כמה מחשבות על ריאל מדריד

למה המשחקים של הבלאנקוס זה לא כדורגל, למה אתלטיקו מדריד עוברים לאיצטדיון חדש ולמה יצאתי בעיקר מתוסכל מה-0:3 של רונאלדו ושות' על אייבאר ביום שבת (וזה לא כי אני אוהד ברצלונה)?

המשחק של ריאל מדריד מול אייבאר בסנטיאגו ברנבאו ביום שבת, הייתה הפעם השנייה העונה שבה ראיתי את הבלאנקוס משחקים (הקודמת הייתה מול שאלקה), וחוץ מזה שריאל ניצחה 0:3 עם הרכב חסר מאוד, האירוע העלה בי כמה הרהורים לגבי כל מיני דברים שאני רואה שאנשים מתווכחים עליהם הרבה מאוד.אז הנה, בלי סדר מיוחד.

*לא הייתה אווירה של כדורגל במשחק. מה זה אווירה של כדורגל? יש כאלה שיגידו שזו איכות חמקמקה, אבל אווירה של משחק כדורגל, אני חושב, מאופיינת קודם כל במתח. "מה יהיה?". גם אם זה משחק של מכבי חיפה נגד הפועל עכו, וגם אם זה משחק של באיירן מינכן נגד האנובר, וגם אם זה משחק של שאלקה נגד ריאל מדריד (שלושתם מקרים שחוויתי על בשרי) – יש מתח. במשחק מול אייבאר לא היה מתח. אחרי המשחק שאלתי את קרלו אנצ'לוטי שאלה שידעתי עליה את התשובה, אבל רציתי לשמוע מה הוא יגיד: "לאיזה משחק קל יותר להכין את השחקנים שלך – לדרבי ביום שלישי בצ'מפיונס או למשחק ליגה עם אייבאר" – והוא ענה שאייבאר. אין התרגשות במשחק הזה.

*מה שכן יש, זו תחושה של אירוע. משחקים מהסוג הזה הם לא כדורגל כמו שהם קרקס. המון תיירים (יותר מכל מקום אחר שהיינו בו במדריד, כולל הפראדו), המון נשים וזוגות (שזה יפה מאוד בעיני אגב), והכל מתקתק בטירוף, הכל בסטייל, הכל מכין אותך לספקטקל. יש שיגידו שאין עם זה שום בעיה. עמיתי טל בן יהודה טוען שספורט מקצועני הוא קודם כל בידור ורק אחר כך כל דבר אחר. אבל טל בן יהודה לא ממש הולך למשחקי ליגה של מכבי תל אביב בכדורסל, ואני חושד שזה מאותה סיבה שמניתי למעלה – אין אווירה של משחק.

*הסנטיאגו ברנבאו הוא איצטדיון פשוט מדהים, יתכן שהוא היפה ביותר שבו יצא לי לראות משחק כדורגל (כמובן בקטגוריית איצטדיוני הענק- תחרות קשה עם סן סירו). כשהוא מלא כמעט עד אפס מקום, הוא פשוט נפלא. אני מקווה שריאל לעולם לא תעבור ממנו. אגב איצטדיונים במדריד, סוף סוף מצאתי את הפתרון לתעלומת המעבר של אתלטיקו מהוויסנטה קלדרון, אחד האיצטדיונים האהובים עלי בעולם  – מסתבר שבמדריד בנו מתחת לנהר המנזנרס כביש ראשי עצום, כולו מנהרה, כשהמקום היחיד שבוא הוא יוצא אל הקרקע הוא ליד הקלדרון (זה מראה מלבב ביותר להגיח ככה עם אוטו מבטן האדמה ולהסתכל אל האיצטדיון הזה. בכל מקרה, האחראים לכביש (עיריית מדריד או הממשלה, את זה לא הבנתי בדיוק), לא יכלו לחפור את החלק הזה בגלל המשקל של האיצטדיון – אז עכשיו הם רוצים שלא יהיה שם איצטדיון. חבל מאוד, במיוחד שהאיצטדיון החדש של הקולצ'נרוס, שנבנה על מה שכרגע האיצטדיון האולימפי, יהיה רחוק מאוד מהמרכז ההיסטורי של העיר.

*הנקודה הכי מעצבנת במשחקים של ריאל, לפחות אותי,קשורה אולי קצת לנקודה הראשונה: מדובר פה בקבוצת שחקנים מטורפת. ניסיתי להסביר את זה לאשתי, שגם נכחה במשחק (ישבה בשורה הראשונה קרוב למרכז המגרש, אני מנסה לשכנע אותה שתכתוב על החוויות שלה, אז אם אתם רוצים, תכתבו משהו בתגובה כדי שהיא תאמין לי שזה יכול להיות מעניין. או סתם תייבשו אותה, ואז היא תגיד 'אמרתי לך'), שאין לה הסתכלות היסטורית כל כך על כדורגל: אני לא זוכר קבוצה עם כל כך הרבה שחקנים טובים כמו שריאל עכשיו (או ברצלונה נניח). רונאלדו ומרסלו ומודריץ' ואיסקו ואיירמאנדי וסרחיו ראמוס, ולא שיחקו קרוס ובייל וחאמס ובנזמה ובטח שכחתי מישהו חשוב אבל לא נורא.

מדובר במשהו היסטורי. ועדיין, גם כשראיתי אותם בצ'מפיונס ליג מול שאלקה, וגם עכשיו, זה נראה שהם פשוט לא מעבירים להילוך חמישי. הם משחקים בהליכה עם יד אחת קשורה מאחורי הגב. זה קל להם מדי, וזה פשוט מתסכל – כי נניח אני מאוד רציתי יריבה טובה שתפריע להם. שממש תפריע להם. וככה נראים אחוז גדול מדי מהמשחקים של הקבוצה, ואני לא בא להתבכיין עכשיו על הליגה הספרדית, זה מה שיש. יש לי את הדיעה שלי בנושא (אני מעדיף את הליגה האנגלית ואחריה את הגרמנית באירופה), אבל הקבוצות לא מספיק טובות כדי להוציא מריאל משהו מיוחד. כן, הם ניצחו 1:9 את גרנדה, אני יודע. וכן, רונאלדו עשה כמה דברים מדהימים במשחק (הוא שחקן כל כך אדיר, לא מובן לי למה אנשים מתווכחים מי יותר טוב, הוא או מסי, במקום פשוט לנסוע לראות אתם משחקים כדי שיהיה מה לספר לילדים או לנכדים), ואיסקו הראה שמה שהוא עשה ביורו בארץ הוא יכול גם לעשות בליגה הספרדית.

אבל זה היה כמו לאכול קינוח פרווה – זה היה יכול להיות כל כך הרבה יותר טוב אם רק היה שם את המרכיב החסר: יריב נורמלי (או משהו חלבי בקינוח, אבל הבנתם את זה).

*משהו קטן על מדריד: העיר הזו, לדעתי, יותר כיפית מברצלונה. לא צריך ים כשיש לך ורמוט מהחבית.

קבלו אותו
משחק פשוט

19 Comments

בילבו באגינס 13 באפריל 2015

מה זאת אומרת שאלתי את אנצ'לוטי? דרך אגב תגיד לאשתך לספר לנו על החוויות שלה

עופר פרוסנר 13 באפריל 2015

רק תיקון – אנצ'לוטי אצר שקשה יותר להכין מול אייבאר, כמובן. אין לשחקנים מוטיבציה, לטענתו, למשחקים כאלה.

ובמסיבת העיתונאים אחרי המשחק. הוא ענה באנגלית לא רעה, כנראה שלמד משהו בלונדון

גיסנו 13 באפריל 2015

אם אשתך נהנתה – שתכתוב. אולי ככה אני אוכל לשכנע את חברה שלי לקחת את אהבת הכדורגל שלי יותר בקלות…
והאמת היא שדווקא משחק כזה, עם שמות כ"כ גדולים מנקודת מבט של מישהו שלא מחובר לזה – יכול להיות באמת מעניין.

*אירוני לקרוא התרשמות עמוקה של מישהו עם קילומטרז' מכובד של אצטדיונים, מתרשם עמוקות – בזמן שאני רואה משחק במרעה של קרית שמונה

גיסנו 13 באפריל 2015

מצטער שיצא לי משפט מפגר, חוסר ריכוז :)
(תוסיפו אפשרות לעריכה!)

מתן גילור 13 באפריל 2015

ובינינו, בלי שיעל שומעת, האם לא היית מעדיף להיות איתי אתמול, להירטב בגשם ולהסתכל 90 דקות על עמוד?

גיא זהר 13 באפריל 2015

תתנחם, זו אולי הפעם האחרונה. למרות שלא נראה לי שאצטרנר יהיה מוכן לפני אוקטובר במקרה הטוב.

עופר פרוסנר 13 באפריל 2015

בגדול כן, אבל וסרמיל…

אור 13 באפריל 2015

מעניין, למרות שבינתיים הם לא מאוד מרשימים כשהם כן פוגשים יריב ראוי. (0 נצחונות מול אתלטיקו העונה).

שץכץוב על החוויות שלה, זה תמיד מעניין.

זיזו 13 באפריל 2015

אישתי לא הבדילה בין כדור כדורגל לכדור גולף.
בירח דבש הלכנו למשחק של יובנטוס בסטדיום החדש (תלמדו, ככה מתכננים ירח דבש (:) והיא כל כך נהנתה שעשינו מנוי לנבחרת בסמי עופר.

אדם 14 באפריל 2015

אז אני מניח שכבר הספקתם להתגרש?

פבריציו ראבנלי 14 באפריל 2015

לירח הדבש שלי ברומא בחרתי דירת נופש שבמקרה הייתה במרחק הליכה נוח מהאולימיפקו, לאשתי חובבת האומנות וההיסטוריה מכרתי שזה ממש ליד הוותיקן. במקרה המועד גם נפל על משחק הבית נגד פיורנטינה. אז אם אנחנו כבר שם, לא נלך לראות את טוטי?! היה תענוג, נהנתה מכל דקה, טוטי הוא אלוהים. הבעיה שאחרי שהיא טעמה אווירה אירופאית משובחת, היא מסרבת לבוא איתי לראות את קטמון משחקת נגד אריות ליגה א' צפון…

משה 13 באפריל 2015

1. הברנבאו הוא האיצטדיון הכי יפה שראיתי בו משחק והייתי במשחק גם בסן סירו.
2. אני מתחבר לגמרי לכל מה שכתבת על האווירה, הייתי במשחק אליפות מותח של ריאל, במחזור אחרון ועדיין הייתה אווירה של קונצרט.
3. גם המוזיאון של האיצטדיון הזה הוא בקלות הכי יפה שהייתי בו.
4. ואני מסכים גם לגבי מדריד מול ברצלונה, עיר יותר מהנה ומעניינת והרבה פחות מוכוונת תיירים.

יוסי 14 באפריל 2015

בשנה שעברה הייתי שבוע במדריד וראיתי שני משחקים של ריאל בברנבאו. הראשון בליגה מול מלאגה והשני בליגת האלופות מול יובה.
במשחק הליגה מול מלאגה באמת הייתה אווירה מאוד נינוחה של שבת אחה"צ ואחרי שעברה לי ההתרגשות הראשונית מהאירוע ומהאצטדיון, לא הצלחתי להתרגש יותר מדי משאר המשחק. היה ברור שמלאגה לא יריב ושריאל מנצחת, מה שבאמת קרה (2:0).
לעומת זאת, כמה ימים אח"כ במשחק מול יובה, הלך הרוח היה שונה לחלוטין, גם בעיר וגם באצטדיון. זה התחיל כבר מהצהריים שכל האוהדים של יובה הסתובבו ברחבי מדריד ועשו המון רעש.זה המשיך באזור האצטדיון כשבנוסף לאוהדי יובה, גם אוהדי ריאל התעוררו והצטרפו לחגיגה. ולבסוף, בתוך האצטדיון קיבלתי את חווית הכדורגל הכי טובה שייתה לי בחיים. היה מתח, הקהל היה הרבה יותר מעורב והמשחק היה הרבה יותר אינטנסיבי וצמוד (נגמר 2:1 לריאל).הייתי ממש מחושמל ומרותק כל המשחק.ככה שאני חושב שזה באמת תלוי במי היריבה שמולה משחקים ומה רמת היוקרה של המעמד מבחינת התפיסה של האוהדים.
מצד שני, יכול להיות שגם העובדה שגיליתי מול יובה את הדיל של שתי סרווסות של 750 מ"ל ב 4 יורו גם עזרה קצת לחיבור :-)

מדריד עיר נהדרת!!

omer 14 באפריל 2015

עופר מה גורם לך לחשוב שריאל מדריד הייתה פחות משועממת במשחקים מן הסוג הזה באנגליה או גרמניה? המקבילות של אייבר, נניח ברנלי או פדבורן היו גורמות ליותר עניין מבחינת האוהדים/שחקנים?

עופר פרוסנר 14 באפריל 2015

הסיבה היא הקרב שהקבוצות האלה נותנות, והעובדה שיש קהל חוץ יותר רציני. הייתי קצת במשחקים בגרמניה ואני יכול להגיד לך שבכל משחק יש אווירה של כדורגל. באנגליה בפרמיירליג קצת פחות – אבל עדיין – שום דבר לא הרגיש 'לא מרגש' כמו המשחק הזה. שוב, זה בלוג וזו תחושה סובייקטיבית. יכול להיות שזה קשור לזה שאני לא אוהד של ריאל.

גיסנו 14 באפריל 2015

לא חושב שזה תלוש מהמציאות.
הייתי במשחק של ברצלונה נגד טנריפה בקאמפ נואו ב 2010. הרגשה של מופע ישיבה טוב, למרות שאני מחשיב עצמי כאוהד בארסה וחיכיתי שנים להזדמנות להיות באצטדיון – לא באמת היה מתח גם כשטנריפה עלתה ליתרון ובארסה גמגמה במחצית הראשונה (נגמר 4-1 לבארסה)

omer 14 באפריל 2015

האוהדים של ריאל מדריד הם אוהדים שרגילים להצלחות. ככה זה שהקבוצה שלך היא הכי מצליחה בהיסטוריה של הכדורגל האירופאי. בדיוק כמו שבישראל, לא מעט מנויי מכבי בכדורסל מוותרים על משחקים בליגה הישראלית על אף ששילמו עליהם.

אני חושב שבאנגליה אוהדי ריאל היו משועממים יותר. למרות שהליגה האנגלית הרבה יותר תחרותית מסיבות ברורות (חלוקת כספי טלוויזיה הגיונית לעומת חלוקת כספים שערורייתית בספרד+ סגנון שיפוט שמאפשר משחק אגרסיבי יותר- דרך לצמצום פערי כישרון על המגרש) משום שאם ריאל מתחילה את העונה באנגליה השאלה הייתה מתי תבטיח את האליפות ולא האם תזכה בה.

עניין האווירה והעידוד הוא עניין תרבותי. בגרמניה מחירי הכרטיסים נמוכים (בשנה שעברה רכשתי כרטיס למיקום סביר-יציע עליון בערך מעל קו ה16 למשחק של הרטה ברלין ב18 יורו), מותר למכור אלכוהול באיצטדיון והאוהדים הם חלק מהמועדון ולא קהל לקוחות כמו באנגליה. כל אלו גורמים שעוזרים ליצור אווירת כדורגל נפלאה.

צור שפי 15 באפריל 2015

הי עופר,
מתנצל על התגובה המאוחרת. חייתי כמה שנים במדריד ואני מת על העיר. קשה לי להשוות אותה עם ברצלונה מבלי שחייתי בה למרות שביקרתי בה הרבה וגם אותה אני אוהב. כתושב גוש דן הקירבה של הים תמיד היתה חשובה לי וזה ללא ספק המינוס העיקרי, כמעט היחיד, של מדריד. עד כמה שאני יודע הסיבה למעבר מהקלדרון איננה קשורה לנתיב ה-M-30 שעובר מתחת לפני האדמה ליד האיצטדיון אלא לשיקולים קרקעיים- מסחריים. ליד הקלדרון היה בעבר מפעל ליצור בירה ומשקאות קלים והתוכנית (לפחות בעבר) היתה לפנות את השניים כדי לייצר ריאה ירוקה על רוב השטח ויחידות למגורים על מיעוטו. אני מבין את הנימוקים למעבר אבל חבל לי, האיצטדיון החדש נבנה באיזור פרברי, לא רחוק משדה התעופה וכל האופי הייחודי של הקלדרון שמשתלב עם הסביבה האורבנית (כמו גם הברנבאו הנפלא שבנוי ממש באמצע העיר) יילך לאיבוד. אגב, האיצטדיון החדש נבנה על חורבותיו של איצטדיון ישן שנקרא "La Peineta" – המסרק, בגלל שבעבר היו שם כמה עצים שנראו ממרחק כמסרק, משהו כמו השמורה שניתן לראות מכביש 1 בדרך לירושלים מאיזור שורש. האיצטדיון הזה היה חלק מהתוכניות של מדריד לארח אולימפיאדה שבינתיים נכשלו (היא התחרתה ללא הצלחה על 2012, 2016 ו-2020). הכוונה היתה לעשות משהו חדשני ומודולרי שיוכל לשמש גם לתחרויות אתלטיקה אבל גם לכסות את המסלולים עם מושבים נשלפים כדי שבמשחקי כדורגל הקהל ישב על הקווים ולא רחוק. ביחס ל-M-30 – זה כביש טבעת שמקיף את חלק ממדריד (אחר כך היא התרחבה ויש גם כביש טבעת רחב יותר ה-M-40), חלקו מעל לפני הקרקע וחלק אחר, ארוך מאוד, מתחתיו. יש הרבה מאוד יציאות, רק אחת מהן היא ליד הקלדרון – זה אחלה מחזה לצאת מתחת לפני הקרקע אל מתחת לאיצטדיון. ועל מוזיאונים לא אכתוב כאן כי אז הפוסט יתארך ויתארך אבל יש המון מה לכתוב.

עופר פרוסנר 20 באפריל 2015

צור – תודה על ההבהרה.
אכן, ראיתי א ההדמיות של היאצטדיון החדש (הוא נקרא גם אולימפיקו) והוא מבאס בגלל שהוא כל כך רחוק. אני כמובן החלטתי במופגן לכתוב לפי מה שאמרו לי.
לגבי הכביש – הוא מתחת למנזנרס לפי מה שהנהג אמר לי. אני מניח שהמידע שלך הוא נכון יותר מזה שלי :)

Comments closed