מוות קטן: על הפרישה של גוסטבו בוקולי

פרידה מהשחקן שהכי אהבתי בעשר השנים האחרונות במכבי

כתבתי על גוסטבו בוקולי גם לעיתון ואתם יכולים לקרוא את זה כאן, אבל אני רוצה קצת להרחיב: אולי לתת זווית יותר אישית. אז הנה.

קרדיט: עמוד הפייסבוק של גוסטבו בוקולי
עמוד הפייסבוק של גוסטבו בוקולי

אף אחד לא ידע להוציא פאולים כמו בוקולי. כשהתחלתי לכתוב את הטקסט הזה, באמצע תקופה שבה אני כועס על המועדון, זה היה הדבר הראשון שחשבתי עליו. אני עוקב אחרי ספורט אמריקאי בצורה די שוטפת, והמוח שלי כל הזמן ממציא סטטיסטיקות שהייתי רוצה שיאספו בכדורגל, וזו הסטטיסטיקה שהייתי רוצה שיבדקו על בוקולי: כמה פאולים הוא הוציא – לא שהוא רימה, אלא כאלה שהוא נפל בדיוק ברגע הנכון, כשהרגע הנכון היה הרגע שבו הוא ידע שהוא לא יכול לעשות שום דבר נוסף עם הכדור.

זו סטטיסטיקה של שכל, ולבוקולי תמיד היה יותר שכל של המגרש מאשר כל אחד אחר מסביבו. במיילים. וזו הסיבה שבמשך שנים הוא היה השחקן האהוב עלי ביותר במכבי, בלי מתחרים בכלל. האיש ירוק, אולי הכי ירוק שהיה בשנים האחרונות.

אני מדבר עליו בלשון עבר. בספר הנפלא של רוג'ר קאהן, Boys of Summer, הוא מספר על זה שספורטאי מת פעמיים – כשהפעם הראשונה היא כשהוא פורש מהמשחק ועובר לעולם הבא, זה שבו הוא כבר לא יכול לקחת כדור, לעבור שחקן, ולתת מסירת פז או בעיטה לשער. ויש שיגידו – לא בטוח שלבוקולי נשארו מאלה בעונות האחרונות, ואני אגיד, זה לא משנה – כי הייתה לו האופציה.

עכשיו הוא פורש. בהווה. כי אני כותב את הטקסט הזה, והטקסט הזה נכתב כרגע. זה תהליך של פרישה – לא רק בשביל בוקולי. זה תהליך גם בשבילנו, האוהדים. כי אם ספורטאי שפורש מת פעמיים, אנחנו האוהדים, במהלך חיינו מתים מאות מיתות קטנות: כשלונות כאלה ואחרים, ימי הולדת שבהם אנחנו מבינים שאנחנו יותר מבוגרים מהשחקנים שאנחנו צופים בהם במגרש, אובדן תמימויות והעמסה של ציניות, ופרישות של שחקנים. שחקנים שאתה זוכר שרק הגיעו, ופתאום הם כבר זקנים מדי. ואם הם זקנים מדי, מה זה אומר עלי? האם אני זקן מדי?

ואני מדמיין את בוקולי, ילד כזה שיש לו כבר ילדים, תמיד עם החיוך (קלישאות נכונות לפעמים) ועם העברית הקלוקלת והמבטא הברזילאי ופינת הבישול ברדיו ואני יודע בלב, שהוא היה אחרי זה: שהתעצבנתי כשהוא בעט מרחוק, כשניסה למסור, כשעלה העונה מול מכבי תל אביב החזקה יותר – ולא הצליח להחזיק את מרכז המגרש.

וכמו אחרי כל מוות של מישהו, אני חושב לעצמי כמה לא הגיוני, כמה מיותר היה הכעס הזה. כי לא יהיה יותר בוקולי על המגרש. ומה, זה מה שיישאר? הכעסים המיותרים האלה? מה אני יכול להגיד חוץ מזה שאני אתגעגע. אף אחד לא ידע להוציא פאולים כמוך גוסטבו. ברוך הבא ליציע, תמיד יהיה לך מקום ליידנו. יש לי תחושה שנראה אותך.

שאלה ללא פתרון
הצעות הגשה לערב מלפפונים

46 Comments

יובל 25 ביוני 2015

שחקן גדול על המגרש, איש קטן מחוצה לו. לא אשכח לו איך ברח לחוזה במכבי חיפה למרות שכבר סיכם על התנאים במכבי בלחיצת יד, רק בגלל שהציעו לו סכום גבוה יותר. סיום הקריירה העגום שלו בעוד מכבי זוכה בטריפל ובטרבל הוא הסיום ההולם ביותר עבורו.

נדבושקה 25 ביוני 2015

הוא התחרט על סיכום עקרוני (יש סיבה לכך שזה נקרא "סיכום עקרוני" ולא חתימה על חוזה) במקום עבודה X, כי ברגע האחרון מקום עבודה Y הציע לו משכורת יותר גבוהה?????

איזה איש מוזר ולא רציונלי.

(נ.ב: אני אוהד מכבי ת"א)

יובל 29 ביוני 2015

הוא חתם על חוזה, לא שום סיכום עקרוני. אין על כך שום מחלוקת. החוזה לא היה תקף מבחינת ההתאחדות כי זה נעשה לפני פתיחת חלון ההעברות. ממליץ לך בחום להסתכל במילון מה ההגדרה של "סיכום עקרוני" וללמוד קצת לפני שאתה מדבר על דברים שאין לך הבנה בהם.

השמן 25 ביוני 2015

יותר מזה, זה פוסט אישי-רגשי על תחושותיו של עופר כשאליל שלו פורש. מה אתה דוחף את השטויות האלה? זה לא מכבד את הכותב. וגם אני אוהד מכבי

יובל 29 ביוני 2015

אז מי רשאי להגיב לפוסט? רק אוהדי מכבי חיפה? אולי רק אנשים מקבוצת ה"מנודים" של מכבי חיפה?
אלה התחושות שלי וזה מה שאני אזכור מגוסטבו בוקולי.

ניתאי 25 ביוני 2015

העובדה שהוא "ברח" מעידה יותר על מכבי (אז) מאשר עליו

אדם 25 ביוני 2015

וגם העובדה שיובל טרח לכתוב את מה שכתב יותר מעידה על הכותב מאשר על המושא.

יובל 29 ביוני 2015

זה נכון שזה מעיד הרבה על המעמד של מכבי לעומת המעמד של מכבי חיפה דאז, אבל זה מעיד יותר גם על בוקולי ובעיקר על יעקב שחר והפרצוף הכאילו-ג'נטלמני שלו.

אלעד 25 ביוני 2015

בוקולי הוא האחרון שאפשר להגיד עליו איש קטן. תברר קצת באילו פעילויות הוא ואשתו עוסקים כשהוא לא על המגרש ותבין

ירוק בכל רמח אבריו 25 ביוני 2015

פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
איש קטן במימדים, באופי? בנשמה? ענק שבענקים.
כרגיל אצל הצהבת הכל מתחיל ונגמר בחור הקטן שבמחט שהם.
חביבי צא קצת מהקליפוץ, יש עולם שלם בחוץ ובעולם הזה גוסטבו בוקולי היה ועודנו אדם משכמו ומעלה.
ספורטאי מקצוען ותחרותי בכל מאודו ומנגד אדם שמח ומאיר פנים שמאור הפנים שלו היה מאיר יותר מתאורה של איצטדיון כדורגל.

צור שפי 25 ביוני 2015

כאדום, יקירי, אל תכליל. תראה את תגובות הצהובים שמעליך. קצת כבוד הדדי לא יזיק לנו. ושאפו על הפוסט המאוד ראוי לאחד הזרים הכי פחות זרים שהיו כאן.

רועי מ 27 ביוני 2015

זה בדיוק מה שבאתי לכתוב,
חשבתי לתומי שהוא ניתקן בגסות רוח מצד גוסטבו.
אני בכלל אוהד נתניה

childish 25 ביוני 2015

אגדה ירוקה, נשכח לו את השנים האחרונות כי הוא הרוויח את זה.
מקווה שבאמת ישתלב בנוער שלנו הוא צריך להיות המודל לחיקוי של כל שחקן צעיר.

בלייק 25 ביוני 2015

העדפתי אותו בתפקיד המקורי כשהיתה לו הרבה יותר השפעה על המגרש.
אבל גם בשנים המאוחרות, כשהמהירות קצת ירדה והדריבל נעלם והתפקיד שלו השתנה, הוא היה שחקן נשמה. כן, יש אולי שחיקה בביטוי הזה. מבחינתי, כשמדברים על שחקן נשמה זה מישהו שמשאיר בכל משחק את הכל על הדשא. מין קלינגר שכזה, תמיד במצב השקעה של 11, גם כשלידם כולם מכסימום ב- 10. שניהם גם היו מצחיקים עם התגובות שלהם לשופטים על (כמעט) כל שריקה, הכל היה בדמם ועלה להם בבריאות.

לגבי הסיפור הישן וכאוהד מכבי תל אביב, כן היה אישזהו סיכום ראשוני, ואז שחר הציע מה שהציע. אפשר אולי לבקר את שחר, במיוחד לאור ציטוטים מאוחרים שלו בתקופות גידמאק וגולדהאר. אבל מבחינת בוקולי, אני בכלל לא בטוח שמה שגרם לו להחליט לשחק בחיפה זה כסף. בכל אופן, הוא החליט מה שהחליט שיהיה לו הכי נכון לקריירה והשאר היסטוריה.

לא מייצרים הרבה שחקנים כאלה, וטוב שהוא יישאר כאן ויחנך שחקני נוער. אולי הגיע הזמן לתיקון, וקרויף יציע לבוקולי יותר כסף כדי שיאמן במחלקת הנוער של מכבי? אה, בעצם הוא ישראלי מידי…

גלן 25 ביוני 2015

מעניין. אני רואה בכותרת "מוות קטן" , רואה מדים ירוקים וישר חושב שהטקסט ידבר גם על שחקן אחר…

וטוב שלא…

אבי ערך מוסף 25 ביוני 2015

סיפור אישי – בקדנציה הקודמת של רוני לוי במועדון, עופר מזרחי (החלוץ), סיפר לי על שיחה שהייתה לו עם רוני באיזה אימון בוקר כאשר ביקר אותו בכפר גלים. זה מה שרוני אמר על בוקולי: "תראה איך הוא לא מפסיק לרוץ לרגע אחד, גם אם הוא הכי גרוע על המגרש, אני פשוט לא יכול שלא לתת לו לשחק".

מסכם הכל.

מכביסט שמאלני 25 ביוני 2015

מה שבוקולי עשה למכבי ת"א לא היה חוקי , הסוכן שלו תבע אותו וזכה במשפט , בוקולי חתם כבר על טיוטות של החוזה וברגע האחרון שחר פיתה אותו בכסף לעבור לחיפה. אם ג'ורדי היה עושה את זה התקשורת הייתה צולבת אותו, אבל כנראה שלשחר מותר לעשות הכל .

עידוקוליס ליפשיץ 25 ביוני 2015

סקרנת אותי. אז גיגלתי ובדקתי את התוצאה הראשונה. נראה שלא הבנת מי תבע את מי ועל מה, ובעיקר מה החליט בית המשפט:

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000182980

אדם 25 ביוני 2015

איזה כיף שיש אינטרנט. ד״א, גם כתוב שם שמכבי נענשה על המו״מ הזה מה שמעיד שלא היה הסכם וכל מה שהתנהל ביניהם היה לא חוקי. באמת מעולה שגרמו לך לחפש, תענוג.

בלייק 25 ביוני 2015

זה לא בדיוק מה שכתוב.
כתוב שדריקס העיד שמכבי נענשה על קיום מו"מ לפני פתיחת חלון ההעברות. זאת לא עבירה על החוק, אלא על תקנוני ההתאחדות.
אבל זה לא אומר שלא היה הסכם. יתכן והיה, אבל אין לו תוקף מבחינת ההתאחדות לכדורגל.

אבל זה לא משנה, היה הסכם עקרונות, מסמך הבנות, חילופי דברים…. למי אכפת היום??

בלייק 25 ביוני 2015

בוקולי הוא לא המקביל של קרויף. שחר כן, במידה מסוימת (בכובע של מנהל מקצועי ומורשה חתימה). גם אני התיחסתי בתגובתי שאפשר לבקר את שחר על מהלך כזה (הוא קיבל ביקורת גם אז, אולי לא מקיר לקיר אבל קיבל), אבל נושא הפוסט הוא הקריירה של בוקולי, והחתימה על זיכרון דברים או מסמך עקרונות במכבי היא אפילו לא פיפס מתוך הקריירה הארוכה שהוא עבר.

משה 25 ביוני 2015

אפשר את התגובות של אוהדי מכבי בפחות עלוב ? שחקן גדול פרש ואוהד של הקבוצה שלו כותב לו טור פרידה, אתם לא חייבים לאהוב אבל בין זה ובין התבכיינות תמידית על הקבוצה שלכם המרחק גדול. אני לא אוהד אף אחת מהקבוצות אבל אני חושב שרובנו מבינים שהוא בחר נכון באותה תקופה, להיקבר אצל לוני ונמני זה לא היה הצעד הכי חכם בקריירה של הרבה שחקנים אחרים.

בלייק 25 ביוני 2015

גם לך יש ראיה סלקטיבית – רואה רק את מה שמתאים לתזה שבאת איתה מהבית?

משה 25 ביוני 2015

לא, אני בעיקר רואה אנשים שמסתכלים דרך החריץ שלהם, זה ילדותי.

בלייק 25 ביוני 2015

איך אתה רואה את זה "בעיקר" אם שניים כתבו על זה, ושאר התגובות של אוהדי מכבי (כולל שלי) יצאו נגד זה?

משה 25 ביוני 2015

אין לי כוונה לנתח את המשפט שלי תחבירית, איך שלא תהפוך אותו הוא לא טוען שרוב אוהדי מכבי חושבים ככה.

משה 25 ביוני 2015

ואם הובן שזו טענה לאוהדי מכבי באשר הם זו לא היתה הכוונה.

בלייק 25 ביוני 2015

ככה הבנתי מהנוסח (לוא דווקא כולם, אבל כאילו יש איזשהו קונצנזוס), אבל אם לא לזה התכוונת – אז טעות שלי, סליחה.

משה 25 ביוני 2015

ממש לא, עברנו הלאה.

D! פה ועכשיו 25 ביוני 2015

אכן שחקן גדול. מסוג שחקני היריבה שאתה שונא מתוך יראת כבוד.
כמעט מזל שהלך לחיפה, היה יותר כיף לשנוא אותם כשהוא שם, מישהו שאתה תמיד חושב כמו טוב היה אם היה אצלך.

יופי של פוסט עופר.

יואב 25 ביוני 2015

אחלה פוסט עופר.

תורג׳י 25 ביוני 2015

איך קראו לבלם ההוא עם השיער הארוך? משמאל לדירסאו?
מרגיש כאילו זה היה לפני 15 שנה!

בלייק 25 ביוני 2015

נדמה לי שזה אולארה, זר מצ'ילה ששיחק קצת במכבי חיפה

עודד 25 ביוני 2015

כן, זה הוא. שיחק שנתיים וגילה יכולת טובה.

טרנטה 25 ביוני 2015

בעקבות המקרה שלו המצאנו את האמרה שיש סיכום ויש סיכום דריקס. היה שחקן טוב בזמנו אם כי קצת מלוכלך וכמובן ששנאתי אותו מאד.

מאיר (חדש בשכונה) 26 ביוני 2015

לא נעים ביום כזה ללכלך ובכל זאת גם פרוסנר כתב זאת בביטוי מכובס שהוא ידע להוציא פאולים. לי דווקא לא היה ברור איך כל השדרים והפרשנים פירגנו לו לאורך הדרך בה היה מכסח ומתחזה שוב ושוב. לא אהבתי אותו במגרש, מחוץ לו הוא היה מסתחבק כזה ואולי בגלל זה הפרשנים החמיאו לו.

בני תבורי 25 ביוני 2015

טוב, כתוב יפה כי אתה כותב יפה, אבל נדמה לי שאם אני נניח, הייתי כותב על ג'רארד משהו עם הכותרת מוות קטן, הייתי מוציא ממך את הגיחוך של החיים. זה לא אומר כלום על בוקולי שהיום, גם עם רגל שבורה, הייתי לוקח להפועל פתח תקווה.

עופר פרוסנר 25 ביוני 2015

הו, יכול להיות. אבל בני – אם היינו מתייחסים יותר מדי למה שחושבים עלינו, לא היינו כותבים כמו שהיינו כותבים. אתה יודע… אתה כותב נפלא ומרגש, אני מקווה שלא אכפת לך יותר מדי אם מישהו מגחך עליך. הוא סתם לא מבין.
ולגבי ג'רארד – גיחוך או לא, קניתי לאח שלי מתנה את המגזין המיוחד שליברפול הוציאה בשבילו, וגם הייתי במשחק ההוא נגד צ'לסי והוא אחד השחקנים שאני אספר עליהם לילדים שלי שראיתי – יחד עם גיגס, רוביניו, רונאלדו וייז'י בז'נצ'ק. וזלטאן כמובן.

בני תבורי 25 ביוני 2015

אני שלך… :)

ירוק 25 ביוני 2015

יפה, עופר.

גם אם בשנים האחרונות הוא כבר לא התאים – היה פשוט שחקן ענק. ובעיקר אחד שאכפת לו.

בני תבורי 25 ביוני 2015

בדיוק זה ירוק, האופציות והנשמה שכל כך נדירים כיום

בני תבורי 25 ביוני 2015

בדיוק האכפתיות כמובן ולא מה שגוגל כותב…

משה 25 ביוני 2015

הוא מימש אופציות, זה יכול להסביר מה גרם לו להתאמץ כל כך. :)

Perla 25 ביוני 2015

במשחק ובקריירה של גוסטבו היו דברים שלא ניתן היה לפספס.
אהבת המשחק.
העובדה שהקריירה שלו לא התחילה עם ציפוי זהב לשפיץ של הנעל. הוא העריך יותר מאחרים כל הישג ואת התהילה וההצלחה.
הכבוד למקצוע.
המשפחה כערך עליון.
בשנותיו הראשונות גם את השער הוא לא החמיץ אבל שינוי התפקיד תחת רוני לוי איפשר לו לשחק עד גיל מתקדם ולנו להנות מהדמות על הדשא והמודל לחיקוי, גם אם היכולת כבר היתה אחרת.
תודה עופר ותודה גוסטבו.

בלאנקו 25 ביוני 2015

אני לא ממש אוהד מכבי חיפה ואין לי המון רגשות כלפי בוקולי אבל כל כך מתחבר לכל מה שכתבת מסביב (המוות הקטן, האכזבות, השחקנים שצעירים ממך בעשור, לקרוא לשחקן של הקבוצה שלי ששנתיים צעיר ממני "שחקן זקן").
אחלה פוסט.

איש 26 ביוני 2015

"מוות קטן" זה אחד הכינויים לאורגזמה. לא לגמרי מתחבר לי לדברי הקינה בטקסט.

Comments closed