף לא תחרותי, לא עושות לי את זה יותר.

ותאמינו לי שכנער אהדתי את שתיהן מכל הלב.

S&M 18 בנובמבר 2013

לעזוב אפשר, אבל להחליף אהדה של קבוצה בקבוצה אחרת?! רק ילדים יכולים. אצל בוגרים זה כבר צרוב.

בנישואין החברה פתרה את הבעיה: יש בתי דין רבניים לגירושין. אולי צריך להסב את בית הדין העליון של ההתאחדות למוסד שמפריד אוהדים מקבוצות, כך שיוכלו לעבור מקבוצה לקבוצה. :)

Mirage 16 בנובמבר 2013

שמע פרוסנר, אני נהנה לקרוא את הכתבות שלך על כדורגל ישראלי. אבל לצערי (ולשמחתך) אתה לא מתאים לכתוב על הנושא הזה. כי אתה אוהד מכבי חיפה ויש לך את הניהול הטוב ביותר בספורט הישראלי ( עם כל הביקורת על יעקב שחר). אבל תאר לך את המצב הבא:מחר בבוקר שחר מודיע שהוא מכר את הקבוצה לפרוספר אזגי/ שאול אייזנברג/ אלי טביב/ ארקאדי גיידמאק (מחק את המיותר-כולם מיותרים). והם ינהלו את מכבי חיפה לעשר השנים הבאות. איפה יהיה הקהל שלך אז? אני אגיד לך: הוא יהיה באותו מקום שבו נמצאים 95% מהקהל הישראלי היום. בבית! זאת אומרת שלא רק שהוא יעזוב את הקבוצה, הוא יעזוב בכלל את האהדה לספורט הישראלי. וזה היה המצב בהפועל ירושלים לפני הקמת קטמון. שני קבלני (חבלני) בנין התקוטטו יום ולילה והתעללו בקהל משך שנים. ו95% מהקהל היה בבית. ואז קמנו מההריסות למרוד בהם. ואחרי מאמץ של שנים הצלחנו להחזיר משפחות שלמות שבאות בכיף למשחקים ( כולול מאות ילדים). והם אוהדים את הקבוצה. אל תקל הדבר בעינייך. אם תשאל צעיר ישראלי ממוצע את מי הוא אוהד הוא יענה: ברצלונה, ריאל מדריד, יובנטוס וכולי. הם בכלל לא רואים ספורט ישראלי והמגרשים בארץ לרוב ריקים!( ושים לב גם שרוב עצום מהכתבות בדה באזר הן על ספורט בחו״ל. מענין למה). אז אם זה ה״פשע״ שלנו, אנחנו נתגאה בו. יקח עוד שנה או עוד עשור, בסוף תהיה קבוצה אחת מלוכדת ובריאה (נשאר מספיק קהל רק לקבוצה אחת). ודבר אחרון, יש כתב מאד מוכשר באתר הזה בשם יצחק אלפסי. במקרה הוא אוהד את הקבוצה השניה בירושלים. שמעתי שמועה שהוא בין המקימים של קבוצת אוהדים חדשה בשם בית״ר ״נורדיה". שאל אותו איך אפשר לעזוב קבוצה…

עופר פרוסנר 16 בנובמבר 2013

זו תשובה טובה – אבל בית"ר היא כבר לא אותה קבוצה בעיניו – היא קבוצה שהשתלטו עליה פשיסטים וגזענים. הוא לא מסוגל עקרונית לאהוד אותה כי היא כבר לא אותה קבוצה. הפועל ירושלים – מהבחינות האלה, עדיין קיימת.

ירון 16 בנובמבר 2013

עופר, זה כבר דיון סמנטי. ברגע שהבעייה לאהוד קבוצה היא מוסרית, אז זה לא משנה אם הקהל לא מוסרי או הבעלים. בשביל אוהדי הפועל – היא כבר לא אותה קבוצה שהם גדלו עליה.

אני כבר נמצא הרבה זמן בקונפליקט משל עצמי, בתור אוהד בית"ר. והיה מאד קשה לאהוד את בית"ר בתקופת גאידמק. ועם פרשת הצ'צ'נים. והגזענות. ועדיין קשה. וכבר שנים שאני רוצה להפנות את הגב לקבוצה שרבים מאוהדיה (וחדשות לבקרים גם הבעלים) מייצגים כל מה שרע בישראל ובאידיאלים שחונכתי לפיהם. ולפי הכתבה מה שקשה לך להבין הוא הקונפליקט הפנימי. איך אפשר שלא יהיה?

נחום נחום 16 בנובמבר 2013

מזל שהבלוג קצר. כי אין לך מושג על מה אתה מדבר. אוהדי הפועל ירושלים שנשארו עם סאסי נשארו כי היה להם נוח להישאר פאסיבים ובעיקר כי לא היה להם אומץ לעשות את המהלך הצודק הזה שהוכיח את עצמו אתמול בפני כל קהל חובבי הספורט בארץ ובמשך ה-7 שנים האחרונות. אני אומר לך בוודאות שכל הקללות והשנאה שלהם מנועים מתוך קנאה ובשיחות אישיות הם מספרים שהם מתים להתאחד.

הפועל ירושלים שייכת לאוהדים ולא לעסקנים.

אנונימוס 16 בנובמבר 2013

כמו שאמרו לפני פה אין שום דבר יוצא דופן בלעזוב מועדון כדורגל. תן במאת לאיזה פרוספר אזגי לנהל לך את המועדון בעשור הקרוב, ותראה איך זה קורה.

אבל מעבר לכך, הטעות הלוגית שלך היא שאתה חושב שהאוהדים עזבו את המועדון. האמת היא בדיוק הפוכה – המועדון עזב את האוהדים.
אוהד ספורט לא אוהד יישות משפטית או מסמכים משפטיים כלשהם במשרדי ההתאחדות לפיהם הבעלות הרשמית על שם כלשהו היא של גנב ברישיון.
הוא אוהד של קבוצה ייצוגית של קהילה. אם הקבוצה הייצוגית הזאת רשומה באופן טכני תחת שם אחר, זה חסר משמעות. הקבוצה נמצאת איפה שהאוהדים נמצאים.
העובדה שלסאסי/אייזנברג יש את הבעלות על השם מבחינה משפטית ברישומי ההתאחדות או מה שזה לא יהיה, היא חסרת משמעות. מבחינת האוהדים הקבוצה היא מה שהם הולכים לעודד. אם קוראים לזה אצל ההתאחדות הפועל קטמון ירושלים במקום הפועל ירושלים, זו טריויה משפטית משעשעת וזמנית שתיעלם מן העולם בסופו של דבר.

מישה אלוטך 16 בנובמבר 2013

סליחה מר פרוסנר, אבל מי אתה שתגיד אם צריך או לא צריך איחוד?

מי שיחליט אם צריך או לא, הם רק אוהדי הפועל ירושלים. ואוהדי הפועל ירושלים הנמצאים בקטמון החליטו כך. הם החליטו זאת מזמן ורשמו זאת בתקנון העמותה שלהם.

הם החליטו כך, הם לקחו אחריות על ההחלטה שלהם והם יעשו כל מה שיוכלו כדי להגשים את המטרה שלהם.

לא אתה, לא אוהדי הפועל היקרים שנותרו במקורית ולא וסוסו מונייר יחליטו במקומנו.

אנחנו נחליט ואנחנו ניקח אחריות. זה ההבדל בינינו לבינך ובינינו לבין אוהדי המקורית. אנחנו אחראים למעשינו.

אני מקטמון 16 בנובמבר 2013

באת לברך ויצאת מקלל? או שבאת לקלל מלכתחילה?

בכל הכבוד, בתור אוהד מן החוץ שלא מכיר את הסיטואציה והרגשות של המעורבים לעומק (ולא, זה שיש לך כמה חברים בכל צד לא יגרום לך להבין), היה יותר טוב לו לא היית מביע דעה בנושא שאין לך מושג בו.

האמירה שלך שחצנית ומתנשאת, אתה לא יודע מה זה לסבול מהנהלה שרק יורקת לך בפרצוף 20 שנה, אתה לא יודע מה זה לדשדש בתהומות הכדורגל הישראלי, ואתה לא יודע כמה קשה ההחלטה לנסות ולהציל את המועדון שלך מבחוץ.

סחתיין על יעקב שחר שנותן לך כבר 20 להתלבט בין הקצפת לדובדבנים, אבל מכאן ועד להביע דעות כאלה על קבוצות אחרות?

חייב להיות איחוד, וגם יהיה יום אחד, בדיוק כמו שהיה באוסישקין, גם אם הקרע פה יותר גדול. תהיה בטוח שאחרי אתמול רוב מוחלט של האלפים שהיו בשני היציעים רוצה איחוד, גם אם יש כמה קיצוניים בכל צד, הם בטלים בשישים מול הקהל הגדול והמפואר הזה.

הקהל של קטמון נולד מתוך הקהל של הפועל ירושלים, ובסוף יישאר רק הקהל של הפועל ירושלים, עם קבוצה אחת חזקה ובריאה, למרות נבואות הזעם שלך.

סתמאחד 16 בנובמבר 2013

באוסישקין לא היה איחוד.
הפועל אוסישקין עלתה מהליגה הארצית לליגה הלאומית ואייזנברג שקבוצתו עמדה לרדת לליגה א׳ החליט לפרק את הקבוצה.
לאחר פירוק הקבוצה הזכויות על השם הפועל תל אביב נרכשו מאיזנברג והפועל אוסישקין הפכה להפועל תל אביה.
מכיוון שהפועל אוסישקין הוקמה על מנת להתנתק מאייזנברג לא היה שום היגיון באיחוד.

סטודנט 2.0 16 בנובמבר 2013

אתמול בכלבו:

http://i44.tinypic.com/2hz7fv7.png

מתוך הכתבה:
"כזכור, בשנות ה-90, כשיעקב שחר הפך לבעלים של מכבי חיפה לאחר שרכש אותה מידי אגודת מכבי חיפה, הוכנס לחוזה הרכישה סעיף המאפשר לו אחרי 20 שנה להעביר את משחקי הבית של הקבוצה מחוץ לחיפה (איתמר מזיל ריר). כמו כן, סוכם כי את צבעיה הרשמיים של הקבוצה ואת שמה שחר לא יוכל להחליף בשום עת".

יאללה עופר, בוא נקים את מכבי "הגיבור" חיפה. צ'יזיק עוד יוביל אותנו לאבדון.

תומר חרוב 16 בנובמבר 2013

אם יש משהו שמעצבן בדיונים מסוג זה ברשת, אלו ההמלצות של הגולשים לכותב שלא לכתוב על נושא מסוים. "היה עדיף שלא תכתוב על זה", עד שבא מישהו וכותב משהו על סוגיה מעניינת בכדורגל הישראלי שכל ההתייחסות אליה בתקשורת די שטחית ואפילו לא אומר אמירה חד משמעית אלא מהרהר על הנושא, אז עדיף היה שלא יכתוב על זה? כל טקסט שמעורר דיון מעמיק היה ראוי להיכתב ויש פה אפשרות לדיון מאוד מעניין וזה שפרוסנר ספר יותר אליפויות מחתונות של לירן שטראובר, אין שום רלוונטיות.

ועכשיו לעניין. השאלה איך אפשר לעזוב קבוצת כדורגל היא שאלה ראויה. אני לא חושב שאפשר, אני חושב שצריך לשאול את השאלה מה זה נקרא "לעזוב". אני לא חושב שאוהדי קטמון עזבו את הקבוצה שלהם, הם עשו מעשה שראוי שיותר אוהדים יעשו בארץ גם בלי להגיע לנקודת קיצון של בעלים מתעללים- הם לקחו אחריות על הקבוצה שלהם.
והם עשו משהו גדול בשביל כולנו, הם הראו שזה אפשרי. והיום אוהדים לא חייבים להקים קבוצות חדשות. אוהדי קטמון ואחר כך אוסישקין וקביליו, יחד עם הההבנה שזה עובד מצוין במקומות אחרים בעולם, סללו את הדרך ללגיטימציה של אוהדים להיות מעורבים יותר. קבוצת אוהדים היא מותג, מועדון שהוא קהילה מעניק ערך נוסף בכדורגל הישראלי העלוב. אני רואה את זה במכבי נתניה שהגיעו בעלים חדשים שמאוד רוצים לערב את הקהל וליצור, עקב אחר אגודל, מועדון בריא שמכבד את אוהדיו ומבין שיהיה ניתן לשגשג רק באמצעות שיתוף פעולה אמיתי. הבעיה היא שהרבה אוהדים בכדורגל הישראלי עדיין לא מוכנים לכך, הם לא מוכנים לקחת אחריות. אבל בכל יום שקטמון קיימת, ושהפועל כדורסל מתקדמת, ושקביליו תמשיך, יותר ויותר אוהדים יבינו את זה.

קטמון והפועל ירושלים היו חייבות להתאחד בקיץ וחבל שזה לא קרה. אבל זה יקרה, בעוד שנה שנתיים או אולי יותר. בסוף כולם יבינו שזה האינטרס המשותף, לא רק לשתי מחנות האוהדים, אלא לכדורגל הישראלי כולו.

תומר חרוב 16 בנובמבר 2013

שני מחנות האוהדים…

אני מקטמון 16 בנובמבר 2013

התנסחת טוב ממני, ואני מקבל כל מה שכתבת.

אם לא היה ברור, הכוונה לא הייתה שאסור להעלות לדיון נושאים כאלו, אלא שהקביעה של הכותב כאילו אוהדי הפועל קטמון "עזבו" את הפועל ירושלים, משל עברו לאהוד את מכבי חיפה או כל קבוצה אחרת מצליחה בקנה מידה אירופאי – היא שגויה, וגרוע מכך, שחצנית ומתנשאת.

האוהדים שבקטמון לא עזבו, האוהדים שבקטמון הם אוהדי הפועל ירושלים בדיוק כמו אלו שישבו אתמול ביציע המערבי, רק שהם בחרו לנסות ולהציל את המועדון הגווע שלהם שנאנס כבר 20 שנה על ידי שני קבלנים ששמים על הקהל זין בדרך שונה מאשר אלו שנשארו לעודד את האגודה המקורית. זה לא אומר שהם עזבו, זה לא אומר שהם נטשו, זה רק אומר שהם בחרו בדרך אחרת. הם לא עשו את זה אחרי שנה או שנתיים של כשלונות, אלא רק אחרי שהבינו שאין ולא יהיה עתיד עם ערימת החרא שהשתלטה לנו על המועדון.

ואם הכותב לא מבין את זה, שלא יכתוב על הנושא, או שלכל הפחות ינסה ללמוד קצת את העסק לפני שהוא קובע בנחרצות שאוהדי קטמון "עזבו את הקבוצה".

עופר פרוסנר 16 בנובמבר 2013

אבל הם עזבו את הקבוצה. זה מה שקרה בסופו של דבר. הסיבות לא משנות. אני לא ביקרתי את ההחלטה, אני לא אמרתי שהיא לא לגיטימית. אני פשוט אמרתי שאני לא הייתי מסוגל.

אני מקטמון 16 בנובמבר 2013

סופו של דבר עוד לא הגיע, זאת בדיוק הטעות שלך, ובגלל זה הם גם לא "עזבו את הקבוצה".

הדרך קשה וארוכה, אבל אנחנו ננצח, ואת הקבוצה שלנו לא נחליף.

שורף דקלים 16 בנובמבר 2013

אתה שואל הרבה שאלות ועל כולן אתה עונה לא יודע. אבל אתה כן יודע שלא צריך איחוד? תודה רבה על ההתערבות שלך במשהו שלא קשור אליך, ולדבריך אינך מבין בו. תבוא למשחק אחד ותסיק מסקנות. בעצם, אתה פרימו. כותב יפה, לא עילג, אבל פרימו. יאללה חביבי, לך תמצא חלוץ למכבי חיפה, תמסור דש לאחיך החביב ממך, ואל תכתוב על דברים שאינך מבין בהם.

עידוקוליס ליפשיץ 16 בנובמבר 2013

הלו חביבי מה קרה? בשביל מה לחפש להתכסח?

עדיין לא מאוחר להגיד שהגזמת.

עופר פרוסנר 16 בנובמבר 2013

הנה מה שאני קורא בכל התגובות של אוהדי קטמון: "אתה לא תגיד לנו", "אין לך מושג", "הם בחרו שלא להיספר".

שוב – אתם יכולים להגיד לי שאני לא מבין, אבל תענו לי על דבר אחד – למה בקטמון צריכים איחוד עם הפועל ירושלים? למה הם צריכים את כל הבלגאן ואת החובות ואת האוהדים שלא אוהבים אותם שפתאום יצטרפו אליהם.

אני חושב שזה רק בגלל דבר אחד – השם הפועל ירושלים. ואני אומר, שיזדיין השם, הקמתם משהו יפה, בשביל מה אתם צריכים את השם?

ולא הייתי במשחק אחד של הפועל ירושלים, ואני מנסה לעקוב אחרי התופעה מקרוב כבר כמה שנים. אבל היי, אולי אני לא מבין. ואני בטח לא זה שיגיד אם צריך איחוד. אבל מותר גם לאנשים מהצד לתת דעה, אפילו אם היא לא עולה בקנה אחד עם הערכים שלכם. אתה בליגה של הגדולים, תלמדו לקבל ביקורת.

מישה אלוטך 16 בנובמבר 2013

כי אנחנו אידיוטים. זו התשובה היחידה.

וכל האידיוטים ביציע של הפועל קטמון רוצים את זה. ואם אנחנו רוצים את זה, אז מי אתה שתתערב?

עופר פרוסנר 16 בנובמבר 2013

רק שיש עוד אנשים בצד השני. אנשים שנוח לכם להתעלם מהם. אנשים שברגע שקטמון תתאחד עם הפועל ירושלים – הכדורגל הישראלי ימות מבחינתם. המון ילדים שישבו ביציע המערבי, וראית הורים שמסבירים לילדים שלהם "זו הפועל האמיתית, שגדלתי עליה".

ובוא, תדבר לעניין, להגיד "כי אנחנו רוצים" זה יפה, אבל צריך שניים לטנגו.

מישה אלוטך 16 בנובמבר 2013

לא, מר פרוסנר, לא צריך שניים לטנגו הזה.

או יותר נכון, השניים שצריך לטנגו הזה הם לא השניים שאתה מדבר עליהם. הטנגו הזה יירקד בין עמותת הפועל קטמון הדמוקרטית לביו משפחת סאסי הדיקטטורית והמושחתת.

האוהדים במערבי שאת רובם המכריע אני אוהב עד מאוד הם לא צד בעניין הזה. לא שאלו אותם מה לעשות לפני חמש עשרה שנה, לא לפני חמש שנים ולא שואלים אותם מה לעשות גם עכשיו.

אני מתפלל שהם יישבו איתי ביציע ביום שאחרי, אבל אם הם יבחרו שלא לעשות את זה, אכבד אותם. כי זו ההחלטה שלהם ועליהם מוטל לקבל אחריות עליה.

אני מקטמון 16 בנובמבר 2013

אתה יודע למה?

כי גם אם שמעת אחרת במשחק האמוציונלי שהיה אתמול, לפחות 80% ממי שישב אתמול בשני היציעים, אם לא יותר, רוצה להתאחד.

אתה יודע למה?

כי ביחד לקהל הזה יש נוכחות, כח ועוצמה.

אתה יודע למה?

כי להפועל ירושלים מגיעה קבוצה חזקה עם 4,000 מנויים בליגת העל, ולא שתי קבוצות שידשדשו ויילחמו כל שנה כדי להעמיד תקציב שאיתו ישרדו בקושי בליגה הלאומית.

אתה יודע למה?

כי זאת התקווה היחידה בירושלים לקבוצה נורמלית אל מול הקבוצה מהצד השני שהולכת וצוללת לזרועות הגזענות, השנאה והאלימות.

ואתה יודע עוד למה?

כי אנחנו הפועל ירושלים, ופעם הבאה שנפגוש אתכם בגמר גביע דנינו כבר לא יחמיץ:)

קפטן קוקי 16 בנובמבר 2013

כל ההסברים הרציונליים האלה נכונים מאוד וטובים מאוד, אבל אחרי שקראתי את הדיון הזה בשקיקה, הבנתי שזה ממש לא משנה.
הקמת הפועל קטמון, מהלך נכון וחכם שתמכתי בו מאוד עוד מימיו הראשונים (מבחוץ), ייצרה גם נסיבות רגשיות מסוימות, והרי זה כל הסיפור בכדורגל.
היישות הזאת שנקראת קבוצת כדורגל היא יישות אמורפית – זה לא ארגון עסקי, לא מתנ"ס ולא חוג חברים שנפגשים לשש בש בימי שבת. הסמל הוא איזה ציור אינפנטילי שלא יגיד כלום למי שנחת מהירח אבל הוא יכול להיות סיבת קיום למי שינק בחלב אימו את הסיפורים וההיסטוריה של הקבוצה (כל קבוצה). מה שמייצר את כל זה הוא הרגש, שמביא לתחושת השייכות לקולקטיב המסוים הזה, של אנשים בוגרים שצובעים עצמם בצבעים שרירותיים.
ההחלטה להתפצל, גם אם במטרה להתאחד, גרמה לקבוצה מסוימת, זאת שנשארה, להרגיש שמישהו עזב אותה. גם אם הגיבורים ההיסטוריים הם אותם גיבורים, החישוק הבלתי נראה שאיגד את כולם ביחד התפוגג. כי השתנה שם, השתנו השירים, השתנה הקפטן, השתנה הסמל והתחילה להיווצר היסטוריה חדשה. חוויות משותפות חדשות. גם האוכלוסייה השתנתה. פתאום באו כאלה שלא גדלו בירושלים, אבל אהבו את הרעיון ואת האווירה (שניהם מופלאים) ואולי (רק אולי) אוהדי הפועל ירושלים ה"וותיקה" לא כל כך מתחברים אליהם. אולי המכנה המשותף התערער. זה שאוהדי קטמון רשמו כסעיף יסוד בחוקה שלהם שהם רואים את הפועל ירושלים כבית, לא אומר שעם הזמן בדלת הבית לא יוחלף הצילינדר.

יניב 16 בנובמבר 2013

קודם כל לכל מי שכותב ״אתה לא מבין ״ אז הדרך היחידה שבכל הארץ יבינו את מה שאתם מבינים , עוברת בזה שאנשים כמו עופר יכתבו על הסיפור והנושא הזה , ורק דרך מודעות ארצית יכול לקרות השינוי .

והתחושה שלי לגביי הסיפור הזה זה שלא יהיה לו סוף עד שסאסי יילך או שהפועל ירושלים המקורית תרד 3 ליגות – כל עוד יש אנדרטה חיה לזה שסאסי עדיין חי ובועט ,הסיפור הזה לא גמור ולא יכול להיגמר אחרת .
ובטח בעיר מורכבת כמו ירושלים .

בעצם יש דרך כזו והיא דורשת שקטמון תגיע לליגת העל – הלוואי .

סתמאחד 16 בנובמבר 2013

אתה כנראה לא מבין את משמעות וחשיבות השם : כאשר נושא השם עלה להצבעה בעמותת האוהדים של הפועל וחברי העמותה נדרשו לבחור בין הפועל תל אביב ובין הפועל אוסישקין תל אביב,הניסיון לטעון בזכות השם הפועל אוסישקין תל אביב עורר זעם ועד היום יש אוהדי הפועל שמשכתבים את ההיסטוריה ומסרבים לקבל את הטענה שהפועל הנוכחית נולדה מתוך הפועל אוסישקין.מבחינתם הקבוצה הנוכחית קשורה קשר ישיר להפועל תל אביב ההיסטורית למרות שזו המשיכה להתקיים (כהפועל שאול) בשלוש השנים הראשונות של הפועל אוסישקין.

יניב 16 בנובמבר 2013

כן אבל הפועל (תא)לא הגיע לדילמה הזו , זה נחסך ממנה ולכן קשה להשוות .
לדעתי פה ואני לא בקי בפרטים העובדה שהשאול שלהם עוד חי ובועט וממשיך בתעלוליו מלבה את האש .

עופר פרוסנר 16 בנובמבר 2013

ונניח בא עכשיו איזה גאידמק וקונה את הפועל ירושלים. מוציא את סאסי, שם 20 מיליון שקל. אין יותר סאסי, הלך מהקבוצה. מה אז? והבחור החדש לא רוצה איחוד, הוא קנה קבוצה, הוא רוצה לשמור אותה הפועל ירושלים, הוא משקיע בשיווק מביא אוהדים, מביא שחקנים, פותח מחלקת נוער גדולה, מחזיר הרבה אוהדים ליציעים. ונמשיך עם זה והקבוצה עולה לליגת העל. והוא בעלים טוב, שילוב של גולדהאר ושחר.
מה אז?
והוא לא רוצה להתאחד. אין סיכוי שקטמון מפרקים את הקבוצה (אני מקווה מאוד, כי זה יהיה חבל) – אבל גם אין סיבה שהפועל ירושלים תפסיק להתקיים, נכון?

יניב 16 בנובמבר 2013

אם הוא שילוב של שחר וגולדהאר הוא ימצא דרך לאחד את הקהל ואת הדרך הנכונה ליצור את הסינרגיה .
אם הוא אמיתי וטוב ובא מהמקומות הנכונים תימצא הדרך .

אלא שפה כמו בסיפור עם שאול הקבוצה שקמה – קמה מטראומה ומי שנכווה ברותחין ניזהר בצוננין – ולכן אני מניח שלא יכול להיות פתרון שבו לאוהדים לא תהיה מעורבות כלשהי – מפה זה יכול ללכת בעיני רק ל3 תסריטים :
מהלך כמו שציינת רק לא בהפועל ירושלים אלא דווקא בקטמון שלאט לאט ירוקן את סאסי מהרלוונטיות שלו מה שבסוף יוביל לזה שהשם כמו שלד בורסאי יהיה פנוי .
סילוקו של סאסי ויצירת מודל משותף (לא מאה אחוז של בעל בית חכם ונדיב ככל שיהיה)
המצב הקיים .

ערן לוי 16 בנובמבר 2013

בסוף מסתבר שגם בקרב אוהדי קבוצה חברתית, רעיונית, או איך שלא תקראו לזה, יש מי שמעדיף התנצחות אינסופית ולא מסוגל לשמוע דעה אחרת אם היא לא דומה או זהה למה שאדם x חושב. לך תמצא חלוץ למכבי חיפה? זה המקסימום שהצלחת להוציא? קבוצה אפשר להחליף, לפעמים חבל שאופי אי אפשר, כי אולי יש מי שקנו מניה באלף שקל למועדון, אבל המשיכו את תרבות האל-דיון שלא פוסחת על קבוצות ״מיוחדות״. מיוחדות עאלק…

קפטן קוקי 16 בנובמבר 2013

+1

אריק 16 בנובמבר 2013

מישהו כותב בלוג עם דעה לגיטימית וכל מי שלא מסכים מאבד את עשתונותיו. מקום מוזר האינטרנט…

1926 16 בנובמבר 2013

כל השקרים והמילים היפות בתקשורת לא ישנו את המציאות. יש קבוצה אחת ויחידה שהיא הפועל ירושלים וכל השאר לא רלוונטי. מי שאוהב אותה שיאהב ומי שלא אנחנו לא מעוניינים לשמוע מה הוא מרגיש או רוצה. איחוד לא יהיה. אין לנו שום סיבה. הקבוצה שלנו היא הפועל והיא חיה ובועטת וגם אם היא לא מנצחת היא קיימת וזה מה שחשוב.

אני מקטמון 16 בנובמבר 2013

הכל טוב, חוץ מדבר אחד ששכחת, ואני אומר את זה בלי שמץ של ציניות או התנשאות, בתור אחד שאהד את קבוצת הכדורגל של הפועל ירושלים כל חייו –

כשיגיע היום, והאיחוד המיוחל יקרום עור וגידים במטרה להחזיר את הפועל ירושלים לקדמת הבמה – אף אחד לא ישאל אותך אם אתה מעוניין בזה או לא.

אתה יודע למה? כי משפחת הקבלנים שמחרבנת לנו את הקבוצה כבר עשרים לא סופרת אף אחד מאיתנו, לא בקבוצה המקורית ולא בקטמון.

אותי רק מעניין מה היה קורה אם כל אוהדי הפועל ירושלים היו הולכים עם קטמון. כי מה היה קורה הפוך, ללא הקמת קטמון, זה ברור, אתמול הפועל ירושלים הייתה סוחטת תיקו ביתי מעפולה, או במקרה הטוב אולי מתכוננת למשחק בליגת העל בתור היורדת הבטוחה אחרי עונה מוצלחת בלאומית. בכל מקרה 1,200 הצופים באצטדיון טדי היו מקללים את משפחת סאסי ביציע הכבוד לאורך כל המשחק…

עדי אבני 16 בנובמבר 2013

הייתה לי התלבטות כזאת כשהוקמה אוסישקין. עוררתי הרבה תגובות בזמנו כשפרסמתי טור באתר האוהדים בו כתבתי שאני נשאר הפועל ת״א, על השאול אייזנברג שלה והכל, כי אימא, גם אם היא חרא של אימא, קשה להחליף. למזלי, בסופו של תהליך היה איחוד.

סתמאחד 16 בנובמבר 2013

מדוע אתה משתמש במילה איחוד ? שאול פירק את הקבוצה לפני ירידתה לליגה א׳ ולאחר מכן נרכש השם אבל לא היה כל תהליך של איחוד (שאול העביר את הזכויות על מחלקת הנוער ולהפועל אוסישקין היתה מחלקת נוער נפרדת).

ג'וני 16 בנובמבר 2013

איחוד או לא איחוד אבל גם שקטמון לא הייתה בתכנון הפועל ירושלים לא עניינה אף אחד במדינה כולל לא בעיר הבירה.
אז למה התקשורת מנפחת פתאום את הסיפור המשעמם הזה שאין בו כלום.

שאומרים הפועל ירושלים חושבים רק על כדורסל!

קירון בטון 16 בנובמבר 2013

הייתי בטוח שזה טור לגבי הקבוצה של המדינה (במיל')מול שאר העולם…

כי הכותרת מתאימה בול.

איתן מסוארי 16 בנובמבר 2013

למר פרוסנר נתונה הזכות לכתוב על מה שמתחשק לו. ואני סבור שהוא שולט בחומר, לפחות בכדי להביע דיעה על איחוד כן או לא.

יחד עם זאת, צריך להבין את ההיסטוריה הלא רחוקה ומה הייתה המטרה מאחורי הקמת הפועל קטמון. לפני כשש שנים פנה אלי חבר ירושלמי לעבודה ושאל אם אני מוכן לרכוש מניה של הפועל קטמון באלף ש"ח. הרעיון היה מאוד פשוט: הפועל ירושלים הנוכחית נגועה בניהול קלוקל של שני אנשים מושחתים/גרועים/וכיו"ב. הם מזלזלים באוהדים. ומכיוון שקבוצה היא אחרי ככלות הכל קודם כל אוהדים (ועל זה אפשר להתווכח) אז אנחנו האוהדים קמים ועושים מעשה.
נקים קבוצה בליגה ג'. כל האוהדים של הפועל ירושלים יעברו לקבוצה החדשה. לקבוצה הישנה לא ישארו אוהדים דבר שיביא לפירוק שלה (מעניין מה הביא אותם לחשוב שבעלים של קבוצה ללא אוהדים ירצה לפרק את הקבוצה). לאחר הפירוק אנחנו נקנה את השם בחזרה ובעצם נחזור להיות הפועל ירושלים המקורית, רק בבעלותינו. לא קניתי את המניה כי אני לא אוהד את הפועל ירושלים אבל הרעיון היה יפה, ואפילו מומש בכדרורסל עם הפועל תל אביב הקבוצה שלי.

יכול להיות שפרוסנר צודק, ובאמת מה אכפת לכם להיות ליברפול….

יכול להיות שלאוהדי ליברפול מהדור הראשון עדיין נדלק הניצוץ בעיניים כשהם שמעו את השם "אברטון" אבל סביר להניח כי מהדור השני והלאה המילה אברטון הפכה להיות אסוציאציה ליריבות עירונית.

יכול להיות…….

איש ההקלטות משנלר 17 בנובמבר 2013

להוא שמעלי, אחלה והכל. עדיין, יש לי ולנו חברים ואחים בדם שהחליטו להשאר בקבוצה המקורית ואפילו שהם שונאים אותנו עכשיו אנחנו רוצים לחזור לשבת איתם יחד ביציע. הם לא יהיו מוכנים לנוסחא כזו (ובצדק, מבחינתם),
לכן זה לא ישים.
רק איחוד/חזרה הבייתה בלי סאסי.

איתן מסוארי 17 בנובמבר 2013

הלוואי שתהיה בירושלים קבוצה אחת אדומה המנוהלת תחת מינהל תקין שתהווה אלטרנטיבה לגועל נפש הצהוב שיוצא היום מטדי. בהצלחה ואדום עולה!

אריה 17 בנובמבר 2013

צר לי, מר פרוסנר, על ההתלהמות כלפיך, עליך להבין שדוגמת ליברפול אברטון שנתת היא אם כל פחדינו. אנחנו אוהדי הפועל ירושלים, זה השם שגדלנו עליו. לנו הוא חשוב, וחשובים עוד יותר היחסים עם חברינו משם. המהלך שעשינו הוא אמיץ וקיצוני, אתה הערת עליו שתי הערות:
א. איך מחליפים קבוצה?
ב. למה בעצם להתאחד?
ומה שלא הבנת, זה שסעיף ב מאפשר את א. אנחנו אוהדים נאמנים מאד, מגוחך שאוהדי קבוצות ליגת על מטיפים לאוהדי הפועל ירושלים על נאמנות, אבל לא היתה ברירה. ובמצב הזה הדבר היחיד שאיפשר לנו לעשות זאת הוא הידיעה שעוד נחזור להציל, שלא נשכח.

עופר פרוסנר 17 בנובמבר 2013

אריה. עכשיו אתם קשורים, אבל האם ילד שקטמון היא הקבוצה הראשונה שלו, עוד עשר שנים, יהיה לו אכפת מהפועל ירושלים? אני לא בטוח בכלל.

גבי ססר 17 בנובמבר 2013

פרוסנר ידידי – כאהוד קטמון אני חייב להגיד שאני די מאוכזב מהפוסט שלך מכמה סיבות:
1. הרוב הגדול והמכריע של אוהדי קטמון רוצים איחוד. אנחנו לא אינטר או ליברפול שהחליטו להקים מועדון חדש לחלוטין. אנחנו החלטנו להציל את המועדון שלנו שהיה על ערש דווי על ידי סילוק כל החוליים של המועדון המקורי. בעיניי עצם הקיום של שני המועדונים הוא אבסורד מכיוון שאין 2 הפועל ירושלים. יש הפועל ירושלים אחת (או יותר נכון צריכה להיות הפועל ירושלים אחת לשיטתנו). אוהדי הפועל קטמון הם אוהדי הפועל ירושלים. אוהדי הקבוצה שזכתה בגביע ב-1973. לא החלפנו קבוצה אלא פשוט ניסינו להציל אותה מאבדון.
2. כשאתה כותב שאתה לא מבין איך אפשר להחליף קבוצה אז האם שאלת את אותה שאלה את אוהדי הפועל אוסישקין? הרי כלפיהם אין הטענה הזו. ולמה? מכיוון שבמקרה של הפועל אוסישקין כולם קמו כאיש אחד ועזבו את הפועל של שאול אייזנברג. מאותו רגע הפועל תל אביב של איזנברג איבדה את זכות קיומה ונבלעה לתוך הפועל אוסישקין שנקראה מחדש הפועל תל אביב. במקרה שלנו, לצערי, השתלשלות הארועים לא הייתה כזו. אמנם הרוב כן עזב (להערכתי כ-70% מהאוהדים של הפועל ירושלים עזבו לקטמון) אבל נשאר גרעין שסירב למהלך. האם אותו גרעין אוהדים שנשאר אוהד יותר את הפועל ירושלים ממה שאוהדי הפועל אוסישקין אהדו את הפועל תל אביב? ממש לא! האם הם אוהדים את הפועל ירושלים יותר ממה שאוהדי קטמון אהדו את הפועל ירושלים. ההיפך הוא הנכון! אני לא מסכים עם השיקולים של אותם אוהדים וחושב שהם טועים שהם לא הצטרפו ליוזמה ובכך היו מאפשרים להקים את הפועל ירושלים מחדש בדיוק לפי המודל של הפועל אוסישיקין. ולמרות שאני לא מסכים איתם, ולמרות שהם החליפו את הקללות לבית"ר בקללות לקטמון אני עדיין אהיה המאושר באדם כשהאיחוד ייצא לפועל ונעמוד יחד מאחורי קבוצה אדומה אחת בעיר. כולנו בסופו של דבר אוהדים (שרופים) של הפועל ירושלים.
3. אתה כותב שהקבוצות שונות מדי, חושבות אחרת ולכן אין מקום לאיחוד. לא נכון! לשתי הקבוצות יש את אותם הערכים בדיוק והם הערכים שיוצגו שנים על-ידי הפועל ירושלים – לא לאלימות, לא לגזענות, לעודד גם בהפסדים וכו' וכו'. בניגוד למילאן ואינטר או ליברפול ואברטון שתי הקבוצות מייצגות את אותם הערכים, אותן דעות פוליטיות ואת אותם פלחים באוכלוסיה. הייתי שמח אם היו בירושלים מספיק אוהדים שיכלו לתמוך ב-2 קבוצות עם אותם הערכים האוניברסלים, אבל מה לעשות שזו לא הדמוגרפיה בירושלים ולכן יש צורך לאחד את כל המתנגדים לרוח של בית"ר תחת דגל אחד.
4. לגבי המשחק – זה היה המשחק הכי מוזר שהייתי בו בחיים. נכון ששמחתי כשכבשנו כי הקבוצה שאני אוהב שמה גול. מצד שני עכשיו שהתחושות שקעו יומיים אחרי המשחק אני מרגיש שזה היה משחק שעצם קיומו קורע אותי מבפנים. ולא בגלל שאני מרגיש זיקה כלפי אלה שנשארו ומקללים אותי אלא בגלל שצריכה להיות הפועל ירושלים אחת. קבוצה אדומה אחת בעיר שתתן קונטרה ל"דגל של המדינה".
5. הערה – למעשה באופן די אירוני הקמתה של קטמון גרמה לסאסי להתחיל להזרים כספים למועדון ולדאוג לניהול תקין כדי להראות לאוהדי קטמון מאיפה משתין הדג. אילולא היה עושה את זה הפועל ירושלים באמת הייתה מתפרקת ונבלעת בתוך הפועל קטמון ירושלים כפי שקרה להפועל תל אביב ואוסישקין. ככה שגם אוהדי הפועל ירושלים שנשארו בקבוצה המקורית צריכים מבחינתם להודות לקטמון.
6. ועוד הערה קטנה – היית במשחק? אני מניח שלא אם אתה כותב שהיו 2500 אוהדי הפועל ירושלים. היו שם אולי 1500 בלחץ ועוד 4000 אוהדים של קטמון וזה פי 5 ממה שהם הביאו בכל משחק אחר מאז הפיצול

עופר פרוסנר 17 בנובמבר 2013

גבי – תודה על התגובה הארוכה. לגבי מה שכתבת:
1. אני יודע שרוב אוהדי קטמון רוצים איחוד – אני חושב שאין טעם כרגע. בעוד שאתה מרגיש כלפי הפועל ירושלים את מה שאתה מרגיש, הם לא מרגישים את אותו הדבר. הם מרגישים שעזבו אותם. זה לא רציונלי, אבל זה מה שיש.
2. מי אמר לך שלא שאלתי? שם פשוט לא נשארו אוהדים בקבוצה הראשונה. יותר מזה, הקבוצה גם עזבה את תל אביב. כשהקבוצה שלי הפסיקה להתקיים (התאחדה עם היריבה המקומית) הפסקתי גם אני לאהוד אותה. היא לא הייתה אותה קבוצה. הפועל ירושלים היא אותה קבוצה שהייתה לפני שבע שנים – לא השתנתה יותר מדי).
3. מילאן ואינטר וגם ליברפול ואברטון – מייצגות את אותם פלחים באוכלוסיה, לא בכדי בחרתי אותן. כרגע אבל, קטמון היא קבוצה עם אידיאולוגיה של בעלות אוהדים והפועל היא קבוצה של בעלים אחד – והאוהדים שלה לא רוצים בעלות אוהדים. אז כאן יש איזה שהוא שינוי – כמו שכתב מישהו, הם בחרו להיות פאסיביים – והם בחרו אז צריך וכדאי לכבד את זה.
6. ישבתי במערבי, ככה זה היה נראה.

Comments closed